## Steinsaltz on Berakhot Daf 55a

###### Steinsaltz on Berakhot 55a:1
[Steinsaltz on Berakhot 55a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:1)

**כל המאריך בתפלתו ומעיין בה,** שמצפה שתתקבל בקשתו — **סוף** שהוא **בא לידי כאב לב,** וכפי **שנאמר "תוחלת ממשכה מחלה לב"** (משלי יג, יב). **ו**בדומה לכך **אמר ר' יצחק: שלשה דברים מזכירים עונותיו של אדם, ואלו הן:** אם הוא יושב או עומד ליד **קיר נטוי** העומד להתמוטט ומסכן את עצמו, **ועיון תפלה,** שמאחר שהוא מצפה שתתקבל מיד בקשתו, בודקים בדינו אם אמנם ראוי הוא לכך, **ומוסר דין על חבירו לשמים,** שמתפלל שבשמים יעשו דין באדם אחר, הוא שגורם שיבדקו וישוו את מעשי עצמו עם מעשי אותו אדם. והרי אם כן שהארכה בתפילה הריהי פגם!


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:2
[Steinsaltz on Berakhot 55a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:2)

ומתרצים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], **הא** [זה] ששנינו שהארכה בתפילה אינה טובה, הרי זה באופן ש**מעיין בה** בתפילה, **והא** [וזה] שאמר רב יהודה שהארכה בתפילה מאריכה ימיו ושנותיו של אדם הרי זה באופן ש**לא מעיין בה. והיכי עביד** [ואיך הוא עושה] שיאריך בתפילתו? — על ידי **דמפיש ברחמי** [שהוא מרבה בתחנונים].


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:3
[Steinsaltz on Berakhot 55a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:3)

**ו**את מעלת **המאריך על שלחנו** שאמר רב יהודה, מסבירים: **דלמא אתי עניא, ויהיב ליה** [שמא יבוא עני בתוך הסעודה, ויתן לו] מיד. בלא שיצטרך העני להמתין. וכבר אמרו בשבחו של אדם הנוהג כראוי בסעודתו, **דכתיב** [שנאמר] **"המזבח עץ שלוש אמות גבה** ואורכו שתים אמות ומקצועותיו לו ואורכו וקירותיו עץ" (יחזקאל מא, כב), **וכתיב** [ונאמר] בהמשך אותו פסוק **"וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'"** ולכאורה לשון הפסוק תמוהה, שכן **פתח במזבח וסיים בשלחן!** אלא **ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] כהסבר לדבר: **כל זמן שבית המקדש** היה **קיים** — היה ה**מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו** כשחרב, **שלחנו של אדם מכפר עליו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:4
[Steinsaltz on Berakhot 55a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:4)

**ו**על מה שאמר רב יהודה בשבח **המאריך בבית הכסא** שואלים: וכי **מעליותא** [מעלה] **הוא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות** (טחורים), והם: **האוכל עלי קנים** של סוף, **ועלי גפנים, ולולבי** (קנוקנות) **גפנים, ו**כן **מוריגי בהמה,** שהוא חלק בבשר הבהמה שאינו חלק ויש בו בליטות, **ו**כן **שדרו של דג, ודג מליח שאינו מבושל כל צרכו, ו**כן **השותה שמרי יין, והמקנח** עצמו **בסיד ובחרסית** (חומר שממנו עושים חרסים). **ו**כן **המקנח** עצמו **בצרור שקנח בו חברו, ויש אומרים: אף התולה עצמו** (המתאמץ) **בבית הכסא יותר מדאי.** והרי שהארכה בבית הכסא אף עלולה להזיק!


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:5
[Steinsaltz on Berakhot 55a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:5)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] ששנינו בברייתא שהדבר עלול להזיק, הרי זה באופן שהוא **מאריך ותלי** [ותולה], **הא** [זה] שאמר רב יהודה שמעלה היא, הרי זה באופן שהוא **מאריך ו**אולם **לא תלי** [תולה].


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:6
[Steinsaltz on Berakhot 55a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:6)

ומסופר על תועלת הדבר, **כי הא** [כמו זו] ש**אמרה ליה ההיא** [לו אותה] **מטרוניתא לר' יהודה בר' אלעאי: פניך דומים למגדלי חזירים ולמלוי ברבית,** שמאחר שאינם יגיעים הרבה בעבודתם ופרנסתם בשפע משמינים הם ופניהם מלאים וטובים. **אמר לה: הימנותא, לדידי תרוייהו אסירן** [באמונה, לי אסורים שניהם], **אלא** משום מה פני טובים — מפני ש**עשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא** [יש מבית מלוני עד בית המדרש], **דכי אזילנא, בדיקנא נפשאי בכולהו** [שכאשר אני הולך אני בודק את עצמי בכולם].


