## Steinsaltz on Berakhot Daf 49b

###### Steinsaltz on Berakhot 49b:1
[Steinsaltz on Berakhot 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:1)

**והדר לרישא** [וחזר לראש הברכה]. **אמר ליה** [לו] גידל בר מניומי לרב נחמן: **מאי טעמא עביד מר הכי** [מה טעם עושה אדוני כך]? **אמר ליה** [לו], שכן **אמר ר' שילא** שכך **אמר רב: טעה** — **חוזר לראש.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:2
[Steinsaltz on Berakhot 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:2)

הקשה לו: **והא** [והרי] **אמר רב הונא** שכך **אמר רב: טעה** — **אומר "ברוך שנתן"! אמר ליה** [לו]: **לאו איתמר עלה** [האם לא נאמר עליה] תוספת, שכן **אמר רב מנשיא בר תחליפא** שכך **אמר רב: לא שנו** שיכול לומר את הברכה הקצרה **אלא שלא פתח** עדיין **ב**ברכת **"הטוב והמטיב", אבל אם כבר פתח ב"הטוב והמטיב"** — **חוזר לראש** הברכה.


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:3
[Steinsaltz on Berakhot 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:3)

א **אמר רב אידי בר אבין** שכך **אמר רב עמרם** שכך **אמר רב נחמן** שכך **אמר שמואל: טעה ולא הזכיר** את הנוסח **של ראש חדש בתפלה** — **מחזירין אותו,** והטועה **ב**הזכרת ראש החודש **בברכת המזון** — **אין מחזירין אותו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:4
[Steinsaltz on Berakhot 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:4)

על כך **אמר ליה** [לו] **רב אבין לרב עמרם: מאי שנא** [במה שונה] **תפלה ומאי שנא** [ובמה שונה] **ברכת המזון? אמר ליה** [לו]: **אף לדידי קשיא** [לי עצמי היה קשה] **לי ושאילתיה** [ושאלתיו] **לרב נחמן, ואמר לי: מיניה** [ממנו] מ**מר שמואל** עצמו **לא שמיע לי** [שמעתי], **אלא נחזי אנן** [נראה אנחנו] ונעיין בכוחות עצמנו בענין זה, שההבדל הוא זה: **תפלה** ש**חובה היא** — **מחזירין אותו.** ואילו **ברכת מזונא** [המזון], **דאי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל** [שאם הוא רוצה אוכל ואם אינו רוצה אינו אוכל] — **אין מחזירין אותו,** שכיון שברכת המזון אינה חובה גמורה אלא תלויה באכילה שהיא רשות — אין להקפיד בה כל כך.


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:5
[Steinsaltz on Berakhot 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:5)

על כך שאלו: **אלא מעתה שבתות וימים טובים,** ש**לא סגי** [יכול] ש**לא אכיל** [לאכול] שכן יש מצות אכילה בימים אלה — האם **הכי נמי דאי טעי הדר** [כך גם כן נאמר שאם טעה ולא הזכיר מעין היום בברכת המזון שיחזור]? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], שכן **אמר ר' שילא** שכך **אמר רב: טעה** — **חוזר לראש** הברכה. ושואלים: **והא** [והרי] **אמר רב הונא אמר רב: טעה** — **אומר "ברוך שנתן"!** ודוחים: **לאו איתמר עלה** [האם לא נאמר עליה]: **לא שנו** כן **אלא** כ**ש**עדיין **לא פתח ב"הטוב והמטיב", אבל** אם כבר **פתח ב"הטוב והמטיב"** — **חוזר לראש.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:6
[Steinsaltz on Berakhot 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:6)

ב במשנה הובאה מחלוקת בדבר השיעור הקטן ביותר של אכילה שמזמנים עליו. **עד כמה מזמנין?** — עד כזית. ר' יהודה אומר: עד כביצה.


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:7
[Steinsaltz on Berakhot 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:7)

הרי שנחלקו בדבר ר' מאיר (שהוא לפי המסורת, התנא שבסתם במשנתנו, החכם שהובאו דבריו ללא ציון שמו) ור' יהודה, ועל כך שואלים: **למימרא** [האם נאמר] ש**ר' מאיר חשיב ליה** [חשוב בעיניו] שיעור **כזית, ור' יהודה חשיב ליה** [חשוב בעיניו] שיעור **כביצה? והא** [והרי] במקום אחר **איפכא שמעינן להו** [ההיפך שמענו אותם אומרים], **דתנן** [שכן שנינו]: **וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שהיה בידו בשר קדש** האסור בהוצאה מן העיר, **אם עבר** את הר ה**צופים** (או מקום במרחק שווה מהר הבית) — **שורפו** את בשר הקודש **במקומו, ואם לאו** [לא] עבר עדיין מרחק כזה — **חוזר ושורפו לפני הבירה** (המקדש) **מעצי המערכה** שהיו מספקים לצורך שריפת קדשים שנפסלו.


