## Steinsaltz on Berakhot Daf 48b

###### Steinsaltz on Berakhot 48b:1
[Steinsaltz on Berakhot 48b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:1)

**טבל עמהם אלא בציר, ולא אכל עמהם אלא גרוגרת אחת** — **מצטרף. ולהוציא את הרבים ידי חובתם** — **אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן. אמר רב חנא בר יהודה משמיה** [משמו] של **רבא, הלכתא** [הלכה] היא: אם **אכל עלה** של **ירק ו**כן אם **שתה כוס של יין** — **מצטרף** לזימון. ואולם **להוציא** אחרים ידי חובה — **אינו מוציא, עד שיאכל כזית דגן.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:2
[Steinsaltz on Berakhot 48b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:2)

א על ארבע הברכות בברכת המזון **אמר רב נחמן: משה תקן לישראל** את הברכה הראשונה **ברכת "הזן" בשעה שירד להם מן,** והיו צריכים להודות עליו. **יהושע תקן להם** את **ברכת הארץ כיון** (כאשר) **שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תקנו** את הברכה השלישית **"בונה ירושלים",** ובאופן זה: **דוד תקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", ושלמה תקן "על הבית הגדול והקדוש"** שכן הוא שבנה את הבית. ואת ברכת **"הטוב והמטיב" ביבנה תקנוה** החכמים שתיאמר **כנגד הרוגי** העיר **ביתר** שמזמן בר כוכבא שהובאו לקבורה לאחר שלא נתן אדריינוס לקוברם. שכן **אמר רב מתנא: אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה, תקנו ביבנה** שתיאמר בברכת המזון אף ברכת **"הטוב והמטיב",** ובפירוש הדברים: **"הטוב" — שלא הסריחו** גופות המתים במשך כל אותו זמן, **"והמטיב" — שניתנו לקבורה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:3
[Steinsaltz on Berakhot 48b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:3)

לאחר שמדובר על סדר הברכות מוסיפים עוד מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא, **סדר ברכת המזון כך היא: ברכה ראשונה** — **ברכת "הזן", שניה** — **ברכת הארץ, שלישית** — **"בונה ירושלים", רביעית** — **"הטוב והמטיב", ובשבת** — **מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה, ואומר קדושת היום,** היא הזכרת השבת **באמצע** כתוספת. **ר' אליעזר אומר:** את התוספת על קדושת השבת **אם רצה לאומרה בנחמה** — **אומרה, בברכת הארץ** — **אומרה, בברכה שתקנו חכמים ביבנה** "הטוב והמטיב" — **אומרה. וחכמים אומרים: אינו אומרה אלא בנחמה בלבד.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:4
[Steinsaltz on Berakhot 48b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:4)

ושואלים: דעת **חכמים היינו תנא קמא** [זוהי דעת התנא הראשון], שלכאורה החכמים החולקים על ר' אליעזר אומרים כאותה דעה שנזכרה בראש המשנה שעליה חלק ר' אליעזר. ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל זה, ביחס ל**דיעבד** שמסתם משנה למדים שראוי להזכיר את קדושת השבת בברכת הנחמה, אבל אם הזכיר בברכה אחרת, כנראה יצא, ואילו החכמים מדגישים שאין הזכרה זו אלא בברכת הנחמה בלבד.


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:5
[Steinsaltz on Berakhot 48b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:5)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **מנין לברכת המזון** שהיא **מן התורה?** — **שנאמר:** "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י), ומפרשים: **"ואכלת ושבעת וברכת"** — **זו ברכת "הזן", "את ה' אלהיך"** — **זו ברכת הזמון** (שמוזכר בה ה'), **"על הארץ"** — הרי **זו ברכת הארץ, "הטובה"** — הרי **זו** ברכת **"בונה ירושלים", וכן הוא אומר "ההר הטוב הזה והלבנון"** (שם ג, כה), שלפי המדרש פירושו ירושלים ובית המקדש. **"אשר נתן לך"** — **זו** ברכת **"הטוב והמטיב".** ואולם **אין לי** לימוד מהכתוב **אלא** על הברכה ש**לאחריו,** שמכאן למדנו לברכה שאחר המזון, ואולם מקור בכתוב לחובת ברכה ש**לפניו,** לפני האכילה, **מנין?** — **אמרת** שדבר זה יש ללמוד מ**קל וחומר:** ומה **כשהוא שבע** כבר — **מברך** ומודה לה' על המזון, **כשהוא רעב** — **לא כל שכן,** ודאי שראוי לו להודות על האוכל.


