## Steinsaltz on Berakhot Daf 22b

###### Steinsaltz on Berakhot 22b:1
[Steinsaltz on Berakhot 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:1)

**בקילעא** [בחדר] של **רב אושעיא**, שהועלתה בעיה זו, ו**אתו** [באו] **ושאלו לרב אסי. אמר להו** [להם]: **לא שנו** חיוב נתינת מים לבעל קרי **אלא לחולה המרגיל, אבל לחולה** שראה קרי **לאונסו** הרי הוא **פטור מכלום** ואינו צריך טבילה כלל. **אמר רב יוסף:** אם כן **איצטמיד חצביה** [נדבק כדו] של **רב נחמן,** כלומר, לפי סיכום זה יש תועלת בכך לצורך טהרה.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:2
[Steinsaltz on Berakhot 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:2)

א עד כה נידונו בעיות מרובות בדיני טבילת בעל קרי, ועל כך שואלים שאלה כללית: **מכדי כולהו אמוראי ותנאי** [הרי כל האמוראים והתנאים] **ב**תקנתו של **עזרא קמיפלגי** [הם חולקים], **ונחזי** [ונראה] אם כן **עזרא היכי** [איך] **תקן תקנה זו,** שהרי דבר מצוי הוא ואפשר לראות כיצד נהגו בענין זה.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:3
[Steinsaltz on Berakhot 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:3)

**אמר אביי:** עזרא לא תיקן תקנה קבועה בכל דיני בעל קרי, אלא **עזרא תקן לבריא המרגיל** שחייב לטבול ב**ארבעים סאה, ובריא** הרואה קרי **לאונסו** די לו ב**תשעה קבין. ו**אחר כך **אתו אמוראי ופליגי** [באו האמוראים ונחלקו] **בחולה. מר סבר** [חכם אחד סבור] ש**חולה המרגיל** דינו **כבריא המרגיל ו**אילו **חולה** שראה קרי **לאונסו** דינו **כבריא לאונסו. ו**אילו **מר סבר** [חכם אחד סבור] ש**חולה המרגיל** דינו **כבריא** שראה **לאונסו,** וחייב רק בנתינת תשעה קבין, **ו**אילו **חולה לאונסו פטור מכלום,** מכל טבילה ורחיצה.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:4
[Steinsaltz on Berakhot 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:4)

על כך מקשה **רבא: נהי** [אם כי] **תקן עזרא טבילה** לבעל קרי, ואולם **נתינה** של תשעה קבין **מי** [האם] **תקן?! והאמר מר** [והרי אמר החכם] כי לא שמענו מסורת בדבר אלא ש**עזרא תיקן טבילה לבעלי קריין** ולא תקנה אחרת. **אלא אמר רבא:** יש להסביר את השתלשלות המחלוקת לאחר תקנת עזרא. **עזרא** עצמו **תקן טבילה** רק **לבריא המרגיל בארבעים סאה. ואתו רבנן** [ובאו חכמים] **והתקינו לבריא** שראה קרי **לאונסו** רחיצה ב**תשעה קבין. ואתו** [ובאו] אחר כך **אמוראי** [האמוראים] **וקא מיפלגי** [וחלקו] **ב**דינו של **חולה, מר סבר** [חכם אחד סבור] ש**חולה המרגיל** דינו **כבריא המרגיל, וחולה לאונסו** — **כבריא לאונסו, ו**אילו **מר סבר** [וחכם אחד סבור] ש**בריא המרגיל** רק הוא חייב טבילה ב**ארבעים סאה,** ואילו **חולה המרגיל** דינו **כבריא** שראה **לאונסו** — ב**תשעה קבין** בלבד. **אבל חולה לאונסו פטור מכלום** מכל טבילה ורחיצה.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:5
[Steinsaltz on Berakhot 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:5)

וכן **אמר רבא** לקבוע **הלכתא** [הלכה] כדעה הראשונה: **בריא המרגיל וחולה המרגיל** — ב**ארבעים סאה. ובריא לאונסו** — **תשעה קבין. אבל לחולה לאונסו** — **פטור מכלום.**


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:6
[Steinsaltz on Berakhot 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:6)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים בתוספתא]: **בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים** שאובים — **טהור. במה דברים אמורים** שהוא נטהר — רק לענין לימוד תורה **לעצמו, אבל** להיטהר כדי ללמד **לאחרים** צריך הוא לטבול ב**ארבעים סאה.** ואילו **ר' יהודה אומר: ארבעים סאה** מטהרים את בעל הקרי **מכל מקום** ובכל מקרה.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:7
[Steinsaltz on Berakhot 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:7)

