## Steinsaltz on Berakhot Daf 38b

###### Steinsaltz on Berakhot 38b:1
[Steinsaltz on Berakhot 38b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:1)

הייתי מבין כי בכך **אשמעינן טעמא** [השמיע לנו טעם] הפסוק "המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים", **ואשמעינן דהלכתא כרבנן** [והשמיע לנו שהלכה כחכמים]. **אלא** כש**אמר** בלשון **"מוציא"** אם כן **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בכך? שהרי הכל מודים שיוצא ידי חובה כשאומר "מוציא". ומסבירים: **ואיהו דעבד** [והוא, בר רב זביד, שעשה] כן מפני שרצה **לאפוקי נפשיה מפלוגתא** [להוציא עצמו מן המחלוקת], והעדיף לברך בלשון הראויה לדעת הכל, ולא להשמיע חידוש שאינו מוסכם על הכל.


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:2
[Steinsaltz on Berakhot 38b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:2)

ומסכמים: **והלכתא** [והלכה] היא שיש לומר **"המוציא לחם מן הארץ", דקיימא לן כרבנן** [שכן מוחזק לנו כשיטת חכמים], **דאמרי** [האומרים] כי לשון זו לשון **דאפיק** שהוציא] **משמע.**


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:3
[Steinsaltz on Berakhot 38b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:3)

א שנינו במשנה ש**על הירקות אומר** ברכת "בורא פרי האדמה". ומעירים: **קתני** [שנה] **ירקות דומיא** [בדומה] ל**פת** לחם, ומהשוואה זו יש ללמוד: **מה פת** היא דבר מאכל **שנשתנה על ידי האור** (אש), כלומר, שהגיע למצבו הנוכחי על ידי אפיה באש, **אף ירקות נמי** [גם כן] ברכתם "בורא פרי האדמה" גם באופן **שנשתנו על ידי האור,** ולא רק ירקות חיים. **אמר רבנאי משמיה** [בשמו] של **אביי: זאת אומרת** כי **שלקות** (ירקות שנתבשלו) **מברכין עליהן "בורא פרי האדמה". ממאי** [ממה] למד אתה כן? — **מדקתני** [ממה ששנה] **ירקות דומיא** [בדומה] ל**פת.**


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:4
[Steinsaltz on Berakhot 38b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:4)

וכן **דרש רב חסדא משום** (בשם) **רבינו,** אשר בדרך אגב מעירים: **ומנו** [ומיהו] — **רב, שלקות מברכין עליהן "בורא פרי האדמה". ו**אילו **רבותינו היורדין מארץ ישראל,** ששוב מעירים בדרך הסבר: **ומנו** [ומיהו] החכם שכך כינויו — **עולא משמיה** [בשמו] של **ר' יוחנן אמר: שלקות מברכין עליהן "שהכל נהיה בדברו",** לפי שלאחר שליקתם פסקו להיות ירקות באותו טיב כמקודם. ורב חיסדא מדעת עצמו אמר, **ואני אומר** שיש לקבוע שיטה ממוצעת: **כל** ירק **שתחלתו,** כלומר, בעודנו חי מברכים עליו **"בורא פרי האדמה",** שהוא ראוי כבר לאכילה, אם **שלקו** מברך עליו **"שהכל נהיה בדברו",** כי שליקתו פוגמת בטיבו. **וכל** וירק **שתחלתו** היתה ראויה רק לברכה **"שהכל נהיה בדברו",** שאין רגילים לאוכלו חי, וכשמבשלים אותו זו דרך אכילתו הרגילה, אם **שלקו** צריך לברך עליו **"בורא פרי האדמה".**


