## Steinsaltz on Berakhot Daf 48a

###### Steinsaltz on Berakhot 48a:1
[Steinsaltz on Berakhot 48a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:1)

**לאתויי** [להביא, להוסיף] **קטן פורח?** וכך תפורש הברייתא: שקטן שהביא שתי שערות — מצרפים אותו לזימון, ו"אין מדקדקים בקטן" אם כבר הגיע לגיל הבגרות או לא.


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:2
[Steinsaltz on Berakhot 48a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:2)

אך מסכמים בגמרא: **ולית הילכתא** [ואין הלכה] **ככל הני שמעתתא** [המאמרים הללו] **אלא כי הא** [כמו הלכה זו] ש**אמר רב נחמן: קטן היודע למי מברכין** — **מזמנין עליו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:3
[Steinsaltz on Berakhot 48a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:3)

ומסופר: **אביי ורבא הוו יתבי קמיה** [לפני] **רבה** בעודם תינוקות. **אמר להו** [להם] **רבה: למי מברכין? אמרי ליה** [אמרו לו]: **לרחמנא** [לקדוש ברוך הוא] שאל אותם רבה: **ורחמנא היכא יתיב** [והקדוש ברוך הוא היכן יושב]? **רבא אחוי לשמי טללא** [הראה לשמי קורה, כלפי התקרה], **אביי נפק לברא, אחוי כלפי שמיא** [יצא לחוץ, הראה על השמים] **אמר להו** [להם] **רבה: תרוייכו רבנן הויתו** [שניכם תהיו חכמים]. ו**היינו דאמרי אינשי** [וזהו שאומרים אנשים] כפתגם עממי: **בוצין בוצין מקטפיה ידיע** [קישוא קישוא עוד מפריחתו הוא ניכר], כלומר, אפשר להכיר אדם גדול גם בקטנותו.


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:4
[Steinsaltz on Berakhot 48a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:4)

א **אמר ר' יהודה בריה** [בנו] של **רב שמואל בר שילת משמיה** [משמו] של **רב: תשעה שאכלו דגן ואחד אכל ירק** — מצטרפין כולם לזמן בעשרה. **אמר ר' זירא: בעאי מיניה** [שאלתי ממנו] **מרב יהודה:** אם היו רק **שמונה** שאכלו דגן ושנים נוספים אכלו ירק **מהו** דינם, האם יכולים הם להצטרף? וכן אם היו רק **שבעה מהו** דינם לענין זה? **אמר לי: לא שנא** [אינו שונה]. **ששה ודאי לא מבעיא** [נשאלה] **לי,** שהיה ברור בעיניו שששה אינם מספיקים להצריך זימון. **אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה: שפיר עבדת** [יפה עשית] ש**לא איבעיא** [נשאלה] **לך** שאלה זו, **התם טעמא מאי** [שם, בשמונה ושבעה, הטעם מהו] — **משום דאיכא רובא** [שיש רוב של סועדים], **הכא נמי איכא רובא** [כאן גם כן יש רוב]. **ואיהו סבר רובא דמינכר בעינן** [והוא, ר' זירא, סבור כי רוב הניכר צריכים אנו שיהיה], ולכן היה לו ברור, בניגוד לר' ירמיה, כי שישה אינם מספיקים כדי לחייב זימון.


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:5
[Steinsaltz on Berakhot 48a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:5)

ב מסופר כי **ינאי מלכא ומלכתא** [המלך והמלכה] **כריכו ריפתא בהדי הדדי** [אכלו לחם יחד], **ומדקטל להו לרבנן לא הוה ליה איניש לברוכי להו** [ומכיון שהרג ינאי את החכמים לא היה לו אדם שיברך להם]. **אמר לה לדביתהו** [לאשתו]: **מאן יהיב לן גברא דמברך לן** [מי יתן לנו איש שיברך לנו]? **אמרה ליה** [לו]: **אשתבע** [השבע] **לי דאי מייתינא** [שאם אביא] **לך גברא** [אדם] שכזה ש**לא מצערת ליה** [תצער אותו]. **אשתבע** [נשבע ] **לה. אייתיתיה** [הביאתו] **לשמעון בן שטח אחוה** [אחיה]. **אותביה** [הושיבו] **בין** הכסא **דידיה לדידה** [שלו לשלה]. **אמר ליה** [לו]: **חזית** [רואה אתה] **כמה יקרא עבדינא** [כבוד עושה אני] **לך. אמר ליה** [לו]: **לאו את קא מוקרת לי** [לא אתה הוא המכבד אותי] **אלא אורייתא** [התורה] **היא דמוקרא לי** [שמכבדת אותי], **דכתיב** [שכן נאמר ]: **"סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה"** (משלי ד, ח). **אמר לה** ינאי לאשתו: **קא חזית** [רואה את] שהוא **לא מקבל מרות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:6
[Steinsaltz on Berakhot 48a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:6)

**יהבו ליה כסא לברוכי** [נתנו לו לשמעון בן שטח כוס יין לברך עליו ברכת המזון]. **אמר: היכי אבריך** [איך אברך] — **"ברוך שאכל ינאי וחביריו משלו"?** שכן אני לא אכלתי כלל. **שתייה לההוא כסא, יהבו ליה כסא אחרינא ובריך** [שתה את הכוס ההיא, נתנו לו כוס אחרת וברך], שעל ידי שתיית הכוס הראשונה הצטרף לסועדים, ועל השניה ברך ברכת המזון.


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:7
[Steinsaltz on Berakhot 48a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:7)

על סיפור זה **אמר ר' אבא בריה** [בנו] של **ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: שמעון בן שטח דעבד** [שעשה] כן לברך כך — **לגרמיה** [לעצמו] **הוא דעבד** [שעשה] אבל אין דעתו מקובלת להלכה, **דהכי אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: לעולם** המברך **אינו מוציא את הרבים ידי חובתן** בברכת הזימון אלא **עד שיאכל כזית דגן.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:8
[Steinsaltz on Berakhot 48a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:8)

על כך מקשים **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא, ש**רבן שמעון בן גמליאל אומר:** מי ש**עלה והסיב** עם האוכלים **אפילו לא טבל עמהם אלא בציר** שטבל דבר אכילה בציר החריף שלפני המסובים, **ולא אכל עמהם אלא גרוגרת אחת** — **מצטרף.** ואם כן נראה שאינו צריך לאכול דגן דווקא!


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:9
[Steinsaltz on Berakhot 48a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:9)

ומשיבים: אמנם **איצטרופי מצטרף** [מצטרף הוא] **אבל** אינו יכול **להוציא את הרבים ידי חובתן** — **עד שיאכל כזית דגן.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48a:10
[Steinsaltz on Berakhot 48a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48a:10)

ומעין זה **איתמר נמי** [נאמר גם כן], שכך אמר **רב חנא בר יהודה משמיה** [בשמו] של **רבא** שהלכה היא: **אפילו לא.**