## Steinsaltz on Berakhot Daf 25a

###### Steinsaltz on Berakhot 25a:1
[Steinsaltz on Berakhot 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:1)

**אבל ל**שם **תפלה** צריך הוא ש**יכסה את לבו,** שבתפילה פונה הוא בלשון נוכח אל ה' וצריך להתלבש בדרך המתאימה לכך.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:2
[Steinsaltz on Berakhot 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:2)

א **ו**עוד **אמר רב הונא:** מי ש**שכח ונכנס בתפילין לבית הכסא** — **מניח ידו עליהן עד שיגמור.** על כך תמהים: **עד שיגמור סלקא דעתך** [עולה על דעתך]?! **אלא כדאמר** [כמו שאמר] **רב נחמן בר יצחק: עד שיגמור עמוד ראשון** של צואה ואז יצא ויחלוץ את התפילין. ושואלים: **ולפסוק לאלתר וליקום** [ושיפסיק מיד ויעמוד ויצא משם]? ומשיבים: טעמו דבר הוא כפי שאמר **רבן שמעון בן גמליאל** שלימד, ש**עמוד** צואה **החוזר** בלא שעשה אדם את צרכיו — **מביא את האדם לידי** מחלת **הדרוקן,** ו**סילון** מי רגלים **החוזר** — **מביא את האדם לידי** מחלת **ירקון.** ומכיוון שיש בדבר זה סכנה — לא הצריכוהו לצאת מיד.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:3
[Steinsaltz on Berakhot 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:3)

ב **אתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים בענין מי שהיתה **צואה על בשרו, או** שהיתה **ידו** בלבד **מונחת בבית הכסא, רב הונא אמר: מותר** לו **לקרות קריאת שמע** באופן כזה. ואילו **רב חסדא אמר: אסור לקרות קריאת שמע. אמר רבא: מאי טעמא** [מהו הטעם] של **רב הונא** — **דכתיב** [שנאמר]: **"כל הנשמה תהלל יה הללויה"** (תהלים קנ, ו) שהוא מפרשו "כל הנשימה", וכשהפה שבו אדם מהלל נמצא במקום טהור — אין זה חשוב היכן שאר אבריו.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:4
[Steinsaltz on Berakhot 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:4)

**ורב חסדא אמר: אסור לקרות קריאת שמע. מאי טעמא** [מהו הטעם] של **רב חסדא** — **דכתיב** [שנאמר]: **"כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך"** (שם לה, י), שתהילת ה' הריהי בכל הגוף כולו, ואפילו כאשר אבר אחד איננו נקי כראוי — אסור לקרוא.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:5
[Steinsaltz on Berakhot 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:5)

ג עוד **אתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים בנושא דומה: מה דין **ריח רע שיש לו עיקר,** כלומר, שריח רע זה בא מדבר הנראה לעין — **רב הונא אמר: מרחיק ארבע אמות** מעיקרו של הריח הרע, **וקורא קריאת שמע. ורב חסדא אמר: מרחיק ארבע אמות ממקום שפסק הריח,** בלי לשים לב איפה היה מקור הריח הרע, **וקורא קריאת שמע.**


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:6
[Steinsaltz on Berakhot 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:6)

ומעירים כי **תניא כותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב חסדא: לא יקרא אדם קריאת שמע** כנגד דבר שיש בו משום מיאוס, **לא כנגד צואת אדם, ולא כנגד צואת כלבים, ולא כנגד צואת חזירים, ולא כנגד צואת תרנגולים, ולא כנגד צואת אשפה שריחה רע.** ואולם **אם היה** הדבר המטונף ב**מקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה טפחים** ממקומו — **יושב בצדו וקורא קריאת שמע,** שכן הבדל גובה של עשרה טפחים מייחד לו רשות נפרדת לעצמו. **ואם לאו** [לא], שהיה אותו דבר באותו גובה — **מרחיק ממנו מלוא עיניו,** כלומר, עד שלא יראנו. **וכן לתפלה.** ואילו **ריח רע שיש לו עיקר** — **מרחיק ארבע אמות ממקום הריח, וקורא קריאת שמע.**


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:7
[Steinsaltz on Berakhot 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:7)

**אמר רבא: לית הלכתא כי הא מתניתא בכל הני שמעתתא** [אין הלכה כברייתא זו בכל השמועות, ההלכות הללו], **אלא כי הא דתניא** [כאותה הלכה ששנינו בברייתא]: **לא יקרא אדם קריאת שמע לא כנגד צואת אדם, ולא כנגד צואת חזירים, ולא כנגד צואת כלבים בזמן שנתן עורות לתוכן** לעבד, אבל שאר דברים אינם נחשבים למלכלכים את מקום התפילה.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:8
[Steinsaltz on Berakhot 25a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:8)

ד **בעו מיניה** [שאלו ממנו] **מרב ששת: ריח רע שאין לו עיקר** שאין מקור הריח בדבר נראה לעין אלא בדבר אחר, כגון נפיחה, **מהו** דינו? **אמר להו** [להם]: **אתו חזו הני ציפי דבי** [בואו וראו אותן מחצלות של בית] ה**רב,** בית המדרש, **דהני גנו והני גרסי** [שאלה ישנים ואלה לומדים] ואין חוששים לריח רע. **ו**אולם **הני מילי** [דברים אלה] נאמרו **בדברי תורה, אבל בקריאת שמע** — **לא. ו**כן **דברי תורה נמי** [גם כן] **לא אמרן** [אמרנו] להתיר, **אלא** כשהריח הוא **דחבריה** [של חבירו], **אבל** כשהריח הרע הוא **דידיה** [של עצמו] — **לא** הותר הדבר.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:9
[Steinsaltz on Berakhot 25a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:9)

ה **אתמר** [נאמר] [נאמר] שנחלקו חכמים בנושא דומה: אם היתה **צואה עוברת** לפניו ונעה ממקום למקום, מה דינה? **אביי אמר: מותר לקרות קריאת שמע** כנגדה, ו**רבא אמר: אסור לקרות קריאת שמע** כנגדה.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:10
[Steinsaltz on Berakhot 25a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:10)

**אמר אביי: מנא אמינא לה** [מניין אני אומר אותה, את ההלכה הזו] — על בסיס דברי המשנה, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: המצורע מטמא כל מקום שהוא נמצא בתוכו, ופסקו הלכה שאם היה **הטמא** (המצורע) **עומד תחת האילן והטהור עובר** תחת אותו אילן — **טמא,** שהמקום שמתחת לאילן נחשב כבית הנטמא כולו. ואולם אם היה ה**טהור עומד תחת האילן וטמא עובר** — **טהור. ואם עמד** הטמא — הטהור נהיה מיד **טמא. וכן** הדין **באבן המנוגעת** בנגע צרעת (עיין ויקרא י״ד:נ״ז) שאם היתה רק עוברת במקום — אינה מטמאה, ואם כן, נראה מכאן כי הטומאה נחשבת כמתפשטת בכל צד דווקא כאשר היתה קבועה במקום אחד.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:11
[Steinsaltz on Berakhot 25a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:11)

**ו**אילו **רבא אמר לך** כתשובה לכך: **התם בקביעותא תליא מילתא** [שם בקביעות המקום תלוי הדבר], **דכתיב** [שנאמר] על המצורע **"בדד ישב מחוץ למחנה מושבו"** (ויקרא יג, מו), וטומאתו — במקום בו הוא יושב וקבוע. ואולם **הכא** [כאן] לגבי הצורך להרחיק מדבר המטונף, הלא **"והיה מחניך קדוש"** (דברים כג, טו) **אמר רחמנא** [אמרה התורה] ככלל לדבר, **והא ליכא** [והרי אין] קדושה וטהרה במקום זה.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:12
[Steinsaltz on Berakhot 25a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:12)

בענין זה **אמר רב פפא: פי חזיר כצואה עוברת דמי** [הוא נחשב]. על כך שואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה הלכה זו] **אף על גב דסליק מנהרא** [כשעלה החזיר מן הנהר], ואף שסביר להניח שבכגון זה נתנקה פיו במי הנהר, מכל מקום אין הוא מגיע לנקיון גמור.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:13
[Steinsaltz on Berakhot 25a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:13)

ו **אמר רב יהודה: ספק צואה,** כלומר, שספק בידו אם היתה זו צואה או לא, והשאלה היא אם כן אם אסורה היא לענין אמירת דברים שבקדושה סמוך לה, או שאינה אסורה — **אסורה.** ואילו **ספק מי רגלים** — **מותרים. איכא דאמרי** [יש שאומרים, גרסה אחרת], ש**אמר רב יהודה: ספק צואה, בבית** — **מותרת,** שיש להניח שמן הסתם לא היתה צואה בתוך הבית, ואילו **באשפה** — הרי היא **אסורה.** ואילו **ספק מי רגלים** — **אפילו באשפה נמי** [גם כן]


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:14
[Steinsaltz on Berakhot 25a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:14)

**מותרים. סבר לה** [סבור הוא] **כי הא** [כעין זה] שאמר **רב המנונא,** ש**אמר רב המנונא:** במי רגלים **לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד** הקילוח **בלבד.**


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:15
[Steinsaltz on Berakhot 25a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:15)

**וכ**דברי **ר' יונתן.** ש**ר' יונתן רמי** [השליך, הראה סתירה בין שני כתובים]: מצד אחד **כתיב** [נאמר] **"ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ"** (שם, יג), הרי שלצרכיו די רק שיצא מחוץ למחנה, **וכתיב** [ונאמר] בפסוק אחר: **"ויתד תהיה לך** על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרת בה ושבת **וכסית את צאתך".** (שם, יד), הרי שיש גם חובת כיסוי!


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:16
[Steinsaltz on Berakhot 25a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:16)

ומתרץ: **הא** [הרי] **כיצד?** — **כאן** שחייבו אף **לכסות** — הרי זה **ב**צרכים **גדולים, כאן** שלא חייבו לכסות — **ב**צרכים **קטנים. אלמא** [מכאן] שבצרכים **קטנים לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד בלבד. הא נפול לארעא** [הרי אם נפלו לארץ] — **שרי** [מותרים], **ורבנן** [וחכמים] **הוא** ש**גזרו בהו** [בהם], **וכי** [וכאשר] **גזרו בהו רבנן** [בהם חכמים] — **בודאן, אבל בספיקן** — **לא גזור** [גזרו].


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:17
[Steinsaltz on Berakhot 25a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:17)

ז ושואלים: **ובודאן עד כמה** זמן ובאיזה מצב אסורים מי רגלים באמירת דברי קדושה סמוך להם? **אמר רב יהודה אמר שמואל: כל זמן שמטפיחין,** שהם לחים עד כדי שיש בהם כדי להרטיב את הידים. **וכן אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל זמן שמטפיחין. וכן אמר עולא: כל זמן שמטפיחין.** ואילו **גניבא משמיה** [משמו] של **רב אמר:** אסורים הם **כל זמן שרשומן** (סימן שלהן) **ניכר** על הארץ.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:18
[Steinsaltz on Berakhot 25a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:18)

על כך **אמר רב יוסף: שרא ליה מריה** [ימחול לו אדונו ה'] **לגניבא,** שוודאי לא יתכן שאמר רב דבר מעין זה, שהרי אפילו **השתא** [עכשיו] ב**צואה אמר רב יהודה אמר רב** שמ **כיון שקרמו פניה** והתיבשה במידה ידועה — **מותר** לקרוא כנגדה, ואם כן, **מי רגלים מיבעיא** [צריך להשמיענו]?!


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:19
[Steinsaltz on Berakhot 25a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:19)

על כך **אמר ליה** [לו] **אביי: מאי חזית** [מה ראית] **דסמכת אהא** [שאתה סומך על הלכה זו] **סמוך אהא** [על הלכה זו] ש**אמר רבה בר רב הונא אמר רב: צואה, אפילו** היא יבשה **כחרס** — **אסורה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:20
[Steinsaltz on Berakhot 25a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:20)

ושאלו: **היכי דמי** [כיצד מה בדיוק נחשב] **צואה כחרס? אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: כל זמן שזורקה ואינה נפרכת,** נחשבת היא כלחה עדיין. **ואיכא דאמרי** [ויש אומרים]: **כל זמן שגוללה** ממקום למקום, **ואינה נפרכת.**


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:21
[Steinsaltz on Berakhot 25a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:21)

**אמר רבינא: הוה קאימנא קמיה** [הייתי עומד לפני] **רב יהודה מדיפתי חזא** [ראה] **צואה, אמר לי: עיין** (ראה) **אי** [אם] **קרמו פניה אי** [או אם] **לא. איכא דאמרי** [יש שאומרים] ש**הכי אמר ליה** [לו]: **עיין אי מפלאי אפלויי** [אם סדוקה היא סדקים], שאז נחשבת היא ליבשה.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:22
[Steinsaltz on Berakhot 25a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:22)

מאחר שהביעו כבר דעות שונות בדברים, שואלים: **מאי הוי עלה** [מה היה עליה, בסיכומה של הלכה זו]? **אתמר** [נאמר] שנחלקו בכך הדעות. ששנינו: צואה היבשה **כחרס, אמימר אמר: אסורה, ומר זוטרא אמר מותרת. אמר רבא, הלכתא** [הלכה]: **צואה כחרס אסורה, ומי רגלים כל זמן שמטפיחין** אסורים.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:23
[Steinsaltz on Berakhot 25a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:23)

על כך **מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו בברייתא: **מי רגלים כל זמן שמטפיחין** — **אסורין, נבלעו** בקרקע **או יבשו** במקומם — **מותרים. מאי לאו** [האם לא] דין מי רגלים ש**נבלעו דומיא** [דומה] לאלה ש**יבשו? מה יבשו ש**אז **אין** כבר **רשומן ניכר, אף נבלעו** — ש**אין רשומן ניכר.** ואם כן, בכל מקרה **הא** [הרי] אם **רשומן ניכר** — **אסור, אף על גב** ש**אין מטפיחין** עוד!


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:24
[Steinsaltz on Berakhot 25a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:24)

על כך מקשים קושיה שכנגד: **ולטעמיך אימא רישא** [ולטעמך, לשיטתך, אמור את ההתחלה], שנאמר שם: **כל זמן שמטפיחין** — **הוא** ש**אסור,** ואפשר להסיק מכאן: **הא** [הרי] אם אינם מטפיחים ורק **רשומן ניכר** — **שרי** [מותר]! **אלא מהא ליכא למשמע מינה** [מזו אין לשמוע ממנה], כלומר, אין להסיק מסקנות בדרך דיוק ממה שנאמר על מה שלא נאמר, אלא ללמוד כפשוטו בלבד.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:25
[Steinsaltz on Berakhot 25a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:25)

ומעירים: **לימא כתנאי** [נאמר שיש פה מחלוקת תנאים]. ששנינו בברייתא: **כלי שנשפכו ממנו מי רגלים, אסור לקרות קריאת שמע כנגדו.** ואולם **מי רגלים עצמן שנשפכו,** אם כבר **נבלעו** — **מותר,** ואם עדיין **לא נבלעו** — **אסור. ר' יוסי** חולק ו**אומר:** אסורים **כל זמן שמטפיחין.**


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:26
[Steinsaltz on Berakhot 25a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:26)

ומעתה מבררים את גוף הדברים: **מאי** [מה] פירושו של **"נבלעו" ומאי** [ומה] פירוש **"לא נבלעו" דקאמר** [שאמר] ה**תנא קמא** [הראשון]? **אילימא** [אם תאמר] ש**נבלעו** פירושו ש**אין מטפיחין,** ו**לא נבלעו** פירושו שעדיין הם **מטפיחין** — **ו**אם כן **אתא** [בא] **ר' יוסי למימר** [לומר]: **כל זמן שמטפיחין הוא** ש**אסור,** אבל **הא** [הרי] אם היה **רשומן ניכר** בלבד — **שרי** [מותר], ואם כן, **היינו** [זוהי] בדיוק שיטת ה**תנא קמא** [הראשון], ואין איפוא מחלוקת כלל! **אלא** יש לפרש **"נבלעו"** פירושו ש**אין רשומן ניכר, "לא נבלעו"** — שעדיין **רשומן ניכר. ואתא** [ובא] **ר' יוסי** והקל **למימר** [לומר] ש**כל זמן שמטפיחין הוא** ש**אסור, הא** [הרי] אם היה **רשומן ניכר** — **שרי** [מותר] ואם כן, דברים אלה שנאמרו קודם קשורים במחלוקת בין התנאים.


###### Steinsaltz on Berakhot 25a:27
[Steinsaltz on Berakhot 25a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/25a:27)

את ההכרח בפירוש זה דוחים: **לא,** אין הדבר מחוייב. אפשר לומר **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **כל זמן שמטפיחין הוא** ש**אסור הא** [הרי] אם היה **רשומן ניכר** בלבד — **שרי** [מותר],