## Steinsaltz on Berakhot Daf 39a

###### Steinsaltz on Berakhot 39a:1
[Steinsaltz on Berakhot 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:1)

**בצר ליה שיעורא** [פחת לו שיעורו], כי שיעור קטן ביותר של אכילה הוא כזית לפחות, והזית בלא גרעינו הוא פחות משיעור זה.


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:2
[Steinsaltz on Berakhot 39a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:2)

**אמר ליה** [לו]: **מי סברת** [האם סבור אתה] כי **כזית גדול בעינן** [אנו צריכים] לשיעור אכילה? **כזית בינוני בעינן** [צריכים אנו], **והא איכא** [וזה הלא ישנו], שכן הזית **ההוא דאייתו לקמיה** [שהביאו לפני] **ר' יוחנן, זית גדול הוה** [היה], **דאף על גב דשקלוה לגרעינותיה, פש ליה שיעורא** [שאף על פי שהוציאו את גרעינו, נשאר לו השיעור].


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:3
[Steinsaltz on Berakhot 39a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:3)

וראיה לכך ששיעור זית אינו כזית גדול ממה **דתנן** [ששנינו במשנה]: **זית שאמרו** חכמים בדיני שיעורים אינו **לא קטן ולא גדול, אלא בינוני. וזהו** הזית הנקרא **אגורי. ואמר ר' אבהו:** זית זה **לא "אגורי" שמו** האמיתי **אלא "אברוטי" שמו. ואמרי ליה** [ויש שאומרים] ש**"סמרוסי" שמו. ולמה נקרא שמו "אגורי"** — מפני **ששמנו אגור בתוכו,** והרי זה רק כינוי לזן הזיתים.


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:4
[Steinsaltz on Berakhot 39a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:4)

א ומציעים עוד בענין ברכת השלקות שעסקו בה קודם לכן: **נימא כתנאי** [האם נאמר שבעיה זו היא כאותה מחלוקת תנאים] בנושא זה, כמסופר: **דהנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה** [שאותם שני תלמידים שהיו יושבים לפני] **בר קפרא,** ו**הביאו לפניו כרוב** מבושל **ודורמסקין** מבושלים **ופרגיות,** ו**נתן בר קפרא רשות לאחד מהן לברך. קפץ** (הזדרז) **וברך על הפרגיות. לגלג עליו חבירו** על שהקדים מתוך רעבתנות ברכה שהיה צריך לברך אחר כך. **כעס בר קפרא** על שניהם וכך **אמר: לא על המברך אני כועס, אלא על המלגלג אני כועס,** כי **אם חבירך דומה כמי שלא טעם טעם בשר מעולם,** ובשל כך נעשה בשר הפרגיות כה חביב עליו ובשל כך מיהר לאוכלו, **אתה על מה לגלגת עליו?** ו**חזר ואמר** לשני: **לא על המלגלג אני כועס, אלא על המברך אני כועס,** והוסיף **ואמר: אם חכמה אין כאן, זקנה אין כאן?!** כלומר, אף אם אין בך דעת להחליט בעצמך על מה יש לברך קודם, הלא יכולת לשאול אותי, שאני זקן ממך.


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:5
[Steinsaltz on Berakhot 39a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:5)

והוסיפו על כך, **תנא** [שנינו]: **ושניהם לא הוציאו שנתן,** שמשום כעסו של בר קפרא נענשו ומתו שניהם באותה שנה, ומכאן רוצים להסיק לענייננו:


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:6
[Steinsaltz on Berakhot 39a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:6)

**מאי לאו בהא קא מיפלגי** [האם לא בזה הם חולקים], שה**מברך** שהקדים את הפרגיות **סבר** [סבור היה] שהברכה על **שלקות ופרגיות** היא **"שהכל נהיה בדברו", הלכך** [לכן] מאכל שהוא **חביב** יותר בעיני האוכל **עדיף** ויש להקדימו בברכה, **ו**אילו ה**מלגלג סבר** [סבור היה] שעל ה**שלקות** מברכים **"בורא פרי האדמה",** ועל **פרגיות** מברכים **"שהכל נהיה בדברו", הלכך פירא** [לכן הפרי] **עדיף,** שברכתו מעולה יותר.


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:7
[Steinsaltz on Berakhot 39a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:7)

הסבר זה דוחים: **לא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] כי על **שלקות ופרגיות** מברכים **"שהכל נהיה בדברו",** אלא **הכא בהאי סברא קמיפלגי** [וכאן בסברה זו הם חלוקים], **מר סבר** [חכם זה, המברך סבור היה] שהמין ה**חביב עדיף** להקדימו בברכה, **ומר סבר** [וחכם זה, המלגלג סבור היה] שה**כרוב עדיף, דזיין** [מפני שהוא מזין].