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:5
[Steinsaltz on Berakhot 38b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:5)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **כל שתחלתו** ברכתו **"שהכל נהיה בדברו"** וכאשר **שלקו** ברכתו **"בורא פרי האדמה",** שיש ירק שנעשה טוב יותר על ידי הבישול ובעודו חי אי אפשר כמעט לאוכלו, **משכחת לה בכרבא וסלקא וקרא** [מוצא אתה אותה דוגמא בכרוב בסלקא ובדלעת], **אלא כל** ירק **שתחלתו** ברכתו **"בורא פרי האדמה",** וכאשר **שלקו** ברכתו **"שהכל",** משום שהירק מתקלקל על ידי הבישול **היכי משכחת לה** [איך מוצא אתה אותו]? **אמר רב נחמן בר יצחק: משכחת לה** [מוצא אתה אותה] דוגמא לכך **בתומי וכרתי** [בשומים וכרישים].


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:6
[Steinsaltz on Berakhot 38b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:6)

ב **דרש רב נחמן משום** (בשם) **רבינו, ומנו** [ומיהו] — **שמואל: שלקות** (ירקות מבושלים) **מברכין עליהם "בורא פרי האדמה". וחברינו היורדים מארץ ישראל, ומנו** [ומיהו] — **עולא משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן אמר: שלקות מברכין עליהן "שהכל נהיה בדברו".**


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:7
[Steinsaltz on Berakhot 38b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:7)

ועל כך העיר רב נחמן: **ואני אומר** כי כבר **במחלוקת** תנאים היא **שנויה,** ותלויה בה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: בענין דיני מצה בפסח: **יוצאין** למצות מצה **ברקיק השרוי** במים או **ב**רקיק ה**מבושל** כל עוד **לא נמוח** במים, אלו **דברי ר' מאיר, ור' יוסי אומר שיוצאים** אמנם ידי חובת מצה **ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אף על פי שלא נמוח.** ומסיק רב נחמן שמחלוקת זו ביחס למצה המבושלת משקפת מחלוקת בדבר בישול בכלל אם הוא מוריד מטעמו של הדבר המבושל או לא.


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:8
[Steinsaltz on Berakhot 38b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:8)

שיטה זו נדחית בגמרא: **ולא היא,** דבר זה אינו נכון, אלא **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **שלקות מברכין עליהן "בורא פרי האדמה", ו**אולם **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' יוסי התם** [שם] הלכה זו שיוצא ידי חובת מצה רק בשרוי ולא במבושל, **אלא משום דבעינן** [שצריכים אנו] שיהיה ברקיק המבושל **טעם מצה, וליכא** [ואין] בו, **אבל הכא** [כאן] בירקות מבושלים **אפילו ר' יוסי מודה** שהבישול אינו פוגמם.


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:9
[Steinsaltz on Berakhot 38b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:9)

ג מקודם נזכרו דברי עולא בשם ר' יוחנן ועתה מביאים את המקורות לדברי ר' יוחנן. והיו כאן שתי מסורות: **אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: שלקות מברכין עליהם "בורא פרי האדמה", ו**אילו **ר' בנימין בר יפת אמר ר' יוחנן: שלקות מברכין עליהם "שהכל נהיה בדברו".** על כך **אמר רב נחמן בר יצחק: קבע עולא לשבשתיה** [את שיבושו, טעותו] **כ**שיטת **ר' בנימין בר יפת,** שהרי עולא מסר בבבל את דברי ר' יוחנן כגירסת ר' בנימין בר יפת, ובניגוד לדעת חכמי בבל.


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:10
[Steinsaltz on Berakhot 38b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:10)

ועל דרכו זו של עולא עוד **תהי** [תהה] **בה ר' זירא: וכי מה ענין ר' בנימין בר יפת אצל ר' חייא בר אבא,** כלומר, כיצד אפשר היה בכלל להשוות בין ר' בנימין בר יפת לבין ר' חייא בר אבא? שהרי **ר' חייא בר אבא דייק וגמיר שמעתא** [היה מדייק ולומד הלכה] **מר' יוחנן רביה** [רבו] **ור' בנימין בר יפת לא דייק** [היה מדייק]. **ועוד, ר' חייא בר אבא כל תלתין יומין** [שלושים יום] היה **מהדר תלמודיה קמיה** [חוזר על תלמודו לפני] **ר' יוחנן רביה** [רבו] **ור' בנימין בר יפת לא מהדר** [היה חוזר]. **ועוד, בר מן דין ובר מן דין** [חוץ מזה וחוץ מזה], מלבד נימוקים אלה של ההבדל בין תלמיד חכם דייקן כר' חייא בר אבא לבין ר' בנימין בר יפת, אפשר להביא ראיה גם ממנהגיו של ר' יוחנן, שכן **ההוא תורמסא דשלקי ליה** [אותו תורמוס שמבשלים אותו] **שבע זמנין** [פעמים] **בקדרה ואכלי ליה** [ואוכלים אותו] **בקנוח סעודה. אתו** [באו] **ושאלו לר' יוחנן** מהו ברכתו, **ואמר להו** [להם] ש**מברכין עלויה** [עליו] **"בורא פרי האדמה",** הרי שעל ירקות שלוקים מברכים ברכה זו.


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:11
[Steinsaltz on Berakhot 38b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:11)

**ועוד,** הרי **אמר ר' חייא בר אבא: אני** עצמי **ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח,** ולפי ההלכה מלוח הריהו כמבושל, **ובריך** [וברך] **עליו תחלה וסוף,** לפניו ולאחריו. **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] כי **שלקות במילתייהו קיימי** [בדברם, במקומם הם עומדים] ואין הבישול פוגם בטיבם, ודאי **בתחלה** היה **מברך עליו "בורא פרי העץ", ולבסוף מברך עליו ברכה אחת מעין שלש,** כדרך שמברכים על כל אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. **אלא אי** [אם] **אמרת** כי ה**שלקות לאו במילתייהו קיימי** [לא במקומם הם עומדים], **בשלמא** [נניח] כי **בתחלה מברך עליו,** על הזית, **"שהכל נהיה בדברו", אלא לבסוף מאי** [מה] הוא **מברך?** שלפי כמה שיטות דבר שמברכים עליו מתחילה "שהכל" — אין אחריו ברכה אחרונה!


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:12
[Steinsaltz on Berakhot 38b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:12)

ודוחים: מכאן אין ראיה, **דילמא** [שמא] סבור ר' יוחנן שדבר שמברכים עליו מתחילה "שהכל" יש לברך לאחריו **"בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא".**


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:13
[Steinsaltz on Berakhot 38b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:13)

על שיטה זו שירקות שלוקים דינם כירקות חיים לענין ברכה **מתיב** [מקשה] **ר' יצחק בר שמואל** ממה ששנינו בברייתא הדנה בהלכות אכילת מרור בפסח: **ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו** למצות מרור **בפסח** — **יוצא** גם **בהן ו**גם **בקלח** (בענף) **שלהן, אבל** אינו יוצא בהם **לא** אם היו **כבושין, ולא שלוקין ולא מבושלין. ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] כי **במילתייהו קאי** [בדברם, במקומם הם עומדים] אם כן **שלוקין אמאי** [מדוע] **לא** יהיו כשרים לצורך מרור?


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:14
[Steinsaltz on Berakhot 38b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:14)

ומשיבים: **שאני התם, דבעינן** [שונה שם, שאנו צריכים] שיהיה בהם **טעם מרור, וליכא** [ואין], שבדין מרור איננו מתחשבים בטיבם של הירקות, אלא בטעם המרירות שבהם, והוא עובר כתוצאה מהבישול, ואולם אין מכך ראיה כללית שהבישול פוגם את הירקות.


###### Steinsaltz on Berakhot 38b:15
[Steinsaltz on Berakhot 38b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/38b:15)

ד כבר סופר שר' יוחנן ברך על זית מלוח, ועל כן **אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה לר' זירא: ר' יוחנן היכי** [איך] היה **מברך על זית מליח?** והלא **כיון דשקילא לגרעיניה** [שניטל גרעינו]