## Steinsaltz on Berakhot Daf 5a ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:1 [Steinsaltz on Berakhot 5a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:1) **אם תלמיד חכם הוא** — **אין** הוא **צריך** לומר קריאת שמע על המטה, מאחר שתמיד הוא עוסק בתורה, ולא ירדם אלא מתוך עיסוק בדברי תורה. **אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי** [צריך הוא לומר פסוק אחד של רחמים], **כגון: "בידך אפקיד רוחי, פדיתה אותי ה' אל אמת"** (תהלים לא, ו). ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:2 [Steinsaltz on Berakhot 5a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:2) א ואגב הפסוק "רגזו ואל תחטאו" מביאים את מה ש**אמר ר' לוי בר חמא, אמר ר' שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע,** כלומר, שיילחם ללא הרף עם יצרו הרע המביאו לידי חטא. **ש**כן **נאמר: "רגזו ואל תחטאו" אם נצחו** האדם ליצרו במלחמתו זו — **מוטב, ואם לאו** [לא] נצחו בכך — **יעסוק בתורה,** וכפי **שנאמר** בהמשך הפסוק: **"אמרו בלבבכם"** שהיא אמירת דברי תורה. **אם** כתוצאה מכך **נצחו** ליצרו הרע — **מוטב, ואם לאו** [לא] נצחו — **יקרא קריאת שמע,** שכן יש בה קבלת עול ה', והבטחת השכר והעונש. וכפי **שנאמר** עוד בהמשך הפסוק: **"על משכבכם"** שהוא רמז לקריאת שמע שנזכר בה "בשכבך". **אם** כתוצאה מכך **נצחו** — **מוטב, ואם לאו** [לא] נצחו — **יזכור לו יום המיתה,** וכפי **שנאמר** בהמשך הכתוב: **"ודמו סלה",** שהוא רמז ליום המיתה, ומשמעות הכתוב לפי זה היא: דומו דומייה מוחלטת, שהיא דומיית המוות. ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:3 [Steinsaltz on Berakhot 5a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:3) ב **ו**עוד **אמר ר' לוי בר חמא, אמר ר' שמעון בן לקיש, מאי דכתיב** [מהי משמעות כתוב זה שנאמר] שאמר ה' למשה "עלה אלי ההרה והיה שם **ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם"** (שמות כד, יב), שבא לגלות לו לא רק את התורה שבכתב, אלא גם כל תורת ישראל לדורותיה. **"לחת" — אלו עשרת הדברות** שנכתבו בלוחות הברית, **"תורה" — זה מקרא,** כלומר, חמישה חומשי תורה. **"והמצוה"** — **זו משנה,** כי ביאורן של המצוות לפרטי קיומן למעשה מצוי בתורה שבעל פה, ובמיוחד במשנה. **"אשר כתבתי"** — **אלו נביאים וכתובים** שנכתבו בהשראה אלקית, **"להרתם"** — **זה תלמוד,** ביאור דברי המשנה, והסברתם הריהו יסוד ה"הוראה" הלכה למעשה, **מלמד** פסוק זה **שכולם נתנו למשה מסיני.** ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:4 [Steinsaltz on Berakhot 5a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:4) ג ומכאן שבים לדון בקריאת שמע על המטה. **אמר ר' יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו** לשמור עליו מכל רע. וראיה לדבר, **שנאמר: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם"** (תהלים קמט, ו), ושואלים: **מאי משמע** [מה משמעות] יש בפסוק המורה שבקריאת שמע עניינו? **אמר מר זוטרא ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב אשי: מרישא דענינא** [מראש הענין], **דכתיב** [שנאמר] בפסוק הקודם: **"יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם"** (תהלים קמט, ו), והרננה לה' שעל המשכב היא קריאת שמע שעל המטה. **וכתיב בתריה** [ונאמר מייד אחריו]: **"רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם".** ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:5 [Steinsaltz on Berakhot 5a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:5) ובשינוי מה, **אמר ר' יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו** — **מזיקין בדילין הימנו.** ורמז לדבר ממה **שנאמר:** "אדם לעמל יולד **ובני רשף יגביהו עוף"** (איוב ה, ז), ומבאר את חלקו הסתום של הפסוק: **ואין** משמעות הלשון **"עוף" אלא תורה,** כי התורה קשה להבנה וקלה לשיכחה כדבר המתעופף, שאי אפשר להחזיק בו כיאות, וכפי **שנאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו** כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף בשמים**"** (משלי כג, ה). **ואין** משמעות הלשון **"רשף" אלא מזיקין,** וכפי **שנאמר: "מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי** ושן בהמות אשלח בם עם חמת זוחלי עפר **" (דברים לב, כד), הרי שה"רשף" נמנה עם ה"קטב מרירי" (המבואר בדברי חז"ל ככינוי למזיק).** ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:6 [Steinsaltz on Berakhot 5a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:6) ד על פסוק סתום זה **אמר ר' שמעון בן לקיש** לדרוש: **כל העוסק בתורה** — **יסורין בדילין הימנו, שנאמר: "ובני רשף יגביהו עוף". ואין "עוף" אלא תורה, שנאמר "התעיף עיניך בו ואיננו", ואין "רשף" אלא יסורין, שנאמר: "מזי רעב ולחמי רשף",** ש"לחומי רשף" מושווה עם "מזי רעב", כיסורים שונים. ומכאן שעל ידי לימוד התורה ("עוף") יכול הוא להרחיק ("יגביהו") את היסורים ("בני רשף"). ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:7 [Steinsaltz on Berakhot 5a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:7) **אמר ליה** [לו] **ר' יוחנן: הא** [רעיון זה] **אפילו תינוקות של בית רבן** הלומדים רק את חומשי התורה ולא יותר, גם הם **יודעין אותו, ש**כן **נאמר** במפורש: **"ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך"** (שמות טו, כו). **אלא** יש לדרוש כך: **כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק** — **הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו,** שלא זו בלבד שאין ה' מגן עליו, אלא שבאים עליו יסורין מכאיבים ומבישים, **שנאמר: "נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר"** (תהלים לט, ג), **ואין** משמעות לשון **"טוב" אלא תורה, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו"** (משלי ד, ב), ולכן, כך יש לפרש את הפסוק: אם "החשיתי מטוב", כלומר, שתקתי מלעסוק בתורה — כעונש לכך בא "כאבי נעכר". ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:8 [Steinsaltz on Berakhot 5a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:8) ובקשר לפסוק "כי לקח טוב נתתי לכם", **אמר ר' זירא ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' חנינא בר פפא: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, אדם מוכר חפץ לחבירו, מוכר** — **עצב, ולוקח** (קונה) — **שמח,** כי אדם המוכר חפץ מחפציו הפרטיים מצטער על שהוציא את הדבר מרשותו. **אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, נתן להם תורה לישראל** — **ושמח** בנתינתו, **שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו".** ו"לקח טוב" מתפרש כ"מקח טוב", שאף שכאילו "מכר" הקדוש ברוך הוא את התורה לישראל, שמח הוא במכירה, ומשבח אותה בעיני קוניה (ריא"ף). ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:9 [Steinsaltz on Berakhot 5a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:9) ה דובר מקודם בענין יסורים הבאים על אדם בשל חטאיו, ומכאן יבואר ענין היסורים בכלל, יסורים הבאים ללא חטא, ויסורי הצדיקים. **אמר רבא, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו** — **יפשפש במעשיו,** שמן הסתם כעונש על חטאיו באו היסורים, **שנאמר: "נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד ה'"** (איכה ג, מ). אך אם **פשפש** במעשיו **ולא מצא** עבירה כזו שיהיו יסורים אלה ראויים לבוא עליו — **יתלה בבטול תורה,** שה' מעניש את המבטל תורה ביסורים, כדי שיעלה על לבו את חומרת הדבר, **שנאמר: "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו"** (תהלים צד, יב), המתפרש: שמתוך שהוא מתייסר ישוב לכך ש"מתורתך תלמדנו". ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:10 [Steinsaltz on Berakhot 5a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:10) **ואם תלה** אף בעוון זה **ולא מצא** — **בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח** וכאב את בן ירצה**"** (משלי ג, יב). ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:11 [Steinsaltz on Berakhot 5a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:11) וכן **אמר רבא, אמר רב סחורה, אמר רב הונא: כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו** — **מדכאו ביסורין, שנאמר: "וה' חפץ דכאו החלי** אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח**"** (ישעיה נג, י), שמי שה' חפץ בו — מחלה אותו. ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:12 [Steinsaltz on Berakhot 5a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:12) **יכול אפילו לא קבלם** את יסוריו **מאהבה** חפץ בו ה'? — **תלמוד לומר: "אם תשים אשם נפשו", מה אשם לדעת,** שכן קרבן אשם הוא מן הקרבנות שמביאים אותם רק מדעת ומרצון בלא כפיה, **אף יסורין** — לדעת, ומרצונו. ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:13 [Steinsaltz on Berakhot 5a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:13) **ואם קבלם** מאהבה **מה שכרו** — כפי שנאמר בהמשך הפסוק: **"יראה זרע יאריך ימים". ולא עוד אלא** נוסף לברכות חומריות אלו **שתלמודו מתקיים בידו** ולימוד תורתו זוכה להצלחה, **שנאמר: "וחפץ ה'",** התורה, גילוי רצון ה', **"בידו יצלח".** ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:14 [Steinsaltz on Berakhot 5a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:14) ו ובענין זה של יסורים מאהבה ומה הגדרתם **פליגי** [חלוקים] **בה ר' יעקב בר אידי ור' אחא בר חנינא. חד** [אחד מהם] **אמר: אלו הם יסורין של אהבה** — **כל שאין בהן בטול תורה,** כלומר, שיסורים אלה פוגעים אך בגוף ועדיין מסוגל הוא ללמוד תורה, וראיה לדבריו ממה **שנאמר: "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו"** שיסורים אלה של אהבה ("אשרי") הינם כאשר "מתורתך תלמדנו". ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:15 [Steinsaltz on Berakhot 5a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:15) **ו**אילו **חד** [אחד מהם] **אמר: אלו הם יסורין של אהבה** — **כל שאין בהן בטול תפלה,** וראיה לדבר, **ש**אחרי שמתוארים בפרק ס"ו בתהלים יסורים הבאים על העם, **נאמר: "ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי"** (תהלים סו, כ), כלומר, שלמרות היסורים מסוגל הסובל להתפלל לה'. ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:16 [Steinsaltz on Berakhot 5a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:16) **אמר להו** [להם] **ר' אבא בריה** [בנו] של **ר' חייא בר אבא, הכי** [כך] **אמר** אבי **ר' חייא בר אבא: אלו ואלו** בין שאין בהם ביטול תורה, ובין שאין בהם ביטול תפילה, **יסורין של אהבה הן, ש**הסובל יסורים ללא חטא, **נאמר** בו: **"כי את אשר יאהב ה' יוכיח",** ובתוך יסוריו נמנים גם ביטול התורה והתפילה. ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:17 [Steinsaltz on Berakhot 5a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:17) **אלא מה תלמוד לומר "ומתורתך תלמדנו"** — **אל תקרי** [תקרא] **"תלמדנו",** לאמר: תלמד אותו, **אלא תלמדנו** = תלמד אותנו. ומשמעו: **דבר זה,** על ערכם של יסורים — **מ**תוך דיני **תורתך תלמדנו,** ובדרך "קל וחומר": ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:18 [Steinsaltz on Berakhot 5a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:18) **קל וחומר משן ועין** שבדיני עבד. **מה שן ועין שהן** אינן אלא **אחד מאבריו של אדם,** אם גרם האדון להפיל את שינו או עינו — ה**עבד יוצא בהן לחרות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם** — **על אחת כמה וכמה** שמתכפרים עוונותיו ביסוריו. ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:19 [Steinsaltz on Berakhot 5a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:19) **והיינו** [וזהו] כשיטת **ר' שמעון בן לקיש,** ש**אמר ר' שמעון בן לקיש: נאמר** לשון **"ברית" במלח, ונאמר** לשון **"ברית" ביסורין, נאמר "ברית" במלח, דכתיב** [שנאמר]: **"ולא תשבית מלח ברית** אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח**"** (ויקרא ב, יג), **ונאמר "ברית" ביסורין, דכתיב** [שנאמר] לאחר רשימת היסורים הבאים על הסרים מן התורה: **"אלה דברי הברית"** (דברים כח, סט), **מה "ברית" האמור במלח** — דרך הטבע היא ש**מלח ממתקת את הבשר** מכשירתו לאכילה, **אף "ברית" האמור ביסורין** היא כברית מלח ו**יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם** ומכשירים אותו לחיים עליונים. ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:20 [Steinsaltz on Berakhot 5a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:20) ז ועוד בדבר חיבת היסורים **תניא** [שנינו בברייתא], **ר' שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין,** שצריך להזדכך ביסורים כדי לזכות בהן. ו**אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא.** ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:21 [Steinsaltz on Berakhot 5a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:21) **תורה מנין** — **שנאמר: "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה"** ורק אחר כך **"ומתורתך תלמדנו".** ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:22 [Steinsaltz on Berakhot 5a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:22) וביחס ל**ארץ ישראל** נאמר: **"כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך"** (דברים ח, ה), **וכתיב בתריה** [ונאמר אחריו]: **"כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה".** ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:23 [Steinsaltz on Berakhot 5a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:23) וכן **העולם הבא, דכתיב** [שנאמר]: **"כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר"** (משלי ו, כג), כלומר, אין להגיע אל "דרך חיים" הנצחיים בעולם הבא אלא על ידי "תוכחות מוסר" בעולם הזה. ###### Steinsaltz on Berakhot 5a:24 [Steinsaltz on Berakhot 5a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/5a:24) **תני תנא קמיה** [שנה חוזר המשניות לפני] **ר' יוחנן** את הברייתא הבאה העוסקת אף היא בנושא זה: **כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים**