## Steinsaltz on Berakhot Daf 40b

###### Steinsaltz on Berakhot 40b:1
[Steinsaltz on Berakhot 40b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:1)

**אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק** [היכן שכאשר אתה נוטל את הפרי אין הענף חוזר ומוציא פירות], בכגון זה **לא מברכינן עליה** [מברכים אנו עליו] **"בורא פרי העץ" אלא "בורא פרי האדמה".**


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:2
[Steinsaltz on Berakhot 40b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:2)

א **ו**עוד שנינו במשנה ש**על כולן אם אמר "שהכל** נהיה בדברו **"**— יצא. בפירושה המדוייק של המשנה **אתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים. **רב הונא אמר** שדין זה הוא **חוץ מן הפת ומן היין,** שמכיון שיש להם ברכה מיוחדת אין יוצאים ידי חובה אם מברכים עליהם את הברכה הכללית "שהכל". **ור' יוחנן אמר** ש**אפילו** ב**פת ויין** יוצא ידי חובתו בברכת "שהכל".


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:3
[Steinsaltz on Berakhot 40b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:3)

ומעירים: **נימא כתנאי** [האם נאמר שמחלוקת זו היא כמחלוקת תנאים] אחרת בנושא זה. ששנינו בתוספתא: מי ש**ראה פת ואמר: "כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה"** — **יצא** ידי חובת ברכה. **ראה תאנה ואמר "כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שבראה"** — **יצא** ידי חובתו, אלו **דברי ר' מאיר. ר' יוסי אומר: כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות** — **לא יצא ידי חובתו.** ואם כן **נימא** [נאמר] ש**רב הונא** ש**אמר** שהמברך על הפת או על היין "שהכל" לא יצא, הוא הולך בשיטת **ר' יוסי, ור' יוחנן** ש**אמר** שאפשר לברך אף על הפת והיין "שהכל", הוא הולך בשיטת **ר' מאיר?!**


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:4
[Steinsaltz on Berakhot 40b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:4)

ודוחים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך רב הונא: אנא דאמרי** [אני שאמרתי] דברי **אפילו ל**שיטת **ר' מאיר** אמרתי כן, שכן **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' מאיר** כך, **התם** [שם] להתיר את שינוי נוסח הברכה הקבוע, **אלא היכא דקא מדכר** [היכן שהוא, המברך, מזכיר] את **שמיה** של ה**פת** במפורש בברכתו, **אבל היכא דלא קא מדכר** [שאינו מזכיר] את **שמיה** של ה**פת אפילו ר' מאיר מודה,** שאינו יוצא ידי חובתו,


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:5
[Steinsaltz on Berakhot 40b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:5)

**ור' יוחנן אמר** [יכול היה לומר] **לך: אנא דאמרי** [אני שאמרתי], דברי מכוונים, **אפילו ל**שיטת **ר' יוסי,** שכן **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' יוסי התם** [שם] שאינו יוצא ידי חובתו כאשר משנה מנוסח הברכה הקבוע **אלא משום דקאמר** [שהוא אומר] **ברכה** ש**לא תקינו רבנן** [תקנו חכמים], **אבל** אם **אמר** ברכת **"שהכל נהיה בדברו" דתקינו רבנן** [שתקנו חכמים], בכגון זה **אפילו ר' יוסי מודה** שיוצא בדיעבד ידי חובת ברכה.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:6
[Steinsaltz on Berakhot 40b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:6)

ב בענין ברכות שלא כמטבע שטבעו חכמים, מסופר כי **בנימין רעיא** [הרועה] **כרך ריפתא, ואמר** [היה אוכל לחם, ואומר] אחר כך: **"בריך מריה דהאי פיתא"** ["ברוך אדונו של לחם זה"]. ועל כך **אמר רב** ש**יצא** בכך ידי חובת ברכה. ומקשים: **והאמר** [והרי אמר] **רב** עצמו ש**כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה** נחשבת כ**ברכה!** ומתקנים ש**אמר** בלשון זו: **"בריך רחמנא מריה דהאי פיתא"** ["ברוך ה' אדונו של הלחם הזה"].


