## Steinsaltz on Berakhot Daf 50b

###### Steinsaltz on Berakhot 50b:1
[Steinsaltz on Berakhot 50b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:1)

**ולא אמרן** [אמרנו] הלכה זו **אלא** כש**לא אקדימו הנך ואזמון עלייהו בדוכתייהו** [הקדימו ההם, בני החבורות הקודמות שנשארו במקומם, וזמנו עליהם במקומם], **אבל אזמון עלייהו בדוכתייהו** [זימנו עליהם במקומם] — **פרח** חיוב **זימון מינייהו** [מהם], שהרי חיובם של שלושה אלה בזימון נובע מחובתם לזמן עם בני חבורותיהם הקודמות, אך אם הקדימו ההם וזימנו, ממילא פקעה חובת הזימון של יחידים אלה, ואינם מצטרפים עוד לחבורה.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:2
[Steinsaltz on Berakhot 50b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:2)

וכדי להסביר את העקרון הכללי המצוי בפסק הלכה זה **אמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה, את ההלכה הזאת] — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מטה** שהיתה טמאה **שנגנבה חציה, או שאבדה חציה, או שחלקוה אחין** ביניהם לאחר שירשו אותה מאביהם, **או** שחילקוה **שותפין** ביניהם — **טהורה** היא, כדין כל כלי טמא שנשבר או נחלק שבכך הוא נטהר מטומאתו. ואולם אם **החזירוה** וצירפו את חלקיה — **מקבלת טומאה מכאן ולהבא,** כלומר, מעת צירופה מחדש.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:3
[Steinsaltz on Berakhot 50b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:3)

ומדייק רבא: **מכאן ולהבא** — **אין** [כן], ואולם **למפרע** — **לא. אלמא** [הרי איפוא], יש להסיק כי **כיון דפלגוה** [שחילקוה] — **פרח לה טומאה מינה** [ממנה], ואף שחזרו והרכיבוה הריהי כמיטה חדשה, ואין טומאתה הישנה חוזרת אליה. ואם כן, **הכא נמי** [כאן גם כן] **כיון דאזמון עלייהו** [שזימנו עליהם] בני חבורתם, **פרח זימון מינייהו** [מהם] על פי העקרון שיחידה שנתפרקה, גם אם לאחר מכן הורכבה מחדש, הריהי כדבר חדש ולא חזרה לדמותה הקודמת.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:4
[Steinsaltz on Berakhot 50b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:4)

א במשנה הוסבר מתי מצטרפות **שתי חבורות** שאכלו בבית אחד, ומביאים תוספת דברים: **תנא** [שנינו]: **אם יש שמש ביניהם** והוא משמש את שתי החבורות — ה**שמש מצרפן** להיות חבורה אחת, אף על פי שאינם רואים אלו את אלו.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:5
[Steinsaltz on Berakhot 50b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:5)

במשנה שנינו שדעת ר' אליעזר היא ש**אין מברכין על היין** עד שיתן לתוכו מים, וחכמים אומרים שמברכים. ובענין זה עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **יין עד שלא נתן לתוכו מים** — **אין מברכין עליו "בורא פרי הגפן" אלא "בורא פרי העץ",** שאין זה אלא כעין מיץ פירות בלבד, ולא יין של ממש. **ו**כיון שאינו נחשב ליין, אף **נוטלין ממנו ל**צורך נטילת **ידים. משנתן לתוכו מים** — הריהו נחשב יין, ולכן **מברכין עליו "בורא פרי הגפן", ואין נוטלין ממנו לידים,** אלו **דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: בין כך ובין כך,** בין שמזגו במים ובין שלא מזגו, הרי הוא יין לכל דבר, ולכן **מברכין עליו "בורא פרי הגפן" ואין נוטלין הימנו לידים.**


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:6
[Steinsaltz on Berakhot 50b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:6)

ודנים מעתה, **כמאן אזלא הא** [כשיטת מי הולכת הלכה זו] ש**אמר שמואל: עושה אדם כל צרכיו בפת,** שמותר להשתמש בה לא רק לאכילה אלא גם לשאר צרכים, בלי לחשוש לבזיון האוכל, **כמאן** [כמי] משיטות התנאים הללו? ומשיבים: **כר' אליעזר** המתיר ליטול ידים ביין חי.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:7
[Steinsaltz on Berakhot 50b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:7)

הוסיף ו**אמר ר' יוסי בר' חנינא: מודים חכמים לר' אליעזר בכוס של ברכה. שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **אמר רב אושעיא: בעינן** [צריכים אנו] שתהא ה**מצוה מן המובחר.**


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:8
[Steinsaltz on Berakhot 50b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:8)

ולגופו של דבר שואלים: **ורבנן, למאי חזי** [ולדעת חכמים למה ראוי] יין חי, שלא נמזג בו מים, שהרי כמעט שאין אפשרות לשתותו? **אמר ר' זירא:** ראוי הוא **לקורייטי,** כלומר, לעשות ממנו משקה רפואה העשוי מיין ושמן.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:9
[Steinsaltz on Berakhot 50b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:9)

ב ועוד בענין זה של עשיית צרכי האדם באוכלים, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ארבעה דברים נאמרו בפת: אין מניחין בשר חי על הפת,** שלא יטוף הדם מן הבשר על הלחם ויפסול אותו מאכילה. **ואין מעבירין כוס מלא** יין **על הפת,** שמא יישפכו הנוזלים ויקלקלו את הפת. **ואין זורקין את הפת. ואין סומכין** (משעינים) **את הקערה** בפרוסת לחם. וכל אלה כדי שלא לבזות את הלחם.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:10
[Steinsaltz on Berakhot 50b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:10)

מסופר: **אמימר ומר זוטרא ורב אשי כרכו ריפתא בהדי הדדי** [אכלו יחד], **אייתי לקמייהו תמרי ורמוני** [הביאו לפניהם תמרים ורימונים]. **שקל** [לקח] **מר זוטרא** מאותם פירות ו**פתק לקמיה** [זרק לפני] **רב אשי דסתנא** [מנה]. תמה רב אשי ו**אמר ליה** [לו]: וכי **לא סבר לה מר להא דתניא** [סבור אדוני את הלכה זו ששנויה בברייתא] ש**אין זורקין את האוכלין?** ענה לו: **ההיא בפת תניא** [שנויה], ולא במאכל אחר. חזר והקשה לו: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **כשם שאין זורקין את הפת, כך אין זורקין את האוכלין! אמר ליה** [לו] מר זוטרא: **והתניא** [והרי שנינו ברייתא] אחרת בה נאמר להיפך: **אף על פי שאין זורקין את הפת, אבל זורקין את האוכלין!**


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:11
[Steinsaltz on Berakhot 50b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:11)

**אלא** אלא על כרחך עליך לתרץ ולומר כי **לא קשיא** [אין זה קשה], שכן שתי הברייתות דנות במקרים שונים, **הא** [זה] שאמרו שאסור לזרוק שאר דברי מאכל — הרי זה **במידי דממאיס** [בדבר שנמאס, מתקלקל] בזריקתו, ואילו **הא** [זה] שאמרו שמותר לזרוק שאר דברי מאכל — הרי זה **במידי** [בדבר] ש**לא ממאיס** [נמאס] בזריקתו.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:12
[Steinsaltz on Berakhot 50b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:12)

בדומה לכך **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ממשיכין יין בצנורות לפני חתן ולפני כלה** לסימן ברכה, **ו**כן **זורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה, אבל לא בימות הגשמים,** שבימות החמה אפשר יהיה להרים את האגוזים ולאכלם אחר כך, ואילו בימות הגשמים ימאסו ויתקלקלו. **אבל לא** זורקים **גלוסקאות** (עוגות) **לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.**


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:13
[Steinsaltz on Berakhot 50b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:13)

ג **אמר רב יהודה:** מי ש**שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה** — **מסלקן לצד אחד** בפיו **ומברך.**


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:14
[Steinsaltz on Berakhot 50b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:14)

ומעירים כי בנושא זה מצויות שלוש ברייתות, **תניא חדא** [שנויה ברייתא אחת] שהאוכלים הללו **בולען, ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: **פולטן, ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: **מסלקן** לצד אחד בפיו.


###### Steinsaltz on Berakhot 50b:15
[Steinsaltz on Berakhot 50b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/50b:15)

ומסבירים ש**לא קשיא** [אין זה קשה], שכל אחת מהברייתות דנה במקרה אחר. **הא דתניא** [זו ששנינו בה] **בולען** מדברת **במשקין,** שאין דרך אלא לבולעם. **והא דתניא** [וזו ששנינו בה] **פולטן** מדברת **במידי** [בדבר] ש**לא ממאיס** [נמאס], שאם יוציא אותו מפיו יוכל להכניסו שוב. **והא דתניא** [וזו ששנינו בה] **מסלקן** מדובר **במידי דממאיס** [בדבר הנמאס] שדי שמסלקו לצד.