## Steinsaltz on Berakhot Daf 39b

###### Steinsaltz on Berakhot 39b:1
[Steinsaltz on Berakhot 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:1)

**אלא אמר רבא:** אף בבציעת הלחם יש לנהוג ש**מברך ואחר כך בוצע,** וכך תכלה הברכה על הפת השלמה.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:2
[Steinsaltz on Berakhot 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:2)

מסופר: **נהרדעי עבדי** [חכמי נהרדעא עשו] **כ**שיטת **ר' חייא** שעם בציעת הלחם היו מברכים עליו, ומסיימים את הברכה עם גמר חתיכתה של הפרוסה, **ו**אילו **רבנן עבדי** [חכמים עשו] **כרבא** שקודם היה מברך ואחר כך חותך את הלחם. **אמר רבינא: אמרה לי אם** (אמי): **אבוך עביד** [אביך היה עושה] **כר' חייא, דאמר ר' חייא: צריך שתכלה ברכה עם הפת. ו**אילו **רבנן עבדי** [חכמים עשו] **כרבא**. ומסכמים: **והלכתא** [והלכה] היא **כרבא,** ש**אמר** ש**מברך** בתחילה על הלחם **ואחר כך בוצע** ממנו.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:3
[Steinsaltz on Berakhot 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:3)

א **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בענין בעיות הברכה על פת שלמה או פרוסה: אם **הביאו לפניהם,** לפני המסובין **פתיתין ושלמין,** פרוסות לחם וככרות לחם שלמים, **אמר רב הונא: מברך על הפתיתין ופוטר** בברכה זו אף **את השלמין. ור' יוחנן אמר**: לברך על ה**שלמה** הרי זה **מצוה מן המובחר. אבל** אם היתה פת **פרוסה של חטין ושלמה מן השעורין, דברי הכל** ש**מברך על הפרוסה של חטין,** שאף שהיא פרוסה, מכל מקום היא מעולה **ו**בכך הוא **פוטר את השלמה של שעורין.**


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:4
[Steinsaltz on Berakhot 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:4)

**אמר ר' ירמיה בר אבא** מחלוקת זו בין רב הונא ור' יוחנן היא **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] אחרת בדיני תרומה. ששנינו: **תורמין בצל קטן שלם, אבל לא חצי בצל גדול,** אף על פי שהם שווים בכמותם. **ר' יהודה אומר: לא כי, אלא חצי בצל גדול** עדיף. **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בדבר זה הם חלוקים], **דמר סבר** [שחכם זה, ר' יהודה סבור] כי דבר **חשוב עדיף,** ולכן לדעתו חצי בצל גדול שטיבו מעולה יותר — עדיף. **ומר סבר** [וחכם זה, תנא קמא סבור] כי דבר **שלם עדיף**.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:5
[Steinsaltz on Berakhot 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:5)

את ההשוואה הזו דוחים: **היכא דאיכא** [היכן שיש] **כהן** היכול לקחת מיד את התרומה, **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ש**חשוב עדיף, כי פליגי** [כאשר הם חלוקים] הרי זה באופן **דליכא** [שאין] שם **כהן. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כל מקום שיש כהן** — **תורם מן היפה, וכל מקום שאין כהן** — **תורם מן המתקיים,** דבר שיחזיק מעמד זמן רב יותר, כדי שיוכל הכהן ליהנות ממנו. **ר' יהודה אומר:** לעולם **אין תורם אלא מן היפה** אף שאינו מתקיים.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:6
[Steinsaltz on Berakhot 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:6)

ולגבי עצם המחלוקת בין ר' יוחנן ורב הונא **אמר רב נחמן בר יצחק: וירא שמים יוצא ידי שניהם, ומנו** [ומיהו] ירא שמים זה? — **מר בריה** [בנו] של **רבינא,** שכן מסופר ב**מר בריה** [בנו] של **רבינא** שמנהגו שהיה **מניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע** על שתיהן.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:7
[Steinsaltz on Berakhot 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:7)

וכן מסופר ש**תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **רב נחמן בר יצחק: מניח הפרוסה בתוך השלמה ובוצע ומברך. אמר ליה** [לו] רב נחמן: **מה שמך? אמר ליה** [לו]: **שלמן. אמר ליה** [לו] רב נחמן במשחק מילים: **שלום אתה ושלמה משנתך, ששמת שלום בין התלמידים** שעל ידי ברייתא זו מתיישבות הדעות החולקות.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:8
[Steinsaltz on Berakhot 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:8)

פתרון זה, מחוזק במקרה מיוחד, ש**אמר רב פפא: הכל מודים בפסח,** באכילת מצה לשם מצוה, **שמניח פרוסה בתוך שלמה ובוצע. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? ביחס למצה לשון — **"לחם עני"** (דברים טז, ג) **כתיב** [נאמר] במקרא, ודרכם של עניים לאכול לחמם בפרוסות ויש חשיבות, איפוא, אף במצה הפרוסה.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:9
[Steinsaltz on Berakhot 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:9)

ב ואגב דיני בציעת הפת, ובפרט בחג, מביאים דבר הלכה ש**אמר ר' אבא: ובשבת חייב אדם לבצוע** בסעודה **על שתי ככרות. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — בפרשת המן בפסוק המדבר מענין הלקיטה ביום שישי לצורך שבת, לשון **"לחם משנה" (שמות טז, כב) כתיב** [נאמר], וכזכר לכך גם סעודות השבת הן על לחם משנה.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:10
[Steinsaltz on Berakhot 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:10)

על דרך הבציעה **אמר רב אשי: חזינא ליה** [ראיתי אותו] את **רב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא** [שהיה מחזיק שתי ככרות ובוצע אחת]. **ר' זירא הוה בצע** [היה בוצע] בסעודת שבת **אכולא שירותא** [לכל הסעודה], שהיה חותך מתחילה פרוסה גדולה אחת וממנה היה אוכל כל הסעודה. על כך **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: והא קא מתחזי כרעבתנותא** [והרי זה נראה כרעבתנות] כאשר אדם פורס פרוסה גדולה כל כך לאכול ממנה. **אמר ליה** [לו] רב אשי: **כיון** ש**כל יומא** [יום] הוא **לא קעביד הכי** [עושה כן], **והאידנא קא עביד** [ועכשיו הוא עושה] **לא מתחזי כרעבתנותא** [נראה זה כרעבתנות] אלא כחיבוב מצות סעודת שבת.


###### Steinsaltz on Berakhot 39b:11
[Steinsaltz on Berakhot 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/39b:11)

ובענין אכילת שבת מסופר: **רב אמי ורב אסי כי הוה מתרמי להו ריפתא דערובא** [כאשר היה מזדמן להם לחם, שעשו בו עירוב] היו **מברכין עליה** [עליו] **"המוציא לחם מן הארץ"** בסעודת השבת. **אמרי** [אמרו] את טעמם: **הואיל ואתעביד ביה** [ונעשתה בו] **מצוה חדא** [אחת], **נעביד ביה** [נעשה בו] **מצוה אחריתי** [אחרת].