## Steinsaltz on Berakhot Daf 59a

###### Steinsaltz on Berakhot 59a:1
[Steinsaltz on Berakhot 59a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:1)

**כטרפא דטריף** [שהדביקו לו]. ומסבירים: **והאי דאזלא בתרה** [וזו שהיא, עיש, הולכת אחריה, אחרי כימה], **דאמרה** [שהיא כאומרת] **לה: הב** [תני] **לי בני,** שני הכוכבים שלי. וכפי שמסופר **שבשעה שהקדוש ברוך הוא בקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם. וכשבקש** אחר כך **לסתמה,** כלומר, לסתום את החלל, **נטל שני כוכבים מעיש וסתמה** בהם. ולכן מחזר מזל עיש אחר כימה ומבקש את כוכביו.


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:2
[Steinsaltz on Berakhot 59a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:2)

ושואלים: **וליהדר** [ושיחזיר] **לה** הקדוש ברוך הוא לכימה את שני כוכביה? ומשיבים: **אין הבור מתמלא מחוליתו,** שחלק מן הבור אינו יכול לסתום את הבור ממנו נטלוהו. **אי נמי** [או גם כן] אפשר לומר כי **אין קטיגור נעשה סניגור,** שכוכבים אלה שגרמו למבול אין זה נאה שעכשו יביאו ברכה.


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:3
[Steinsaltz on Berakhot 59a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:3)

ושואלים: **וליברי** [ושיבראו] **לה,** לכימה, **תרי ככבי אחריני** [שני כוכבים אחרים, חדשים]! ומשיבים: **"אין כל חדש תחת השמש"** (קהלת א, ט). ו**אמר רב נחמן:** לעתיד לבוא **עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן,** לאותם כוכבים, **לה,** לעיש. וכפי **שנאמר: "ועיש על בניה תנחם"** (איוב לח, לב) המתפרש מלשון תנחומים, ובודאי יהיה זה בשל החזרת הכוכבים.


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:4
[Steinsaltz on Berakhot 59a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:4)

א **ו**עוד שנינו במשנה כי **על הזועות** יש לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם". ושואלים: **מאי** [מה] הן ה**זועות? אמר רב קטינא: גוהא** [רעידת אדמה]. ומסופר: **רב קטינא הוה קאזיל באורחא** [היה מהלך בדרך]. **כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא גנח גוהא** [כאשר הגיע לפתח בית העושה כישוף אוב בעצמות מת, בעל אוב, נשמעה רעידת אדמה]. **אמר: מי ידע אובא טמיא האי גוהא** [האם יודע בעל האוב רעש אדמה זה] **מהו? רמא ליה קלא** [הרים קולו] ואמר: **קטינא קטינא, אמאי לא ידענא** [מדוע איני יודע]? ודאי טעם הרעש הוא ש**בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא** [וזוהי רעידת האדמה].


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:5
[Steinsaltz on Berakhot 59a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:5)

**אמר רב קטינא: אובא טמיא כדיב** [בעל האוב כוזב] **הוא, ומיליה כדיבין** [ודבריו כוזבים]. שכן **אי הכי** [אם כך] כדבריו — **גוהא גוהא מיבעי ליה** [רעידת האדמה ועוד רעידת אדמה, כלומר, פעמיים היתה צריכה להיות] כנגד שתי דמעות. ומעירים: **ולא היא,** אין הדבר כן, **גוהא גוהא עביד** [רעידת האדמה ועוד רעידת אדמה עושה], **והאי** [וזה] ש**לא אודי ליה** [הודה לו] רב קטינא לאותו בעל אוב, הרי זה **כי היכי** [כדי] ש**לא ליטעי כולי עלמא אבתריה** [יטעו הכל אחריו].


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:6
[Steinsaltz on Berakhot 59a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:6)

**ורב קטינא דידיה** [הסבר משלו] **אמר** בסיבת רעידת האדמה: מפני שהקדוש ברוך הוא **סופק כפיו,** כלומר, מכה כף לכף מתוך צער וכפי **שנאמר: "וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי** אני ה' דברתי**"** (יחזקאל כא, כב). ו**ר' נתן אומר:** סיבת רעש האדמה היא מפני שהקדוש ברוך הוא **אנחה מתאנח** על צרת ישראל, כפי **שנאמר: "**וכלה אפי **והניחתי חמתי בם והנחמתי"** (שם ה, יג). **ורבנן אמרי** [וחכמים אומרים]: סיבת הרעש היא לפי שהקדוש ברוך הוא **בועט ברקיע,** ומתוך כך נשמע הקול, וכפי **שנאמר: "**ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאוג ישאג על נוהו **הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ"** (ירמיהו כה, ל). ו**רב אחא בר יעקב אמר:** סיבת הרעש היא, שהקדוש ברוך הוא **דוחק את רגליו** מ**תחת** ל**כסא הכבוד** והעולם מזדעזע, וכפי **שנאמר: "השמים כסאי והארץ הדם רגלי"** (ישעיהו סו, א).


