## Steinsaltz on Berakhot Daf 62b

###### Steinsaltz on Berakhot 62b:1
[Steinsaltz on Berakhot 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:1)

א בהקשר לדברים אלה **תניא** [שנינו ברייתא] העוסקת בענייני בריאות הגוף, **בן עזאי אומר: על כל משכב שכב, חוץ מן הקרקע. על כל מושב שב, חוץ מן הקורה,** שמא תפול ממנה. **אמר שמואל: שינה בעמוד השחר** מועילה **כאסטמא לפרזלא** [כחישול לברזל]. וכן **יציאה** לצרכיו **בעמוד השחר** מועילה **כאסטמא לפרזלא** [כחישול לברזל].


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:2
[Steinsaltz on Berakhot 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:2)

ובדומה לכך מסופר: **בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי** [היה מוכר מילים בדינרים], שהיה משתמש בביטויים קצרים ביותר להביע את רעיונותיו. כגון: **עד דכפנת** [בעות שאתה רעב] — **אכול,** ואל תדחה אכילתך, שאם תדחנה, יכול שתעבור תאוות המאכל ממך ולא יועיל לך המזון. וכמו כן **עד דצחית** [בעוד שאתה צמא] — **שתי** [שתה], **עד דרתחא קדרך** [בעוד שרותחת קדירתך], עוד לפני שתצטנן — **שפוך.** ומשל הוא לדחיית התפנות לנקבים, שאל תדחה דבר זה בעת שהנך נצרך להם. ועוד אמר: כאשר **קרנא קריא** [קוראת הקרן], כלומר, נשמעת תקיעת הקרן **ברומי,** הרי זה סימן כי יש ביקוש לתאנים בשווקי רומי, ואז **בר מזבין תאני, תאני דאבוך זבין** [בן מוכר התאנים, את התאנים של אביך מכור], כלומר, מהר למוכרם, אף בלי רשות האב, כדי שלא לאבד את ההזדמנות.


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:3
[Steinsaltz on Berakhot 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:3)

**אמר להו** [להם] **אביי לרבנן** [לחכמים]: **כי עייליתו** [כאשר אתם נכנסים] **בשבילי** העיר **מחוזא** כדי **למיפק ביה בחקלא** [להתפנות בשדה], **לא תחזו** [תסתכלו] **לא להך גיסא** [לצד זה] **ולא להך גיסא** [לצד זה], **דלמא יתבי נשי, ולאו אורח ארעא לאסתכולי בהו** [שמא יושבות שם נשים, ואין זה דרך ארץ להסתכל בהן].


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:4
[Steinsaltz on Berakhot 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:4)

ומסופר: **רב ספרא על** [נכנס] **לבית הכסא. אתא** [בא] **ר' אבא,** וכדי לברר אם הוא יכול להיכנס **נחר ליה אבבא** [השתעל לו ליד הדלת]. **אמר ליה** [לו] רב ספרא: **ליעול מר** [יכנס אדוני]. **בתר דנפק** [אחרי שיצא] **אמר ליה** [לו] ר' אבא: **עד השתא** [עכשיו] **לא עיילת** [נכנסת] **לשעיר** ארצם של בני אדום שאינם מקפידים בדרכי צניעות, **וגמרת לך מילי** [וכבר למדת את הדברים, המנהגים] של **שעיר!** וכי **לאו הכי תנן** [לא כך שנינו במשנה] בענין בית המקדש: **מדורה היתה שם** ליד בית הטבילה **ובית הכסא של כבוד. וזה היה כבודו:** אם **מצאו נעול** — **בידוע שיש שם אדם, מצאו פתוח** — **בידוע שאין שם אדם. אלמא** [מכאן] כי **לאו אורח ארעא** [לא דרך ארץ] **הוא** לדבר בבית הכסא!


