## Steinsaltz on Berakhot Daf 32a

###### Steinsaltz on Berakhot 32a:1
[Steinsaltz on Berakhot 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:1)

**דכתיב** [שכן נאמר]: בנבואה לעתיד: **"**ביום ההוא נאם ה' אוספה הצולעה והנדחה אקבצה **ואשר הרעתי"** (מיכה ד, ו), שה' אומר שהוא גרם לישראל שירעו מעשיהם.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:2
[Steinsaltz on Berakhot 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:2)

א ומעין זה **אמר ר' חמא בר' חנינא: אלמלא שלש מקראות הללו** (הבאים) **נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל** (כינוי בלשון נקיה לעם ישראל), שלולא הכתוב בהם לא יכלו ישראל לעמוד בדינו של ה'.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:3
[Steinsaltz on Berakhot 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:3)

**חד** [האחד] הוא פסוק זה **דכתיב** [שנאמר] בו **"ואשר הרעתי", וחד** [ואחד] נוסף הוא פסוק זה **דכתיב** [שנאמר] בו: **"הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל"** (ירמיהו יח, ו), **וחד** [ועוד אחד] הוא זה **דכתיב** [שנאמר] בו: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם **והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר"** (יחזקאל לו, כו). שמשלושת המקראות הללו אנו למדים שביכולת ה' להשפיע גם על בחירתו של האדם, ולכן אין לו אחריות גמורה למעשיו.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:4
[Steinsaltz on Berakhot 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:4)

**רב פפא אמר** שיש ראיה ברורה יותר, **מהכא** [מכאן ] מן הפסוק **"ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו** ומשפטי תשמרו ועשיתם**"** (שם, כז).


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:5
[Steinsaltz on Berakhot 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:5)

**ו**המשיך ו**אמר ר' אלעזר:** אף **משה הטיח דברים כלפי מעלה. ש**כן **נאמר** בכתוב בעקבות חטא המתאוננים במדבר: **"ויתפלל משה אל ה'** ותשקע האש**"** (במדבר יא, ב). ומדרש כתוב זה: **אל תקרי** [תקרא] בו **"אל ה'"** אלא **"על ה'"** והרי זו לשון של הטחת דברים.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:6
[Steinsaltz on Berakhot 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:6)

ומסבירים מה טעם לחילוף זה של האותיות א' וע' שביסוד דרשה זו: **שכן** במדרשי הלכה רבים היו החכמים **דבי** [של בית המדרש] של **ר' אליעזר בן יעקב קורין** (קוראים) בחילוף **לאלפי"ן עייני"ן, ולעייני"ן אלפי"ן.**


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:7
[Steinsaltz on Berakhot 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:7)

ואילו החכמים **דבי** [של בית המדרש] של **ר' ינאי אמרי** [היו אומרים , מביאים ראיה מהכתוב שהטיח משה דברים **מהכא** [מכאן], מהאמור בתוכחתו של משה בתחילת ספר דברים: **"ודי זהב"** (דברים א, א), ומכיון שאין מקום הידוע בשם זה, אין זה אלא כרומז לדבר אחר, ויש לברר:


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:8
[Steinsaltz on Berakhot 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:8)

**מאי** [מה] עניינו של כתוב זה **"ודי זהב"?** ובפירוש זה **אמרי דבי** [אמרו החכמים מבית מדרשו] של **ר' ינאי, ש**כך **אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא** לאחר חטא העגל, בתפילתו לכפרת עוונו זה של עם ישראל: **רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל** ביציאת מצרים ובביזת ים סוף, שכה רב היה **עד שאמרו "די"** — עושר זה **הוא** ש**גרם** להם **שעשו את העגל** (שעשוי היה מזהב).


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:9
[Steinsaltz on Berakhot 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:9)

וכן כהוראה מוסרית כוללת **אמרי דבי** [אומרים החכמים מבית מדרשו] של **ר' ינאי: אין ארי נוהם מתוך קופה** (סל) **של תבן** שאינו יכול להנות ממנה **אלא מתוך קופה של בשר,** שלאחר ששבע יכול הוא לנהום.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:10
[Steinsaltz on Berakhot 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:10)

וכן **אמר ר' אושעיא: משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים** (גדולה), לאחר זמן **האכילה כרשינין** (שהם מאכל מובחר) **והיתה** הפרה **מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך** [לך] **שתהא מבעטת בי** — **אלא כרשינין שהאכלתיך.** ואף כאן הגורם לחטא היה רוב טובה.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:11
[Steinsaltz on Berakhot 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:11)

