## Steinsaltz on Berakhot Daf 49a

###### Steinsaltz on Berakhot 49a:1
[Steinsaltz on Berakhot 49a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:1)

**וזו** ברית המילה **נתנה בשלש עשרה בריתות,** ששלוש עשרה פעמים מוזכרת המלה "ברית" בפרשת המילה שנצטווה בה אברהם (בראשית יז, א—יד).


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:2
[Steinsaltz on Berakhot 49a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:2)

**ר' אבא אומר: צריך שיאמר בה** בברכת ההודאה שבברכת המזון **הודאה תחלה וסוף. ו**עוד אמרו ש**הפוחת** בברכות ובהודאות **לא יפחות מאחת. וכל הפוחת מאחת** — **הרי זה מגונה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:3
[Steinsaltz on Berakhot 49a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:3)

וכן אמרו שאין לשנות בחתימת ברכת הארץ וברכת "בונה ירושלים", **וכל החותם "מנחיל ארצות" בברכת הארץ, ו"מושיע את ישראל" ב"בונה ירושלים"** — **הרי זה בור,** ששיבש את כוונת הברכה. **וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ, ומלכות בית דוד ב"בונה ירושלים"** — **לא יצא ידי חובתו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:4
[Steinsaltz on Berakhot 49a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:4)

ומעירים: הנאמר בברייתא הריהו **מסייע ליה** [לו] **לר' אילעא,** שכן **אמר ר' אילעא** שכך **אמר ר' יעקב בר אחא משום** [בשם] **רבינו** (רבי יהודה הנשיא): **כל שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד ב"בונה ירושלים"** — **לא יצא ידי חובתו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:5
[Steinsaltz on Berakhot 49a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:5)

**פליגי** [נחלקו] **בה אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן** [וחכמים] בברכת "הטוב והמטיב" אם צריך להזכיר בה מלכות או לא. **חד** [אחד] מהם **אמר: "הטוב והמטיב" צריכה** הזכרת ה**מלכות, וחד** [ואחד] מהם **אמר: אינה צריכה** הזכרת **מלכות.** ומסבירים: **מאן** [מי] ש**אמר צריכה מלכות קסבר** [הוא סבור] שברכה זו **דרבנן** [מדברי סופרים], היא, ואינה נדונה כסמוכה לברכות הקודמות, ועל כן יש להזכיר בה שם ומלכות לחוד. **ומאן** [ומי] ש**אמר אינה צריכה מלכות קסבר** [הוא סבור] שאין להזכיר בה מלכות, משום שברכה זו **דאורייתא** [מן התורה] היא, והיא צמודה לברכות הקודמות.


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:6
[Steinsaltz on Berakhot 49a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:6)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **מהו** הלשון שהמברך ברכת המזון **חותם ב**ברכת **"בונה ירושלים", ר' יוסי בר' יהודה אומר:** חותם בלשון **"מושיע ישראל".** על כך תוהים: **"מושיע ישראל"** — **אין** [כן] חותמים, ואילו בלשון **"בנין ירושלים"** — **לא?** ומשיבים: **אלא אימא** [אמור] כך את דברי ר' יוסי בר' יהודה: המברך ברכת "בונה ירושלים" חותם **אף "מושיע ישראל".**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:7
[Steinsaltz on Berakhot 49a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:7)

ומסופר: **רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא** [נקלע, הזדמן, לבית ראש הגולה], בברכת המזון, בברכת "בונה ירושלים" **פתח בחדא** [באחת], במילים "רחם על ירושלים" **וסיים בתרתי** [בשתים], שהזכיר בנין ירושלים ותשועת ישראל. על כך **אמר רב חסדא: גבורתא למחתם בתרתי** [גבורה לחתום בשתים]! כלומר, כיצד זה יכול אחד החכמים לחתום בשתים, **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] כי **רבי אומר: אין חותמין בשתים!** ולכל ברכה יש חתימה בנושא אחד.


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:8
[Steinsaltz on Berakhot 49a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:8)

ומעתה דנים בהלכה זו **גופא** [גופה]. **רבי אומר: אין חותמין בשתים!** על כך **איתיביה** [הקשה לו] תלמידו **לוי לרבי** מתוך נוסחאות מקובלות של ברכות שונות, והרי אומרים **"על הארץ ועל המזון"!** השיב רבי שלאמיתו של דבר זוהי חתימה בנושא אחד, שכך יש להבין את הברכה: **ארץ דמפקא** [שמוציאה] **מזון.** ושוב הקשה לוי מנוסח הברכה **"על הארץ ועל הפירות",** ותירץ לו רבי שכך היא כוונת הברכה: **ארץ דמפקא** [שמוציאה] **פירות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:9
[Steinsaltz on Berakhot 49a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:9)

**"מקדש ישראל והזמנים"!** — מקדש **ישראל דקדשינהו** [שהם מקדשים] את ה**זמנים. "מקדש ישראל וראשי חדשים"!** — **ישראל דקדשינהו** [שהם מקדשים] את **ראשי חדשים.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:10
[Steinsaltz on Berakhot 49a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:10)

חזר והקשה לוי ממה שמסיימים בשבת שחלה ביום חג **"מקדש השבת וישראל והזמנים",** על כך ענה רבי: **חוץ מזו,** ושואלים:


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:11
[Steinsaltz on Berakhot 49a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:11)

**ומאי שנא** [ומה שונה] ברכה זו מאחרות? ועונים: **הכא חדא** [כאן אחת] **היא,** שזו הודאה לה' על קדושת היום הזה, מה שאין כן בחתימה כפולה בברכת "בונה ירושלים" ש**התם תרתי** [שם שתים], **כל חדא וחדא באפי נפשה** [אחת ואחת בפני עצמה].


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:12
[Steinsaltz on Berakhot 49a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:12)

ושואלים: **וטעמא מאי** [ומה טעם] **אין חותמין בשתים!?** ומשיבים: **לפי ש**כלל הוא, **אין עושין מצות חבילות חבילות,** שעל כל דבר יש לברך לעצמו.


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:13
[Steinsaltz on Berakhot 49a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:13)

בסיכומם של דברים עדיין לא הוברר לנו אם יש לומר "מושיע ישראל" ב"בונה ירושלים", ושואלים: **מאי הוי עלה** [מה היה עליה, על הלכה זו]?


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:14
[Steinsaltz on Berakhot 49a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:14)

ובכך נחלקו חכמים, **אמר רב ששת:** אם **פתח ב"רחם על עמך ישראל",** שהזכיר בפתיחה את תשועת ישראל — הריהו אף **חותם ב"מושיע ישראל".** ואם **פתח ב"רחם על ירושלים"** — **חותם ב"בונה ירושלים". ורב נחמן אמר: אפילו פתח ב"רחם על ישראל"** — **חותם ב"בונה ירושלים", משום שנאמר "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס"** (תהלים קמז, ב), ופירושו: **אימתי בונה ירושלים ה'"** — **בזמן ש"נדחי ישראל יכנס".** הרי שבנין ירושלים הוא סמל שכבר היתה גאולת ישראל.


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:15
[Steinsaltz on Berakhot 49a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:15)

ב ובענין זה מסופר, שפעם **אמר ליה** [לו] **ר' זירא לרב חסדא: ניתי מר וניתני** [יבוא אדוני וישנה משנה]. **אמר ליה** [לו]: **ברכת מזונא** [המזון] עדיין **לא גמירנא** [למדתי], **ותנויי מתנינא** [ואשנה משנה]. **אמר ליה** [לו]: **מאי האי** [מהו זה], מדוע אומר אתה שעדיין לא למדת ברכת המזון? **אמר ליה** [לו]: **דאקלעי לבי ריש גלותא, ובריכי ברכת מזונא, וזקפיה** [שנקלעתי לבית ראש הגולה וברכתי ברכת המזון, וזקף ] **רב ששת לקועיה** [את צוארו] **עלי כחיויא** [כנחש] כלומר, כעס עלי וטען לעומתי. שאל אותו: **ואמאי** [ומדוע] כעס עליך רב ששת? ענה לו: משום ש**לא אמרי** [אמרתי] בברכת המזון **לא ברית ולא תורה ולא מלכות.** ושוב תהה ר' זירא: **ואמאי** [ומדוע] **לא אמרת** דברים אלה? ענה לו שנהג **כ**שיטתו של **רב חננאל** ש**אמר** בשם **רב,** שכך **אמר רב חננאל אמר רב: לא אמר** בברכת המזון **ברית ותורה ומלכות** — **יצא** ידי חובתו, משום שדברים אלה אינם שייכים בכל ישראל: **ברית** — **לפי שאינה** שייכת **בנשים, תורה ומלכות** — **לפי שאינן** שייכות **לא בנשים ולא בעבדים.** אמר לו ר' זירא: אכן צדק רב ששת, **ואת שבקת** [ואתה עזבת] את **כל הני תנאי ואמוראי, ועבדת** [אלו התנאים והאמוראים, ועשית ] **כרב?!** שהרי מקודם נאמרו הדברים בשמם של תנאים ואמוראים רבים שפסקו שיש לאמרם.


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:16
[Steinsaltz on Berakhot 49a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:16)

ג **אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן:** ברכת **"הטוב והמטיב" צריכה** הזכרת **מלכות.** ושואלים **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו, חידש לנו בזה]? אם תאמר שהשמיענו ש**כל ברכה שאין בה מלכות** — **לא שמה ברכה, ו**אולם **הא** [הרי] כבר **אמרה ר' יוחנן** להלכה זו **חדא זימנא** [פעם אחת]! **אמר ר' זירא:** היה צריך **לומר** בענין "הטוב והמטיב" ללמדנו **שצריכה שתי מלכיות** שיזכירו בה פעמיים את מלכות ה', **חדא דידה וחדא** [אחת שלה, עבור ברכה זו עצמה, ואחת] עבור **"בונה ירושלים".**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:17
[Steinsaltz on Berakhot 49a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:17)

על כך שואלים: **אי הכי** [אם כך] שבברכת "הטוב והמטיב" מזכירים מלכות נוספת להשלים את הזכרת המלכות אשר לא הוזכרה ב"בונה ירושלים", אם כן **ניבעי תלת** [שיצטרכו שלוש], **חדא דידה** [אחת שלה], **וחדא** [ואחת] של **"בונה ירושלים", וחדא** [ואחת] של **ברכת הארץ** שאף בה לא הוזכרה מלכות! **אלא ברכת הארץ מאי טעמא** [מה טעם] **לא** צריך לומר בה מלכות? **משום דהוייא לה** [שהריהי] **ברכה הסמוכה לחברתה,** ואם כן **"בונה ירושלים" נמי** [גם כן], **לא תבעי** [צריכה] כי **הויא לה** [היא] **ברכה הסמוכה לחברתה!**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:18
[Steinsaltz on Berakhot 49a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:18)

ומשיבים: אכן, **הוא הדין** ש**אפילו "בונה ירושלים" נמי** [גם כן] **לא בעיא** [צריכה] הזכרת מלכות כשלעצמה, ואולם **איידי דאמר** [אגב שאומר המברך] **מלכות בית דוד, לאו אורח ארעא** [אינו דרך ארץ] ש**לא אמר** [יאמר] גם **מלכות שמים.** ואילו **רב פפא אמר: צריכה** ברכת "הטוב והמטיב" **שתי מלכיות לבר מדידה** [חוץ ממנה], אחת עבור "בונה ירושלים" ואחת עבור ברכת הארץ.


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:19
[Steinsaltz on Berakhot 49a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:19)

ד מסופר: **יתיב** [ישב] **ר' זירא אחורי דרב גידל** בבית המדרש, **ויתיב** [וישב] **רב גידל קמיה** [לפני] **רב הונא, ויתיב וקאמר** [וישב ואמר]: **טעה ולא הזכיר** בברכת המזון את הנוסח **של שבת, אומר** במקומה נוסח מקוצר: **"ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך מקדש השבת". אמר ליה** [ לו] : **מאן** [מי] **אמרה** את ההלכה הזאת? ענה לו: **רב.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:20
[Steinsaltz on Berakhot 49a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:20)

**הדר יתיב וקאמר** [חזר אחר כך, ישב ואמר] הלכה זו: **טעה ולא הזכיר** בברכת המזון את הנוסח **של יום טוב, אומר: "ברוך שנתן ימים טובים לעמו ישראל לשמחה ולזכרון, ברוך מקדש ישראל והזמנים". אמר ליה** [ לו] : **מאן** [מי] **אמרה** את ההלכה הזאת? ענה לו: **רב.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:21
[Steinsaltz on Berakhot 49a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:21)

**הדר יתיב וקאמר** [חזר שוב, ישב ואמר] הלכה זו: **טעה ולא הזכיר של ראש חודש אומר "ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון"** ועל כך מעיר ר' זירא, שסיפר סיפור זה: **ולא ידענא** [ואיני יודע, איני זוכר] **אי** [אם] **אמר בה** לשון **"שמחה", אי** [אם] **לא אמר בה** לשון **"שמחה",** וכן **אי חתים** [אם חתם] **בה** בתוספת זו בהזכרת שם ומלכות, **אי** [אם] **לא חתים** [חתם] **בה, אי דידיה אי דרביה** [אם שלו היא הלכה זו או של רבו, רב].


###### Steinsaltz on Berakhot 49a:22
[Steinsaltz on Berakhot 49a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49a:22)

מסופר: **גידל בר מניומי הווא קאי קמיה** [היה עומד לפני] **רב נחמן, טעה רב נחמן** ולא הזכיר את הנוסח של שבת בברכת המזון,