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:7
[Steinsaltz on Berakhot 55a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:7)

א **ו**עוד **אמר רב יהודה: שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: מי שנותנין לו** ומזמינים אותו ל**ספר תורה לקרות** בו **ואינו קורא,** או שנותנים לו **כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג עצמו ברבנות** (שררה).


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:8
[Steinsaltz on Berakhot 55a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:8)

ומפרטים את מקור הדברים: **ספר תורה לקרות** בו **ואינו קורא, דכתיב** [שכן נאמר] על התורה: **"כי הוא חייך וארך ימיך"** (דברים ל, כ). **כוס של ברכה לברך ואינו מברך** — **כעין דכתיב** [שנאמר]: **"ואברכה מברכיך"** (בראשית יב, ג), שהמברך — מתברך. ומי שאינו מברך — אינו זוכה לברכה. **ו**לגבי **המנהיג עצמו ברבנות** — כפי ש**אמר ר' חמא בר' חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו,** וכפי שרואים בסדר הדברים בפסוק "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" (שמות א, ו) — **מפני שהנהיג** את **עצמו ברבנות,** והם שלא שמשו בהנהגה האריכו ימים אחריו.


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:9
[Steinsaltz on Berakhot 55a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:9)

ב **ואמר רב יהודה אמר רב, שלשה צריכים** אנשים לבקשת **רחמים** כדי שיבואו: **מלך טוב, שנה טובה וחלום טוב.** ששלושה אלה נתונים ביד ה', וצריך להתפלל שיבואו בדרך טובה. ומקור לדברים: **מלך טוב** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"פלגי מים לב מלך ביד ה'** על כל אשר יחפוץ יטנו" (משלי כא, א). על **שנה טובה** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה"** (דברים יא, יב). ועל **חלום טוב** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"**ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי **ותחלימני והחיני"** (ישעיהו לח, טז) המתפרש "תחלימני" — מלשון חלום.


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:10
[Steinsaltz on Berakhot 55a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:10)

מעין זה **אמר ר' יוחנן: שלשה דברים מכריז עליהם הקדוש ברוך הוא בעצמו ואלו הן**: **רעב, ושובע, ופרנס** (מנהיג) **טוב.** ומקור לדברים: על ה**רעב** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"כי קרא ה' לרעב** וגם בא אל הארץ שבע שנים**"** (מלכים ב' ח, א). ועל ה**שובע** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"וקראתי אל הדגן והרביתי אתו** ולא אתן עליכם רעב" (יחזקאל לו, כט). ולגבי **פרנס טוב** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"וידבר ה' אל משה לאמר. ראה קראתי בשם בצלאל** בן אורי בן חור למטה יהודה" (שמות לא, א — ב).


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:11
[Steinsaltz on Berakhot 55a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:11)

ובענין מינויו של בצלאל **אמר ר' יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור** שיתנו את הסכמתם למינוי. וכפי **שנאמר:** "ויאמר משה אל בני ישראל **ראו קרא ה' בשם בצלאל** בן אורי בן חור למטה יהודה" (שמות לה, ל), ש**אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל?** האם סבור אתה שראוי הוא לכך? **אמר לו** משה: **רבונו של עולם, אם לפניך הוא הגון** — **לפני לא כל שכן! אמר לו** הקדוש ברוך הוא: **אף על פי כן, לך אמור להם** לישראל ושאל את דעתם. **הלך** משה **ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון, לפנינו לא כל שכן!**


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:12
[Steinsaltz on Berakhot 55a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:12)

ג **אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא** בשם זה. **שבשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לך אמור לו לבצלאל "עשה לי משכן ארון וכלים".** (עיין שמות לא, ז–יא), **הלך משה והפך** את סדר הדברים **ואמר לו** לבצלאל: **"עשה ארון וכלים ומשכן"** (עיין שמות פרק כה וכו). **אמר לו** בצלאל למשה: **משה רבינו, מנהגו של עולם שאדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר** לי **"עשה לי ארון וכלים ומשכן",** ואם אעשה כפי סדר הדברים שאתה אומר, **כלים שאני עושה, להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא,** להיפך, **"עשה משכן ארון וכלים"?!** (עיין שמות פרק לו). **אמר לו** משה: **שמא בצל אל היית וידעת** את שאמר הקדוש ברוך הוא במדוייק? שהרי אתה מכוון לדברים כמו שנאמרו מפי ה', כאילו היית מצוי שם.


