## Steinsaltz on Bekhorot Daf 9b

###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:1
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:1)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים], **לימא קסברי רבנן** [האם נאמר שסבורים חכמים] כי אפילו **מקצת** פתח ה**רחם מקדיש** [מקדש] בבכורה, גם אם לא נגע הולד בכולו? **דאי כוליה** [שהרי אם דוקא כל] פתח ה**רחם מקדיש,** הרי במקרה שיצאו ראשיהם כאחד — נהי [אם אמנם] ש**אי אפשר לצמצם,** ואחד מהם יצא ראשון — **חציצה מיהא איכא** [על כל פנים יש כאן], על ידי ראשו של הולד האחר!


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:2
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:2)

**אמר רב:** אין מכאן ראיה שגם מקצת רחם מקדש, שהרי **מין במינו אינו חוצץ,** ולכן אין אחד נחשב חציצה לחבירו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:3
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:3)

א שנינו במשנה שחמורה שלא ביכרה וילדה **זכר ונקבה,** ואין ידוע מי מהם נולד ראשון — **מפריש טלה** לפדיון הזכר, והוא לעצמו. ושואלים: **וכיון** ש**לעצמו הוא, למה לי לאפרושי** [להפריש אותו]? ומשיבים: **לאפקועי לאיסוריה מיניה** [כדי להפקיע את האיסור ממנו].


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:4
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:4)

ומעירים: **אלמא** [מכאן] יש להסיק כי קודם ההפרשה, **כיון** ש**לא מפקע** [מופקעת הקדושה ממנו] **אסור** פטר החמור **בהנאה.** ואם כן, **מתניתין מני** [משנתנו כשיטת מי היא] — כשיטת **ר' יהודה היא. דתניא** [ששנויה ברייתא]: **פטר חמור אסור בהנאה,** אלו דברי ר' יהודה, **ור' שמעון מתיר.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:5
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:5)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה? אמר עולא:** וכי **יש לך** **דבר שצריך פדייה, ו**בכל זאת **מותר** בהנאה? ותוהים: **ולא?** האם אין דבר כזה? **והרי בכור אדם שצריך פדייה** בחמשה סלעים, **ומותר,** שאין איסור ליהנות ממעשה ידיו של בכור שלא נפדה! ומשיבים: **אלא** כך צריך לומר: וכי **יש לך דבר שהקפידה עליו תורה** והחמירה בדינו, שדרך פדיונו **בשה** דווקא, **ומותר?**


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:6
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:6)

ותמהים: **ומי** [והאם] **הקפידה** התורה על כך? **והא** [והרי] **רב נחמיה בריה** [בנו] של **רב יוסף פריק ליה בשילקי** [היה פודה לו, לפטר חמור, בשלקות, עשבים מבושלים] **בשויו!** ומשיבים: פדיון **בשויו לא קאמר** [אין עולא אומר], לא לכך התייחס עולא. **כי קאמרינן** [כאשר אנו אומרים] שאין לך דבר שהקפידה עליו התורה בשה, הרי זה במקרה שפודהו **שלא בשויו. והכי קאמר** [וכך אומר] עולא: וכי **יש לך דבר שהקפידה עליו תורה לאפקועי לאיסוריה** [להפקיע את איסורו] דווקא **בשה,** ולא בבעל חיים אחר, ומותר? ומשום כך סבור ר' יהודה שפטר חמור אסור בהנאה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:7
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:7)

ומקשים על הסבר זה: **והרי מעשר** שני, **שהקפידה עליו תורה** שיפדו אותו דווקא **בכסף צורי,** כלומר, במטבע שיש עליו צורה, ולא באסימון שלא הוטבעה בו צורה. **ותנן** [ומכל מקום שנינו], **ר' יהודה אומר:** אם קידש אשה במעשר שני **במזיד** — **קידש,** ומכאן שלדעתו אינו אסור בהנאה קודם פדיונו!


