## Steinsaltz on Chagigah Daf 12b

###### Steinsaltz on Chagigah 12b:1
[Steinsaltz on Chagigah 12b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:1)

**"את הארץ" למה לי — להקדים שמים לארץ,** לומר שהשמים נבראו תחילה. נאמר: **"והארץ היתה תהו ובהו"** (בראשית א, ב) ושואלים: **מכדי** [הרי] **בשמים אתחיל ברישא** [התחיל בתחילה], ואם כן **מאי שנא דקא חשיב** [מה שונה, מדוע, מונה את] **מעשה ארץ** קודם? **תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: השכימו לפתחי. השכים ומצא נשים ואנשים** ממתינים לו. **למי משבח — למי שאין דרכו להשכים והשכים,** לנשים. כן בבריאת הארץ, כיון שהיא דבר גשמי ותחתון, ונבראה יחד עם השמים, ראוי לדבר בה יותר.


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:2
[Steinsaltz on Chagigah 12b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:2)

א **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' יוסי אומר: אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות.** והוא מפרט: **הארץ על מה עומדת — על העמודים, שנאמר: "המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון"** (איוב ט, ו). ה**עמודים** האלה עומדים **על המים** — **שנאמר: "לרקע הארץ על המים"** (תהלים קלו, ו). **מים** אלה עומדים **על ההרים** — **שנאמר: "על הרים יעמדו מים"** (תהלים קד, ו). **הרים** עומדים על ה**רוח** — **שנאמר: "כי הנה יוצר הרים וברא רוח"** (עמוס ד, יג). **רוח** עומד **בסערה** — **שנאמר: "רוח סערה עשה דברו"** (תהלים קמח, ח). **סערה תלויה בזרועו של הקדוש ברוך הוא** — **שנאמר: "ומתחת זרעת עולם"** (דברים לג, כז), לומר שהעולם כולו נתון על זרועותיו של הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:3
[Steinsaltz on Chagigah 12b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:3)

**וחכמים אומרים: על שנים עשר עמודים עומדת** הארץ, **שנאמר: "יצב גבלת עמים למספר בני ישראל"** (דברים לב, ח). וכשם שמספר בני ישראל (יעקב) שנים עשר, כך עמודי העולם הם שנים עשר. **ויש אומרים: שבעה עמודים** הם, **שנאמר: "חצבה עמודיה שבעה"** (משלי ט, א). **ר' אלעזר בן שמוע אומר:** הארץ עומדת **על עמוד אחד, וצדיק שמו, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם"** (משלי י, כה).


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:4
[Steinsaltz on Chagigah 12b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:4)

ב **אמר ר' יהודה: שני רקיעים הן, שנאמר: "הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים"** (דברים י, יד), משמע: שמים, ושמים מעל השמים.


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:5
[Steinsaltz on Chagigah 12b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:5)

**ריש לקיש אמר: שבעה** רקיעים הם, **ואלו הן: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות.** ומפרשים מה תפקידו של כל אחד מהם: **וילון** הוא רקיע ש**אינו משמש כלום,** ואין בתוכו דבר, **אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית, ומחדש בכל יום מעשה בראשית** שיהיה שינוי בעולם, **שנאמר: "הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת"** (ישעיה מ, כב). **רקיע** הוא זה **שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין, שנאמר: "ויתן אתם אלהים ברקיע השמים"** (בראשית א, יז). **שחקים — שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים, שנאמר: "ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח. וימטר עליהם מן לאכל** ודגן שמים נתן למו**"** (תהלים עח, כג-כד).


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:6
[Steinsaltz on Chagigah 12b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:6)

**זבול — שבו ירושלים** של מעלה, **ובית המקדש** של מעלה, **ומזבח** של מעלה **בנוי, ו**המלאך **מיכאל, השר הגדול, עומד ומקריב עליו קרבן, שנאמר: "בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים"** (מלכים א' ח, יג). **ומנלן דאיקרי** [ומנין לנו שזבול נקרא] **"שמים" — דכתיב** [שנאמר]: **"הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך"** (ישעיהו סג, טו).


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:7
[Steinsaltz on Chagigah 12b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:7)

**מעון — שבו כיתות של מלאכי השרת, שאומרות שירה בלילה וחשות** (שותקות) **ביום, מפני כבודן של ישראל** שלא להתחרות עימם באמירת השירה שלהם, **שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי"** (תהלים מב, ט) ששירת המלאכים עם ה' היא רק בלילה.


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:8
[Steinsaltz on Chagigah 12b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:8)

על אותו כתוב **אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בלילה — הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו", ומה טעם "יומם יצוה ה' חסדו"** — **משום "ובלילה שירה עמי",** שירת התורה. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] ש**אמר ריש לקיש: כל העוסק בתורה בעולם הזה, שהוא דומה ללילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד לעולם הבא, שהוא דומה ליום, שנאמר: "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".**


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:9
[Steinsaltz on Chagigah 12b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:9)

ובאותו ענין **אמר ר' לוי: כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה — מאכילין אותו גחלי רתמים, שנאמר: "הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם"** (איוב ל, ד). שאלו המפסיקים ("קוטפים") דברי תורה שנתנו מן הלוחות ("מלוח") לשם שיחה סתם ("עלי שיח") — נענשים באכילת גחלים הנעשים מ"שורש רתמים". **ומנלן דאיקרי** [ומנין לנו שנקרא] מעון זה **"שמים" — שנאמר: "השקיפה ממעון קדשך מן השמים"** (דברים כו, טו).