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:5
[Steinsaltz on Berakhot 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:5)

ומסבירים גם את דעת רב ספרא שבעודו בבית הכסא אמר לר' אבא שיכול הוא להיכנס: **והוא סבר** כי **מסוכן הוא,** שחשב רב ספרא שאם ימתין ר' אבא ולא ידע שיכול הוא להיכנס — יבוא לכלל סכנה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **רבן שמעון בן גמליאל אומר: עמוד** של צואה **החוזר,** שלא יכול היה אדם לעשות צרכיו, **מביא את האדם לידי** מחלה **הדרוקן.** ו**סילון** שתן **החוזר מביא את האדם לידי** מחלת **ירקון.**


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:6
[Steinsaltz on Berakhot 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:6)

מסופר כי **ר' אלעזר על** [נכנס] **לבית הכסא. אתא ההוא רומאה דחקיה** [בא רומאי אחד ודחקו] משם. **קם ר' אלעזר ונפק** [יצא]. **אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה** [בא נחש ושמט את מעיו] של אותו רומאי. **קרי עליה** [קרא עליו] **ר' אלעזר: "ואתן אדם תחתיך"** (ישעיהו מג, ד), **אל תקרי** [תקרא] **"אדם" אלא "אדום",** כלומר, רומאי.


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:7
[Steinsaltz on Berakhot 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:7)

ב מכיון שעוסקים בענין צניעות בבית הכסא, מביאים עוד בנושא זה. כאשר מצא דוד את שאול במערה וחס עליו וכרת את כנף מעילו, אמר לו אחר כך **"**הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך ה' היום בידי במערה. **ואמר להרגך ותחס עליך"** (שמואל א' כד, י).


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:8
[Steinsaltz on Berakhot 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:8)

ושואלים: מדוע אומר הכתוב **"ואמר",** והלא **"ואמרתי" מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר! וכן מה שאמר **"ותחס",** והלא **"וחסתי" מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר! אלא **אמר ר' אלעזר:** כך **אמר לו דוד לשאול: מן התורה בן הריגה אתה, שהרי רודף אתה** אחרי להרגני, **והתורה אמרה: בא להרגך** — **השכם להרגו, אלא צניעות שהיתה בך, היא** ש**חסה עליך.**


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:9
[Steinsaltz on Berakhot 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:9)

**ומאי** [ומה] **היא** צניעות זו? — **דכתיב** [שנאמר]: **"ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו** ודוד ואנשיו בירכתי המערה יושבים**"** (שם, ג), ו**תנא** [שנינו] שאמרו חכמים שהיתה שם **גדר לפנים מגדר, ומערה לפנים ממערה,** ונכנס שאול פנימה **להסך** רגליו מתוך צניעותו, ולא עוד אלא ש**אמר ר' אלעזר: מלמד ש**אף שם **סיכך עצמו,** שכיסה עצמו בבגדיו, **כסוכה.** ועוד במדרש פרשה זו.


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:10
[Steinsaltz on Berakhot 62b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:10)

על הנאמר: **"ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט"** (שם ד), **אמר ר' יוסי בר' חנינא: כל המבזה את הבגדים** כדוד שקרע בגד לחינם, עונשו שלב **סוף אינו נהנה מהם,** וכפי **שנאמר: "והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו"** (מלכים א' א, א).


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:11
[Steinsaltz on Berakhot 62b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:11)

ג על דברי דוד שאמר לשאול **"אם ה' הסיתך בי ירח מנחה"** (שמואל א' כו, יט), **אמר ר' אלעזר: אמר ליה** [לו] **הקדוש ברוך הוא לדוד: "מסית" קרית** [קראת] **לי? הרי אני מכשילך** כעונש **בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו. דכתיב** [שכן נאמר]: **"כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו** לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם**"** (שמות ל, יב). ו**מיד** לאחר שאמר הקדוש ברוך הוא לדוד כן, **"ויעמד שטן על ישראל** ויסת את דוד למנות את ישראל**"** (דברי הימים א', כא, א), **וכתיב** [ונאמר] עוד: "ויוסף אף ה' לחרות בישראל **ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל** ואת יהודה" (שמואל ב' כד, א). ואם כן תשובת המשקל למה שקרא דוד את הקדוש ברוך בלשון "מסית" היתה ש"ויסת את דוד". **וכיון דמנינהו** [שמנה אותם] **לא שקל מינייהו** [לקח מהם] **כופר.** והיה עונשו כמו **דכתיב** [שנאמר]: **"ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד"** (שם טו).


