## Steinsaltz on Chagigah Daf 10a

###### Steinsaltz on Chagigah 10a:1
[Steinsaltz on Chagigah 10a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:1)

**באונס** שאמנם עבר האיש עבירה חמורה, אבל האשה אינה נאסרת לבעלה, **כאן** כשעשתה גם היא **ברצון,** ואז היא נאסרת על בעלה. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **הא והא** [זו וזו] **באונס, ולא קשיא** [ואינו קשה]: **כאן** שאמרנו שעצם העבירה אין לה תקנה, זה **באשת כהן,** שגם כשנבעלה באונס היא אסורה לבעלה, ונמצא שגרם נזק שאין לו תיקון, **כאן באשת ישראל** שהאנוסה אינה אסורה לבעלה.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:2
[Steinsaltz on Chagigah 10a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:2)

אגב המדובר בתלמיד חכם היוצא מדברי תורה מוסיפים מדרש על הכתוב: **"וליוצא ולבא אין שלום** מן הצר**"** (זכריה ח, י), **אמר רב: כיון שיוצא אדם מדבר הלכה** (משנה) אפילו **לדבר מקרא — שוב אין לו שלום,** שרבים מדברי המקרא סתומים ואין להורות מהם הלכה ללא פירוש המשנה לדברים הללו.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:3
[Steinsaltz on Chagigah 10a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:3)

**ושמואל אמר: זה הפורש מתלמוד למשנה** אין לו שלום, מפני שהתלמוד מבואר בטעמיו, ובמשנה רק פסקי הלכה שלא תמיד טעמם ברור. **ור' יוחנן אמר: אפילו** היוצא **מתלמוד לתלמוד** כגון מתלמוד ירושלמי לתלמוד בבלי, שיש לו קשיים בשיטת הלימוד החדשה ואיננו מוצא את מקומו.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:4
[Steinsaltz on Chagigah 10a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:4)

א משנה אגב דיני חגיגה הנזכרים כאן מביאים רשימה של נושאים שונים בהלכה. **היתר נדרים,** ההלכה שאפשר להתיר נדרים על ידי זה ששואלים את החכם והוא מתיר את הנדר — **פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו,** כלומר, אין הדבר מפורש במקרא ויש לכך רק רמז קלוש, ואינו אלא מן הדינים שנמסרו לחכמים בתורה שבעל פה.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:5
[Steinsaltz on Chagigah 10a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:5)

**הלכות שבת,** הלכות **חגיגות והמעילות — הרי הם כהררים** (הרים) גדולים **התלוין בשערה** דקה, משום **שהן מקרא מועט** לפי הערך **והלכות מרובות.** אולם **הדינין** (דיני ממונות) **והעבודות** (דיני הקרבנות) **הטהרות והטמאות ו**ה**עריות — יש להן על מה שיסמכו,** משום שיש להן בסיס נרחב הכתוב בתורה **והן הן גופי תורה.**


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:6
[Steinsaltz on Chagigah 10a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:6)

ב גמרא **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אליעזר אומר:** היתרי נדרים **יש להם על מה שיסמכו, שנאמר: "כי יפליא** נדר**"** (ויקרא כז, ב), **"כי יפלא** לנדור נדר**"** (במדבר ו, ב) **שתי פעמים,** וכפל לשון מיוחדת זו של "הפלאה", שמובנה פירוש, באה ללמד: **אחת הפלאה לאיסור** שמפרש ומגלה דעתו לקבל הנדר, **ואחת הפלאה להיתר** שמפרש לחכם ומוצא טעם מדוע לא יחול הנדר, הרי רמז להיתר נדרים.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:7
[Steinsaltz on Chagigah 10a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:7)

**ר' יהושע אומר: יש להם על מה שיסמכו, שנאמר: "אשר נשבעתי באפי"** (תהלים צה, יא), כלומר, **באפי** (בכעסי) **נשבעתי, וחזרתי בי.** והוא הבסיס העיקרי להיתר נדרים, כאשר הנודר אומר לחכם שהוא מתחרט על מה שנדר בעת כעסו.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:8
[Steinsaltz on Chagigah 10a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:8)

**ר' יצחק אומר: יש להם על מה שיסמכו, שנאמר: "כל נדיב לבו** יביאה**"** (שמות לה, ה), שאדם מחוייב לקיים נדרו כל עוד הוא עומד ברצונו, אבל אם לבו איננו עוד עמו, שהוא מתחרט — יש לו היתר. **חנניה בן אחי ר' יהושע אומר: יש להם על מה שיסמכו, שנאמר: "נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך"** (תהלים קיט, קו), ומכאן משמע שיש שבועה שאפשר שלא לקיים אותה, והיא שבועה שהותרה.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:9
[Steinsaltz on Chagigah 10a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:9)

**אמר רב יהודה אמר שמואל: אי הואי התם, אמרי להו** [אילו הייתי שם, במושב חכמים אלה הייתי אומר להם]: **דידי עדיפא מדידכו** [הראייה שלי עדיפה משלכם], ומהי — **שנאמר: "לא יחל דברו"** (במדבר ל, ג), ונדייק מכאן: **הוא** עצמו **אינו מוחל** ומוותר על דברו, **אבל אחרים,** החכמים, **מוחלין לו,** וזהו ענין היתר נדרים. **אמר רבא: לכולהו אית להו פירכא** [לכולם יש להם שבירה, קושיה, סתירה], **לבר** [חוץ] **מ**דברי **שמואל דלית ליה פירכא** [שאין לו, לדבריו, שבירה].


