## Steinsaltz on Berakhot Daf 47b

###### Steinsaltz on Berakhot 47b:1
[Steinsaltz on Berakhot 47b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:1)

**"מכל מעשרתיכם תרימו** כל תרומת ה'**"** (שם, שם, כט). ויש לתת את תרומת ה' — היא התרומה הגדולה — גם ממתנות הלויים. על כך שואלים **ומה ראית** לפרש שהציווי להפריש גם תרומה גדולה נאמר על התבואה בכרי ולא על השיבלים? ועונה אביי: **האי אידגן והאי לא אידגן** [זה נעשה דגן, וזה לא נעשה דגן] שבכתוב נאמר כי ראשית הדגן ("ראשית דגנך". דברים יח,ד) לכהן, ודבר הנקרא כבר "דגן" חלה עליו רשות הכהן, ואי אפשר להוציאו מידו.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:2
[Steinsaltz on Berakhot 47b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:2)

א שנינו במשנה שהאוכל **מעשר שני והקדש שנפדו** מצטרף לזימון. ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], שמדוע לא יברכו על דבר המותר באכילה? ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — במקרה מיוחד, שלא נפדה ההקדש בשלמות אלא **כגון שנתן את הקרן —** מחירו של המעשר, **ולא נתן את החומש** שצריך להוסיף אם רוצים לפדות דבר שחלה עליו כבר קדושה. **והא קא משמע לן** [ודבר זה השמיע לנו המשנה] ש**אין** ה**חומש מעכב.**


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:3
[Steinsaltz on Berakhot 47b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:3)

שנינו במשנה כי **השמש שאכל כזית** מצטרף ומזמנים עליו, ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הדבר, ומדוע יש לשנותו? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר], יכול היית לומר שה**שמש** העומד כל הזמן לשמש את הסועדים, **לא קבע** סעודתו ואינו מצטרף אליהם לזימון, על כן **קא משמע לן** [משמיעה לנו ] המשנה שאף אכילת השמש נחשבת חלק מן הסעודה הקבועה.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:4
[Steinsaltz on Berakhot 47b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:4)

ב עוד שנינו במשנה: **והכותי מזמנין עליו,** שהוא מצטרף לסועדים לחיוב זימון. על כך שואלים: **אמאי** [מדוע]? ו**לא יהא אלא עם הארץ!** כלומר, אף אם ייחשב הכותי כשייך לעם ישראל הרי ודאי אינו עדיף מעם הארץ אחר, **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] ש**אין מזמנין על עם הארץ!**


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:5
[Steinsaltz on Berakhot 47b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:5)

לכך נתנו תשובות אחדות: **אביי אמר** שכאן המדובר **בכותי חבר** (תלמיד חכם), וממילא אין דיני עם הארץ חלים עליו. **רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שדובר במשנה **בכותי עם הארץ. ו**אולם **הכא** [כאן], האיסור לזמן עם עם הארץ שייך **ב**סוג מסויים של עם הארץ — **בעם הארץ דרבנן** [כדעת חכמים] **דפליגי עליה** [החולקים עליו] על **ר' מאיר עסקינן** [עוסקים אנו] , **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **איזהו עם הארץ?** — **כל שאינו אוכל חוליו,** כלומר, אפילו חולין **בטהרה,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים:** עם הארץ הוא **כל שאינו מעשר פירותיו כראוי. והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי, דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי** [ואותם הכותים מעשרים כראוי, שבמה שכתוב בתורה זהירים הם]. שכן **אמר מר** [החכם]: **כל מצוה שהחזיקו בה כותיים** וקבלו אותה עליהם — **הרבה מדקדקים בה,** ואף **יותר מישראל.**


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:6
[Steinsaltz on Berakhot 47b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:6)

ג ואגב הבאת דברים בהגדרת עם הארץ, מביאים עוד מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **איזהו עם הארץ?** — **כל שאינו קורא קריאת שמע ערבית ושחרית, דברי רבי אליעזר. ר' יהושע אומר: כל** מי **שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר' נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו. ר' נתן בר יוסף אומר:** עם הארץ הוא **כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה,** שאינו חפץ שילמדו. ו**אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים** ולא למד מפיהם פירושם של דברים **הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים** שאף אדם כזה נקרא עם הארץ.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:7
[Steinsaltz on Berakhot 47b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:7)

ומסופר: **רמי בר חמא לא אזמין עליה** [הזמין עליו, צירפו לזימון] את **רב מנשיא בר תחליפא דתני סיפרא וספרי והלכתא** [ששנה ספרא וספרי והלכות] משום שלמד הכל בעצמו, בלי לשמש תלמידי חכמים. **כי נח נפשיה** [כאשר נחה נפשו נפטר] **רמי בר חמא, אמר רבא: לא נח נפשיה** [נחה נפשו נפטר] **רמי בר חמא אלא** משום ש**לא אזמין** [צירף לזימון] את **רב מנשיא בר תחליפא.** על כך שואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] שכך נפסקה ההלכה — **אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ**, ומדוע נענש רמי בר חמא? ומשיבים: **שאני** [שונה] הוא **רב מנשיא בר תחליפא דמשמע להו לרבנן** [שהיה משמש את החכמים] **ורמי בר חמא הוא** ש**לא דק אבתריה** [דייק אחריו] לדעת מה מעשיו. או **לשנא אחרינא** [בלשון אחרת]: **דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו** [כל השומע הלכות מפי החכמים ולומד אותן] — **כצורבא מרבנן דמי** [כתלמיד חכם הוא נחשב].


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:8
[Steinsaltz on Berakhot 47b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:8)

ד שנינו במשנה שאם **אכל טבל ומעשר** אין מזמנים עליו, ושואלים: דבר זה הוא **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], שהרי טבל אסור באכילה! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] ההלכה הכתובה במשנה אלא **ב**מקרה שהיה זה **טבל טבול** (שנכנס להגדרת טבל ) רק **מדרבנן** ומן התורה היה מותר לאוכלו. **היכי דמי** [כיצד היה הדבר בדיוק] — כגון מפרי שצמח **בעציץ שאינו נקוב** שהצומח בעציץ מנותק מן הארץ אינו נחשב כפרי הארץ. ופטור מן התורה ממעשר, ואינו טבל אלא מדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:9
[Steinsaltz on Berakhot 47b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:9)

עוד שנינו במשנה שהאוכל **מעשר ראשון** שלא נטלה ממנו תרומתו אין מזמנים עליו. ושואלים: והרי גם זה **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] משנה זו להישנות אלא ל**כגון שהקדימו** הלוי את הכהן ולקח את התבואה **בכרי.** ואז **מהו דתימא** [שתאמר] **כדאמר ליה** [כפי שאמר לו] **רב פפא לאביי** שגם במקרה זה יהיה פטור מהפרשת תרומה, על כן **קא משמע לן כדשני ליה** [השמיע לנו, התנא במשנה, כפי שתירץ לו אביי לרב פפא] שיש הבדל בין המקרים.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:10
[Steinsaltz on Berakhot 47b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:10)

עוד שנינו במשנה שאין מזמנים על האוכל **מעשר שני** והקדש שלא נפדו. ושואלים: אף דין זה הוא **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומה חידוש יש בדבר? ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו להישנות, אלא למקרה **שנפדו ו**אולם **לא נפדו כהלכתן, במעשר שני, כגון שפדאו על גבי אסימון,** ששילם את תמורת המעשר בחתיכות כסף שעדיין לא נטבעה עליהן צורת מטבע, **ורחמנא אמר** [והתורה אמרה]: **וצרת הכסף בידך"** (דברים יד, כה) ודרשו חכמים: "וצרת הכסף בידך" — **כסף שיש (לו) עליו צורה** שהוא מטבע, ולא אסימון. וכן לגבי ה**הקדש** — כגון **שחללו על גבי קרקע,** שנתן הפודה קרקע תמורתו **ולא פדאו בכסף, ורחמנא אמר** [והתורה אמרה]: **"ונתן הכסף וקם לו"** (ויקרא כז, כג).


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:11
[Steinsaltz on Berakhot 47b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:11)

עוד שנינו במשנה ש**השמש שאכל פחות מכזית** אין מזמנים עליו. ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הוא דין זה, ואין צורך לשנותו! ומשיבים: **איידי דתנא רישא** [מתוך ששנה בראש המשנה] **"כזית", תנא סיפא** [שנה בסוף] **"פחות מכזית",** מתוך שגרת הלשון, אף שלא היה צורך לכתוב זאת במפורש.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:12
[Steinsaltz on Berakhot 47b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:12)

שנינו במשנה ש**הגוי אין מזמנין עליו,** ואף כאן שואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הוא דין זה, ואין צורך לשנותו! ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] לא בגוי סתם, אלא במקרה מיוחד, **בגר שמל** ועדיין **לא טבל.** שכן **אמר ר' זירא** שכך **אמר ר' יוחנן: לעולם אינו גר עד שימול ויטבול ו**כל **כמה** ש**לא טבל גוי הוא.**


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:13
[Steinsaltz on Berakhot 47b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:13)

ה עוד שנינו במשנה כי **נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן.** ובענין זה **אמר ר' יוסי: קטן המוטל בעריסה מזמנין עליו,** שמצטרף הוא לזימון.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:14
[Steinsaltz on Berakhot 47b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:14)

ומקשים: **והא תנן** [והרי שנינו במשנתנו] ש**נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן!**


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:15
[Steinsaltz on Berakhot 47b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:15)

ומשיבים: **הוא** ר' יוסי מה ש**אמר** הרי זה **כ**שיטתו של **ר' יהושע בן לוי,** שכן **אמר ר' יהושע בן לוי: אף על פי שאמרו** ש**קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו, אבל עושין אותו סניף** לצרף אותו **לעשרה** הרוצים לזמן בהזכרת השם.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:16
[Steinsaltz on Berakhot 47b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:16)

