## Steinsaltz on Berakhot Daf 9b

###### Steinsaltz on Berakhot 9b:1
[Steinsaltz on Berakhot 9b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:1)

**אותו צדיק,** אברהם, כי מדברי ה' באותו מעמד: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית טו, יג–יד) **"ועבדום וענו אתם"** — **קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכש גדול"** — **לא קיים בהם.**


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:2
[Steinsaltz on Berakhot 9b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:2)

וממשיך ר' ינאי עוד להסביר את פני הדברים אז, **שאמרו לו** ישראל למשה: **ולואי שנצא בעצמנו!** ו**משל** לכך: **לאדם שהיה חבוש** (אסור) **בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם** ומבטיחים לו: **מוציאין אותך למחר מבית האסורין, ונותנין לך ממון הרבה, ואומר** הוא **להם: בבקשה מכם, הוציאוני היום, ואיני מבקש כלום.** ואף ישראל עדיף היה להם השחרור מיד על הרכוש לאחר זמן.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:3
[Steinsaltz on Berakhot 9b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:3)

א בענין שלל מצרים המסופר בפסוק "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים **וישאלום** וינצלו את מצרים" (שמות יב, לו), **אמר ר' אמי: מלמד שהשאילום בעל כרחם.** אך נחלקו הדעות מי אלה שעשו זאת בעל כרחם. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] **בעל כרחם** של ה**מצרים, ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] **בעל כרחם** של **ישראל.** ובעלי שתי הדעות מביאים סימוכין לדבריהם.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:4
[Steinsaltz on Berakhot 9b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:4)

**מאן דאמר** [מי שאומר] **בעל כרחם** של ה**מצרים** — **דכתיב** [שכן נאמר] בפרק המתאר את יציאת מצרים: **"ונות בית תחלק שלל"** (תהלים סח, יג), ששאלה זו ששאלה אשה ("נות בית") מאת רעותה היתה בעצם "שלל" הניטל בעל כרחו של אויב. ו**מאן דאמר** [מי שאומר] כי היה זה **בעל כרחם** של **ישראל** — **משום משוי** (טורח המשא), שסברה היא שמן הסתם לא חפצו בני ישראל להעמיס על עצמם משא רב בדרך.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:5
[Steinsaltz on Berakhot 9b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:5)

להמשכו של פסוק זה **"וינצלו את מצרים"** ניתנו כמה פירושים. **אמר ר' אמי** כי נרמז כאן **שעשאוה כמצודה שאין בה דגן, וריש לקיש אמר,** הרמז שבפסוק כך הוא: **עשאוה כמצולה** בים **שאין בה דגים.**


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:6
[Steinsaltz on Berakhot 9b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:6)

ב ובתוך הקשר הדברים דנים גם בהבטחת גאולת מצרים שנאמרה למשה בסנה, שכאשר שאל מה יאמר בדבר ה', נענה: "ויאמר אלהים אל משה **אהיה אשר אהיה,** ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם" (שמות ג, יד). **אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לך אמור להם לישראל: אני הייתי עמכם בשעבוד זה,** בגאולה זו, **ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות** לעתיד לבוא.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:7
[Steinsaltz on Berakhot 9b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:7)

**אמר** משה **לפניו: רבונו של עולם, דיה לצרה בשעתה,** ואין צורך להזכיר את השעבוד שלעתיד. ואף הקדוש ברוך הוא הסכים עמו ו**אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך אמור להם** לבני ישראל רק "אהיה שלחני אליכם".


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:8
[Steinsaltz on Berakhot 9b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:8)

ואגב הסברת הכפלת המילים "אהיה אשר אהיה" מבארים גם הכפלת מילים בתפילת אליהו בהר הכרמל **"ענני ה' ענני** וידעו העם הזה כי אתה ה' האלהים ואתה הסיבות את לבם אחורנית" (מלכים א יח, לז). ש**אמר ר' אבהו: למה אמר אליהו "ענני" שתי פעמים? מלמד שאמר אליהו לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, "ענני"** — **שתרד אש מן השמים ותאכל כל אשר על המזבח, ו"ענני"** — **שתסיח דעתם** ממחשבה לעקוף את משמעות הדברים שהם רואים, **כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם. שנאמר** שכך אמר אליהו: **"ואתה הסבת את לבם אחורנית",** ויכול ה' אם כן גם להשיבם אל דרך האמת.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:9
[Steinsaltz on Berakhot 9b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:9)