ומשל אחר לענין זה **אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: משל לאדם שהיה לו בן. הרחיצו וסכו, והאכילו והשקהו, ותלה לו כיס** (ארנק ובו כסף) **על צוארו. ו**לאחר כל זאת, עוד **הושיבו על פתח של** בית שמצויות בו **זונות. מה יעשה** (כיצד יימנע) **אותו הבן שלא יחטא?!**


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:12
[Steinsaltz on Berakhot 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:12)

ובאותו ענין **אמר רב אחא בריה** [בנו] של **רב הונא** שכך **אמר רב ששת: היינו דאמרי אינשי** [זהו שאומרים בני אדם, כפיתגם עממי]: **מלי כרסיה זני בישי** [מילוי כרסו הוא ממיני החטא]. **ש**כן **נאמר** בלשון הכתובים: **"כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני"** (הושע יג, ו). **רב נחמן אמר: מהכא** [מכאן, מכתוב זה] נלמד הדבר: **"ורם לבבך ושכחת את ה'"** (דברים ח, יד). **ורבנן אמרי** [וחכמים אומרים], **מהכא** [מכאן, מכתוב זה] נלמד הדבר: **"ואכל ושבע ודשן ופנה** אל אלהים אחרים**"**(שם לא, כ).


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:13
[Steinsaltz on Berakhot 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:13)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי נלמד רעיון זה **מהכא** [מכאן, מכתוב זה]: **"וישמן ישורון ויבעט"** (שם לב, טו). **אמר ר' שמואל בר נחמני** שכך **אמר ר' יונתן: מנין** למדים אנו בכתובים שאף **חזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה** שאכן סיבתו של חטא העגל היא שפע הטובה לעם ישראל, **ש**כן **נאמר: "וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל"** (הושע ב, י).


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:14
[Steinsaltz on Berakhot 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:14)

ב ומשום הזכרת חטא העגל באים לברר דברים נוספים בנושא זה. נאמר **"וידבר ה' אל משה לך רד** כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים**"** (שמות לב, ז). **מאי** [מה פירושו] של **"לך רד"? אמר ר' אלעזר:** כוונת הדברים היא, שכך **אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, רד מגדולתך! כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל,** שגדולת משה ניתנה לו לשמש שליח לישראל. **ועכשיו** ש**ישראל חטאו** — **אתה למה לי?** שאם חטא העם, אין משמעות עוד לשליחותו. **מיד תשש כוחו של משה, ולא היה לו כח לדבר** להצדיק את ישראל. **ו**אולם **כיון שאמר** לו הקדוש ברוך הוא למשה לאחר מכן **"הרף ממני ואשמידם"** (דברים ט, יד), **אמר משה** לעצמו: אם הקדוש ברוך הוא מבקש ממני שארפה ממנו, הרי ש**דבר זה תלוי בי! מיד עמד ונתחזק בתפלה, ובקש רחמים** על עם ישראל לסליחה על עוונם.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:15
[Steinsaltz on Berakhot 32a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:15)

ומשלו משל בדבר זה: **משל למלך שכעס על בנו** בשל חטא שחטא הבן כלפיו, **והיה מכהו מכה גדולה. והיה אוהבו** (ידידו) של המלך **יושב לפניו** באותה עת, ורואה את הדברים הללו, **ו**אולם **מתירא** היה ידידו של המלך **לומר לו דבר** על המכה היתירה שהוא מכה את בנו. ותוך כדי כך **אמר המלך** לבנו: **אלמלא אוהבי זה שיושב לפני** — **הרגתיך.** מיד כששמע כן, **אמר** ידיד המלך לעצמו: אין זה אלא רמז ש**דבר זה** (הצלת הבן מידי אביו) **תלוי בי. מיד עמד והצילו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:16
[Steinsaltz on Berakhot 32a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:16)

ומענין זה, עוד נאמר בעקבות חטא העגל, שכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה: **"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" וגו'** (שמות לב, י). ובפירושו של מקרא זה, **אמר ר' אבהו: אלמלא מקרא כתוב** כך, **אי אפשר לאומרו** מפני כבוד ה'. שכן הביטוי "הניחה לי" **מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא, כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו, ואמר לפניו: רבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם.** ועוד באותו כתוב.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:17
[Steinsaltz on Berakhot 32a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:17)

הבטחה היא שהבטיח הקדוש ברוך הוא למשה **"ואעשה אותך לגוי גדול" וגו'.** ומה היתה תשובתו של משה על כך? **אמר ר' אלעזר: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, ומה כסא של שלש רגלים** (כלומר, זכות שלושת האבות) **אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך. כסא של רגל אחת** (כלומר, שיעמוד רק בזכותי בלבד) — **על אחת כמה וכמה** שלא יוכל לעמוד כשיהיה עליו חרון אף!


