## Steinsaltz on Berakhot Daf 41a

###### Steinsaltz on Berakhot 41a:1
[Steinsaltz on Berakhot 41a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:1)

**בשלמא למאן דאמר** [נניח לדעת מי שאומר] שנובלות תמרה הם **תמרי דזיקא** [תמרים של השרת הרוח], **היינו דהכא** [זהו הטעם שכאן] במשנה שלנו כשהמדובר בתמרים מקולקלים **קרי לה** [הוא קורא להם] **"נובלות" סתמא** [סתם], **והתם** [ושם] שהמדובר באלה שנשרו ברוח **קרי לה** [קורא להם] **"**נובלות תמרה", **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שגם נובלות תמרה הם **בושלי כמרא** [תמרים שרופי שרב], **ניתני אידי ואידי** [ישנה אם כן בזה ובזה] **"נובלות תמרה", או אידי ואידי** [בזה ובזה] **"נובלות" סתמא** [סתם], ומאחר ונשתנה הלשון נראה שהם דברים נבדלים. לשאלה זו לא נמצאה תשובה, ומעירים כי אכן לדעה זו **קשיא** [קשה].


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:2
[Steinsaltz on Berakhot 41a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:2)

א במשנה הובאה מחלוקת כיצד מברכים כש**היו לפניו מינין הרבה** העומדים לאכילה, שלדעת ר' יהודה אם יש ביניהם אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל — מברך עליו. ולדעת חכמים מברך על איזה מהם שירצה. **אמר עולא: מחלוקת** זו דווקא **בשברכותיהן** של כל מיני המאכל הנמצאים לפניו **שוות,** שבכגון זה **ר' יהודה סבר** [סבור] שעל פרי שהוא מ**מין שבעה עדיף** ולכך ראוי להקדימו בברכה, **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] כי על **מין** ה**חביב** עליו **עדיף** להקדים ולברך. **אבל**כאשר **אין ברכותיהן שוות** — **דברי הכל מברך על זה,** על אחד מהם, **וחוזר** אחר כך **ומברך על זה,** שמברך על כל מין לחוד בברכתו.


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:3
[Steinsaltz on Berakhot 41a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:3)

על כך **מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו בברייתא: מי ש**היו לפניו צנון וזית** — **מברך על הצנון ופוטר** בברכה זו אף **את הזית,** ואף שאין ברכותיהם שוות! ומתרצים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כשהצנון עקר** עבור אותו אדם בסעודה זו, והזית בא רק כדי להפיג את טעם הצנון, ולכן מברך על הצנון.


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:4
[Steinsaltz on Berakhot 41a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:4)

ומוסיפים לשאול: **אי הכי, אימא סיפא** [אם כן, אמור את סוף הברייתא] ששנינו שם ש**ר' יהודה אומר: מברך על הזית,** מפני **שהזית ממין שבעה.** וכי **לית ליה** [אין לו **לר' יהודה**, אינו מסכים] **הא דתנן** [כלל זה ששנינו במשנה]: **כל שהוא עיקר** המזון באותה סעודה **ועמו** באה **טפלה,** מין מאכל הנחשב כטפל באותה סעודה — **מברך על העיקר ופוטר** בברכה זו אף **את הטפלה. וכי תימא** [ואם תאמר]: **הכי נמי דלית ליה** [כך הוא גם כן שאין לו, אינו סבור] שהעיקר פוטר את הטפלה, **והתניא** [והרי שנינו ברייתא] מפורשת: **ר' יהודה אומר: אם מחמת** (בגלל) **הצנון בא הזית** — **מברך על הצנון ופוטר את הזית.** ואם כן ודאי שהמחלוקת אם לברך על הצנון או על הזית הריהי כשהצנון איננו עיקר, והיא לכאורה סתירה לדברי עולא.


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:5
[Steinsaltz on Berakhot 41a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:5)

ומשיבים: **לעולם ב**שה**צנון עיקר** באותה סעודה **עסקינן** [אנו עוסקים], **וכי פליגי** [וכאשר נחלקו] **ר' יהודה ורבנן** [וחכמים] — **במילתא אחריתי פליגי** [בדבר אחר הם חולקים], **וחסורי מחסרא, והכי קתני** [וחסור חסרה ברייתא זו, וכך צריכה היא להיות שנויה]: **היו לפניו צנון וזית** — **מברך על הצנון ופוטר את הזית. במה דברים אמורים** — דווקא **כשהצנון עיקר, אבל** כאשר **אין הצנון עיקר** — **דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה.** אבל אם אינו עיקר — מברך על כל אחד לחוד. **ושני מינין בעלמא** [סתם] **שברכותיהן שוות** — **מברך על איזה מהן שירצה. ר' יהודה אומר: מברך על הזית,** מפני **שהזית ממין שבעה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:6
[Steinsaltz on Berakhot 41a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:6)

ב בענין זה עצמו **פליגי** [נחלקו] **בה ר' אמי ור' יצחק נפחא. חד** [אחד מהם] **אמר** שה**מחלוקת** היא **בשברכותיהן שוות,** ש**ר' יהודה סבר** [סבור] ש**מין שבעה עדיף** ולכך ראוי להקדימו בברכה. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] כי **מין חביב עדיף** ולפיכך אותו ראוי להקדים בברכה. **אבל בשאין ברכותיהן שוות** — **דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה. וחד** [ואחד מהם] **אמר** ש**אף בשאין ברכותיהן שוות נמי** [גם כן] היא **מחלוקת.**


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:7
[Steinsaltz on Berakhot 41a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:7)

על כך דנים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לדעת מי שאומר] כי **בשברכותיהן שוות מחלוקת** — **שפיר** [יפה], **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] כי **בשאין ברכותיהן שוות מחלוקת,** אם כן **במאי פליגי** [במה הם חולקים], והרי בכל אופן יש לברך שתי ברכות! **אמר ר' ירמיה:** מחלוקת זו היא לענין איזו מהן **להקדים.**


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:8
[Steinsaltz on Berakhot 41a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:8)

וכעין מה ש**אמר רב יוסף ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יצחק: כל המוקדם בפסוק זה** המדבר בשבח ארץ ישראל וייאמר להלן, **מוקדם לברכה, שנאמר: "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש"** (דברים ח, ח), שכיון שהקדימו הכתוב ודאי הדבר מוכיח על חשיבותו היתירה, ולכך יש להקדימו בברכה.


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:9
[Steinsaltz on Berakhot 41a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:9)

ג ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה], שמועה זו על שיטת **ר' חנן.** ש**אמר ר' חנן: כל הפסוק כולו ל**ענין שיעורין להלכות רבות בתורה **נאמר.**


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:10
[Steinsaltz on Berakhot 41a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:10)

**"חטה"** נאמרה כשיעור לענין שיעור הזמן בו חלה טומאת בית על אדם. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הנכנס לבית המנוגע** בצרעת הבית (עיין ויקרא יד, לג–נג) **וכליו** (בגדיו) מונחים **על כתפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו** — **הוא והן,** החפצים והבגדים **טמאין מיד.** אך כאשר **היה לבוש כליו, וסנדליו ברגליו, וטבעותיו באצבעותיו** — **הוא טמא מיד** עם כניסתו לבית, **ו**אולם **הן,** הכלים **טהורין עד שישהה** בבית **בכדי** שיעור זמן **אכילת פרס** (חצי ככר), ודווקא חצי ככר העשויה מ**פת חטין ולא פת שעורין.** ולגבי מהירות האכילה, הרי החשבון הוא באדם ה**מיסב ואוכלן** לאותו לחם **בלפתן.** הרי שיעור הנקבע על פי מאכל חיטה.


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:11
[Steinsaltz on Berakhot 41a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:11)

**"שערה"** נאמרה אף היא לענין שיעור, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **עצם** שגודלה **כשעורה** מן המת **מטמא במגע** (של הנוגע בה) או **במשא** (של הנושא אותה) כנוגע במת עצמו, **ו**אולם **אינו מטמא באהל.** שבית שהיא מצויה בו, אינו נטמא בגללה.


###### Steinsaltz on Berakhot 41a:12
[Steinsaltz on Berakhot 41a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/41a:12)

שיעור הלכתי הנקבע על פי הנאמר בכתוב **"גפן"** הוא **כדי** שיעור **רביעית יין,** שזהו השיעור שעליו מתחייב ה**נזיר** כאשר הוא שותה יין. אבל לא יין בכמות של רביעית מים, השונה קצת בשיעורה. **"תאנה"** בא להשמיענו בסיס השיעור של **כגרוגרת** (תאנה מיובשת) אשר היא כרגיל היחידה הקטנה ביותר של דברי אוכל **ל**ענין **הוצאת שבת,** שאסור להוציא מרשות לרשות ביום השבת. **"רמון"** אף הוא בא להשמיענו שיעור, **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: **כל כלי בעלי בתים** (של אנשים סתם), אם ניקבו, הריהם יוצאים מכלל שימוש ככלים, ולכן אין טומאה חלה עליהם עוד,