ג משנה **מאימתי** הוא הזמן בו מתחילים להיות **קורין** (קוראים) **את שמע בשחרית?** — **משיכיר** האדם ויבדיל **בין תכלת ללבן. ר' אליעזר אומר:** זמן זה הוא כאשר ניתן יהא להכיר **בין תכלת לכרתי** (ירוק בהיר). **וגומרה,** כלומר, סוף זמן קריאת שמע של שחרית שהוא זמן "ובקומך" הוא **עד הנץ החמה,** השעה שבה מתחילה השמש לזרוח על הארץ. ואילו **ר' יהושע אומר** כי אפשר לקרוא קריאת שמע של שחרית **עד שלש שעות** מתחילת היום, שעדיין היא נחשבת לשעת קימה, **שכן דרך מלכים לעמוד** (לקום משנתם) **בשלש שעות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:10
[Steinsaltz on Berakhot 9b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:10)

ואף שיש זמן קבוע לקריאת שמע, מכל מקום **הקורא** לאחר שנתאחר **מכאן ואילך,** לאחר זמנה — **לא הפסיד,** שאף שלא קיים מצוות קריאת שמע בזמנה, מכל מקום הריהו **כאדם הקורא בתורה,** שקריאת שמע הריהי בכלל לימוד התורה, ושכרו כשכר הלומד תורה.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:11
[Steinsaltz on Berakhot 9b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:11)

ד גמרא במשנה נאמר שזמן קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר בין תכלת ללבן, ושואלים: **מאי** [מהו] בדיוק **בין תכלת ללבן? אילימא** [אם לומר] שזו הבחנה **בין גבבא דעמרא חיורא לגבבא דעמרא דתכלתא** [ערימת צמר לבן לערימת צמר של תכלת] — **הא בליליא נמי מידע ידעי** [הרי בלילה גם כן יודעים] את ההבדל בין גוש לבן וגוש כהה. **אלא** כך צריך להבין, שהמדובר הוא בציציות העשויות עם פתיל תכלת (עיין במדבר טו, לח), וההבחנה היא **בין תכלת שבה ללבן שבה.** בקביעת זמן תחילת קריאת שמע של שחרית הובאו בברייתא דעות נוספות על אלו של המשנה.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:12
[Steinsaltz on Berakhot 9b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:12)

**תניא** [שנויה ברייתא]: **ר' מאיר אומר** כי תחילת היום היא כשאפשר להבחין בין שני בעלי חיים הדומים זה לזה, וכגון **שיכיר בין זאב לכלב. ר' עקיבא** נותן סימן אחר — שיהא די אור כדי להבחין **בין חמור לערוד** (חמור הבר). **ואחרים אומרים: משיראה את חברו** (שהוא מכיר אותו רק הכרה קלושה. ירושלמי), כשהוא **רחוק ארבע אמות** ממנו, **ויכירנו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:13
[Steinsaltz on Berakhot 9b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:13)

**אמר רב הונא: הלכה כאחרים. אמר אביי:** פסק ההלכה **ל**ענין **תפילין** הריהו **כאחרים,** שמשעה זו אפשר להניח תפילין, שמצוותם רק ביום. ו**לקריאת שמע** ראוי לנהוג **כותיקין,** שהם יראי שמים שהיו מהדרים במצוות. וכפי ש**אמר ר' יוחנן** כי **ותיקין היו גומרין אותה,** את קריאת שמע, **עם הנץ החמה,** וכך ראוי לעשות.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:14
[Steinsaltz on Berakhot 9b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:14)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה** (ברכת הגאולה, הבאה מיד לאחר קריאת שמע) **לתפלה, ונמצא מתפלל ביום.**


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:15
[Steinsaltz on Berakhot 9b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:15)

על מנהג הותיקין **אמר ר' זירא: מאי קראה** [מהו הכתוב], המסייע לכך — **"ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים"** (תהלים עב, ה), שהשעה בה ראוי לבטא את מורא השמים ("ייראוך") תהא "עם שמש" — עם צאת השמש, בעת הנץ החמה.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:16
[Steinsaltz on Berakhot 9b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:16)

ה **העיד ר' יוסי בן אליקים משום** (בשם) **קהלא קדישא** [הקהל הקדוש] ש**בירושלים** (קבוצה של חכמים שהיתה מצויה שם): **כל הסומך גאולה לתפלה** עם הנץ החמה, **אינו נזוק כל היום כולו.**


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:17
[Steinsaltz on Berakhot 9b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:17)

**אמר ר' זירא: איני** [וכי כן הוא]?! **והא אנא סמכי ואיתזקי** [והרי אני סמכתי גאולה לתפילה, וניזוקתי]! **אמר ליה** [לו]: **במאי איתזקת** [במה ניזוקת] — **דאמטיית אסא לבי מלכא** [שהבאת הדס אל בית המלך], שהוטל עליו כאחד מנכבדי הציבור להשתתף במשלחת שתביא מתנה למלך כליל—הדסים, והוא ראה בכך, העמדתו במצב בלתי נוח, ולא רצה בכבוד מפוקפק זה. ואולם **התם נמי** [שם גם כן באותו מקרה] **מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא** [צריך היית לתת שכר כדי שתוכל לראות את פני המלך] שכן **אמר ר' יוחנן: לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל** לראותם בכבודם. **ולא לקראת מלכי ישראל בלבד, אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה** לראות בגאולת ישראל — **יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם,** כמה תרבה גדולת מלך ישראל לעתיד, ובאילו צורות תתבטא מלכותו, והרי שהיתה זו זכות לר' זירא לראות את פני המלך!


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:18
[Steinsaltz on Berakhot 9b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:18)

**אמר ליה** [לו] **ר' אלעא לעולא** לפני שנסע עולא לבבל: **כי עיילת להתם** [כאשר תיכנס, תבוא לשם, לבבל] **שאיל בשלמא** [שאל בשלומו] של **רב ברונא אחי במעמד כל החבורה,** שהוא ראוי לכך, ש**אדם גדול הוא ושמח במצות.** וראיה לדבר: **זימנא חדא** [פעם אחת] **סמך גאולה לתפלה** בשעת הנץ החמה כותיקין (תוספות) **ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא** [הפסיק צחוק שמחה מפיו כל היום].


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:19
[Steinsaltz on Berakhot 9b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:19)

ו לעצם הענין שואלים: **היכי מצי סמיך** [כיצד יתכן לסמוך] גאולה לתפילה **והא** [והרי] **אמר ר' יוחנן: בתחלה** לפני התפילה **הוא אומר: "ה' שפתי תפתח** ופי יגיד תהלתך" (תהלים נא, יז), **ולבסוף,** אחר התפילה, **הוא אומר: "יהיו לרצון אמרי פי** והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי" (שם יט, טו), ואם כן יש פסוק המפריד בין גאולה לתפילה!


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:20
[Steinsaltz on Berakhot 9b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:20)

**אמר ר' אלעזר: תהא** אמירה זו של הפסוק "ה' שפתי תפתח" **בתפלה של ערבית** ולא בשחרית.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:21
[Steinsaltz on Berakhot 9b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:21)

ושואלים: **והא** [והרי] **אמר ר' יוחנן: איזהו בן העולם הבא** — **זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית,** ואם כן גם אז אין לומר פסוק קודם תפילה!


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:22
[Steinsaltz on Berakhot 9b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:22)

**אלא אמר ר' אלעזר: תהא** אמירה זו **בתפלת המנחה** שרק לפניה מקדימים לומר "ה' שפתי תפתח".


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:23
[Steinsaltz on Berakhot 9b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:23)

**רב אשי אמר** הסבר אחר: **אפילו תימא אכולהו** [תאמר כי על התפילות כולן] אף שחרית וערבית אמר ר' יוחנן לפתוח בפסוק הבקשה, אלא **כיון דקבעוה רבנן** [שקבעוהו חכמים], לפסוק זה **בתפלה** — הרי **כתפלה אריכתא** [ארוכה] **דמיא** [היא נחשבת] ונעשה חלק בלתי נפרד מן התפילה, ואם סומכים לו את ברכת הגאולה הרי זה כסמיכת גאולה לתפילה.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:24
[Steinsaltz on Berakhot 9b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:24)

והביא ר' אשי חיזוק לדבריו: **דאי** [שאם] **לא תימא הכי** [תאמר כך], אם כן ב**ערבית היכי מצי סמיך** [כיצד יכול הוא לסמוך], שאפילו נאמר שאינו צריך לפתוח בפסוק "ה' שפתי תפתח" אף על פי כן **הא בעי למימר** [הרי הוא צריך לומר] **"השכיבנו"** לאחר ברכת הגאולה! **אלא** ודאי יש לומר כי **כיון דתקינו רבנן** [שתקנו חכמים] לומר **"השכיבנו"** — הרי **כגאולה אריכתא דמיא** [ארוכה היא נחשבת], כהמשך ברכת הגאולה. **הכי נמי** [כך גם כן] צריך לומר **כיון** ש**קבעוה רבנן** [קבעוהו חכמים] לפסוק זה **בתפלה** — **כתפלה אריכתא דמיא** [ארוכה היא נחשבת].


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:25
[Steinsaltz on Berakhot 9b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:25)

ז על סיום התפילה בפסוק "יהיו לרצון" וכו', דנים: **מכדי, האי** [הרי, אותו] **"יהיו לרצון אמרי פי" משמע לבסוף,** שאפשר להבינו כסיום התפילה, בבקשה שיירצו דברי המתפלל שכבר אמרם, **ו**אולם **משמע מעיקרא** [מתחילה] **דבעינא למימר** [שאני רוצה לומר] שאפשר להשתמש בהם גם כפתיחה: יהיו לרצון אמרי פי שאני רוצה לומר. ואם כן יש לשאול: **מאי טעמא** [מה טעם] **תקנוהו רבנן** [חכמים] שיאמר **לאחר שמונה עשרה ברכות? לימרו מעיקרא** [שיאמרו פסוק זה בתחילה] לפני שמונה עשרה!


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:26
[Steinsaltz on Berakhot 9b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:26)

על כך **אמר ר' יהודה בריה** [בנו] של **ר' שמעון בן פזי: הואיל ולא אמרו דוד** לפסוק זה "יהיו לרצון" **אלא לאחר שמונה עשרה פרשיות** בתהלים (בסוף פרק יט בתהלים), **לפיכך תקינו רבנן** [תיקנו חכמים] לאומרו **לאחר שמונה עשרה ברכות.**


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:27
[Steinsaltz on Berakhot 9b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:27)

וכאן מקשים: **הני** [אלה] **שמונה עשרה** הן?! והלא **תשע עשרה הויין** [הן], שהרי הפסוק כתוב במזמור התשעה עשר בתהלים!


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:28
[Steinsaltz on Berakhot 9b:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:28)

ומשיבים **"אשרי האיש"** (כלומר, הפרק הראשון בתהלים) **ו"למה רגשו גוים"** (הפרק השני) **חדא פרשה** [פרשה אחת] **היא,** הרי שעד פרק יט יש רק שמונה עשר פרקים.


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:29
[Steinsaltz on Berakhot 9b:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:29)

וראיה לדבר ששני הפרקים הראשונים בתהלים נחשבים תמיד כפרק אחד — וכפי ש**אמר ר' יהודה בריה** [בנו] של **ר' שמעון בן פזי: מאה ושלש פרשיות אמר דוד, ולא אמר "הללויה"** בהם, **עד שראה במפלתן של רשעים,** ורק אז יכול היה לומר בלב שלם "הללויה", **שנאמר: "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם, ברכי נפשי את ה' הללויה"** (תהלים קד, לה).


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:30
[Steinsaltz on Berakhot 9b:30](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:30)

ואף כאן תמוה הדבר: וכי **הני** [אלה] **מאה ושלש** הם? והלא **מאה וארבע הויין** [הם]! **אלא שמע מינה** [למד ממנה] כי **"אשרי האיש" ו"למה רגשו גוים" חדא פרשה** [פרשה אחת] **היא.**


###### Steinsaltz on Berakhot 9b:31
[Steinsaltz on Berakhot 9b:31](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Berakhot/r/9b:31)

וראיה נוספת לאחדות שני הפרקים הללו מובאת ממה ש**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן:**