## Steinsaltz on Berakhot Daf 35a

###### Steinsaltz on Berakhot 35a:1
[Steinsaltz on Berakhot 35a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:1)

א משנה במשנה זו מבואר מה הן הברכות שמברכים לפני האוכל, על מאכלים שונים. **כיצד מברכין על הפירות? על** כל **פירות האילן הוא אומר: "בורא פרי העץ", חוץ מן היין** שאף שמקורו בפירות האילן, גפן, מכל מקום מחמת חשיבותו ברכתו שונה מזו של שאר פירות האילן, **שעל היין הוא אומר: "בורא פרי הגפן"; ועל פירות הארץ הוא אומר: "בורא פרי האדמה", חוץ מן הפת,** שאף היא בשל חשיבותה ברכתה שונה, **שעל הפת הוא אומר: "המוציא לחם מן הארץ"; ועל הירקות** (עשבים וירקות עלים) **הוא אומר: "בורא פרי האדמה". ר' יהודה אומר** שיש לחלק גם בין פירות האדמה למיניהם, ועל ירקות אלה, אף שגם הם מפירות הארץ, כיון שטבעם שונה יש לברך **"בורא מיני דשאים".**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:2
[Steinsaltz on Berakhot 35a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:2)

ב גמרא על עצם יסודן של הברכות שואלים בגמרא: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו], מה המקור לחובת הברכה בכלל לפני האכילה? ומשיבים: **דתנו רבנן** [ששנו חכמים בספרא: נאמר בדיני הנטיעות שבשנה רביעית **"קדש הלולים לה'"** (ויקרא יט, כד), וכתוב זה **מלמד ש**הם **טעונים ברכה** (הלל לה') **לפניהם ולאחריהם,** לשני הילולים. **מכאן אמר ר' עקיבא: אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך,** כי בלי ה"הלל" על המאכל, הרי הוא כקודש האסור בהנאה.


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:3
[Steinsaltz on Berakhot 35a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:3)

על כך שואלים: **והאי** [פסוק זה] **"קדש הלולים" להכי הוא דאתא?** [לכך הוא שבא הכתוב ללמדנו]? והלא **האי מיבעי ליה** [כתוב זה צריך אותו] כדי ללמוד דברים אחרים; **חד** [דבר אחד] ש**אמר רחמנא** (ה'): **אחליה והדר אכליה** [חללהו ואחר כך אכלהו], שבמדרש זה מתפרש "הילולים" כמו חילולים. **ואידך** [והדבר האחר, משמעות אחרת] שרק **דבר הטעון שירה,** כלומר, דבר העולה על המזבח וטעון שירה עם עלייתו, והוא יין בעת ניסוכו בלבד, הוא ה**טעון חלול, ו**אילו דבר **שאינו טעון שירה,** וכגון שאר מיני אילנות **אין טעון חלול. וכ**שיטת **ר' שמואל בר נחמני** ש**אמר** בשם **ר' יונתן,** ש**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: מנין שאין אומרים שירה** במקדש **אלא על היין** בשעת ניסוכו על המזבח? — מתוך **שנאמר: "ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים** והלכתי לנוע על העצים" (שופטים ט, יג), ומסביר **אם** אמנם היין **אנשים משמח,** ואולם **אלהים במה משמח?** אלא יש ללמוד **מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין,** והרי שהיין משמח גם בעבודת ה' במקדש. על כל פנים המלה נדרשת כבר לענין אחר!


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:4
[Steinsaltz on Berakhot 35a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:4)

אמנם **הניחא למאן דתני** [זה נוח, מובן, למי ששנה] בדיני ערלה השנויים במשניות בכל פעם לשון **"נטע רבעי",** שלדעתו כל האילנות (הנטעים) כולם בשנה הרביעית לנטיעתם צריכים חילול. **אלא למאן דתניא** [למי ששנה] בכל המשניות לשון **"כרם רבעי" מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי הוא לומד הלכה זו מן הדרשה "הילול" — חילול, שרק היין שיש בו תהילה יש בו חילול. **דאתמר** [שנאמר, ששנינו] שנחלקו החכמים **ר' חייא ור' שמעון ברבי, חד תני** [אחד שנה] לשון **"כרם רבעי", וחד תני** [ואחד, האחר שנה] לשון **"נטע רבעי",**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:5
[Steinsaltz on Berakhot 35a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:5)