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:12
[Steinsaltz on Berakhot 62b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:12)

ושואלים: **מאי** [מה] פירוש המילים **"עת מועד"? אמר שמואל סבא חתניה** [חתנו] של **ר' חנינא משמיה** [משמו] של **ר' חנינא:** הכוונה היא **משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו. ר' יוחנן אמר:** הכוונה היא **עד חצות** היום **ממש.**


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:13
[Steinsaltz on Berakhot 62b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:13)

עוד נאמר שם: "וינחם ה' אל הרעה **ויאמר למלאך המשחית בעם רב** עתה הרף ידך" (שם טז). ובפירוש המלה "רב" **אמר ר' אלעזר**, כך **אמר ליה** [לו] **הקדוש ברוך הוא למלאך: טול לי רב** (גדול) **שבהם, שיש בו** כדי **ליפרע** (להיפרע) **מהם**, מעם ישראל, **כמה חובות.** ומכיון שכן, **באותה שעה מת אבישי בן צרויה, ששקול** היה **כרובה של סנהדרין,** והיה לכפרה על כל העם.


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:14
[Steinsaltz on Berakhot 62b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:14)

במקבילה נאמר **"ובהשחית ראה ה' וינחם** על הרעה" (דברי הימים א' כא, טו) ועל כך שאלו **מאי** [מה] **ראה** ה'?


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:15
[Steinsaltz on Berakhot 62b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:15)

**אמר רב: ראה** ה' ונזכר ב**יעקב אבינו, דכתיב** [שנאמר] בו לשון "ראיה": **"ויאמר יעקב כאשר ראם** מחנה אלהים זה" (בראשית לב, ג). **ושמואל אמר: ראה** ה' ונזכר ב**אפרו של יצחק, שנאמר** בפרשת העקידה: **"אלהים יראה לו השה** לעולה" (שם כב, ט).


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:16
[Steinsaltz on Berakhot 62b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:16)

**ר' יצחק נפחא אמר:** את **כסף** ה**כפורים ראה** ה', אותו כסף שנתנו ישראל כאשר נמנו ביציאת מצרים, וכפי **שנאמר: "ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל** ונתת אותו על עבודת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני ה' לכפר על נפשותיכם" (שמות ל, טז). **ר' יוחנן אמר:** את **בית המקדש ראה** ה', וכמו **דכתיב** [שנאמר]: **"בהר ה' יראה"** (בראשית כב, יד).


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:17
[Steinsaltz on Berakhot 62b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:17)

ועוד **פליגי** [נחלקו] **בה** אמוראים נוספים מה ראה, והם **ר' יעקב בר אידי ור' שמואל בר נחמני. חד** [אחד מהם] **אמר** כי את **כסף הכפורים ראה, וחד** [ואחד מהם] **אמר** כי את **בית המקדש ראה. ומסתברא כמאן דאמר** [ומסתבר לומר כשיטת מי שאומר] כי את **בית המקדש ראה,** וכפי **שנאמר: "**ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה **אשר יאמר היום בהר ה' יראה"** (שם), כלומר, שכעבור דורות יזכירו את ההתגלות הראשונה שהיתה בהר המוריה, כי המלאך נגלה גם לדוד על הר זה.


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:18
[Steinsaltz on Berakhot 62b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:18)

ד שנינו במשנה כי משום כבוד הבית **לא יכנס אדם להר הבית במקלו** ובמנעלו ושלא יעשהו קפנדריא. ושאלו **מאי** [מה] פירוש המלה **"קפנדריא"? אמר רבא: קפנדריא כשמה,** כלומר, קיצור דרך. **ורב חנא בר אדא משמיה** [משמו] של **רב סמא בריה** [בנו] של **רב מרי אמר:** אפשר לדרוש זאת כנוטריקון (ראשי תיבות), ו**כמאן דאמר אינש** [כמו שאומר אדם]: **"אדמקיפנא אדרי, איעול בהא"** [עד שאקיף את השורות, מוטב שאכנס בזו]. **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:** הלכה זו קיימת גם בבית הכנסת, ואולם **הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא** — **מותר** לו **לעשותו קפנדריא** אם אחר כך נמלך בדעתו.