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:7
[Steinsaltz on Berakhot 59a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:7)

ב **ו**עוד שנינו במשנה ש**על הרעמים** יש לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם". ושואלים: **מאי** [מה] הם ה**רעמים,** כיצד הם נוצרים? **אמר שמואל:** אלו הם **ענני בגלגלא** [עננים הנמצאים בגלגל הרקיע] וכשהם מתנגשים בו נשמע קול זה. וראיה לדבר ממה **שנאמר: "קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ"** (תהלים עז, יט). **ורבנן אמרי** [וחכמים אומרים]: הרעם הוא קול **ענני דשפכי מיא להדדי** [עננים השופכים מים זה לזה], וכפי **שנאמר: "לקול תתו המון מים בשמים"** (ירמיהו י, יג). **רב אחא בר יעקב אמר:** הסיבה היא **ברקא תקיפא דבריק בעננא, ומתבר גזיזי דברזא** [ברק חזק המבריק בענן, ושובר את גושי הקרח]. **רב אשי אמר:** הסיבה לרעש זה משום ש**ענני חלחולי מחלחלי, ואתי זיקא ומנשב אפומייהו, ודמי כזיקא על פום דני** [חלולים הם העננים, ובאה הרוח ומנשבת על פיהם, ונשמע הקול ונדמה כקול הרוח הנושבת על פי הכדים]. ומסכמים: **ומסתברא** [ומסתבר] לומר **כ**טעמו של **רב אחא בר יעקב,** שרואים **דבריק ברקא, ומנהמי ענני, ואתי מטרא** [שמבריק הברק, ונוהמים העננים, ובא הגשם].


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:8
[Steinsaltz on Berakhot 59a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:8)

ג **ו**עוד שנינו במשנה ש**על הרוחות,** יש לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם". ושואלים: **מאי** [מה] הן **רוחות** אלה? **אמר אביי:** המדובר ב**זעפא** [רוח סערה]. **ואמר אביי: גמירי, דזעפא בליליא לא הוי** [למודים אנו במסורת שאין רוח סערה בלילה], ושואלים: **והא קא חזינן דהוי** [והרי אנו רואים שיש] רוח סערה בלילה! ומשיבים: **ההוא,** אותה רוח סערה שישנה בלילה לא מדובר ברוח שהתחילה בלילה, אלא **דאתחולי ביממא** [שהתחילה ביום]. **ו**עוד **אמר אביי: גמירי, דזעפא תרתי שעי לא קאי** [למודים אנו במסורת שרוח הסערה אינה נמשכת שתי שעות], **לקיים מה שנאמר: "לא תקום פעמים צרה"** (נחום א, ט). ושואלים: **והא קא חזינן דקאי** [והרי אנו רואים שעומדת, נמשכת] יותר משעתיים! ומשיבים: אכן אינה נמשכת יותר משעתיים, ומה שרואים אנו שנמשכת, אינה רצופה אלא **דמפסיק ביני ביני** [שנפסקת בינתיים] לזמן קצר.


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:9
[Steinsaltz on Berakhot 59a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:9)

ד **ו**שנינו במשנה ש**על הברקים אומר "ברוך... שכחו וגבורתו מלא עולם".** ושואלים: **מאי** [מה] הם **ברקים** אלה? **אמר רבא: ברקא** [אור בוהק]. **ואמר רבא: ברקא יחידאה** [ברק יחידי], **וברקא חיורא** [וברק לבן], **וברקא ירוקתא** [וברק ירוק], **וענני דסלקן** [ועננים העולים] **בקרן מערבית ואתיין** [ובאים] **מקרן דרומית, ותרתי ענני דסלקן חדא לאפי חברתה** [ושני עננים העולים זה מול זה] — **כולהו קשיין** [כולם קשים].


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:10
[Steinsaltz on Berakhot 59a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:10)

ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה] שיודעים אנו שקשים הם? ומשיבים: **למבעי רחמי** [לבקש רחמים] מה' שלא יזיקו. **ו**מסייגים את הדברים ואומרים כי **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא כאשר הם באים **בליליא** [בלילה], **אבל בצפרא** [בבוקר] — **לית בהו מששא** [אין בהם ממש].