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:8
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:8)

ומשיבים: אין להוכיח מדין קידושי אשה, שכן לדעת ר' יהודה, אם קידש אדם אשה **בפטר חמור נמי מיקדשא** [גם כן היתה מתקדשת], אף אם נאמר שהוא אסור בהנאה. שהרי טעם הדבר שאשה מתקדשת במעשר שני, אינו משום שהוא מותר בהנאה באותה שעה, אלא **כ**דברי **ר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר: אשה** המתקדשת במעשר שני יודעת שאין מעשר שני מתחלל על ידה כאשר היא מתקדשת בו, והוא נשאר באיסורו, **ו**היא מתקדשת בו משום שהיא **עולה ואוכלתו בירושלים,** ששם הוא מותר באכילה, ובהנאה זו היא מתקדשת.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:9
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:9)

**הכא נמי** [כאן גם כן], כשמקדש אשה בפטר חמור, למרות שהוא אסור בהנאה — הרי אלו קידושין, משום ש**אשה יודעת** ש**פטר חמור איסורא אית ביה** [איסור יש בו], **ופרקא ליה** [והיא פודה אותו] **בשה, ומקדשא בהך דביני וביני** [ומתקדשת באותו הבדל המחיר שיש בין זה ובין זה], בין ערך החמור שנשאר בידיה, לבין ערך השה, שהוא נמוך יותר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:10
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:10)

ושואלים: **ור' שמעון מאי טעמא** [מה טעם] אמר שפטר חמור מותר בהנאה קודם שייפדה? **אמר עולא:** וכי **יש לך דבר שפדיונו מותר והוא אסור?** שהרי השה הניתן לכהן בפדיונו מותר לגמרי.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:11
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:11)

ותוהים: **ולא? והרי שביעית** ש**פדיונה מותר,** שהמוכר פירות שביעית — הדמים שקיבל תמורתם מותרים, **והיא אסורה** בהנאה, משיכלה אותו מין מן השדה, ויגיע זמן הביעור מן הבית!


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:12
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:12)

ומשיבים: **שביעית נמי** [גם כן] **פדיונה אסור,** ש**אמר מר** [החכם]: הלוקח בשר בפירות שביעית — גם הפירות וגם הבשר אסורים מזמן הביעור. לקח בבשר יין — הותר הבשר ונאסר היין, וכך הלאה, ו**האחרון אחרון** שלוקח בו פירות שביעית — הרי זה **אסור.** עד כאן הובאו טעמים מן הסברה למחלוקת ר' יהודה ור' שמעון, האם פטר חמור אסור בהנאה קודם פדייה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:13
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:13)

ומוסיפים, **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: ר' יהודה ור' שמעון **בהאי קרא קמיפלגי** [בפסוק זה הם חלוקים]. **דתניא** [ששנויה ברייתא] ביחס לאיסור עבודה וגיזה בבכור בהמה טהורה: נאמר **"לא תעבד בבכור שורך"** (דברים טו, יט), ומלשון זו למדו: **אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים** (גוים), שהמשתתף עם הגוי בבהמה — אין הבכור קדוש, והוא מותר בהנאה. **"ולא תגז בכור צאנך"** — **אבל אתה גוזז** בכור שהוא **שלך ושל אחרים,** אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:14
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:14)

**ר' שמעון אומר,** כך יש לדרוש את הכתוב: **"לא תעבד בבכור שורך"** — **אבל אתה עובד בבכור אדם,** שאין איסור ליהנות ממעשה ידיו של בכור, גם קודם שנפדה. **"לא תגז בכור צאנך"** — **אבל אתה גוזז בכור חמור,** שפטר חמור מותר בהנאה. ור' יהודה שאינו דורש כן, סבור שגם בכור חמור אסור בגיזה ושאר הנאות.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:15
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:15)

ושואלים על נוסח הדברים שבברייתא זו: **בשלמא** [נניח] **ל**דעת **ר' שמעון, היינו דכתיב תרי קראי** [זהו שכתובים שני מקראות], אחד למעט בכור אדם ואחד למעט בכור חמור, **אלא לר' יהודה, תרי קראי למעוטי** [שני מקראות למעט] בהמה **שלך ושל אחרים** (גוים) מאיסור הנאה, **למה לי? ותו** [ועוד], אם באופן זה נחלקו, **ל**שיטת **ר' יהודה בכור אדם נמי** [גם כן], **נימא דאסיר** [נאמר שאסור] ליהנות ממעשה ידיו, הואיל ולא נתמעט בכתוב!


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:16
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:16)

**אלא** צריך לומר כי **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **"שורך"** — **למעוטי** [למעט] **בכור אדם הוא דאתא** [שבא], שמותר בהנאה. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **"בצאנך",** ש**ר' יהודה** הולך **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר: שותפות גוי חייבת בבכורה, וכי איצטריך קרא** [וכאשר הוצרך המקרא] הרי זה **למישרי** [להתיר אותו] **בגזה ועבודה.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:17
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:17)

**ור' שמעון סבר** [סבור]: **שותפות גוי פטורה מן הבכורה** לגמרי, **ולענין** היתר **גזה ועבודה** במקרה כזה, ממילא **לא איצטריך קרא** [הוצרך המקרא]. אלא **כי איצטריך קרא** [כאשר הוצרך המקרא] למעט מאיסור גיזה ועבודה הרי זה **לפטר חמור.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:18
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:18)

ושואלים עוד: **בשלמא** [נניח] **לר' יהודה, היינו דכתיב** [זהו שנאמר] **"צאנך",** ולא "צאן" — למעט צאן שאינו לגמרי שלך, שיש לגוי שותפות בו. **ו**מה שנאמר **"שורך"** למעט בכור אדם, ואף שיכול היה למעטו גם אם היה כתוב רק "שור", הוזכר בלשון "שורך" **אטו** [משום] **"צאנך",** כדרכו של הכתוב. **אלא לר' שמעון,** שלמד מ"צאנך" למעט פטר חמור, ולא למעט בכור של שותפות, אם כן ניתן לכתוב "שור" ו"צאן", **"שורך" ו"צאנך" למה לי?** ומעירים: אכן **קשיא** [קשה] הדבר.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:19
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:19)

ב ועוד באותו ענין **אמר רבה:** אף שלדעת ר' שמעון, פטר חמור שלא נפדה מותר בהנאה, **ומודה ר' שמעון לאחר עריפה,** שנאמר בו: "ואם לא תפדה וערפתו" (שמות יג, יג) — **שהוא אסור** בהנאה.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:20
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:20)

**מאי טעמא** [מה הטעם]? היכן מקור הדברים בכתוב? **גמר** [למד] ר' שמעון בגזירה שווה **עריפה עריפה מעגלה ערופה,** שכדין עגלה ערופה שנאמר בה לשון עריפה (דברים כא, ד), והיא אסורה מאותה שעה בהנאה, כן דין פטר חמור שמצוה לעורפו.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:21
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:21)

**אמר רבא: מנא אמינא ליה** [מנין אני אומר אותה] שכך סבור ר' שמעון? **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **הערלה וכלאי הכרם, ו**בשר **שור הנסקל, ו**בשר **עגלה ערופה, ו**בשר **ציפורי מצורע, ו**בשר **פטר חמור, ובשר בחלב,** למרות שהם אסורים בהנאה, ואינם ראויים לאכילה — **כולן מטמאין טומאת אוכלין.**


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:22
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:22)

**ר' שמעון אומר: כולן אין מטמאין טומאת אוכלין.** **ומודה ר' שמעון בבשר** שנתבשל **בחלב שמטמא טומאת אוכלין,** למרות שהוא אסור בהנאה, **הואיל והיתה לו** לבשר ולחלב **שעת הכושר** ליטמא בטומאת אוכלים, שהיה ראוי לאכילה קודם שנתבשל.


###### Steinsaltz on Bekhorot 9b:23
[Steinsaltz on Bekhorot 9b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bekhorot/r/9b:23)

**ואמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' שמעון,** שדבר האסור בהנאה אינו נטמא בטומאת אוכלים? **דכתיב** [שנאמר] בענין טומאת אוכלים: **"מכל האכל אשר יאכל** וכו' יטמא" (ויקרא יא, לד), והביטוי "אשר יאכל", שהוא מיותר לכאורה, בא ללמד כי רק **אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים,** גם אם הוא אסור לך באכילה — **קרוי אוכל** לענין זה, אבל דבר **שאי אתה יכול להאכילו לאחרים** — **אינו קרוי אוכל,** ואיסורי הנאה — אסור להאכילם גם לאחרים.