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:19
[Steinsaltz on Berakhot 62b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:19)

ובדומה לכך **ר' אבהו אמר: אם היה שביל מעיקרו** עובר במקום שנמצא בו בית הכנסת — **מותר** לעבור דרכו, כי אין לשלול מן הרבים את זכות המעבר שלהם בבנין בית הכנסת. ו**אמר ר' חלבו אמר רב הונא: הנכנס לבית הכנסת להתפלל, מותר** לו **לעשותו קפנדריא.** וראיה לדבר ממה **שנאמר: "ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים** הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב" (יחזקאל מו, ט).


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:20
[Steinsaltz on Berakhot 62b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:20)

ה שנינו במשנה ש**רקיקה** בהר הבית אסורה **מקל וחומר. אמר רב ביבי אמר ר' יהושע בן לוי: כל הרוקק בהר הבית** ואפילו **בזמן הזה,** הריהו **כאילו רוקק בבת עינו,** וכפי **שנאמר: "והיו עיני ולבי שם כל הימים"** (מלכים א' ט, ג).


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:21
[Steinsaltz on Berakhot 62b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:21)

**אמר רבא: רקיקה בבית הכנסת** — **שריא** [מותרת], **מידי דהוה** [כמו שזהו] הדין ב**מנעל, מה מנעל** אף כי **בהר הבית** הוא **אסור,** ומכל מקום **בבית הכנסת** הוא **מותר. אף רקיקה, בהר הבית הוא** ש**אסור, ו**אולם **בבית הכנסת שרי** [מותרת].


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:22
[Steinsaltz on Berakhot 62b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:22)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לרבא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רבינא לרבא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב אדא בר מתנא לרבא: אדיליף** [עד שאתה לומד] **ממנעל, נילף** [נלמד] **מקפנדריא,** וכפי שהיא אסורה בבית הכנסת, כך תהא גם הרקיקה אסורה!


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:23
[Steinsaltz on Berakhot 62b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:23)

**אמר ליה** [לו] רבא: ה**תנא** הלא **יליף** [לומד] איסור הרקיקה **ממנעל, ואת אמרת** [ואתה אומר] כי יש ללמוד זאת **מקפנדריא?!** ומבררים: **מאי** [מה] **היא** אותו לימוד מקפנדריא? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] **לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו, ולא במנעלו שברגלו, ולא במעות הצרורים לו בסדינו, ובפונדתו מופשלת לאחוריו, ולא יעשנה קפנדריא. ורקיקה מקל וחומר ממנעל.** שכן, **מה מנעל, שאין בו דרך בזיון** בדרך כלל, בכל זאת **אמרה תורה "של נעליך מעל רגליך** כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" (שמות ג, ה). **רקיקה, שהיא דרך בזיון, לא כל שכן** שיש לאוסרה.


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:24
[Steinsaltz on Berakhot 62b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:24)

**ר' יוסי בר' יהודה אומר: אינו צריך** לקל וחומר זה, ויש ללמוד זאת באופן אחר: **הרי הוא אומר** בכתוב: **"כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק"** (אסתר ד, ב). **והלא דברים קל וחומר: ומה שק, שאינו מאוס לפני בשר ודם** כרגיל, **כך נאמר בו. הרקיקה, שהיא מאוסה לפני מלך מלכי המלכים** — **לא כל שכן** שהיא בזיון לפני הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Berakhot 62b:25
[Steinsaltz on Berakhot 62b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/62b:25)

**אמר ליה** [לו] המקשה לרבא: **אנא הכי קאמינא** [אני כך אמרתי], כך התכוונתי לומר: **נימא הכא לחומרא והכא לחומרא** [נאמר כאן להחמיר וכאן להחמיר],