## Steinsaltz on Berakhot Daf 26b

###### Steinsaltz on Berakhot 26b:1
[Steinsaltz on Berakhot 26b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:1)

א בדומה למקרה שהובא **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: אם **טעה ולא התפלל מנחה** של חול **בערב שבת** — **מתפלל בליל שבת שתים** של שבת. **טעה ולא התפלל מנחה בשבת** — **מתפלל במוצאי שבת שתים** של חול. **מבדיל** (אומר "אתה חוננתנו" בברכת "חונן הדעת" להבדיל בין שבת לחול) **ב**תפילה ה**ראשונה,** לפי שהיא תפילת ערבית ממש, **ואינו מבדיל בשניה,** שכן היא במקום תפילת מנחה שאינה צריכה להבדלה. **ו**יתר על כן, **אם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה** — **שניה עלתה לו** (נחשבת לו) ויצא בה ידי חובה, ואילו ה**ראשונה לא עלתה לו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:2
[Steinsaltz on Berakhot 26b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:2)

מתוך פסק ההלכה האחרון אפשר להוציא מסקנות מסויימות, ועל כך מעירים: **למימרא** [האם לומר] שמ **כיון** ש**לא אבדיל בקמייתא** [הבדיל בתפילה הראשונה] הרי זה **כמאן** [כמי] ש**לא צלי דמי, ומהדרינן ליה** [התפלל נחשב, ומחזירים אותו]? ואם כן נסיק מכאן שכל שלא הבדיל בתפילה יחזור ויתפלל.


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:3
[Steinsaltz on Berakhot 26b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:3)

ומביאים ראיה מן התוספתא לסתור הנחה זו, **ורמינהו** [ומשליכים מראים סתירה] לדבר ממה ששנינו בברייתא: אם **טעה ולא הזכיר גבורות גשמים** ("משיב הרוח ומוריד הגשם") **ב**ברכת **תחיית המתים,ו**כן אם לא הזכיר **שאלה** (הבקשה על הגשם, "ותן טל ומטר") **בברכת השנים** — **מחזירין אותו** להתפלל בשנית. ואולם אם שכח לומר **הבדלה ב**ברכת **"חונן הדעת"** — **אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה** (את ההבדלה) **על הכוס** לעצמה. הרי שאי אמירת הבדלה אינה מעכבת את התפילה! סתירה זו לא נתיישבה ועל כן היא נשארת **קשיא** [קשה], בלא שינתן לה פתרון.


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:4
[Steinsaltz on Berakhot 26b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:4)

ב למחלוקת בין חכמים ור' יהודה בקביעת זמני התפילות יש רקע מעמיק המתבטא גם במחלוקת מאוחרת של אמוראים. וכך **איתמר** [נאמר], **ר' יוסי בר' חנינא אמר: תפלות אבות תקנום.** שראשית הקביעה של תפילות שלוש פעמים ביום (אף כי לא בלשונן המאוחרת) קדומה היא ושורשה עוד בימי האבות. ואילו **ר' יהושע בן לוי** סבור כי **תפלות כנגד תמידין תקנום.** כלומר, שהתפילות מקבילות לקרבנות התמיד שבמקדש, וצמודות לזמניהם ולאופיים.


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:5
[Steinsaltz on Berakhot 26b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:5)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוסי בר' חנינא, ותניא כוותיה** [ושנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יהושע בן לוי.** ומפרטים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוסי בר' חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית,** וכפי **שנאמר** כאשר בא אברהם לראות את סדום ביום לאחר שהתפלל עליה: **"וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם** את פני ה' "(בראשית יט, כז) ומתוך הענין, ואף מצד הלשון יודעים אנו ש**אין** משמעות לשון **"עמידה" אלא** ביטוי ל**תפלה,** וכפי **שנאמר** לשון זו בקשר לתפילת פינחס אחר המגיפה: **"ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה""** (תהלים קו, ל). והרי שאברהם כבר נהג לעמוד בתפילה בשעות הבוקר.


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:6
[Steinsaltz on Berakhot 26b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:6)

**יצחק תקן תפלת מנחה,** וכפי **שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"** (בראשית כד, סג), **ואין** משמעות לשון **"שיחה" אלא** ביטוי ל**תפלה,** וכפי **שנאמר "תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו"** (תהלים קב, א). הרי שיצחק הוא הראשון ההולך לשוח—להתפלל לפנות ערב, בזמן המנחה.


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:7
[Steinsaltz on Berakhot 26b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:7)

ואילו **יעקב תקן תפלת ערבית,** וכפי **שנאמר: "ויפגע במקום וילן שם** כי בא השמש**"** (בראשית כח, יא) **ואין** משמעות לשון **"פגיעה" אלא** ביטוי ל**תפלה,** וכפי **שנאמר** בדברי ה' לירמיהו: **"ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי** כי אינני שומע אותך **" (ירמיהו ז, טז), הרי שיעקב התפלל בשעות בוא השמש —** שעת ערב.