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:11
[Steinsaltz on Berakhot 59a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:11)

וכן **אמר ר' שמואל בר יצחק: הני** [אלה] **ענני דצפרא** [הבוקר] **לית בהו מששא** [אין בהם ממש], שמיד יעלמו. וראיה לכך ממה **דכתיב** [שנאמר]: **"וחסדכם כענן בקר** וכטל משכים הולך**"** (הושע ו, ד). על כך **אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי, הא אמרי אינשי** [הרי אומרים אנשים] כפתגם מקובל: **כד מפתח בבי מיטרא, בר חמרא, מוך שקיך וגני** [כאשר בפתיחת השערים בבוקר יורד גשם, החמר, קפל את שקיך ושכב לישון], שוודאי ימשך הגשם זמן רב, ואם כן נראה מכאן שענני בוקר אינם חולפים מיד! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] שמשמע שבודאי שיהיו גשמים רבים, הרי זה באופן **דקטר בעיבא** [שנקשרו השמים בעבים, עננים כבדים], **הא** [זה] שאמר ר' שמואל בר יצחק שבענני הבוקר אין ממש ולא יהיו מהם גשמים רבים, הרי זה באופן **דקטר בענני** [שנקשרו השמים בעננים קלים] שודאי יחלפו.


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:12
[Steinsaltz on Berakhot 59a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:12)

**אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי: לא נבראו** ה**רעמים אלא** כדי להפיל אימה ובכך **לפשוט** (ליישר) **עקמומית שבלב, שנאמר: "והאלהים עשה שיראו מלפניו"** (קהלת ג, יד). **ו**עוד **אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו, שנאמר: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן** כן מראה כבוד ה' **ואראה ואפל על פני"** (יחזקאל א, כח), ואם כן מסמלים צבעי הקשת כביכול את כבוד ה' ואין להביט בהם. אולם **לייטי עלה במערבא** [היו מקללים על כך בארץ ישראל] מי שנפל על פניו למראה הקשת, והטעם: **משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא** [שנראה כמי שמשתחווה לקשת]. **אבל ברוכי** [לברך] הכל מודים כי **ודאי מברך. מאי** [מה], איזו ברכה **מברך?** — **"ברוך... זוכר הברית"** (הברית עם נח). **במתניתא תנא** [בברייתא שנינו], **ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר** כי נוסח הברכה הוא: "ברוך... **נאמן בבריתו וקיים במאמרו". אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו** [על כן נאמר את שניהם] בנוסחה משולבת **"ברוך... זוכר הברית, ונאמן בבריתו, וקיים במאמרו".**


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:13
[Steinsaltz on Berakhot 59a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:13)

ה שנינו במשנה כי **על ההרים ועל הגבעות** מברך "ברוך... עושה בראשית". ושואלים: **אטו** [וכי] **כל הני דאמרן** [אלה שאמרנו] **עד השתא** [עכשיו], וכגון ברקים, **לאו** [לא] **מעשה בראשית נינהו** [הם]? **והכתיב** [והרי נאמר] בין שאר שבחי ה' בבריאת העולם ובעשיית ההרים נזכר גם כי **"ברקים למטר עשה"** (תהלים קלה, ז)! **אמר אביי: כרוך** את שתי הברכות הללו, **ותני** [ושנה] שבכל המקרים שבמשנה יש לברך שתי ברכות אלו. ו**רבא אמר: התם** [שם] על ברקים ורעמים **מברך תרתי** [שתים] — **"ברוך... שכחו מלא עולם", ו"עושה מעשה בראשית".** ואולם **הכא** [כאן] על ההרים והגבעות ברכת **"עושה מעשה בראשית"** — **איכא** [יש], ואולם **"שכחו מלא עולם" ליכא** [אין], שאין למראה העין מקום לברך על התגלות כוח ה'.


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:14
[Steinsaltz on Berakhot 59a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:14)

ו **אמר ר' יהושע בן לוי: הרואה רקיע בטהרתה, אומר: "ברוך... עושה בראשית".** ושואלים: **אימתי** נראה כך הרקיע? **אמר אביי: כי אתא מטרא כולי ליליא, ובצפרא אתא אסתנא ומגליא להו לשמיא** [כאשר בא, יורד, הגשם כל הלילה, ובבוקר נושבת רוח צפונית ומגלה את השמים].


###### Steinsaltz on Berakhot 59a:15
[Steinsaltz on Berakhot 59a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/59a:15)

ומעירים: **ופליגי** [וחלוקים הם] בדבר זה על דברי **רפרם בר פפא** ש**אמר** בשם **רב חסדא.** ש**אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: מיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה, שנאמר: "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם"** (ישעיהו נ, ג).