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:6
[Steinsaltz on Berakhot 48b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:6)

**רבי אומר: [אינו צריך]** לדרוש כך את הפסוק, אלא יש להבינו בדרך אחרת במקצת, ובאופן זה: מה שנאמר **"ואכלת ושבעת וברכת"** — **זו ברכת "הזן", אבל ברכת הזמון** מן הכתוב **"גדלו לה' אתי** ונרוממה שמו יחדיו**"** (תהלים לד, ג) **נפקא** [יוצאת, נלמדת], והוא מפרש **"על הארץ"** — **זו ברכת הארץ, "הטובה"** — **זו "בונה ירושלים", וכן הוא אומר "ההר הטוב הזה והלבנון",** וברכת **"הטוב והמטיב"** אינה רמוזה בתורה, שכן **ביבנה תקנוה. אין לי אלא לאחריו, לפניו מנין? תלמוד לומר** מקרא יתר: **"אשר נתן לך"** שממנו למדים שיש לברך על המזון **משנתן לך,** משעה שנתן ה' אותו, ולא רק אחרי האוכל.


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:7
[Steinsaltz on Berakhot 48b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:7)

**ר' יצחק אומר: אינו צריך** לראיה זו לברכה ראשונה, ש**הרי הוא אומר "וברך את לחמך ואת מימיך"** (שמות כג, כה) **אל תקרי** (תקרא) **"ובירך" אלא "וברך"** בלשון ציווי, **ואימתי קרוי "לחם"** — **קודם שיאכלנו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:8
[Steinsaltz on Berakhot 48b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:8)

**ר' נתן אומר: אינו צריך,** בראיה זו, ש**הרי הוא אומר** בכתוב במפורש שהנערות אומרות לשאול **"כבאכם העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה לאכול כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים** ועתה עלו כי אותו כהיום תמצאון אותו" (שמואל א' ט, יג) וכאן מפורשת הברכה שלפני האוכל.


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:9
[Steinsaltz on Berakhot 48b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:9)

דרך אגב שואלים: **וכל כך למה** האריכו הנערות בסיפור הדברים? **לפי שהנשים דברניות הן. ושמואל אמר** טעם אחר: שבכוונה האריכו **כדי להסתכל ביפיו של שאול, דכתיב** [שנאמר] בו שהיה "בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו **משכמו ומעלה גבה מכל העם"** (שם, שם א). **ור' יוחנן אמר שאריכות הדברים היתה כן מלפני ה', לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא** (שערה), והיה צורך לעכב את שאול כדי שיגיע זמן מלכותו בלי שיחסר דבר מתקופת נשיאותו של שמואל.


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:10
[Steinsaltz on Berakhot 48b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:10)

ג בהמשך הברייתא הדנה בברכת המזון, מבררים עוד, **ואין לי** מפורש בתורה **אלא** החובה לברך **ברכת המזון,** ואולם ברכת התורה מנין? ולכך הביאו ראיות אחדות. **אמר ר' ישמעאל: קל וחומר** מברכת המזון, מה אם **על** המזון שהוא **חיי שעה מברך, על** התורה שהיא **חיי עולם לא כל שכן** שמברך. **ר' חייא בר נחמני תלמידו של ר' ישמעאל אומר משום** [בשם] **ר' ישמעאל: אינו צריך** לקל וחומר זה, ואפשר ללמוד את ההלכה מאותו כתוב, שבברכת המזון **הרי הוא אומר "על הארץ הטובה אשר נתן לך", ולהלן** (והלאה) ביחס לתורה **הוא אומר: "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה** אשר כתבתי להורותם" (שמות כד, יב) והוא לומד שנתינה זו שמברכים עליה היא נתינת התורה.


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:11
[Steinsaltz on Berakhot 48b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:11)

מפסוק זה **ר' מאיר אומר: ומנין שכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה? תלמוד לומר: "אשר נתן לך ה' אלהיך",** ו"אלהיך" משמעו: **דיינך,** שיש לברך **בכל דין שדנך, בין מדה טובה ובין מדת פורענות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:12
[Steinsaltz on Berakhot 48b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:12)

**ר' יהודה בן בתירא אומר: אינו צריך** להביא ראיה מפסוק אחר לברכת התורה, ש**הרי הוא אומר:** "על הארץ הטובה", ויש בכלל זה **"טובה", "הטובה", "טובה"** — **זו תורה, וכן הוא אומר: "כי לקח טוב נתתי לכם** תורתי אל תעזובו" (משלי ד, ב) ואילו **"הטובה"** — **זו בנין ירושלים, וכן הוא אומר "ההר הטוב הזה והלבנון".**


###### Steinsaltz on Berakhot 48b:13
[Steinsaltz on Berakhot 48b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/48b:13)

ד ועוד בנוסח ברכת המזון. **תניא ר' אליעזר אומר: כל שלא אמר "ארץ חמדה טובה ורחבה" בברכת הארץ, ומלכות בית דוד ב"בונה ירושלים"** — **לא יצא ידי חובתו. נחום הזקן אומר: צריך שיזכיר בה ברית** המילה. **ר' יוסי אומר: צריך שיזכור בה תורה.** ו**פלימו** שהוא אחד מאחרוני התנאים **אומר: צריך שיקדים ברית לתורה, שזו** התורה **ניתנה בשלש בריתות,**