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:8
[Steinsaltz on Berakhot 26b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:8)

ג **ותניא כוותיה** [ושנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יהושע בן לוי** שדיני התפילה נסמכים על דיני הקרבנות: **מפני מה אמרו** חכמים שזמן **תפלת השחר עד חצות** היום — **שהרי** קרבן **תמיד של שחר** אף שכרגיל מקריבים אותו בהשכמה, מותר שיהיה **קרב והולך עד חצות. ור' יהודה אומר:** דעתי זו שזמן תפילת שחרית **עד ארבע שעות** בלבד נסמכת על זה **שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:9
[Steinsaltz on Berakhot 26b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:9)

**ומפני מה אמרו** חכמים שזמן **תפלת המנחה עד הערב** — **שהרי** היא נסמכת על תמיד של בין הערביים, ו**תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב.** ו**ר' יהודה אומר** שזמן תפילת המנחה **עד פלג המנחה** בלבד, **שהרי** לשיטתו **תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:10
[Steinsaltz on Berakhot 26b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:10)

**ומפני מה אמרו** ש**תפלת הערב אין לה קבע** — **שהרי** על שריפת **אברים ופדרים** (חלבי הקרבנות) **שלא נתעכלו** באש המזבח **מבערב,** שהם נשארים על המזבח ו**קרבים והולכים כל הלילה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:11
[Steinsaltz on Berakhot 26b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:11)

**ומפני מה אמרו** שהזמן **של** תפילת ה**מוספין כל היום** — **שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום.** ואילו לדעת **ר' יהודה** ש**אומר** שזמן תפילת המוספים הוא **עד שבע שעות** ביום, זהו משום **שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות.** עוד שנינו בברייתא שלזמן המנחה שני מועדים, מנחה גדולה ומנחה קטנה.


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:12
[Steinsaltz on Berakhot 26b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:12)

ומבארים את ההבדל בזמן שניהם: **ואיזו היא מנחה גדולה — משש שעות ומחצה** מהזריחה **ולמעלה,** כלומר, חצי שעה אחרי חצות היום והלאה שהוא הזמן המוקדם ביותר שבו מקריבים תמיד של בין הערביים, בערב פסח שחל להיות בשבת. **ואיזו היא מנחה קטנה** — **מתשע שעות ומחצה** והלאה, שהוא הזמן שבו מקריבים כרגיל את קרבן התמיד של בין הערביים.


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:13
[Steinsaltz on Berakhot 26b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:13)

אגב הבאת הדברים **איבעיא להו** [נשאלה להם], לבני הישיבה שאלה זו: **ר' יהודה** שקבע את זמן המנחה עד לפלג המנחה, האם **פלג מנחה קמא** [ראשונה, כלומר מנחה גדולה] **קאמר** [אמר] **או פלג מנחה אחרונה** (קטנה) **קאמר** [אמר]? **תא שמע** [בוא ושמע] תשובה מפורשת לכך בברייתא. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר: פלג המנחה אחרונה אמרו, והיא אחת עשרה שעות חסר רביע** אחר הזריחה (שהן שעה ורבע לפני השקיעה).


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:14
[Steinsaltz on Berakhot 26b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:14)

בכל אופן ברור כי ברייתא זו מסמיכה את דיני התפילות על הקרבנות, ומכאן ניתן לשאול: **נימא תיהוי תיובתיה** [האם נאמר שתהיה זו קושיה חמורה] על **ר' יוסי בר' חנינא?** שלדעתו האבות הם שתיקנו את התפילות! על כך **אמר ר' יוסי בר' חנינא: לעולם אימא** [יכול אני לומר] **לך,** אמנם **תפלות, אבות תקנום,** אלא ש**אסמכינהו רבנן אקרבנות** [הסמיכום חכמים על הקרבנות], בקביעת זמנן ובשאר פרטים, אף כי אינם נובעים ממקור משותף. **דאי** [שאם] **לא תימא הכי** [תאמר כן] שאף ר' יוסי בר' חנינא מסכים שיש בכל זאת קשר מסויים בין דיני הקרבנות והתפילות, **תפלת מוסף ל**דעת **ר' יוסי בר' חנינא מאן** [מי] **תקנה,** שוודאי אינה נכנסת במסגרת תפילת האבות. **אלא** ודאי אף לדעתו **תפלות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן** [ואחר כך הסמיכום חכמים] על דיני ה**קרבנות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 26b:15
[Steinsaltz on Berakhot 26b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/26b:15)

ד שנינו במשנה ש**ר' יהודה אומר** שזמן תפילת שחרית **עד ארבע שעות** ביום. **איבעיא להו** [נשאלה להם, לבני הישיבה] שאלה זו: האם **"עד"** שאמר ר' יהודה האם הכוונה היא **ועד בכלל,** שזמן תפילת שחרית כולל גם את השעה הרביעית, **או דילמא** [שמא] הכוונה היא **עד ולא עד בכלל,** שכבר בשעה הרביעית עצמה אין להתפלל?! **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה ממה ששנינו במשנה ש**ר' יהודה אומר** שזמן תפילת מנחה **עד פלג המנחה.** ומעתה **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] שכוונתו **עד ולא עד בכלל** — **היינו דאיכא** [זהו שיש, הבדל] **בין** שיטת **ר' יהודה לרבנן** [לשיטת חכמים]. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] ש**עד ועד בכלל,** אם כן שיטת **ר' יהודה**