**ו**עוד **אמר ר' יהושע בן לוי** בענין זה של צירוף לזימון: **תשעה** ישראלים **ועבד** — **מצטרפין** לזמן בעשרה. **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: **מעשה בר' אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא** בו מנין **עשרה, ושחרר** את **עבדו והשלימו לעשרה.** ואפשר ללמוד מכאן כי רק אם **שחרר** — **אין** [כן], מצטרף הוא, אבל אם **לא שחרר** — **לא** מצטרף העבד. ומשיבים: באותו מקרה **תרי איצטריכו** [שנים הוצרכו, חסרו] למנין זה, ואז **שחרר חד** [אחד] **ונפיק בחד** [ויצא באחד שלא שוחרר, על ידי צירוף.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:17
[Steinsaltz on Berakhot 47b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:17)

על מעשהו של ר' אליעזר שואלים: **והיכי עביד הכי** [וכיצד עשה כך]? **והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה** ש**כל המשחרר** את **עבדו** הכנעני **עובר בעשה, ש**כן **נאמר** בדיני העבד הכנעני: **"**והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה **לעולם בהם תעבדו"** (ויקרא כה, מו), וכיצד אם כן שחרר ר' אליעזר את עבדו? ומשיבים: **לדבר מצוה שאני** [שונה] ומותר. ושואלים: אם כן הרי זו **מצוה הבאה בעברה!** שהרי מצוה זו לא נתאפשרה אלא על ידי עשיית עבירה, והיא פגומה משום כך. ומשיבים: **מצוה** של **רבים שאני** [שונה], ולשם זיכוי הרבים מותר אף לשחרר את העבד.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:18
[Steinsaltz on Berakhot 47b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:18)

ובשבח מנין העשרה מביאים עוד מה ש**אמר ר' יהושע בן לוי: לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים** וישלים את המנין. **שאפילו מאה** אנשים אחרים **באים אחריו** — **קבל שכר כולם,** שהכל מצטרפים למנין הראשון. ותוהים: **"שכר כולם" סלקא דעתך** [עולה על דעתך]?! מדוע יטול זה מהם את שכרם? **אלא אימא** [אמור, תקן כך]: **נותנין לו שכר כנגד כולם.**


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:19
[Steinsaltz on Berakhot 47b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:19)

ו בדיני צירוף למנין **אמר רב הונא: תשעה וארון** הקודש — **מצטרפין** ונחשבים כעשרה. **אמר ליה** [לו] **רב נחמן: ו**כי **ארון גברא** [איש] **הוא** שאפשר לצרפו לעשרה? **אלא אמר רב הונא: תשעה נראים כעשרה** — **מצטרפין.** ובכך נחלקו. היו ש**אמרי לה** [אמרו אותה] הלכה שהיא באופן זה: תשעה נראים כעשרה **כי מכנפי** [כאשר הם מכונסים]. **ואמרי לה** [ויש שאומרים אותה] הלכה בדרך זו: תשעה נראים כעשרה **כי מבדרי** [כאשר הם מפוזרים], שנחלקו באיזו צורה מתקבל רושם של מספר גדול יותר.


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:20
[Steinsaltz on Berakhot 47b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:20)

מעין זה **אמר רב אמי: שנים ושבת מצטרפין. אמר ליה** [לו] **רב נחמן: ו**כי **שבת גברא** [איש] **הוא** שתצטרף?! **אלא אמר ר' אמי: שני תלמידי חכמים המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין** ונחשבים לשלושה. ומסופר: **מחוי** [היה מראה] **רב חסדא** דוגמא לשני תלמידי חכמים המחדדים זה את זה בהלכה: **כגון אנא** [אני] **ורב ששת,** וכמו כן **מחוי** [היה מראה] **רב ששת: כגון אנא** [אני] **ורב חסדא.**


###### Steinsaltz on Berakhot 47b:21
[Steinsaltz on Berakhot 47b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/47b:21)

ז ובענין צירוף לזימון של קטן, **אמר ר' יוחנן: קטן פורח,** כלומר, ילד שלפי שנותיו עדיין הוא קטן, אבל הביא כבר סימני בגרות — **מזמנין עליו. תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **קטן שהביא שתי שערות** הערוה, שהן סימן בגרות — **מזמנין עליו, ושלא הביא שתי שערות** — **אין מזמנין עליו, ואין מדקדקין בקטן.** ומעירים: **הא גופא קשיא** [היא עצמה, ברייתא זאת, קשה], שכן **אמרת: הביא שתי שערות** — **אין** [כן] מצרפים אותו, ונדייק מכאן שאם **לא הביא** שתי שערות — **לא. והדר תני** [וחזר ושנה] ש**אין מדקדקין בקטן. לאתויי מאי** [לרבות להוסיף מה] בא ביטוי זה? **לאו** [האם לא]