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:13
[Steinsaltz on Berakhot 55a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:13)

ועוד בשבח בצלאל **אמר רב יהודה אמר רב: יודע היה בצלאל לצרף** ה**אותיות שנבראו בהן שמים וארץ.** ומנין למד אתה זאת? — **כתיב הכא** [נאמר כאן] בענין סיפור שבחו של בצלאל **"ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת** ובכל מלאכה" (שמות לא, ג), **וכתיב התם** [ונאמר שם] בענין בריאת השמים והארץ: **"ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה"** (משלי ג, יט), וכתיב [ונאמר] שם בהמשך הדברים: **"בדעתו תהומות נבקעו** ושחקים ירעפו טל" (שם פסוק כ), הרי שהדברים שבהם נבראו השמים והארץ, החכמה התבונה והדעת, מצויים היו בבצלאל.


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:14
[Steinsaltz on Berakhot 55a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:14)

אגב פסוקים מביאים את מה ש**אמר ר' יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה** מכבר. וראיה לדבר ממה **שנאמר: "יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה"** [נותן חכמה לחכמים ודעת ליודעי בינה] (דניאל ב, כא). **שמע** את הדברים הללו **רב תחליפא בר מערבא** (בן ארץ ישראל) **ואמרה קמיה** [לפני] **ר' אבהו. אמר ליה** [לו]: **אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה** [אתם משם אתם שונים, למדים, אותה, את הראיה לרעיון זה, אנחנו מכאן אנו שונים, למדים, אותה], **דכתיב** [שנאמר] בשבח בוני המשכן: **"ובלב כל חכם לב נתתי חכמה"** (שמות לא, ו).


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:15
[Steinsaltz on Berakhot 55a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:15)

ד אגב מה שנאמר שיש להתפלל על חלום טוב, מביאים מאמרים נוספים שעניינם חלומות ופתרונם. **אמר רב חסדא: כל חלום** יראה האדם, **ולא טוות** [תענית], כלומר, כל חלום טוב יותר מחלום של שעת תענית שהוא גרוע. **ואמר רב חסדא: חלמא** [חלום] ש**לא מפשר** [נפתר] הריהו **כאגרתא** [כאגרת] ש**לא מקריא** [נקראה]. שכל עוד לא נפתר אינו יכול להתקיים, ופתרון החלום הוא היוצר את משמעותו. **ו**עוד **אמר רב חסדא: לא חלמא טבא מקיים כוליה** [חלום טוב מתקיים כולו] **ולא חלמא בישא מקיים כוליה** [חלום רע מתקיים כולו]. **ו**עוד **אמר רב חסדא: חלמא בישא** [חלום רע] **עדיף מחלמא טבא** [מחלום טוב], שעל ידי החלום הרע מצטער ובא לידי תשובה. **ו**עוד **אמר רב חסדא: חלמא בישא** [חלום רע] — **עציבותיה מסתייה** [עצבותו מספיקה לו], **חלמא טבא** [חלום טוב] — **חדוייה מסתייה** [שמחתו מספיקה לו], שההתרגשות (לעצב או לשמחה) מן החלום גורמת שלא יהיה מימוש אחר לחלום. וכן **אמר רב יוסף: חלמא טבא** [חלום טוב], **אפילו לדידי** [אצלי], **בדיחותיה מפכחא ליה** [שמחתו מפכחת, מבטלת, אותו]. שאפילו הוא, שהיה עיוור וחולה, נהנה מן החלום הטוב עד שאינו מגיע עוד להתגשמות. **ואמר רב חסדא: חלמא בישא** [חלום רע] **קשה מנגדא** [ממלקות], **שנאמר: "והאלהים עשה שיראו מלפניו"** (קהלת ג, יד), **ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן** כהסבר לפסוק: **זה חלום רע** המפיל אימה על האדם.


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:16
[Steinsaltz on Berakhot 55a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:16)

על הפסוק **"הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם ה'"** (ירמיהו כג, כח), שואלים: **וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום? אלא אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' שמעון בן יוחי: כשם שאי אפשר לבר** שיהא **בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים,** שאף חלום שעתיד להתקיים — מקצתו דברים בטלים.


###### Steinsaltz on Berakhot 55a:17
[Steinsaltz on Berakhot 55a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/55a:17)

ובדומה לכך **אמר ר' ברכיה: חלום, אף על פי שמקצתו מתקיים** — **כולו אינו מתקיים. מנא לן** [מנין לנו דבר זה]? — **מ**סיפור חלומותיו של **יוסף, דכתיב** [שנאמר] "ויאמר הנה חלמתי חלום עוד **והנה השמש והירח**