## Steinsaltz on Berakhot Daf 52b

###### Steinsaltz on Berakhot 52b:1
[Steinsaltz on Berakhot 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:1)

ואילו **תוכו ואוגנו** (שפת הכלי היוצאת כלפי חוץ) **ו**כן **אזנו** או **ידיו** (הידית שלו) **טהורין** הם. ואולם כאשר **נטמא תוכו** של הכלי — **נטמא כולו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:2
[Steinsaltz on Berakhot 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:2)

גזירות בית הלל ובית שמאי שונות אמנם זו מזו, ואולם שתיהן מתבססות על אפשרויות קיימות, ועל שיקולים ששני הצדדים בעצם מסכימים להם, ולכן מבררים: **במאי קא מיפלגי** [במה הם חולקים]? מהו שורש מחלוקתם?


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:3
[Steinsaltz on Berakhot 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:3)

ומסבירים: **בית שמאי סברי** [סבורים] כי **אסור להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין,** ואיסור זה מקורו ב**גזרה** שגזרו חכמים וחשש **משום ניצוצות** (טיפות נוזלים היוצאות מתוך הכלי אל אחוריו), שמאחר ונטמאים ניצוצות אלה באחורי הכלי, הם מוסיפים ומטמאים את הידים הבאות עמם במגע. **וליכא למגזר** [ואין לגזור] משום החשש שהביעו בית הלל **שמא יטמאו המשקין שבידים** הלחות **ב**אחורי ה**כוס,** שהרי אסור השימוש בכלי כזה.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:4
[Steinsaltz on Berakhot 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:4)

**ו**אילו **בית הלל סברי** [סבורים] כי **מותר להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין,** כי הם **אמרי** [אומרים] **ניצוצות לא שכיחי** [אינם מצויים] ואין לגזור בדבר שאינו מצוי, **ו**מפני שמותר להשתמש בכלי זה **איכא למיחש** [יש לחשוש] **שמא יטמאו** ה**משקין שבידים** הרטובות מנטילת ידים **מחמת הכוס.**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:5
[Steinsaltz on Berakhot 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:5)

**דבר אחר** אמרו בית הלל: מפני הכלל **תכף לנטילת ידים** צריכה להיות ה**סעודה,** עדיף שימזגו את הכוס קודם ואחר כך יטלו את הידים, ומיד יגשו לסעודה.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:6
[Steinsaltz on Berakhot 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:6)

ושואלים **מאי** [מהי] הסיבה שבית הלל הוסיפו עוד **"דבר אחר",** כלומר, נימוק נוסף? ומשיבים: **הכי קאמרי להו** [כך אמרו להם] **בית הלל לבית שמאי:** אף **לדידכו דאמריתו** [לדעתכם שאתם אומרים] ש**אסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאין** משום **דגזרינן** [שאנו גוזרים] **משום** חשש **ניצוצות, אפילו הכי** [כך] **הא עדיפא** [זו שהצענו עדיפה] על הצעתכם, שעל פי שיטתנו אפשר ש**תיכף** אחר **נטילת ידים** תהא ה**סעודה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:7
[Steinsaltz on Berakhot 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:7)

א שנינו במשנה שנחלקו בית הלל ובית שמאי בענין המקום שעליו יש לשים את המפה שנגבו בה את הידים. ש**בית שמאי אומרים** שאחר ש**מקנח** ידו במגבת הריהו מניחה על השולחן, ובית הלל אומרים שמניחה על הכסת.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:8
[Steinsaltz on Berakhot 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:8)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא ביתר ביאור: **בית שמאי אומרים:** לאחר ש**מקנח ידיו במפה** (מגבת) הריהו **מניחה על השלחן.** משום **שאם אתה אומר** שמניחה **על הכסת** יש לחשוש ל**גזרה** שגזרו חכמים **שמא יטמאו** ה**משקין שבמפה** הרטובה מנטילת ידים **מחמת הכסת, ויחזרו** משקים אלו **ויטמאו את הידים** של הנוגעים מדי פעם במגבת.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:9
[Steinsaltz on Berakhot 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:9)

ושואלים: **ונטמייה** [ושתטמא אותה] ה**כסת** את ה**מפה** אף בלא משקים! ומשיבים: כלל הוא ש**אין כלי מטמא כלי** אחר.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:10
[Steinsaltz on Berakhot 52b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:10)

ושואלים: **ונטמייה** [ושתטמא אותו] ה**כסת לגברא גופיה** [את האדם עצמו]! ומשיבים: גם דבר זה לא יתכן, שכן כלל הוא ש**אין כלי מטמא אדם.**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:11
[Steinsaltz on Berakhot 52b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:11)

**ובית הלל אומרים** שמניחה את המפה דווקא על **הכסת, ש**כן **אם אתה אומר** שיניחנה **על השלחן,** יש לחשוש ל**גזרה שמא יטמאו** ה**משקין שבמפה מחמת השולחן ויחזרו** משקים אלה **ויטמאו את האוכלין** המונחים על השולחן.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:12
[Steinsaltz on Berakhot 52b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:12)

ושואלים: **ולטמא** [ושיטמא] ה**שלחן** במישרין את ה**אוכלין שבתוכו!** ומסבירים: **הכא** [כאן] **בשלחן** שהוא **שני** לטומאה בלבד **עסקינן** [עוסקים אנו], **ואין שני** לטומאה מטמא הלאה ו**עושה שלישי** לטומאה **בחולין אלא על ידי משקין** שנגעו בשני ומדברי סופרים נעשו בכך ראשון לטומאה ומשנגעו באוכלין עשאום שני לטומאה.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:13
[Steinsaltz on Berakhot 52b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:13)

אף כאן שואלים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים]? מהו יסוד מחלוקתם? ומשיבים: יסוד הדבר הוא ש**בית שמאי סברי** [סבורים] ש**אסור** בכלל **להשתמש** לצורך אכילה **בשלחן** שהוא **שני** לטומאה, **גזרה משום אוכלי תרומה,** שהכהנים האוכלים תרומה עלולים לשכוח ולאכול שם ושולחן זה יכול לטמא את התרומה על ידי מגע במישרין, ולכן גזרו שלא ישתמשו בו אף לחולין.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:14
[Steinsaltz on Berakhot 52b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:14)

**ובית הלל סברי** [סבורים] ש**מותר להשתמש בשלחן** שהוא **שני** לטומאה, ואין לחשוש, שכן **אוכלי תרומה זריזין הם,** ובודאי ישימו לב על איזה שולחן הם אוכלים.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:15
[Steinsaltz on Berakhot 52b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:15)

**דבר אחר,** נימוק נוסף אמרו בית הלל: שבכלל **אין נטילת ידים לחולין מן התורה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:16
[Steinsaltz on Berakhot 52b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:16)

ושואלים: **מאי** [מהי] הסיבה שבית הלל הוסיפו **דבר אחר?** ומשיבים: **הכי קאמרי להו** [כך אמרו להם] **בית הלל לבית שמאי: וכי תימרו מאי שנא גבי** [ואם תאמרו, מה שונה אצל, בענין] **אוכלין דחיישינן** [שאנו חוששים] להם שלא יטמאו על ידי המפה שעל השולחן **ומאי שנא גבי** [ומה שונה אצל] **ידים דלא חיישינן** [שאין אנו חוששים] שתיטמאנה מחמת המפה המונחת על הכסת? ואומרים **אפילו הכי** [כך] **הא עדיפא** [זו עדיפה], שהרי **אין נטילת ידים לחולין מן התורה** כלל, ו**מוטב שיטמאו** ה**ידים דלית להו** [שאין להן] **עיקר מדאורייתא** [מן התורה] ויאכל בידים השניות לטומאה, **ואל יטמאו** ה**אוכלים דאית להו** [שיש להם] שיש לטומאתם **עיקר מדאורייתא** [מן התורה].


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:17
[Steinsaltz on Berakhot 52b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:17)

ב שנינו במשנה שנחלקו בית הלל ובית שמאי אם יש להקדים את ניקוי מקום האוכל או את רחיצת הידים לאחר הסעודה ש**בית שמאי אומרים** שקודם **מכבדין** את הבית ואחר כך נוטלים את הידים במים אחרונים, ובית הלל אומרים שקודם נוטלים את הידים ורק אחר כך מכבדים את הבית.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:18
[Steinsaltz on Berakhot 52b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:18)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא מחלוקת זו ביתר ביאור: **בית שמאי אומרים** שקודם **מכבדין את הבית ו**רק **אחר כך נוטלין לידים, ש**כן **אם אתה אומר** כן ש**נוטלים את הידים תחלה** (קודם), **נמצא אתה מפסיד את האוכלין,** שהמים ינתזו על פירורי האוכל שנשארו ויקלקלו אותם. **אבל נטילת ידים ל**שיטת **בית שמאי** שהם יהיו **תחלה לא סבירא להו** [אינם סבורים]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **משום** החשש שמא יימאסו בהם ה**פירורין.**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:19
[Steinsaltz on Berakhot 52b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:19)