**ולמאן דתני** [ולדעת מי ששנה] לשון **"כרם רבעי" הניחא** [זה נוח, מובן] **אי יליף** [זה נוח אם נאמר שהוא לומד] **גזרה שוה,** ולכן איננו צריך ללמוד הלכה זו מן הביטוי "הילולים". **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **רבי אומר:** הדבר נלמד ממה ש**נאמר כאן** בדיני ערלה "ובשנה החמישית תאכלו את פריו **להוסיף לכם תבואתו** אני ה' אלהיכם" (ויקרא יט, כה), **ונאמר להלן** בדיני כלאיים נאמר **"**לא תזרע כרמך כלאיים פן תקדש המלאה...אשר תזרע **ותבואת הכרם"** (דברים כב, ט), ומשוויון המלים אפשר ללמוד: **מה להלן** בדיני כלאיים המדובר הוא ב**כרם** בלבד, **אף כאן** בדיני ערלה המדובר הוא ב**כרם** בלבד. ולשיטה זו **אייתר ליה חד "הלול"** [מיותר, נשאר לו "הילול" אחד] **לברכה,** שמאחר שהוא יודע שדיני נטע רבעי אינם אלא בגפן על ידי גזירה שווה, אפשר שילמד מן המלה "הילולים" להצריך ברכה.


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:6
[Steinsaltz on Berakhot 35a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:6)

**ואי** [אולם אם] **לא יליף** [אינו לומד] **גזרה שוה** זו, הרי הוא לומד הלכה זו מן הריבוי "הילולים", ואם כן מצוות **ברכה** לפני האכילה **מנא ליה** [מנין לו]? יתר על כן: **ואי נמי יליף** [ואם גם כן נאמר שהוא לומד] **גזרה שוה, אשכחן** [מצאנו] מכאן ראיה לחובת ברכה **לאחריו,** אחר האכילה, וכפי שנאמר "ואכלת ושבעת וברכת" ואולם ראיה על **לפניו מנין?** שהרי מ"הילול" אחד למדים אנו לעצם דין חילול נטע רבעי.


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:7
[Steinsaltz on Berakhot 35a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:7)

על כך עונים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], שכן אפשר לתרץ **דאתיא** [שבא, נלמד הדבר] **ב**דרך **קל וחומר,** והוא: אם **כשהוא שבע** לאחר האוכל — **מברך** עליו, לפניו **כשהוא** עדיין **רעב** — **לא כל שכן.**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:8
[Steinsaltz on Berakhot 35a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:8)

ומעירים: בדרך לימוד זו **אשכחן** [מצאנו] ראיה לחובת ברכה על תבואת ה**כרם,** ואולם על חובת ברכה ב**שאר מינין מנין?**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:9
[Steinsaltz on Berakhot 35a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:9)

ומשיבים: **דיליף** [שהוא לומד זאת] בדרך "מה מצינו" **מכרם: מה** פרי ה**כרם** הוא **דבר שנהנה** ממנו **וטעון ברכה, אף כל דבר שנהנה ממנו** — **טעון ברכה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:10
[Steinsaltz on Berakhot 35a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:10)

ראיה זו דוחים: **איכא למפרך** [יש לפרוך, לשבור] את הראיה ולהראות שיש צד מיוחד בכרם: **מה לכרם שכן** דינו חמור יותר שכן הוא **חייב בעוללות,** והרי שיש לו דין מיוחד שלא כלשאר הפירות, ואין ממנה אם כן ראיה לכולם!


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:11
[Steinsaltz on Berakhot 35a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:11)

על כך משיבים: אם כן **קמה** של תבואה **תוכיח,** שכן האוכל לחם חייב לברך אחריו מן התורה, אף על פי שאין בתבואה דין עוללות. הוכחה זו דוחים באותה דרך: גם דמה דינה התייחד משאר הפירות, שהרי **מה לקמה שכן חייבת בחלה,** שיש להפריש מן העיסה מתנה מיוחדת "חלה", מה שאין כן במזונות אחרים, ואין אם כן להוכיח ממנה!


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:12
[Steinsaltz on Berakhot 35a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:12)

על כך עונים: בענין זה **כרם יוכיח** שאין בו דין חלה ואף על פי כן יש לברך על פריו. ועל כן אפשר לסכם: **וחזר הדין** (שיקול זה) אל הנקודה הראשונה שבה התחלנו בהוכחה. אלא מעתה נלמד משני הדברים יחד: **לא ראי זה כראי זה** [אין דבר זה נראה ונידון כדבר האחר] **ולא ראי זה כראי זה,** ואולם **הצד השוה שבהם: דבר שנהנה וטעון ברכה,** ומכאן נגיע לכלל: **וכל דבר שנהנה** — **טעון ברכה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:13
[Steinsaltz on Berakhot 35a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:13)

ושוב דוחים: **מה להצד השוה שבהם** שאף הוא מצומצם ואין ללמוד ממנו, שגם בכרם וגם בתבואה יש דבר המייחד אותם משאר הנאות העולם, **שכן יש בו צד מזבח;** שמן הגפן והתבואה מקריבים קרבנות, ובשל כך טעונות הן גם ברכה. **ו**אמנם לפי זה **אתי נמי** [יבוא יילמד גם כן] **זית דאית ביה** [שיש בו] **צד מזבח,** שאף ממנו מעלים לקרבן המנחה, אך לא לדברים אחרים.


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:14
[Steinsaltz on Berakhot 35a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:14)

באותו פרט עצמו שואלים: **ו**כי **זית בצד מזבח אתי** [בא, נלמד]? והרי **זית בהדיא כתיב ביה** [במפורש כתוב בו] לשון **"כרם", דכתיב** [שכן נאמר] **"ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית!"**(שופטים טו, ה), וכשם שלמדנו מן המלה "כרם" לגבי פרי הגפן כך יכולים אנו ללמוד גם על הזית. **אמר רב פפא:** אף על פי כן אין הדברים דומים, כי **"כרם זית" אקרי** [נקרא] ואולם **"כרם" סתמא לא אקרי** [סתם אינו נקרא], ובמקום שכתוב "כרם" הכוונה היא לגפן בלבד.


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:15
[Steinsaltz on Berakhot 35a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:15)

וחוזרים לענייננו, **מכל מקום קשיא** [קשה] מה שהקשינו קודם: **מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח! אלא** למדים בדרך אחרת, **דיליף לה** [לומד הוא אותה] **משבעת המינין,** שאחרי שמדבר הכתוב בהם נאמר "ואכלת ושבעת וברכת", ומהם נלמד לכל שאר דברי מאכל שיש אף בהם חובת ברכה, בדרך זו: **מה שבעת המינין** הם **דבר שנהנה** מאכילתם **וטעון ברכה, אף כל דבר** מאכל אחר **שנהנה** באכילתו יהא **טעון ברכה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:16
[Steinsaltz on Berakhot 35a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:16)

ושוב דוחים: **מה לשבעת המינין שכן חייבין בבכורים,** ואולם שאר פירות שאינם חייבים בביכורים מנין לנו שחייבים הם בברכה? **ועוד** אפשר להקשות: **התינח** [זה נוח, מובן] שיודעים אנו חיוב ברכה **לאחריו,** ואולם חיוב ברכה **לפניו מנין** לנו?


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:17
[Steinsaltz on Berakhot 35a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:17)

אף על שאלה משיבים: **הא לא קשיא** [דבר זה אינו קשה] **דאתי** [שכן הוא בא, נלמד] **בקל וחומר** בדרך זו: אם **כשהוא שבע** — **מברך, כשהוא רעב** — **לא כל שכן** שיצטרך לברך לפני אכילתו. בכל אופן ראיה גמורה לא נמצאה בשיטה זו.


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:18
[Steinsaltz on Berakhot 35a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:18)

ולא זו בלבד, אלא **ולמאן דתני** [ולשיטת החכם השונה] בדיני ערלה לשון **"נטע רבעי",** וכולל בהלכות אלה את כל סוגי הצמחים שבעולם, **התינח** [זה נוח, מובן] לגבי **כל דבר נטיעה** (כל שהוא עשוי וניתן לנטיעה), ואולם בענין דברים **דלאו בר** [שלא בני] **נטיעה** הם, **כגון בשר ביצים ודגים מנא ליה** [מנין לו]? **אלא** יש לחזור מכל ההסברים הקודמים ולומר שהברכה שמברכים על המאכלות בכלל **סברא הוא** ש**אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:19
[Steinsaltz on Berakhot 35a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:19)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה** שהוא רכוש הקדוש ברוך הוא **בלא ברכה** קודם שנהנה. **וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה** הרי זה כאילו **מעל** בקדשים. ועל כך הוסיפו **מאי תקנתיה** [מה תקנתו]? — **ילך אצל חכם.**


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:20
[Steinsaltz on Berakhot 35a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:20)

על דבר זה תמהים: **ילך אצל חכם?! מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא** [מה יעשה לו החכם? הרי עשה כבר איסור], ומה יועיל אז החכם? **אלא אמר רבא**, כך צריך להבין: **ילך אצל חכם מעיקרא** [מתחילה] עוד בימי ילדותו **וילמדנו ברכות כדי שלא יבא** בעתיד **לידי מעילה** כעין **זו** בעולמו של הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Berakhot 35a:21
[Steinsaltz on Berakhot 35a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/35a:21)

ומעין זה **אמר רב יהודה אמר שמואל: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים.** וראיה לכך ממה **שנאמר: "לה' הארץ ומלואה** תבל ויושבי בה**"** (תהלים כד, א). אותו רעיון מבטא ר' לוי בדרך אחרת. ש**ר' לוי רמי** [השליך, הקשה ממקור אחד על משנהו]: **כתיב** [נאמר] במקום אחד: **"לה' הארץ ומלואה", ו**מצד אחר **כתיב** [נאמר] במקור אחר: **"השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם"** (שם קטו, טז), והרי זו סתירה בין הנאמר בשני הכתובים למי היא הארץ! והוא עצמו מתרץ: **לא קשיא** [אינו קשה] **כאן** בפסוק שנאמר שהעולם לה' הרי זה **קודם ברכה**