בבעיה זו נתעוררה מחלוקת בין **ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי ור' אלעזר ור' יוסי בר' חנינא. חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא ארישא** [אחד מזוג זה ואחד מזוג זה נחלקו על תחילת התוספתא] ש**חד** [צד אחד] **אמר: הא דאמרת** [זה שאמרת] **במה דברים אמורים** שנתינת תשעה קבין מטהרת רק **לעצמו, אבל להוציא אחרים** יש צורך ב**ארבעים סאה,** כל זה **לא שנו אלא לחולה המרגיל, אבל לחולה** שראה קרי **לאונסו** דיו ב**תשעה קבין** אף על פי שהוא שונה לאחרים. **וחד** [אחד] **אמר** ש**כל** המלמד **לאחרים,** ו**אפילו** היה **חולה לאונסו עד דאיכא** [שיש] **ארבעים סאה** אינו נחשב לטהור.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:8
[Steinsaltz on Berakhot 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:8)

וכן **חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא אסיפא** [אחד מזוג זה ואחד מזוג זה, נחלקו בסוף הדברים]. ש**חד** [צד אחד] **אמר: הא** [זה] ש**אמר ר' יהודה ארבעים סאה מכל מקום** — **לא שנו אלא בקרקע** שארבעים סאה אלה יהיו בקרקע כדין מקווה מן התורה, **אבל** אם הם אגורים **בכלים** — **לא. וחד סבר** [ואחד האחר סבור] שארבעים סאה **אפילו בכלים נמי** [גם כן], שדי בכלי המכיל ארבעים סאה כדי להיטהר.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:9
[Steinsaltz on Berakhot 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:9)

בעיה זו מבררים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] שארבעים סאה מטהרים **אפילו בכלים** — **היינו דקתני** [הרי זהו ששנה] זהו טעם הדגשתו של **ר' יהודה "ארבעים סאה מכל מקום". אלא למאן דאמר** [למי שאומר, לפי הדעה] שלדעת ר' יהודה **בקרקע** — **אין** [כן], יש להתיר, ואילו **בכלים** — **לא,** ביטוי זה **"מכל מקום" לאתויי מאי** [להביא את מה], מה הוא בא להוסיף בכך?


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:10
[Steinsaltz on Berakhot 22b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:10)

ומפרשים: **לאתויי** [להביא, להוסיף] **מים שאובין,** שאף ר' יהודה מתיר לטבול בארבעים סאה מים האגורים בקרקע אף אם נשאבו בידי אדם.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:11
[Steinsaltz on Berakhot 22b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:11)

מסופר, **רב פפא ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע ורבא (ברבי) בר שמואל כריכו ריפתא בהדי הדדי** [אכלו לחם יחד]. **אמר להו** [להם] **רב פפא: הבו** [תנו] **לי לדידי לברוך** [לעצמי לברך] ברכת המזון, שאני טהור, לפי **דנפול עילואי** [שנפלו עלי, כלומר, שפכתי על עצמי] **תשעה קבין** מים. **אמר להו** [להם] **רבא בר שמואל:** הרי על כך **תנינא** [שנינו], **במה דברים אמורים** שתשעה קבין מטהרים — הרי זה דווקא לענין לימוד **לעצמו, אבל ל**למד או להוציא **אחרים** ידי חובה — צריך **ארבעים סאה. אלא, הבו** [תנו] **לי לדידי לברוך, דנפול עילואי** [לברך, שנפלו עלי שטבלתי] ב**ארבעים סאה. אמר להו** [להם] **רב הונא: הבו** [תנו] **לי לדידי לברוך, דליכא עילואי** [לברך, שאין עלי] **לא האי** [זה] **ולא האי** [זה], שטהור אני ולא הוצרכתי לטבילה כלל.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:12
[Steinsaltz on Berakhot 22b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:12)

מסופר גם ש**רב חמא טביל במעלי יומא דפיסחא** [היה טובל בערב פסח] כדי **להוציא רבים ידי חובתן.** ואולם מסכמים: **ולית הלכתא כוותיה** [ואין הלכה כמותו]. וכשיטה זו המחלקת בין טהרת עצמו לטהרה לצורך אחרים.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:13
[Steinsaltz on Berakhot 22b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:13)