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:8
[Steinsaltz on Berakhot 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:8)

ונשאלה השאלה **עד כמה הם חוזרים?** מהו שיעור הבשר שבגללו יש לחזור? ובכך נחלקו הדעות, ש**ר' מאיר אומר: זה וזה,** גם חמץ שדובר בו באותו מקור קודם לכן, וגם בשר קודש **בכביצה. ור' יהודה אומר: זה וזה בכזית,** היפך דבריהם כאן.


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:9
[Steinsaltz on Berakhot 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:9)

**אמר ר' יוחנן** ביישוב סתירה זאת: **מוחלפת השיטה,** כלומר, שבאחד המקורות הוחלפו השיטות, ויש לחזור ולתקן. **אביי אמר: לעולם לא תיפוך** [תהפוך], אלא **הכא בקראי פליגי** [כאן במקראות הם חולקים] שבסיס מחלוקתם הוא בפירוש המקרא, ש**ר' מאיר סבר** [סבור] ש**"ואכלת"** — **זו אכילה, "ושבעת"** — **זו שתיה** שלאחר האכילה. ויש לנהוג על פי הכלל ההלכתי הידוע ששיעור **אכילה** הוא **כזית. ור' יהודה סבר** [סבור]: **"ואכלת ושבעת"** — **אכילה שיש בה שביעה, ואיזו זו** ומהו שיעורה הנמוך ביותר של אכילה כזאת, **כביצה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:10
[Steinsaltz on Berakhot 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:10)

ואילו **התם בסברא פליגי** [שם בענין חמץ וקודשים, בסברה הם חולקים], ש**ר' מאיר סבר** [סבור] ש**חזרתו,** החיוב לחזור ולשרוף את האיסור, הריהי **כ**שיעור **טומאתו. מה טומאתו** שיעורה **בכביצה, אף חזרתו** שיעורה **בכביצה. ור' יהודה סבר** [סבור]: **חזרתו כאיסורו,** שיש לקבוע על פי שיעור האיסור, **מה איסורו בכזית, אף חזרתו בכזית.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:11
[Steinsaltz on Berakhot 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:11)

ג משנה המשנה מפרטת חלוקה מורכבת בדיני ברכת הזימון, בהתאם למספר האנשים. **כיצד מזמנין? ב**זמן שהיו **שלשה** מסובים — **אומר** המזמן: **"נברך שאכלנו משלו". ב**זמן שהיו **שלשה והוא** (כלומר, מלבדו) — **אומר "ברכו** שאכלנו משלו", שהרי גם בלעדיו יש שיעור ברכה.


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:12
[Steinsaltz on Berakhot 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:12)

**בעשרה** — **אומר "נברך לאלהינו", בעשרה והוא** — **אומר "ברכו".** שככל שגדל מספר המשתתפים, יש ברכה מיוחדת ומורכבת יותר. **אחד עשרה ואחד עשרה רבוא,** ובכל אחת מהן, אם היה אחד יותר אומר "ברכו", ובאופן זה:


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:13
[Steinsaltz on Berakhot 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:13)

**במאה** — **הוא אומר "נברך ה' אלהינו", במאה והוא** — **אומר "ברכו". ובאלף** — **הוא אומר "נברך לה' אלהינו אלהי ישראל", באלף והוא** — **אומר "ברכו". ברבוא** — **אומר "נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו", ברבוא והוא** — **אומר "ברכו". והכלל בדבר:**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:14
[Steinsaltz on Berakhot 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:14)

**כענין שהוא מברך,** כלומר, לפי הנוסחה שאומר המברך (שהיא לפי רוב הקהל), **כך עונים אחריו** המזמנים **"ברוך ה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו".**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:15
[Steinsaltz on Berakhot 49b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:15)

ומעין זה **ר' יוסי הגלילי אומר: לפי רוב הקהל הם מברכים, שנאמר** בכתוב **"במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל"** (תהלים סח, כז). **אמר ר' עקיבא:** אין מקום לחלק בדבר, שכן **מה מצינו בבית הכנסת, אחד מרובים ואחד מועטים,** מאחר שיש שם מנין עשרה **אומר** תמיד בנוסח אחד **"ברכו את ה'".** על כך **ר' ישמעאל אומר** שאף בבית הכנסת יש לומר בנוסח: **"ברכו את ה' המבורך".**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:16
[Steinsaltz on Berakhot 49b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:16)

ד גמרא **אמר שמואל: לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל.**


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:17
[Steinsaltz on Berakhot 49b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:17)

ומקשים על כך **תנן** [שנינו ] במשנתנו: **בשלשה והוא** — **אומר "ברכו",** הרי שהמזמן מוציא את עצמו מן הכלל!


###### Steinsaltz on Berakhot 49b:18
[Steinsaltz on Berakhot 49b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/49b:18)

על כך עונים: **אימא** [אמור] שהנאמר במשנה משמעו: