## Steinsaltz on Berakhot Daf 53b

###### Steinsaltz on Berakhot 53b:1
[Steinsaltz on Berakhot 53b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:1)

א שנינו במשנה ש**אין מברכין על הנר עד שיאותו** [יהנו] לאורו.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:2
[Steinsaltz on Berakhot 53b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:2)

**אמר רב יהודה אמר רב: לא "יאותו" יאותו ממש,** כלומר, אין צורך ליהנות ממש מן האור, **אלא כל שאילו עומד** מישהו **בקרוב** לנר **ו**יכול שיהא **משתמש לאורה,** בכגון זה יכול גם אחר הרואה אותה לברך עליה **ואפילו** שהוא עצמו עומד **בריחוק מקום. וכן אמר רב אשי:** הלכה זו שיכול לברך על אור הנר — אפילו **בריחוק מקום שנינו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:3
[Steinsaltz on Berakhot 53b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:3)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בתוספתא: **היתה לו נר טמונה בחיקו,** או שהיה הנר נתון **ב**תוך **פנס** אטום, **או שראה שלהבת ולא נשתמש לאורה, או** ש**נשתמש לאורה,** אף על פי ש**לא ראה את** ה**שלהבת** — **אינו מברך עד שיראה שלהבת ו**גם **ישתמש לאורה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:4
[Steinsaltz on Berakhot 53b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:4)

ובתחילה מבררים את עצם הדברים: **בשלמא** [נניח] מקרה שיהא **משתמש לאורה ולא ראה שלהבת משכחת לה** [מוצא אתה אותה] אפשרות — **דקיימא** [שנמצאת] השלהבת **בקרן זוית** והיא מאירה על סביבותיה, והוא עומד מאחורי הפינה. ואולם מקרה ש**ראה שלהבת ולא נשתמש לאורה היכי משכחת לה** [איך אתה מוצא אותה] אפשרות? **לאו דמרחקא** [האם לא באופן שמרוחקת] היא? הרי שיש להשתמש בשלהבת עצמה, ולא די שהשלהבת ראויה לכך!


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:5
[Steinsaltz on Berakhot 53b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:5)

ודוחים: **לא,** מדובר כאן **כגון דעמיא ואזלא** [שעממה השלהבת והלכה], כבתה לה, וזהו האופן שרואה שלהבת אך אינו יכול להשתמש בה.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:6
[Steinsaltz on Berakhot 53b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **גחלים לוחשות** — **מברכין עליהן,** על האור, גחלים **אוממות** — **אין מברכין עליהן.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק] הן הגחלים ה**לוחשות? אמר רב חסדא: כל שאילו** היה **מכניס לתוכן קיסם ודולקת מאיליה** בלי שיצטרכו ללבותו.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:7
[Steinsaltz on Berakhot 53b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:7)

אגב דברי הברייתא מביאים את מה ש**איבעיא להו** [נשאלה להם, לחכמים] שאלה זו: האם יש לגרוס **"אוממות" או "עוממות"?**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:8
[Steinsaltz on Berakhot 53b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:8)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ש**אמר רב חסדא בר אבדימי:** הגרסה היא "עוממות", וכלשון הכתוב: **"ארזים לא עממהו בגן אלהים"** (יחזקאל לא, ח).


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:9
[Steinsaltz on Berakhot 53b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:9)

ולבעיה אם צריך ליהנות מאורה של שלהבת כדי לברך עליה, **רבא אמר: "יאותו"** ששנינו פירושו יאותו **ממש.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:10
[Steinsaltz on Berakhot 53b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:10)

ושואלים: **וכמה,** הוא שיעור הקירבה כדי הנאה משלהבת אש? **אמר עולא: כדי שיכיר,** כלומר, יוכל להכיר בין שני מטבעות דומים, וכגון **בין איסר לפונדיון. חזקיה אמר:** המידה היא **כדי שיכיר בין מלוזמא** (משקולת) **של טבריא למלוזמא של ציפורי** שהיה ביניהן הבדל קל.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:11
[Steinsaltz on Berakhot 53b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:11)

מסופר כי **רב יהודה** היה **מברך** במוצאי שבת **אדבי** [על האור של בית] **אדא דיילא** [השמש], ו**רבא** היה **מברך אדבי** [על האור של בית] **גוריא בר חמא. אביי** היה **מברך אדבי** [על האור של בית] **בר אבוה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:12
[Steinsaltz on Berakhot 53b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:12)

כלל **אמר רב יהודה אמר רב: אין מחזרין על האור** במוצאי שבת **כדרך שמחזרין על המצות.** שאם לא נמצא לו נר לברך עליו, אין זה מעכב את ההבדלה. ו**אמר ר' זירא: מריש הוה מהדרנא** [מתחילה הייתי מחזר] אחרי הנר, **כיון דשמענא להא** [ששמעתי הלכה זו] ש**רב יהודה אמר** בשם **רב, אנא נמי לא מהדרנא** [אני גם כן איני מחזר] אחר נר, **אלא אי מקלע** [אם מזדמן] **לי** נר **ממילא** — **מבריכנא** [מברך אני] עליו.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:13
[Steinsaltz on Berakhot 53b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:13)

ב במשנה הובאה המחלוקת אם **מי שאכל** ושכח לברך צריך לחזור למקומו לברך. שבית הלל מתירים לברך במקום שנזכר, ובית שמאי מחייבים לחזור ולברך במקום שאכל. **אמר רב זביד ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב דימי בר אבא: מחלוקת** זו היא רק **ב**מקרה ש**שכח, אבל** אם קם ממקום האכילה **במזיד** ולא ברך במקומו, **דברי הכל** — **יחזור למקומו ויברך.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:14
[Steinsaltz on Berakhot 53b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:14)

ושואלים: **פשיטא** פשוט, מובן מאליו הוא, שהרי **"ושכח" תנן** [שנינו במשנה] ולא דובר במזיד.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:15
[Steinsaltz on Berakhot 53b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:15)

ומסבירים: **מהו דתימא** [שתאמר] כי **הוא הדין אפילו** לא ברך במקומו **במזיד** שגם אז מתירים לו בית הלל לברך במקומו, **והאי דקתני** [וזה ששנינו] **"ושכח"** — **להודיעך כוחן** של **בית שמאי** שאף במקרה זה מחייבים הם לחזור. על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] רב זביד שבכך אין כלל מחלוקת.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:16
[Steinsaltz on Berakhot 53b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:16)

**תניא** [שנינו בברייתא], **אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, מי שאכל בראש הבירה** שבהר הבית **ושכח** לברך **וירד ולא ברך,** האם **יחזור לראש הבירה ויברך?! אמרו להן בית שמאי לבית הלל:** ומדוע לא? ו**לדבריכם מי ששכח ארנקי בראש הבירה לא יעלה ויטלנה? ואם לכבוד עצמו הוא** עולה **כל שכן** שצריך לעלות **לכבוד שמים.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:17
[Steinsaltz on Berakhot 53b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:17)

מסופר: **הנהו תרי תלמידי** [אותם שני תלמידים], **חד עביד** [אחד מהם עשה], כלומר, שכח לברך **בשוגג,** ונהג **כבית שמאי ואשכח ארנקא דדהבא** [וחזר ומצא ארנק זהב] **וחד עביד** [אחד מהם עשה] כן **במזיד כבית הלל, ואכליה אריא** [ואכל אותו אריה].


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:18
[Steinsaltz on Berakhot 53b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:18)

ועוד מסופר: **רבה בר בר חנה הוה קאזיל בשיירתא** [היה הולך בשיירה], **אכל ואשתלי** [ושכח] **ולא בריך** [ברך]. **אמר** בליבו: **היכי אעביד** [איך אעשה]? **אי אמינא להו** [אם אומר להם] **"אנשאי** [שכחתי] **לברך", אמרו** [יאמרו] **לי: בריך** [ברך], **כל היכא דמברכת** [מקום שאתה מברך] — **לרחמנא מברכת** [לה' אתה מברך]. **מוטב דאמינא להו** [שאומר להם]: **אנשאי** [שכחתי] **יונה דדהבא** [של זהב]. ואז ימתינו לי עד שאחזור. **אמר להו** [להם]: **אנטרו** [שמרו, המתינו] **לי,** לפי **דאנשאי** [ששכחתי] **יונה דדהבא** [של זהב]. **אזל ובריך ואשכח** [הלך וברך, ומצא] **יונה דדהבא** [של זהב].