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:18
[Steinsaltz on Berakhot 32a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:18)

**ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי** (שלושת האבות), **עכשיו יאמרו: ראו פרנס** זה **שהעמיד עליהם** (על עם ישראל). **בקש גדולה לעצמו, ולא בקש עליהם רחמים** בשעת צרתם, מפני שרצה את גדולת הבחירה לעצמו ולצאצאיו.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:19
[Steinsaltz on Berakhot 32a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:19)

עוד נאמר **"ויחל משה את פני ה'"** (שם לב, יא). על ביטוי זה, שאינו מצוי, "ויחל" נאמרו פירושים רבים (מהרש"א): **אמר ר' אלעזר** שהדבר **מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא, עד שהחלהו,** שחלה מרוב מאמץ. **ורבא אמר:** עמד משה בתפילה **עד שהפר לו נדרו,** ש"ויחל" רומז להפרת נדר. שכן **כתיב הכא** [נאמר כאן, בתפילת משה]: **"ויחל", וכתיב התם** [ונאמר שם, בדין הנדרים]: **"לא יחל דברו"** (במדבר ל, ג), **ואמר מר** [החכם] בדין זה שבנדרים: **הוא** הנודר עצמו **אינו מיחל** את נדרו, **אבל אחרים** (בית דין) **מחלין לו,** מותר להם להפר את נדרו. וכאן כאילו הפר משה להקדוש ברוך הוא את נדרו להשמיד את ישראל.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:20
[Steinsaltz on Berakhot 32a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:20)

**ושמואל אמר** בפירוש לשון "ויחל": **מלמד שמסר** משה את **עצמו למיתה** (להיות חלל) **עליהם** (על בני ישראל). **ש**כן **נאמר: "ואם אין מחני נא מספרך"** (שמות לב, לב).


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:21
[Steinsaltz on Berakhot 32a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:21)

ועוד בפירוש מקרא זה **אמר רבא** שכך **אמר רב יצחק: מלמד** כתוב זה "ויחל" **שהחלה** (שתחול) **עליהם מדת** ה**רחמים.**


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:22
[Steinsaltz on Berakhot 32a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:22)

**ורבנן אמרי** [וחכמים אומרים] בפירוש הלשון "ויחל", שהוא תמצית נימוקו של משה: **מלמד ש**כך **אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם**!**חולין** (חילול שמך) **הוא לך מעשות כדבר הזה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:23
[Steinsaltz on Berakhot 32a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:23)

ועוד בפירוש מקרא זה **"ויחל משה את פני ה'" תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אליעזר הגדול אומר: מלמד** ביטוי זה **שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו.** על כך שואלים: **מאי** [מהו, פירוש] **אחילו?** כי מלה זו נשתכח פירושה אף מפי החכמים. **אמר ר' אלעזר** מאמוראי ארץ ישראל שהכוונה היא ל**אש של עצמות.** ואולם ביטוי זה, שמובן היה בארץ ישראל, לא היה מובן בבבל. ולכן שאלו: **מאי** [מה] **אש עצמות? אמר אביי** שהכוונה היא למחלה הנקראת בבבל **אשתא דגרמי,** כלומר, קדחת.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:24
[Steinsaltz on Berakhot 32a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:24)

ג בהמשך תפלת משה אומר הוא: **"זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך"** (שמות לב, יג). **מאי** [מה] **"בך"? אמר ר' אלעזר,** כך **אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ, הייתי אומר: כשם ששמים וארץ בטלים** — **כך שבועתך בטלה. ועכשו שנשבעת להם בשמך הגדול, מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים** — **כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים.** והרי זו שבועה שאין לה ביטול.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:25
[Steinsaltz on Berakhot 32a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:25)

בפסוק זה ממשיך משה ואומר: **"ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי** אתן לזרעכם ונחלו לעולם **".** בפסוק מבחינים בביטוי תמוה, **האי** [ביטוי זה] **"אשר אמרתי"** למה נאמר, והלא **"אשר אמרת" מיבעי ליה** [צריך היה לו, לומר]! שהרי משה מדבר בפסוק זה על הבטחת ה' לאבות.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:26
[Steinsaltz on Berakhot 32a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:26)

**אמר ר' אלעזר: עד כאן** בפסוק **הוא דברי תלמיד** (כינוי למשה), **מכאן ואילך,** מ"וכל הארץ אשר אמרתי" — **דברי הרב** (כינוי לקב"ה). **ו**אילו **ר' שמואל בר נחמני אמר** כי **אלו ואלו דברי תלמיד,** שכל הפסוק הוא מדברי משה, **אלא כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, דברים שאמרת לי "לך אמור להם לישראל" בשמי, הלכתי ואמרתי להם בשמך,** שכוונתו כך: את דברי הבטחת ה' לאבות כבר אמרתי אני לישראל. **עכשו מה אני אומר להם?** מדברי תפילה אלה של משה באים לדון גם דבר בתפילותיו האחרות.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:27
[Steinsaltz on Berakhot 32a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:27)

משה אומר שאם לא יביא ה' את ישראל לארץ יאמרו אומות העולם: **"מבלתי יכלת ה'** להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר" (במדבר יד, טז). ויש לדייק בכתוב: לא היה צריך הכתוב לומר "יכולת" כשם עצם מופשט, כי אם כפועל **"**מבלתי **יכול ה'" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר], ובלשון זכר ושלא בלשון נקיבה.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:28
[Steinsaltz on Berakhot 32a:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:28)

אלא **אמר ר' אלעזר:** שכך **אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, עכשיו יאמרו אומות העולם** על הקדוש ברוך הוא ש**תשש כחו כנקבה, ואינו יכול להציל** את עם ישראל, ולכן נאמר בלשון נקיבה. על כך **אמר הקדוש ברוך הוא למשה: והלא כבר ראו** אומות העולם **נסים וגבורות שעשיתי להם** לבני ישראל **על הים** (בקריעת ים סוף). **אמר לפניו: רבונו של עולם, עדיין יש להם לומר: למלך אחד** כגון פרעה מלך מצרים **יכול** ה' **לעמוד** ולנצחו, ואילו **לשלשים ואחד מלכים** שבארץ כנען **אינו יכול לעמוד.**


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:29
[Steinsaltz on Berakhot 32a:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:29)

**אמר ר' יוחנן: מנין ש**אמנם **חזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה, ש**כן **נאמר: "ויאמר ה' סלחתי כדבריך"** (שם, כ). ובפירוש המלה "כדבריך" **תני** [שנו] החכמים **דבי** [של בית המדרש] של **ר' ישמעאל: כדבריך** כן הוא, שבאמת **עתידים** היו **אומות העולם לומר כן.**


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:30
[Steinsaltz on Berakhot 32a:30](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:30)

ומסכמים: **אשרי תלמיד שרבו מודה לו** כמו שהודה ה' לטענת משה.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:31
[Steinsaltz on Berakhot 32a:31](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:31)

ובפירוש המשך הדברים **"ואולם חי אני** וימלא כבוד ה' את כל הארץ**"** (שם, כא), **אמר רבא** שכך **אמר רב יצחק: מלמד** מקרא זה **שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, החייתני בדבריך,** כלומר, שמח אני שעל ידי נימוקיך אני סולח לישראל.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:32
[Steinsaltz on Berakhot 32a:32](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:32)

ד ומתפילות משה **דרש ר' שמלאי: לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך יתפלל** ויבקש את הצריך לו. **מנלן** [מנין לנו] שכך יש לנהוג? — **ממשה, דכתיב** [שנאמר] בתפילתו: **"ואתחנן אל ה' בעת ההיא"** (דברים ג, כג). **וכתיב** [ונאמר] מיד אחר כך בתפילתו זו: **"ה' אלהים אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך"** (שם כד), הרי שפתח תחילה בשבחו של מקום. **וכתיב בתריה** [ורק בפסוק אחריו נאמר] **"אעברה נא ואראה את הארץ הטובה** אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון**"** (שם, כה), שלא התפלל על רצונו קודם שסידר לפני כן שבח המקום.


###### Steinsaltz on Berakhot 32a:33
[Steinsaltz on Berakhot 32a:33](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/32a:33)

**סימן: מעשי"ם, צדק"ה, קרב"ן, כה"ן, תעני"ת, מנע"ל, ברז"ל.**