## Steinsaltz on Berakhot Daf 26a

###### Steinsaltz on Berakhot 26a:1
[Steinsaltz on Berakhot 26a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:1)

**אקמטרה** [על תיבה המונחת על ארגז] — **ככלי בתוך כלי דמי** [מחשיבה אותו]. וכעין זה **אמר ר' יהושע בן לוי:** אם יש **ספר תורה** בחדר — **צריך לעשות לו מחיצה** הגבוהה **עשרה** טפחים אם רוצה לשמש מיטתו בחדר זה. ומסופר: **מר זוטרא איקלע לבי** [הזדמן לבית] **רב אשי, חזייה לדוכתיה** [ראהו את מקום משכבו] של **מר בר** [בנו] של **רב אשי דמנח ביה** [שמונח בו] **ספר תורה ועביד ליה** [ועשויה לו] **מחיצה עשרה. אמר ליה** [לו]: **כמאן** [כמי] עושה אתה דבר זה? **כ**שיטת **ר' יהושע בן לוי? אימר** [אמור] ש**אמר** זאת **ר' יהושע בן לוי** רק כפתרון בשעת הדחק וכגון באופן **דלית ליה ביתא אחרינא** [שאין לו בית אחר], ואילו **מר הא אית ליה ביתא אחרינא** [אדוני הרי יש לו בית אחר], ואם כן מדוע לא להעביר את ספר התורה למקום אחר כפתרון לכתחילה? **אמר ליה** [לו]: אכן **לאו אדעתאי** [לא עלה על דעתי] כדבריך.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:2
[Steinsaltz on Berakhot 26a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:2)

א שנינו במשנה: **כמה ירחיק מהן** ממי רגלים **ומן הצואה** ויוכל לקרוא את שמע — **ארבע אמות. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: לא שנו** שדי בהרחקת ארבע אמות **אלא** כשהיתה הצואה **לאחוריו, אבל** אם היתה הצואה **לפניו** — **מרחיק** ממנה **מלא עיניו, וכן** הדין **לתפלה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:3
[Steinsaltz on Berakhot 26a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:3)

על כך מקשים: **איני** [כן היא]?! **והא** [והרי] **אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל!** ומתרצים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? — **בבית הכסא שאין בו צואה,** ולכן אין צורך להרחיק ממנו כל כך.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:4
[Steinsaltz on Berakhot 26a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:4)

ושוב שואלים: **איני** [כן הוא]?! **והאמר** [והרי אמר] **רב יוסף בר חנינא: בית הכסא שאמרו** בכל דיני הרחקה דינו כך **אף על פי שאין בו צואה, ובית המרחץ שאמרו** להימנע בו מדברי קדושה, **אף על פי שאין בו אדם** ערום! **אלא הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **בחדתי** [בחדש], בבית שנבנה לצורך בית הכסא, ועדיין לא השתמשו בו.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:5
[Steinsaltz on Berakhot 26a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:5)

על כך שואלים: **והא מיבעי ליה** [והרי כבר נשאלה לו שאלה זו] על ידי **רבינא,** ששאל: אם **הזמינו** (הכין) לבית **ל**צורך **בית הכסא, מהו** דינו? האם **יש** ל**זימון** תוקף כאן, **או אין** ל**זימון** תוקף? ועונים: **כי קא מבעיא ליה** [כאשר נשאלה לו השאלה] **לרבינא,** זה שנשאלה לו: **למיקם עליה לצלויי בגויה** [לעמוד עליו, בתוכו, להתפלל בתוכו] **אבל** לענין בית הכסא העומד **כנגדו** — **לא** שאל.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:6
[Steinsaltz on Berakhot 26a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:6)

**אמר רבא: הני בתי כסאי דפרסאי** [אותם בתי כסא של הפרסים] **אף על גב דאית בהו** [שיש בהם] **צואה** — **כסתומין דמו** [הם נחשבים] שעשויים היו שהצואה תתגלגל ותצא מתחת לארץ ולא תישאר בתוכם.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:7
[Steinsaltz on Berakhot 26a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:7)

ב משנה בהמשך לדיני טבילת בעל קרי להיטהר לתורה ותפילה דנים במקרה שאפילו אנשים שיש בהם טומאה חמורה, אם נוסף לכך נטמאו בטומאת קרי — חייבים הם לטבול ולהיטהר ממנה. ועל כן אפילו **זב** הטמא טומאת שבעה — **שראה קרי,** שאילולי היה זב היתה טומאתו בשל הקרי רק בת יום אחד, **ו**כן **נדה שפלטה שכבת זרע,** אף שהיא טמאה טומאה חמורה שעדיין אין הטבילה מועילה לה, **ו**כן **המשמשת** עם בעלה **שראתה** אחר כך **נדה** — **צריכין טבילה. ור' יהודה פוטר.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:8
[Steinsaltz on Berakhot 26a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:8)

ג גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם לבני הישיבה] שאלה זו: אדם שהוא **בעל קרי** וככזה הוא חייב בטבילה, ואולם אחר כך **ראה זיבה, ל**דעת **ר' יהודה מהו** דינו? ומפרשים את צדדי השאלה: האם נאמר **כי** [כאשר] **פטר ר' יהודה התם** [שם במשנתנו] **בזב שראה קרי, דמעיקרא** [שכן מתחילה] **לאו בר טבילה הוא,** שאינו ראוי לטבילה, שהלא אינו יכול להטהר בה מטומאת זיבה. **אבל בעל קרי שראה זיבה, דמעיקרא** [שמתחילה] **בר** [בן] **טבילה הוא** (נתחייב בטבילה) ורק אחר כך נטמא טומאה חמורה שמא **מחייב** [מחייב] בו ר' יהודה, **או דילמא לא שנא** [שמא אין זה שונה] והוא פוטר בכל מקרה.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:9
[Steinsaltz on Berakhot 26a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:9)

כדי לפתור את הבעיה **תא שמע** [בוא ושמע] את הקטע האחרון של המשנה **המשמשת וראתה נדה צריכה טבילה, ור' יהודה פוטר. והא** [והרי] ה**המשמשת וראתה נדה** הריהי **כ**של **בעל קרי שראה זיבה דמיא** [היא נחשבת], שגם במקרה זה יש טומאה קלה מקודם, וטומאה חמורה אחר כך, **וקא** [ובכל זאת] **פוטר ר' יהודה,** ואם כן, **שמע מינה** [למד ממנה] שאין ר' יהודה מבדיל בין המקרים. ואכן, **תני** [שנה] **ר' חייא בהדיא** [במפורש]: **בעל קרי שראה זיבה צריך טבילה, ור' יהודה פוטר.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:10
[Steinsaltz on Berakhot 26a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:10)

**הדרן עלך מי שמתו**


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:11
[Steinsaltz on Berakhot 26a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:11)

א משנה במשנה זו מדובר על קביעת סוף זמן התפילות (מאירי). לדעת חכמים זמן **תפלת השחר** הוא **עד חצות** היום. **ר' יהודה אומר:** זמן תפילת שחרית מוגבל **עד ארבע שעות** מזריחת החמה בלבד. זמן **תפלת המנחה** לדעת חכמים הוא **עד הערב,** ו**ר' יהודה אומר: עד פלג המנחה** בלבד, כלומר, אמצע הזמן שמהקרבת תמיד של בין הערבים ועד הלילה, שהוא סוף שעת בין הערבים.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:12
[Steinsaltz on Berakhot 26a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:12)

**תפלת הערב אין לה קבע,** שזמנה אינו מוגבל עד לשעה מסויימת בלילה, וזמנה במשך כל הלילה. ובגמרא עוד יבואר משום מה נקטו בלשון זו דווקא. **ו**הזמן **של מוספים** (תפלת מוסף) לדעת חכמים הוא **כל היום,** ו**ר' יהודה אומר** לשיטתו כי הזמן מוגבל **עד לשבע שעות** מן הזריחה.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:13
[Steinsaltz on Berakhot 26a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:13)

ב גמרא שנינו במשנה בדרך סתמית כי זמן תפילת השחר נמשך שעות אחדות בתוך היום. **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] לכך ממה ששנינו בברייתא: **מצותה** (של קריאת שמע בשחרית) **עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה** האמורה בברכות שלאחר קריאת שמע **לתפלה** הנאמרת מיד לאחר הנץ החמה, **ונמצא מתפלל ביום,** הרי שנקבע זמן תפילת שחרית מיד עם זריחת השמש!


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:14
[Steinsaltz on Berakhot 26a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:14)

על כך משיבים: ברייתא זו לא נתכוונה לקבוע הלכה מחייבת, אלא **כי תניא** [כאשר שנוייה הברייתא] **ההיא** הרי זה **לותיקין** המדקדקים במצוות. וכשם ש**אמר ר' יוחנן: ותיקין היו גומרים אותה,** את קריאת שמע של שחרית **עם הנץ החמה.** אבל לשאר האנשים שאינם מן הותיקין מותר לאחר תפילתם אף יותר מכן.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:15
[Steinsaltz on Berakhot 26a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:15)

ומעתה מקשים בגמרא לצד אחר: **ו**האם **כולי עלמא** [כל העולם] סבורים שתפילת שחרית היא **עד חצות** היום **ותו לא** [ולא עוד], **והאמר** [והרי אמר] **רב מרי בריה** [בנו] של **רב הונא בריה** [בנו] של **ר' ירמיה בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית** — **מתפלל בשחרית שתים,** טעה ולא התפלל **שחרית** — **מתפלל במנחה שתים.** הרי שזמן תפילת שחרית (או לפחות הזמן בו אפשר להשלים תפילת שחרית שחסרה) נמשך עד הערב!


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:16
[Steinsaltz on Berakhot 26a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:16)

ומשיבים: אכן, **כולי יומא מצלי ואזיל** [כל היום מתפלל והולך] ואין מונעים ממנו, אלא שאם התפלל **עד חצות, יהבי ליה** [נותנים לו] **שכר תפלה בזמנה,** ואולם אם התפלל לאחר מכן, הרי **מכאן ואילך, שכר תפלה** — **יהבי ליה** [נותנים לו], **שכר תפלה בזמנה** — **לא יהבי ליה** [אין נותנים לו].


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:17
[Steinsaltz on Berakhot 26a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:17)

ג בקשר לנושא זה של השוכח להתפלל ורוצה להשלים **איבעיא להו** [נשאלה להם לבני בית המדרש] שאלה זו: אם **טעה ולא התפלל מנחה, מהו** הדין לענין **שיתפלל** תפילת **ערבית שתים** (פעמיים)? ומפרטים את צדדי השאלה: **אם תמצי** [תרצה] **לומר,** אף אם תחליט שזה ש**טעה ולא התפלל ערבית** תקנתו שיהא **מתפלל שחרית שתים,** הרי אפשר לומר שהטעם **משום דחד יומא** [שיום אחד] **הוא, דכתיב** [שכן נאמר]: **"ויהי ערב ויהי בקר יום אחד"** (בראשית א, ה), והרי שהערב והיום הבא אחריו יחידה אחת הם. **אבל הכא** [כאן] במקרה שלנו הלא **תפלה במקום קרבן היא** באה, **ו**כמו בקרבנות אפשר לומר גם כאן כי **כיון** ש**עבר יומו בטל קרבנו,** ואין אם כן עוד דרך להשלים חסרון זה. **או דילמא** [שמא] **כיון דצלותא רחמי** [שתפילה בקשת רחמים] **היא,** ואם כן **כל אימת דבעי מצלי ואזיל** [כל זמן שרוצה מתפלל והולך].


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:18
[Steinsaltz on Berakhot 26a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:18)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ש**אמר רב הונא בר יהודה אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן:** אם **טעה ולא התפלל מנחה** — **מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום** ש**עבר יומו בטל קרבנו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:19
[Steinsaltz on Berakhot 26a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:19)

על אפשרות זו להשלים תפילה שלא נאמרה בזמנה **מיתיבי** [מקשים] עתה ממה ששנינו בברייתא. פירוש הנאמר **"מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות"** (קהלת א, טו) הוא כך: **"מעות לא יוכל לתקן"** — הכוונה ל**זה שבטל קריאת שמע של ערבית וקריאת שמע של שחרית, או תפלה של ערבית או תפלה של שחרית. "וחסרון לא יוכל להמנות"** — הכוונה ל**זה שנמנו חביריו** והחליטו **לעשות דבר מצוה, ו**הוא **לא נמנה עמהם** ושוב לא יוכל להצטרף עימם בכך. הרי שבברייתא זו מובא בפשטות שביטול תפילה אין לו עוד תקנה.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:20
[Steinsaltz on Berakhot 26a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:20)

כדי לתרץ קושי זה **אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן** [כאן בברייתא זו במה אנו עוסקים] — באופן **שבטל** תפילה **במזיד,** והוא שאין לו תקנה, ואולם מי שטעה ולא התפלל — יכול להשלים תפילתו.


###### Steinsaltz on Berakhot 26a:21
[Steinsaltz on Berakhot 26a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26a:21)

**אמר רב אשי: דיקא נמי** [מדוייק גם כן], כדבריך מסגנון הדברים, **דקתני** [ששנינו] בברייתא לשון **"בטל", ולא קתני** [שנינו] לשון **"טעה",** והרי שבטעה ההלכה שונה. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד ממנה] מהוכחה זו.