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:19
[Steinsaltz on Berakhot 53b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:19)

ושואלים: **ומאי שנא** [ובמה שונה] ה**יונה?** מדוע אמר דווקא ששכח יונה? ומשיבים: **דמתילי** [שמשולים] **כנסת ישראל ליונה. דכתיב** [שכן נאמר] **"כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ"** (תהלים סח, יד), והסבר המשל: **מה יונה אינה ניצולת** מאויביה **אלא בכנפיה, אף ישראל אינן ניצולין אלא ב**זכות ה**מצות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:20
[Steinsaltz on Berakhot 53b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:20)

ג שנינו במשנה: **עד אימתי הוא** יכול לברך מסיום האכילה? — כל עוד לא התעכל המזון במעיו.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:21
[Steinsaltz on Berakhot 53b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:21)

ושואלים: **כמה** הוא **שיעור עכול? אמר ר' יוחנן: כל זמן ש**עדיין **אינו רעב** מחדש. **וריש לקיש אמר: כל זמן שיצמא,** כלומר, שעדיין הוא צמא **מחמת אכילתו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:22
[Steinsaltz on Berakhot 53b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:22)

**אמר רב יימר בר שלמיא למר זוטרא ואמרי לה** [ויש אומרים] שהיה זה **רב יימר בר שיזבי** שהקשה **למר זוטרא: מי** [האם] **אמר ריש לקיש הכי** [כך]? **והאמר** [והרי אמר] **ר' אמי אמר ריש לקיש: כמה** הוא **שיעור עכול?** — די זמן **כדי** שאפשר יהיה **להלך** בו **ארבע מילין!**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:23
[Steinsaltz on Berakhot 53b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:23)

ומתרצים: **לא קשיא** [אינו קשה] **כאן** שאמרנו שהשיעור הוא כדי מהלך ארבע מילין, הרי זה **ב**אופן שאכל **אכילה מרובה, וכאן** שאמרנו שהשיעור הוא כל זמן שהוא צמא, הרי זה **ב**אופן שאכל **אכילה מועטת.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:24
[Steinsaltz on Berakhot 53b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:24)

מחלוקת אחרת היא אם **בא להן** למסובים **יין** רק **אחר המזון, אם אין שם אלא אותו כוס** יין בלבד, **בית שמאי אומרים** שבתחילה **מברך על היין ו**רק **אחר כך מברך על המזון. ובית הלל אומרים** שבתחילה **מברך על המזון ו**רק **אחר כך מברך על היין. ו**עוד אמרו: **עונין אמן אחרי ישראל המברך** אף על פי שלא שמעו את כל הברכה, **ו**אולם **אין עונין אמן אחרי כותי** (שומרוני) שברך **עד שישמע** את **כל הברכה כולה.** שיתכן שבתחלת הברכה הכניס השומרוני דבר שאינו על פי אמונת ישראל.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:25
[Steinsaltz on Berakhot 53b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:25)

ד שנינו במשנה מחלוקת תנאים בענין מקרה ש**בא להם** למסובים **יין** לאחר המזון. ועוד שנינו במשנה שעונים "אמן" אחר אדם מישראל שברך אף שלא שמע את כל הברכה. ושואלים: **למימרא** [האם נאמר] ש**ישראל אף על גב** [אף על פי] ש**לא שמע כולה** [את כל] ה**ברכה עונה** אמן? **וכי** [וכאשר] הוא **לא שמע היכי נפיק** [איך יצא] ידי חובתו?


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:26
[Steinsaltz on Berakhot 53b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:26)

**אמר חייא בר רב:** אין מדובר כאן ברוצה לצאת ידי חובה, אלא **ב**מי **שלא אכל עמהם** ובא לענות אמן, **וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה בשלא אכל עמהן**. ומסופר **אמר ליה** [לו] **רב לחייא בריה** [בנו]: **ברי** [בני], **חטוף ובריך** [וברך], כלומר, כשיש לך הזדמנות לברך — מהר לנצל אותה. **וכן אמר רב הונא לרבה בריה** [בנו] **חטוף ובריך**.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:27
[Steinsaltz on Berakhot 53b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:27)

ושואלים: **למימרא** [האם נאמר] שה**מברך עדיף ממאן דעני** [ממי שעונה] **"אמן"? והתניא** [והרי שנינו בברייתא] ש**ר' יוסי אומר: גדול** שכרו של **העונה "אמן" יותר מן** השכר של **המברך.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:28
[Steinsaltz on Berakhot 53b:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:28)

**אמר ליה** [לו] **ר' נהוראי השמים** (ביטוי של התפעלות, כעין שבועה בקדוש ברוך הוא), **כן הוא.** ו**תדע** ראיה לדבר — **שהרי גוליירין** (עוזריהם של אנשי הצבא) **יורדין ומתגרין במלחמה** ופותחים את הקרב, **ו**אחר כך ה**גבורים יורדין ומנצחין.** וה"אמן" שאחר הברכה משול לאותם גיבורים הבאים למלחמה לאחר הגוליירין, והרי שעניית "אמן" חשובה יותר!


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:29
[Steinsaltz on Berakhot 53b:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:29)

ומשיבים: **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** בדבר. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אחד המברך ואחד העונה "אמן" במשמע** של ברכה, **אלא שממהרין ל**היות **מברך יותר מן העונה "אמן".**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:30
[Steinsaltz on Berakhot 53b:30](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:30)

**בעי מיניה** [שאל ממנו] **שמואל מרב: מהו** הדין לענין **לענות "אמן" אחר תינוקות של בית רבן? אמר ליה** [לו] ענה לו: **אחר הכל עונים "אמן"** אם שומעים ברכה מהם, **חוץ מתינוקות של בית רבן, הואיל ולהתלמד עשויים,** וברכות אלה לצורך לימוד הם ולא להודאה. **והני מילי** [ודברים אלה] אמורים דווקא ש**לא עידן מפטרייהו** [בעת שהם נפטרים] בברכה זו, **אבל בעידן מפטרייהו** [בעת שהם נפטרים] בברכה זו — **עונין** אמן אחריה.


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:31
[Steinsaltz on Berakhot 53b:31](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:31)

ה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **שמן** שסכים בו את הידים אחר המזון לנקותן **מעכב את הברכה** אם לא השתמשו בו, אלו **דברי ר' זילאי. ר' זיואי אומר:** שמן זה **אינו מעכב. רב אחא אומר: שמן טוב מעכב** את הברכה ויש להמתין עד שיסוכו בו את הידים. **ר' זוהמאי אומר: כשם שמזוהם פסול לעבודה, כך ידים מזוהמות פסולות לברכה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:32
[Steinsaltz on Berakhot 53b:32](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:32)

על כך **אמר רב נחמן בר יצחק: אנא** [אני] **לא** את **זילאי ולא** את **זיואי ולא** את **זוהמאי ידענא** [יודע אני] **אלא מתניתא ידענא** [ברייתא יודע אני]. ש**אמר ר' יהודה אמר רב ואמרי לה** [ויש אומרים] כי **במתניתא תנא** [בברייתא היא שנויה]: נאמר"והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה' אלהיכם" (ויקרא כ, כז) ואמרו: **"והתקדשתם" אלו מים ראשונים** של נטילת ידים, **"והייתם קדושים" אלו מים אחרונים** שלאחר המזון, **"כי קדוש"** — **זה** רמז ל**שמן** שסכים בו את הידים, **"אני ה' אלהיכם"** — **זו ברכה.**


###### Steinsaltz on Berakhot 53b:33
[Steinsaltz on Berakhot 53b:33](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/53b:33)

**הדרן עלך אלו דברים**