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:7
[Steinsaltz on Berakhot 40b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:7)

ושוב שואלים: **והא בעינן** [והרי צריכים אנו] שיברך האוכל **שלש ברכות** בברכת המזון, וכיצד יצא ידי חובה במשפט אחד זה? ומסבירים **מאי** [מהו] **"יצא" דקאמר** [שאמר] **רב** — **נמי** [גם כן] ש**יצא ידי** חובת **ברכה ראשונה** משלוש ברכות המזון, אבל צריך לברך עוד שתי ברכוה אחרות.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:8
[Steinsaltz on Berakhot 40b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:8)

על כך שואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בכך? ומשיבים: **אף על גב** [אף על פי] ש**אמרה** לברכה זו **בלשון חול** ולא בלשון הקודש (עברית), יצא ידי חובתו.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:9
[Steinsaltz on Berakhot 40b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:9)

ואולם גם דבר זה קשה שכן כבר **תנינא** [שנינו] דבר זה במשנה במסכת סוטה: **ואלו** הדברים ה**נאמרים בכל לשון** שהאדם האומרם יוכל להבינם: **פרשת** השבעתה של ה**סוטה,** ה**וידוי** על ה**מעשר** כאשר אומר בעל הבית שנתן את כל התרומות והמעשרות כראוי, **קריאת שמע, ותפלה, וברכת המזון.** ומאחר שמפורש שברכת המזון יכולה להיאמר בכל שפה, מה חידש איפוא רב? ומשיבים: **אצטריך** [צריך] שיאמר רב את פסקו לגבי בנימין הרועה, שכן **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] כי **הני מילי** [דברים אלו], ההיתר לברך בכל שפה, הוא דווקא כאשר המברך **אמרה** לברכה זו **בלשון חול, כי היכי דתקינו רבנן** [כמו, באותו נוסח שתקנו חכמים] **בלשון קדש, אבל** כאשר **לא אמרה** לברכה זו **בלשון חול כי היכי דתקינו רבנן** [כמו שתקנו חכמים] **בלשון קדש, אימא** [הייתי אומר] ש**לא** יצא ידי חובתו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] רב שבדיעבד לא רק השפה אינה מעכבת, אלא אף לא הנוסח.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:10
[Steinsaltz on Berakhot 40b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:10)

ג עתה דנים **גופא** [לגופם] של הדברים שאמר רב שבכל ברכה צריכה להיות הזכרת שם ה', ולצורך זה מביאים את המחלוקת היסודית בענין זה. **אמר רב: כל ברכה שאין בה הזכרת השם** — **אינה** נחשבת ל**ברכה. ור' יוחנן אמר: כל ברכה שאין** מוזכרת **בה מלכות** ה' **אינה ברכה. אמר אביי: כוותיה** [כשיטתו] של **רב מסתברא** [מסתבר] לומר, **דתניא** [שכן שנינו בתוספתא]: כאשר אומר אדם בוידוי המעשר **"לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי"** (דברים כו, יג) כוונת הדברים: **"לא עברתי"** משמעו — לא נמנעתי **מלברכך, "ולא שכחתי"** — **מלהזכיר שמך** ה' **עליו. ואילו מלכות לא קתני** [שנה], שלא הזכירה הברייתא שיש גם להזכיר את מלכות ה'.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:11
[Steinsaltz on Berakhot 40b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:11)

**ור' יוחנן תני** [היה שונה] את התוספתא בלשון אחרת: **"ולא שכחתי"** — **מלהזכיר שמך ומלכותך עליו,** ומלשון זו משמע שיש להזכיר בנוסח זה גם את מלכות ה'.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:12
[Steinsaltz on Berakhot 40b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:12)

ד משנה **ועל** כל **דבר שאין גדולו מן הארץ אומר** האוכלו **"שהכל נהיה בדברו".** ו**על החומץ** (יין שהחמיץ והתקלקל) **ועל הנובלות** (תמרים שהתקלקלו), **ועל הגובאי** (חגבים, ארבה) **אומר "שהכל נהיה בדברו". ר' יהודה** חולק ו**אומר: כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו** כלל אם אוכלו, וכל אלה אינם באים כשהשנים והזמנים כתיקנם, והריהם בכלל מין קללה.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:13
[Steinsaltz on Berakhot 40b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:13)