**ובית הלל אומרים** ש**אם** ה**שמש תלמיד חכם הוא,** הריהו **נוטל** מעל השולחן בסוף הסעודה את ה**פירורין שיש בהם כזית, ומניח** רק את ה**פירורין שאין בהן כזית,** שאינם נחשבים לאוכל, ואין איסור בקלקולם.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:20
[Steinsaltz on Berakhot 52b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:20)

**מסייע ליה** [לו] דבר זה **לר' יוחנן.** ששנינו ש**אמר ר' יוחנן: פירורין שאין בהם כזית** — **מותר לאבדן ביד,** ואין בכך איסור השחתת אוכל.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:21
[Steinsaltz on Berakhot 52b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:21)

אף ושואלים: **במאי קא מיפלגי** [במה הם חלוקים], מהו יסוד המחלוקת? ומסבירים: **בית הלל סברי** [סבורים[] ש**אסור להשתמש בשמש עם הארץ,** ואין לחשוש שישארו על השולחן פירורים העלולים להתקלקל במים. **ו**אילו **בית שמאי סברי** [סבורים] ש**מותר להשתמש בשמש עם הארץ,** ומוטב שלא יטלו ידים קודם ויקלקלו את האוכל שנשאר.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:22
[Steinsaltz on Berakhot 52b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:22)

**אמר ר' יוסי בר חנינא אמר רב הונא: בכוליה פרקין** [בכל פרקנו] **הלכה כבית הלל, בר מהא** [חוץ מזו] ש**הלכה** בה **כבית שמאי, ור' אושעיא מתני איפכא** [היה שונה להיפך] מן הכתוב במשנתנו, שהיה מחליף את שיטות בית הלל ובית שמאי, **ובהא נמי** [ובזו גם כן] **הלכה כבית הלל.**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:23
[Steinsaltz on Berakhot 52b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:23)

ג שנינו במשנה ש**בית שמאי אומרים** שאם האריכו בסעודה עד לצאת השבת הרי שסדר הברכות יהיה: **נר,** ברכת **מזון,** בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים שסדר הברכות יהיה: נר, בשמים, מזון והבדלה.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:24
[Steinsaltz on Berakhot 52b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:24)

ומסופר ש**רב הונא בר יהודה איקלע לבי** [הזדמן לבית] **רבא. חזייה** [ראהו] את **רבא דבריך** [שבירך] על ה**בשמים ברישא** [בתחילה]. **אמר ליה** [לו]: **מכדי** [הרי] **בית הלל ובית שמאי** על ה**מאור לא פליגי** [אינם חלוקים], **דתניא** [שכן שנינו] במשנתנו ש**בית שמאי אומרים** שהסדר הוא: **נר,** ברכת **מזון, בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים** שהסדר הוא: **נר ובשמים מזון והבדלה,** ואם כן לדעת שניהם הנר בתחילה!


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:25
[Steinsaltz on Berakhot 52b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:25)

**עני** [ענה] **רבא בתריה** [אחריו]: אכן דברים אלה כתובים במשנה, אך **זו דברי ר' מאיר, אבל ר' יהודה אומר** בברייתא ש**לא נחלקו בית הלל ובית שמאי על המזון שהוא בתחילה, ועל הבדלה שהיא בסוף,** אלא **על מה נחלקו** — **על המאור ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים** שמברך תחילה **על המאור ואחר כך** על ה**בשמים, ובית הלל אומרים** שמברך תחילה על ה**בשמים ואחר כך** על ה**מאור.**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:26
[Steinsaltz on Berakhot 52b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:26)

**ואמר ר' יוחנן** במפורש ש**נהגו העם** בענין זה **כבית הלל אליבא** [לפי שיטת] **ר' יהודה,** ולכן יש להקדים את ברכת הבשמים.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:27
[Steinsaltz on Berakhot 52b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:27)

ד במשנה הובאה מחלוקת בית הלל ובית שמאי מהו נוסח הברכה שעל האש בהבדלה, ש**בית שמאי אומרים** שנוסח הברכה הוא **"שברא** מאור האש **",** ובית הלל אומרים שנוסח הברכה הוא "בורא מאורי האש".


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:28
[Steinsaltz on Berakhot 52b:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:28)

על כך אומר רבא: **ב**מלה **"ברא" כולי עלמא לא פליגי דברא משמע** [הכל אינם חלוקים שמשמעה ברא בעבר]. **כי פליגי** [כאשר הם חולקים], הרי זה **ב**יחס למלה **"בורא", שבית שמאי סברי** [סבורים] שמשמעות **בורא** היא שהוא **עתיד למברא** [לברוא], **ובית הלל סברי** [סבורים] כי **"בורא" נמי** [גם כן] **דברא משמע** [שברא משמעו].


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:29
[Steinsaltz on Berakhot 52b:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:29)

על כך **מתיב** [מקשה] **רב יוסף:** כיצד נאמר שנחלקו בפירוש המלה "בורא", שברורה משמעותה לחלוטין כגון **"יוצר אור ובורא חושך"** (עמוס ד, יג), או **"יוצר הרים ובורא רוח",** או **"בורא השמים ונוטיהם"** (ישעיהו מב, ה), שכל אלה מתארים בריאה בעבר. **אלא אמר רב יוסף: ב**פירוש המילים **"ברא" ו"בורא" כולי עלמא לא פליגי דברא משמע** [הכל אינם חלוקים שברא משמען], **כי פליגי** [כאשר הם חלוקים] הרי זה האם יש לומר בנוסח הברכה **"מאור** האש **"**או **"מאורי** האש **",** ש**בית שמאי סברי** [סבורים] כי **חדא נהורא איכא בנורא** [אור אחד יש באש], **ובית הלל סברי** [סבורים] כי **טובא נהורי איכא בנורא** [הרבה אורות יש באש], משום שיש בשלהבת צבעים שונים אדומים ירוקים ולבנים. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך], **אמרו להם בית הלל לבית שמאי: הרבה מאורות יש באור** [באש].


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:30
[Steinsaltz on Berakhot 52b:30](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:30)

ה שנינו במשנה ש**אין מברכין** על הנר ועל הבשמים של גויים. ושואלים: **בשלמא** [נניח] **נר** של גויים אסור לברך עליו בהבדלה **משום** ש**לא שבת** הנר, אלא בער בשבת, ולכן אין לברך עליו מחדש במוצאי שבת. **אלא בשמים** [מה טעם] **לא** מברכים עליהם?


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:31
[Steinsaltz on Berakhot 52b:31](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:31)

**אמר רב יהודה אמר רב: הכא** [כאן] **במסבת גוים עסקינן** [אנו עוסקים], ואסרו בשמים של מסיבה זו מפני **שסתם מסבת גויים לעבודה זרה היא**


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:32
[Steinsaltz on Berakhot 52b:32](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:32)

ושואלים: **הא מדקתני סיפא** [הרי ממה ששנינו בסוף המשנה] ש**אין מברכין לא על הנר ולא על בשמים של עבודה זרה, מכלל** הדבר אתה למד **דרישא לאו** [שראשה של המשנה לא] **בעבודה זרה עסקינן** [אנו עוסקים], אלא ודאי יש לכך נימוק אחר!


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:33
[Steinsaltz on Berakhot 52b:33](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:33)

**אמר ר' חנינא מסורא:** אין זו ראיה, שאפשר לשלב את שתי ההלכות בדרך לימוד אחרת ולומר כי בדרך **"מה טעם" קאמר** [אמר], שמסביר בקטע השני את טעמו של הראשון. וכך יש להבין: **מה טעם אין מברכין על נר ולא על בשמים של גוים** — **מפני שסתם מסבת גוים לעבודה זרה** היא, ועל נר ובשמים של עבודה זרה אסור לברך.


###### Steinsaltz on Berakhot 52b:34
[Steinsaltz on Berakhot 52b:34](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/52b:34)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **אור ששבת** — **מברכין עליו** בהבדלה שמוצאי שבת, **ושלא שבת** — **אין מברכין עליו.** ושואלים: **מאי** [מה] הכוונה **"שבת" ומאי** [מה] הכוונה **"לא שבת"?**