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:8
[Steinsaltz on Berakhot 39a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:8)

ב **אמר ר' זירא: כי הוינן בי** [כאשר היינו בבית מדרשו] של **רב הונא אמר לן** [לנו]: **הני גרגלידי דלפתא** [ראשי לפתות אלה], אם **פרמינהו פרימא רבא** [חותכם חיתוך מרובה] עד שנעשים חתיכות קטנות מאד — הרי בכך הוא משביח את טעמם ולכך מברכים עליהם **"בורא פרי האדמה",** ואם חותכם **פרימא זוטא** [חיתוך מועט], שנעשים חתיכות גדולות מברך עליהם **"שהכל נהיה בדברו". וכי אתאן לבי** [וכאשר באנו לבית מדרשו] של **רב יהודה אמר לן** [לנו]: **אידי ואידי** [זה וזה] ברכתם **"בורא פרי האדמה", והא דפרמינהו טפי** [וזה שחתכם יותר], הרי זה היה **כי היכי דנמתיק טעמיה** [כדי שימתיק טעמו].


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:9
[Steinsaltz on Berakhot 39a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:9)

מעין זה **אמר רב אשי: כי הוינן בי** [כאשר היינו בבית מדרשו] של **רב כהנא, אמר לן** [לנו]: **תבשילא דסלקא, דלא מפשו בה קמחא** [תבשיל של תרדים, שאין מרבים בו קמח] ברכתו **"בורא פרי האדמה",** ותבשיל **דלפתא, דמפשו בה קמחא טפי** [של לפת, שמרבים בו קמח יותר] ברכתו **"בורא מיני מזונות". והדר** [וחזר] רב כהנא מדבריו הראשונים ו**אמר: אידי ואידי** [על זה וזה] מברכים **"בורא פרי האדמה", והאי דשדו בה קמחא טפי** [וזה שמשלכים, נותנים בה קמח יותר] הרי **לדבוקי בעלמא עבדי ליה** [להדבקה בלבד עושים לו זאת], והתבשיל העיקרי הוא הלפת שבקדרה ולא הקמח,


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:10
[Steinsaltz on Berakhot 39a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:10)

ומכיון שדובר בתבשיל תרדים, הוסיף ו**אמר רב חסדא** דברים בשבחו: **תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכל שכן** שהוא מועיל **לבני מעים.** על כך **אמר אביי: והוא** דווקא באופן **דיתיב אבי תפי, ועביד** [שיושב התבשיל על הכירה, ועושה] **"תוך תוך",** כלומר, רותח.


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:11
[Steinsaltz on Berakhot 39a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:11)

ג **אמר רב פפא: פשיטא** [פשוט, מובן] **לי** כי **מיא דסלקא** [מי סלק], מים שנתבשל בהם הסלק — **כסלקא** [כסלק] נחשבים, **ומיא דלפתא** [ומי הלפת] — **כלפתא** [כלפת], **ומיא דכולהו שלקי** [ומי כל השלקים] — **ככולהו שלקי** [ככל השלקים] עצמם. ואולם **בעי** [שאל] **רב פפא: מיא דשיבתא מאי** [מי השבת, תבלין הניתן בקערה, מה הם]? וצדדי הבעיה: האם **למתוקי טעמא עבדי** [למתק את הטעם בקדרה עושים אותו], **או** שמא **לעבורי** [להעביר] את ה**זוהמא עבדי לה** [עושים אותו]? שאם נתינת השבת במאכל היא כדי לתת בו טעם הרי המים שנתבשלה בהם דינם כמרק של שאר ירקות, ואולם אם שמים את השבת רק להסיר את הזוהמה מן המאכל — כדי שהשבת תספוג את הקצף ושאריות המרק, הרי שאין מעוניינים מלכתחילה בטעמה, ואין לברך על מרק ממנה.


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:12
[Steinsaltz on Berakhot 39a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:12)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו במשנה במסכת עוקצין האומרת כי **השבת מש** כבר **נתנה טעם בקדירה אין בה משום תרומה,** שאם היתה השבת של תרומה, לאחר שנתנה טעם אינה עוד בעלת ערך ושוב אינה נחשבת כתרומה, **ו**כן **אינה מטמאה טומאת אוכלים,** מפני שיצאה מכלל אוכל. **שמע מינה** [למד ממנה] כי השבת **למתוקי טעמא עבדי לה** [למתק את הטעם עושים אותה]. ומסכמים אכן **שמע מינה** [למד ממנה].


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:13
[Steinsaltz on Berakhot 39a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:13)

ד **אמר רב חייא בר אשי: פת צנומה** (מיובשת) ששמו אותה להישרות **בקערה מברכין עליה "המוציא"** אף אם היה לפניו ככר לחם אחר, שדינה כלחם שלם לכל דבר. **ופליגא** [וחלוקה] הלכה זו על דברי **ר' חייא,** ש**אמר ר' חייא: צריך שתכלה ברכה עם הפת,** כלומר, את ברכת "המוציא" יש לברך עם חתיכתה של הפרוסה מככר הלחם, והפת הצנומה הריהי כבר פרוסה ועומדת.


###### Steinsaltz on Berakhot 39a:14
[Steinsaltz on Berakhot 39a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39a:14)

על הנחה זו **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רבא: מאי שנא** [במה שונה] פת **צנומה** ש**לא** מברכים עליה "המוציא" — **משום דכי כליא** [שכאשר מסתיימת] ה**ברכה** — על **פרוסה קא כליא** [היא נגמרת], והרי **על הפת נמי** [גם כן], **כי קא גמרה** [כאשר מסתיימת] הברכה הלא על **פרוסה גמרה** [היא מסתיימת] שהרי חותכים את הלחם לפני הברכה!