בעיה אחרת היא מה לברך אם **היו לפניו מינין הרבה** לאכול, איזה מהם יש להקדים בברכה, **ר' יהודה אומר: אם יש ביניהן מין שבעה,** שהוא משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל — **עליו הוא** מקדים ו**מברך. וחכמים אומרים: מברך על איזה מהן שירצה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:14
[Steinsaltz on Berakhot 40b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:14)

ה גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **על דבר שאין גדולו מן הארץ, כגון בשר בהמות חיות ועופות ודגים אומר "שהכל נהיה בדברו",** וכן **על החלב ועל הביצים ועל הגבינה אומר "שהכל".** וכן לא רק על דברים שמקורם בבעלי חיים, אלא אף **על הפת שעפשה** (התעפשה), **ועל היין שהקרים** (החמיץ קצת), **ועל התבשיל שעבר צורתו** (התקלקל טעמו) **אומר "שהכל".** שמאחר שנתקלקלו במקצת, אין לברך עוד עליהם את ברכתם המיוחדת. וכן **על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר "שהכל".** על כך שואלים: **למימרא** [האם נאמר] שה**כמהין ופטריות לאו** [לא] **גדולי קרקע נינהו** [הם]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] **הנודר** שלא לאכול **מפירות הארץ** — **אסור** לו לאכול את כל ה**פירות הארץ, ו**אולם הוא **מותר בכמהין ופטריות.** אך **אם אמר "כל גדולי קרקע** אסורים **עלי"** — **אסור אף בכמהין ופטריות.** הרי שהפטריות נחשבים כגידולי קרקע!


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:15
[Steinsaltz on Berakhot 40b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:15)

**אמר אביי: מירבא רבו מארעא, מינקי לא ינקי מארעא** [לגדול, הם גדלים מן הארץ, ואולם לינוק הם לא יונקים מן הארץ]


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:16
[Steinsaltz on Berakhot 40b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:16)

על כך מקשים: וכי משום מה יהיה הבדל זה חשוב, **והא** [והרי] רק **"על דבר שאין גדולו מן הארץ" קתני** [שנינו] במפורש שברכתו "שהכל", ואף לדעת אביי פטריות גידולן מן הארץ! ומתרצים: **תני** [שנה] וגרוס בלשון זו: על דבר **שאינו יונק מן הארץ** אומר "שהכל", ולכן מברכים אף על הפטריות "שהכל".


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:17
[Steinsaltz on Berakhot 40b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:17)

ו שנינו במשנה ש**על הנובלות** מברכים "שהכל". ושואלים: **מאי** [מה הן] **נובלות?** ומשיבים שנחלקו בכך האמוראים **ר' זירא ור' אילעא. חד** [אחד מהם] **אמר** שהכוונה היא **בושלי כמרא** [שרופי החמה], תמרים שנתבשלו לפני זמנם בשל השרב. **וחד** [ואחד מהם] **אמר** שהם **תמרי דזיקא** [תמרים של רוח], שנפלו ברוח מן העץ.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:18
[Steinsaltz on Berakhot 40b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:18)

**תנן** [שנינו במשנתנו] בהמשך הדברים ש**ר' יהודה** חולק ו**אומר** ש**כל** דבר **שהוא מין קללה אין מברכין עליו** אם אוכלו. ומעתה **בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא** [נניח לדעת מי שאומר שהם שרופי חמה], **היינו דקרי ליה** [זהו הטעם שהוא קורא להם] **"מין קללה", אלא למאן דאמר תמרי דזיקא** [לדעת מי שאומר כי הם תמרים שהרוח משירה] **מאי** [מהו] הטעם שדבר זה נקרא **מין קללה?** שהרי תמרים אלה שנפלו מן העץ בעצמם, אינם גרועים מתמרים אחרים!


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:19
[Steinsaltz on Berakhot 40b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:19)

ומתרצים: דברי ר' יהודה היו **אשארא** [על השאר], על החומץ והגובאי, אך לא על הנובלות.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:20
[Steinsaltz on Berakhot 40b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:20)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] קושיא מעין זו באופן אחר: **בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא** [נניח לדעת מי שאומר שהם שרופי חמה], **היינו דמברכינן עלייהו** [זהו הטעם שמברכים אנו עליהם] **"שהכל",** לפי שטיבם פחות. **אלא למאן דאמר תמרי דזיקא** [לדעת מי שאומר כי הם תמרים שהרוח משירה] האם **"שהכל"** צריכים לברך עליהם? הלא **"בורא פרי העץ" מבעי ליה לברוכי** [יש לו לאוכל לברך] עליהם!


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:21
[Steinsaltz on Berakhot 40b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:21)

**אלא** יש להסיק כי **ב**פירוש **נובלות סתמא** [סתם] **כולי עלמא לא פליגי דבושלי כמרא נינהו** [הכל אינם חלוקים ששרופי חמה הם], **כי פליגי** [כאשר הם חולקים] הרי זה **ב**פירוש **נובלות תמרה. דתנן** [שכן שנינו במשנה] בדיני דמאי: אף על פי שסתם פירות הבאים לידו של אדם מידי עם הארץ (דמאי) צריך לעשר אותם מחשש שמא לא עישר אותם עם הארץ, מכל מקום פירות מסויימים שהם פחותים בטיבם הריהם **הקלין שבדמאי** ואין צורך לעשרם. ואלו הם: **השיתין, והרימין, והעוזרדין, בנות שוח, ובנות שקמה, וגופנין, ונצפה, ונובלות תמרה.** בראשונה מפרשים מה הם האילנות שהוזכרו כאן.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:22
[Steinsaltz on Berakhot 40b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:22)

ה**שיתין אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן** שהם **מין** ממיני ה**תאנים. רימין** — הם הפירות הנקראים **כנדי. העוזרדין** — הם הפירות הנקראים **טולשי. בנות שוח, אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן** שהם **תאיני חיורתא** [תאנים לבנות]. **בנות שקמה. אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן** שהם **דובלי,** פירות עץ השקמה. **גופנין** — הם **שילהי גופני** [סוף ענבי הגפן], הענבים האחרונים הנשארים בדרך כלל בוסר. **נצפה** — הוא **פרחה,** פרי הצלף. ובפירוש **נובלות תמרה** נחלקו **ר' אילעא ור' זירא, חד** [אחד מהם] **אמר** שהכוונה היא **בושלי כמרא** [שרופי החמה], **וחד** [ואחד מהם] **אמר** שהם **תמרי דזיקא** [תמרים של רוח].


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:23
[Steinsaltz on Berakhot 40b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:23)

אף כאן מקשים: **בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא** [נניח לדעת מי שאומר שהם שרופי החמה] **היינו דקתני** [זהו הטעם ששנינו] שהם **הקלין שבדמאי,** כלומר, שרק **ספיקן** (אם לא היה ברור לו שנתעשרו) **הוא** ש**פטור** מלעשר שנית, **הא** [הרי] את **ודאן,** כשיודע הוא בוודאי שלא נתעשרו — **חייב** להפריש מהם מעשר. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] כי **תמרי דזיקא** [תמרים שהשירה אותם הרוח] קשה: האם **ודאן** צריך להיות **חייב,** והרי **הפקרא נינהו** [הפקר הם] ואין מפרישים מעשר מדבר שהופקר!


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:24
[Steinsaltz on Berakhot 40b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:24)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — במקרה המיוחד כשאסף אדם את התמרים הללו שהשירה הרוח ו**עשאן** ערמה אחת כעין **גורן.** ש**אמר ר' יצחק** שכך **אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' אליעזר בן יעקב:** אף מתנות העניים כגון **הלקט והשכחה והפאה** שהם פטורים מן המעשר, אם **עשאן** העני **גורן** — **הוקבעו** מדברי חכמים שתחול עליהם חובת **מעשר.** ובמקרה כזה רק הדמאי פטור מלעשרו.


###### Steinsaltz on Berakhot 40b:25
[Steinsaltz on Berakhot 40b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/40b:25)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] שהדיון היה בנושא זה: