## Steinsaltz on Berakhot Daf 50a

###### Steinsaltz on Berakhot 50a:1
[Steinsaltz on Berakhot 50a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:1)

**אף "ברכו",** שמותר במקרה זה לומר גם "ברכו" **ומכל מקום "נברך" עדיף,** וראיה לדבר ממה ש**אמר רב אדא בר אהבה,** שכך **אמרי בי** [אמרו חכמי בית המדרש] של **רב, תנינא** [שנינו]: **ששה** שאכלו יחד **נחלקין** לשתי קבוצות בברכה, משום שכל קבוצה יכולה לזמן לעצמה, **עד עשרה,** שעשרה מזמנים בהזכרת השם, ואסור להם להתחלק ולבטל זימון זה.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:2
[Steinsaltz on Berakhot 50a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:2)

ומעתה נדון בדבר, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שלומר **"נברך" עדיף** — **משום הכי** [כך] שישה אנשים שאכלו כאחת הריהם **נחלקין, אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שלומר **"ברכו" עדיף** — **אמאי** [מדוע] **נחלקין,** והרי אי אפשר לומר אז "ברכו"! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] שלומר **"נברך",** שבכך אין המזמן מוציא את עצמו מן הכלל, **עדיף.** ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכך הוא.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:3
[Steinsaltz on Berakhot 50a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:3)

א ובענין זה, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] בתוספתא: **בין שאמר "ברכו" בין שאמר "נברך"** — **אין תופסין אותו על כך,** כלומר, אין מקפידים בכך. **ו**רק **הנקדנין,** כלומר, אנשים המדקדקים בדברים קטנים, **תופסין אותו על כך. ו**בכלל אמרו כי **מ**סגנון **ברכותיו של אדם ניכר אם תלמיד חכם הוא אם לאו** [לא]. **כיצד?** דוגמא לכך **רבי אומר,** שאם אמר בזימון **"ובטובו"** ("ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו") — **הרי זה תלמיד חכם,** ואם אמר **"ומטובו"** — **הרי זה בור,** שמביטוי זה נשמע שרק מקצת מטובו של ה' ניתן לו והריהו ככופר בחסד ה'.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:4
[Steinsaltz on Berakhot 50a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:4)

על כך **אמר ליה** [לו] **אביי לרב דימי** בשאלה: **והכתיב** [והרי נאמר] בברכה נוסח מעין זה, שכך אמר אמר דוד המלך בתפילתו: **"**ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה ה' אלהים דברת **ומברכתך יברך את בית עבדך לעולם"** (שמואל ב ז, כט), והרי גם דוד אומר "מברכתך"! ומשיבים: **בשאלה שאני** [שונה] הדבר, שאין זה נאה שיתבע אדם את כל שפע הברכה. על כך שואלים: **בשאלה נמי** [גם כן] מצאנו מילוי כל שפע הברכה, שכן **הכתיב** [הרי נאמר]: **"הרחב פיך ואמלאהו"!** (תהלים פא, יא), ואם כן ככל שאדם מבקש יותר — ינתן לו יותר. ומשיבים: הפסוק **ההוא, בדברי תורה כתיב** [נאמר], שבדברי תורה מותר לו לאדם לבקש ביותר.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:5
[Steinsaltz on Berakhot 50a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:5)

ועוד בנוסח הזימון, **תניא** [שנויה ברייתא], **רבי אומר:** האומר בזימון **"בטובו חיינו"** — **הרי זה תלמיד חכם,** ואילו האומר **"**בטובו **חיים"** — **הרי זה בור,** משום שהוא מוציא עצמו מן הכלל. **נהרבלאי** [חכמי העיר נהרבלא] **מתני איפכא** [שונים להיפך], שלדעתם "בטובו חיים" עדיף, מפני שהוא נוסח כללי יותר, בעוד ש"חיינו" הוא מצומצם ואישי. אך מסכמים: **ולית הילכתא** [ואין הלכה] **כנהרבלאי.**


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:6
[Steinsaltz on Berakhot 50a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:6)

מעין זה **אמר ר' יוחנן:** האומר בנוסח הזימון **"נברך שאכלנו משלו"** — **הרי זה תלמיד חכם,** ואילו זה האומר **"למי שאכלנו משלו"** — **הרי זה בור,** שנראה כאילו הוא מברך את בעל הסעודה.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:7
[Steinsaltz on Berakhot 50a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:7)

על כך **אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי: והא אמרינן** [והרי אנו אומרים] **"למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלה",** והרי שמשתמשים בנוסח הברכה בביטוי "למי". **אמר ליה** [לו]: **התם מוכחא מילתא** [שם מוכח הדבר] שהכוונה לקדוש ברוך הוא, שהרי **מאן עביד ניסי** [מי עושה נסים] — **קודשא בריך הוא** [הקדוש ברוך הוא], אך לגבי המזון אין זה ברור שכוונת הדברים לקדוש ברוך הוא, ויכולים הם להיראות כהודאה לבעל הבית.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:8
[Steinsaltz on Berakhot 50a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:8)

ועוד בנוסח הזימון, **אמר ר' יוחנן:** האומר בנוסח הזימון **"ברוך שאכלנו משלו"** — **הרי זה תלמיד חכם.** ואם אמר **"על המזון שאכלנו"** — **הרי זה בור,** שנראה שהוא מברך את בעל הבית על המזון, שאם לה' הוא מברך משום מה יזכיר רק מזון? (תוספות).


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:9
[Steinsaltz on Berakhot 50a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:9)

על כך **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: לא אמרן** [אמרנו] הלכה זו **אלא בשלשה, דליכא** [שאין] בזימון הזכרת **שם שמים, אבל בעשרה, דאיכא** [שיש] בנוסח הזימון הזכרת **שם שמים** — **מוכחא מילתא** [מוכח הדבר] למי הוא מתכוון, **כדתנן** [כמו ששנינו במשנתנו]: **כענין שהוא מברך, כך עונין אחריו: "ברוך ה' אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו".**


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:10
[Steinsaltz on Berakhot 50a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:10)

ב שנינו במשנה בנוסח הזימון: **אחד עשרה** אוכלים, **ואחד עשרה רבוא** מזמנים באותו נוסח. על כך מקשים: **הא גופא קשיא** [היא עצמה קשה], שהרי מצד אחד **אמרת** כי **אחד עשרה ואחד עשרה רבוא, אלמא כי הדדי נינהו** [מכאן שאותו דבר הם] ותמיד מברכים אותה ברכה **והדר קתני** [וחזר ושנה] **במאה אומר, באלף אומר, ברבוא אומר,** הרי שבכל זאת יש שינוי בין מספרים שונים!


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:11
[Steinsaltz on Berakhot 50a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:11)

**אמר רב יוסף: לא קשיא** [אין זה קשה] , כי שני דברים אלה הם שתי שיטות, **הא** [זו] שיטת **ר' יוסי הגלילי, הא** [זו] שיטת **ר' עקיבא. דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' יוסי הגלילי אומר: לפי רוב הקהל הם מברכין, שנאמר: "במקהלות ברכו אלהים".**


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:12
[Steinsaltz on Berakhot 50a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:12)

עוד שנינו במשנה ש**אמר ר' עקיבא: מה מצינו בבית הכנסת** אחד מרובים ואחד מועטים אומר "ברכו את ה'". ואף בברכת המזון אין משנים את הנוסח לפי מספר המברכים. על כך שואלים: **ור' עקיבא האי קרא** [פסוק זה] שהביא **ר' יוסי הגלילי** כראיה לשיטתו **מאי עביד ליה** [מה הוא עושה בו]? ומשיבים: **מיבעי ליה לכדתניא** [צריך אותו לענין זה ששנוי בברייתא], ש**היה ר' מאיר אומר: מנין שאפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים** — **שנאמר** בפרק תהלים המתאר את יציאת מצרים: **"במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל",** ובכלל "מקהלות" גם העוברים. וחוזרים ושואלים: **ואידך** [והאחר, ר' יוסי הגלילי] מנין דורש הוא ענין זה של שירת העוברים? ומשיבים: **מ"מקור" נפקא** [יוצאת] דרשה זו, ש"מקור ישראל" הוא רמז לרחם.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:13
[Steinsaltz on Berakhot 50a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:13)

**אמר רבא: הלכה כר' עקיבא.** ומסופר כי **רבינא ורב חמא בר בוזי אקלעו לבי ריש גלותא** [נקלעו, נזדמנו לבית ראש הגולה] לסעודה. בסוף הסעודה **קם** [עמד] **רב חמא וקא מהדר אבי** [והיה מחזר אחר בית, אגודה, של] **מאה** סועדים, על מנת שיוכל לעשות את הזימון המיוחד למאה. **אמר ליה** [לו] **רבינא: לא צריכת** [צריך אתה] לכך, שהרי **הכי** [כך] **אמר רבא: הלכה כר' עקיבא** שאין נוסח הזימון משתנה לפי מספר המסובים, כשהם יותר מעשרה.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:14
[Steinsaltz on Berakhot 50a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:14)

ג ועוד מענין סעודה בבית ראש הגולה והנהגתו של רבא בסעודה, **אמר רבא: כי אכלינן ריפתא בי ריש גלותא, מברכינן** [כאשר היינו אוכלים לחם בבית ראש הגולה, היינו מברכים] **שלשה שלשה.** ושואלים: **וליברכו** [ושיברכו] **עשרה עשרה!** ומשיבים: **שמע ריש גלותא, ואיקפד** [ישמע ראש הגולה, ויקפיד], שיראה שחבורת חכמים יושבת ומברכת לעצמה לפני שסיים הוא סעודתו. ושואלים: **וניפקו בברכתא דריש גלותא** [ויצאו בברכתו של ראש הגולה]! ומשיבים: **איידי דאוושו כולי עלמא, לא שמעי** [משום שרועשים הכל, אין שומעים] ואי אפשר לצאת ידי חובה בזימון זה.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:15
[Steinsaltz on Berakhot 50a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:15)

**אמר רבה תוספאה: הני תלתא דכרכי רפתא בהדי הדדי, וקדים חד מינייהו ובריך לדעתיה** [אלו שלושה אנשים האוכלים פת ביחד, וקדם אחד מהם וברך ברכת המזון לדעתו, לעצמו] — **אינון נפקין** [הם יוצאים] ידי חובתם **בזמון דידיה** [שלו] אם זימנו לאחר מכן וצירפו אותו שאכל וברך לזימון שלהם, ואולם **איהו** [הוא] **לא נפיק** [יוצא] ידי חובתו **בזמון דידהו** [שלהם], וטעמו של דבר — **לפי שאין זמון למפרע,** שלאחר הברכה שוב אין הזימון מועיל.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:16
[Steinsaltz on Berakhot 50a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:16)

ד במשנה הובא שר' עקיבא אומר שאומרים בבית הכנסת "ברכו את ה'", ואילו **ר' ישמעאל אומר** שיש לומר בבית הכנסת "ברכו את ה' המבורך", ומסופר: **רפרם בר פפא אקלע לבי כנישתא** [נקלע, הזדמן, לבית הכנסת] של הישוב **אבי גיבר, קם קרא בספרא** [עמד לקרוא בספר התורה] **ואמר** בברכתו **"ברכו את ה'", ואשתיק** [והשתתק], **ולא אמר** גם **"המבורך". אוושו כולי עלמא** [רעשו כל הציבור]: **"ברכו את ה' המבורך"!** כי רפרם בר פפא נהג על פי הכלל שהלכה כר' עקיבא, והם לא היו רגילים בכך. **אמר** לו **רבא: פתיא אוכמא** [סיר שחור], והוא כינוי חיבה לחבר ותיק, תלמיד חכם המתייגע על התורה ועל העבודה, **בהדי פלוגתא** [אצל מחלוקת] שנחלקו בה תנאים, **למה לך** להתערב? שאף כי נחלקו בדבר זה ר' עקיבא ור' ישמעאל, הרי שניהם מסכימים לנוסחת ר' ישמעאל הכוללת יותר. **ועוד, הא נהוג עלמא** [הרי נוהג העולם] **כר' ישמעאל.**