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:10
[Steinsaltz on Chagigah 12b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:10)

**מכון — שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד, ועליית טללים רעים, ועליית אגלים** (טיפות), **וחדרה של סופה וסערה, ומערה של קיטור. ודלתותיהן** של כל אלה הן **אש,** ומנין שיש לו אוצרות לדברים רעים? **שנאמר: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב** את השמים**"** (דברים כח, יב), ומכאן שיש לו גם אוצר אחר, שאינו טוב.


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:11
[Steinsaltz on Chagigah 12b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:11)

ושואלים: **הני** [אותם] דברים שמנינו, **ברקיעא איתנהו** [וכי בשמים הם מצויים] **הני בארעא איתנהו** [הלא אלה בארץ הם מצויים]? **דכתיב** [שנאמר]: **"הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהמות אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו"** (תהלים קמח, ז), משמע שכל אלה מן הארץ הם! **אמר רב יהודה אמר רב: דוד ביקש עליהם רחמים** שלא ישארו בשמים, **והורידן לארץ. אמר לפניו: רבונו של עולם, "לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך (במגורך) רע"** (תהלים ה, ה), כלומר, הלא **צדיק אתה ה', לא יגור במגורך,** בסמוך לך, דבר שיש בו **רע,** מוטב שיהיו סמוכים אלינו. **ומנלן דאיקרי** [ומניין לנו שנקרא] מקום זה **"שמים"** — **דכתיב** [שנאמר]: "רעב כי יהיה... דבר כי יהיה... כל נגע כל מחלה" (מלכים א' ח, לז), ובהמשך נאמר: **"ואתה תשמע השמים מכון שבתך"** (מלכים א' ח, לט).


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:12
[Steinsaltz on Chagigah 12b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:12)

**ערבות** הוא רקיע **שבו צדק משפט וצדקה, גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה, ונשמתן של צדיקים, ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות, וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים.** וראיה לדברים: **צדק ומשפט** מצויים בשמים **דכתיב** [שנאמר]: **"צדק ומשפט מכון כסאך"** (תהלים פט, טו). **צדקה — דכתיב** [שנאמר]: **"וילבש צדקה כשרין"** (ישעיה נט, יז). **גנזי חיים — דכתיב** [שנאמר]: **"כי עמך מקור חיים"** (תהלים לו, י). **וגנזי שלום דכתיב** [שנאמר]: **"ויקרא לו ה' שלום"** (שופטים ו, כד), משמע ש"שלום" הוא שמו של הקדוש ברוך הוא, וסמוך אליו. **וגנזי ברכה — דכתיב** [שנאמר]: **"ישא ברכה מאת ה'"** (תהלים כד, ה).


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:13
[Steinsaltz on Chagigah 12b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:13)

**נשמתן של צדיקים — דכתיב** [שנאמר]: **"והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך"** (שמואל א' כה, כט). **רוחות ונשמות שעתיד להיבראות — דכתיב** [שנאמר]: **"כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי"** (ישעיה נז, טז), משמע, הרוח שעתידה לצאת לעולם, לעטוף גוף, נמצאת לפני ה'. **וטל שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות בו מתים — דכתיב** [שנאמר]: **"גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה"** (תהלים סח, י).


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:14
[Steinsaltz on Chagigah 12b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:14)

**שם** ברקיעים **אופנים ושרפים וחיות הקדש, ומלאכי השרת, וכסא הכבוד, מלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם בערבות,** ומביאים ראיה **שנאמר: "סלו לרכב בערבות ביה שמו"** (תהלים סח, ה) **ומנלן דאיקרי** [מניין לנו שערבות נקראו] **"שמים"? אתיא** [בא נלמד] הדבר בגזירה שווה של המילים **"רכיבה" "רכיבה", כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"סלו לרכב בערבות" וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"רכב שמים בעזרך"** (דברים לג, כו).


###### Steinsaltz on Chagigah 12b:15
[Steinsaltz on Chagigah 12b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/12b:15)

**וחשך וענן וערפל מקיפין אותו** — **שנאמר: "ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים"** (תהלים יח, יב). ושואלים: **ומי איכא חשוכא קמי שמיא** [והאם יש חושך לפני השמים, לפני הקדוש ברוך הוא]? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי"** [הוא מגלה עמוקות ונסתרות יודע מה בחושך, והאור עמו מצוי] (דניאל ב, כב), משמע שליד הקדוש ברוך הוא מצוי אור ולא חושך! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה] **הא** [זה] שיש עמו רק אור, מדובר