ג משנה במשנה זו דברים אחדים על הטמאים בטומאות שונות ועל ההרחקה מן הטומאה ומן הזוהמה. **היה עומד בתפלה ונזכר** בתוך תפילתו **שהוא בעל קרי,** ולדעה זאת אסור בתפילה, אף על פי כן **לא יפסיק** את התפילה באמצע, **אלא יקצר** בכל ברכה וברכה.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:14
[Steinsaltz on Berakhot 22b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:14)

כלל אמרו: **ירד לטבול, אם יכול לעלות** מן הטבילה **ולהתכסות** בבגדים **ולקרות** קריאת שמע של שחרית **עד שלא תהא הנץ החמה** — **יעלה ויתכסה ויקרא, ואם לאו** [לא], שאינו יכול — מוטב ש**יתכסה במים ויקרא** שם. **ו**אולם **לא יתכסה לא במים הרעים** (שהסריחו) **ו**אף **לא במי המשרה** (מים ששרו בהם פשתן, משום ריחם) **עד שיטיל לתוכם מים** אחרים. **ו**בכלל, **כמה ירחיק מהן** ממים סרוחים **ומן הצואה** בשעת קריאת שמע — לפחות **ארבע אמות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:15
[Steinsaltz on Berakhot 22b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:15)

ד גמרא בברייתא מפורט יותר הדין הראשון מן המשנה. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי** באמצע תפילתו — **לא יפסיק, אלא יקצר.** ואם **היה קורא בתורה ונזכר שהוא בעל קרי** — **אינו מפסיק ועולה, אלא מגמגם וקורא,** כלומר, קורא במהירות, ולא בחיתוך מושלם של המילים. ו**ר' מאיר** חולק ו**אומר** ש**אין בעל קרי רשאי לקרות בתורה יותר משלשה פסוקים,** שפחות משלושה פסוקים אסור לקרוא בתורה, ולאחר שסיים לקרוא שלושה פסוקים — יפסיק, ויניח לאחר לקרוא.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:16
[Steinsaltz on Berakhot 22b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:16)

**תניא אידך** [שנינו בברייתא אחרת]: **היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו** — **מהלך לפניו עד שיזרקנה,** כלומר, שתהיה **לאחוריו ארבע אמות,** ועל כך הקשו **והתניא** [והרי שנינו בברייתא אחרת] שדיו שיתרחק ארבע אמות **לצדדין.** כדי לישב את הסתירה מסבירים: **לא קשיא** [אין זה קשה], אין סתירה בין שני המקורות, **הא** [זה] ששנינו שצריך שתהיה מאחוריו ארבע אמות, הרי זה באופן ש**אפשר,** שיכול הוא ללכת קדימה עד שתהא הצואה מאחוריו, **והא** [וזה] ששנינו שדי בכך שיתרחק ארבע אמות לצדדים, הרי זה באופן ש**לא אפשר** ללכת קדימה עד כדי ארבע אמות, ולכן לפחות ילך הצידה.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:17
[Steinsaltz on Berakhot 22b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:17)

והלכה, נוספת שנו: מי ש**היה מתפלל ומצא** אחר כך שהיתה **צואה במקומו** במקום שהתפלל בו, **אמר רבה: אף על פי שחטא** שלא בדק אם היה המקום נקי וראוי לתפילה (תוספות) — **תפלתו תפילה,** ויצא ידי חובתו. על כך **מתקיף ליה** [מקשה עליו] **רבא: והא** [והרי] נאמר: **"זבח רשעים תועבה** אף כי בזמה יביאנו**"** (משלי כא, כז), ולמדו מזה שמצוה הנעשית שלא כראוי אינה מצוה כלל, וזה שלא שם לבו כראוי אין תפילתו נחשבת! **אלא אמר רבא: הואיל וחטא** אדם זה, **אף על פי שהתפלל** — **תפילתו תועבה,** ויחזור ויתפלל שנית.


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:18
[Steinsaltz on Berakhot 22b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:18)

ה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: מי ש**היה עומד בתפילה ומים** (מי רגליו) **שותתין** מאיזו שהיא סיבה **על ברכיו** — **פוסק** מתפילתו **עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל.** ואולם נתעוררה השאלה: **להיכן חוזר** כשממשיך בתפילתו? ובכך נחלקו **רב חסדא ורב המנונא, חד** [אחד מהם] **אמר : חוזר לראש** התפילה, **וחד** [ואחד מהם] **אמר:** חוזר **למקום ש**בו **פסק.**


###### Steinsaltz on Berakhot 22b:19
[Steinsaltz on Berakhot 22b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/22b:19)

ומעירים: **לימא בהא קמיפלגי** [אולי נאמר, שבכך הם חולקים, שזה הוא יסוד מחלוקתם].