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:10
[Steinsaltz on Chagigah 10a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:10)

ומפרטים: **דאי** [שאם] **מ**מה שאמר **ר' אליעזר — דלמא** [שמא] צריך להבין את כפל לשון "הפלאה" שבכתוב **כ**דברי **ר' יהודה שאמר משום** (בשם) **ר' טרפון. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר משום ר' טרפון:** אם אנשים התערבו על דבר שלא היה ברור להם, והתנו שאם לא יתקיימו דבריהם יהיו נזירים — **לעולם אין אחד מהם נזיר,** משום **שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה.** שנזירות חלה רק כאשר ברור לנודר שהוא מחייב את עצמו, ולא כשעצם ההתחייבות מוטלת בספק, ו"כי יפליא" (במשמעות: יפריש, יבדיל) בא להדגיש נקודה זו.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:11
[Steinsaltz on Chagigah 10a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:11)

וכן **אי** [אם] **מ**דברי **ר' יהושע — יש לומר דלמא הכי קאמר** [שמא כך אמר הכתוב]: **באפי נשבעתי — ולא הדרנא בי** [ואינני חוזר בי] למרות שהיה זה בשעת כעס. **אי** [ואם] **מ**דברי **ר' יצחק** שלמד מלשון "נדיב לבו" — **דלמא** [שמא] בא הפסוק **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **שמואל** האחרים, ש**אמר שמואל:** מי ש**גמר בלבו** לאסור על עצמו דבר בנדר, אין די בכך ו**צריך** בכל זאת **שיוציא** הנדר **בשפתיו** בדיבור, **והא קא משמע לן** [ודבר זה השמיע לנו הכתוב]: **דאף על גב** [שאף על פי] ש**לא הוציא בשפתיו,** כיון שנדב בליבו — נתחייב לקיים הנדר.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:12
[Steinsaltz on Chagigah 10a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:12)

**אי** [אם] **מ**דברי **חנניה בן אחי ר' יהושע — דלמא** [שמא] יש לפרשם **כרב גידל אמר רב.** ש**אמר רב גידל אמר רב: מנין שנשבעין לקיים את המצוה** ואין אומרים שהיא שבועת שוא, שהרי הוא מחוייב בה בין כה וכה — **שנאמר: "נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך",**


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:13
[Steinsaltz on Chagigah 10a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:13)

**אלא** רק ל**שמואל לית ליה פירכא** [אין לו, לראייתו, שבירה]. **אמר רבא ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב נחמן בר יצחק: היינו דאמרי אינשי** [זהו שאומרים אנשים בפתגם מקובל]: **טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי** [טוב פלפל חריף אחד ממלוא הסל דלעות], שיש בו טעם יותר מבכולן.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:14
[Steinsaltz on Chagigah 10a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:14)

ג נאמר במשנה ש**הלכות שבת** הן כהררים התלוים בשערה. ותוהים: הלא עיקרי הלכות שבת **מיכתב כתיבן** [כתובות הן], שאיסור מלאכה ברור ומפורש בתורה! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] המשנה אלא **לכ** דברי **ר' אבא,** ש**אמר ר' אבא: החופר גומא בשבת ואין צריך אלא לעפרה** ולא לגומה עצמה — **פטור עליה** ואינו מתחייב משום מלאכת החפירה, כיון שלא התכוון לעשיית מלאכה זו. ולחידוש זה וכיוצא בו רמזו כאן, שאף שנעשתה מלאכה גמורה בשבת — אין חייבים עליה.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:15
[Steinsaltz on Chagigah 10a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:15)

לעצם הענין שואלים: הלכה זו שאמר ר' אבא **כמאן** [כשיטת מי] — **כ**שיטת **ר' שמעון,** ש**אמר: מלאכה שאינה צריכה לגופה — פטור עליה,** שמלאכה שעושה אדם כאשר איננו מעוניין בתוצאתה של אותה מלאכה האסורה, וכוונתו לדבר אחר הנובע ממנה — פטור עליה, לפי שלא היתה זו מלאכה הנעשית מתוך מחשבה וכוונה מליאה.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:16
[Steinsaltz on Chagigah 10a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:16)

ודוחים: אין הכרח לומר כך, אלא **אפילו תימא** [תאמר] שסבור ר' אבא כ**ר' יהודה** שלדעתו מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, אבל **התם** [שם] בהלכה הכללית של ר' יהודה מדובר כאשר אדם עושה מלאכה שבה הוא **מתקן,** אולם **הכא** [כאן] בחפירת הגומא **מקלקל הוא** שהרי חפירת הגומה עצמה איננה מלאכת תיקון אלא קילקול האדמה בלבד, ובמלאכה בלתי שלימה כזו גם ר' יהודה מודה שפטור.


###### Steinsaltz on Chagigah 10a:17
[Steinsaltz on Chagigah 10a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/10a:17)

ולענייננו שואלים: **מאי** [מהו] הרמז בדברי התורה להלכה זו, שכן מתוך שנוקטת המשנה בלשון **"כהררין התלויין בשערה",** משמע שאינם מפורשים במקרא אלא ברמז בלבד.