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:17
[Steinsaltz on Berakhot 50a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:17)

ה משנה **שלשה** אנשים **שאכלו כאחת** (ביחד) — **אינן רשאין ליחלק** שיברכו ברכת המזון בנפרד, אלא יזמנו כאחד. **וכן** הוא הדין ב**ארבעה** שאכלו ביחד, **וכן** ב**חמשה** אוכלים. ואולם אם היו **ששה** שאכלו ביחד — **נחלקין,** וכל שלושה אוכלים יזמנו לעצמם. וכן הוא הדין בשבעה ובשמונה ובתשעה אוכלים, **עד עשרה. ועשרה** — **אין נחלקין, עד עשרים.** שכך הוא הכלל: חבורה שאכלה כאחת אינה רשאית להתחלק אלא אם כן יוכלו החבורות הנשארות לברך כדרך שהיו מברכים קודם.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:18
[Steinsaltz on Berakhot 50a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:18)

ועוד הלכה, בענין צירופן של שתי חבורות: **שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו** — **הרי אלו מצטרפין לזמון, ואם לאו** [לא] — **אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן.**


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:19
[Steinsaltz on Berakhot 50a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:19)

ולענין ברכת היין, **אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים,** אלו **דברי ר' אליעזר.** כי יין חי שלא מזגו בו מים, חריף מדי ואינו ראוי לברכה. **ו**אילו **חכמים אומרים:** מאחר שיין זה אפשר לשתותו, אף **מברכין** עליו.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:20
[Steinsaltz on Berakhot 50a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:20)

ו גמרא שנינו בתחילת המשנה כי שלושה שאכלו כאחת אינם רשאים ליחלק, ושואלים: **מאי קא משמע לן? תנינא חדא זימנא** [מה השמיע לנו במשנה זו? הרי כבר שנינו פעם אחת] כי **שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן,**


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:21
[Steinsaltz on Berakhot 50a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:21)

ומשיבים כי בכל זאת יש חידוש במשנתנו, ו**הא קא משמע לן, כי הא** [דבר זה השמיעה לנו המשנה, כמו הלכה זו] ש**אמר ר' אבא** שכך **אמר שמואל: שלשה שישבו לאכול כאחת, ו**אף על פי ש**עדין לא אכלו** — **אינן רשאין** אחר כך **ליחלק** לשתי קבוצות.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:22
[Steinsaltz on Berakhot 50a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:22)

נאמרה עוד **לישנא אחרינא** [לשון גירסה אחרת] של הדברים הללו: **אמר ר' אבא אמר שמואל, הכי קתני** [כך שנינו]: **שלשה שישבו לאכול כאחת, אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככרו** שלו ואינם משותפים בסעודתם, בכל זאת נחשבים הם לחבורה אחת לענין זימון, ולכן **אינן רשאין ליחלק. אי נמי** [או גם כן] אפשר לומר שדברים אלו שבמשנתנו באו ללמד **כי הא** [כמו הלכה זו] של **רב הונא,** שכן **אמר רב הונא: שלשה** אנשים **שבאו משלש חבורות,** וישבו לאכול יחד, נעשו אף הם חבורה ו**אינן רשאין ליחלק.**


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:23
[Steinsaltz on Berakhot 50a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:23)

על הלכה זו **אמר רב חסדא: ו**דין זה **הוא** נוהג רק כ**שבאו** כל אחד מן האנשים הללו **משלש חבורות של שלשה בני אדם,** שכל אחת מחבורות אלה היתה חייבת כשלעצמה בזימון, שאז לא פקעה חובת הזימון מהם.


###### Steinsaltz on Berakhot 50a:24
[Steinsaltz on Berakhot 50a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50a:24)

הגבלה נוספת של הדברים **אמר רבא:**