## Steinsaltz on Chagigah Daf 16b

###### Steinsaltz on Chagigah 16b:1
[Steinsaltz on Chagigah 16b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:1)

**הראשונים** שנימנו בכל זוג **היו נשיאים, ושניים להם** היו **אבות בית דין.**


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:2
[Steinsaltz on Chagigah 16b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:2)

א גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שלשה מזוגות הראשונים שאמרו שלא לסמוך, ושנים מזוגות האחרונים שאמרו לסמוך, הראשונים היו נשיאים, ושניים להם אבות בית דין,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים** בחילוף: **יהודה בן טבאי — אב בית דין** היה, **ושמעון בן שטח נשיא.**


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:3
[Steinsaltz on Chagigah 16b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:3)

ושואלים: **מאן תנא להא דתנו רבנן** [מי הוא התנא ששנה את זו ששנו חכמים] בברייתא: **אמר ר' יהודה בן טבאי: אראה בנחמה,** כלומר, אני נשבע, הלואי וכך אראה בנחמת ישראל **אם לא הרגתי עד זומם,** כדי **להוציא מלבן** (לעשות במכוון ובפומבי כנגד דעתם) **של צדוקין. שהיו** הצדוקים **אומרים: אין עדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנידון,** ואילו לפי המסורת רק אם לא נהרג הנידון הורגים את העד הזומם.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:4
[Steinsaltz on Chagigah 16b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:4)

**אמר לו שמעון בן שטח: אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי, שהרי אמרו חכמים: אין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם,** ולא אחד מהם בלבד. **ואין לוקין** אם היו חייבים מלקות — **עד שיזומו שניהם, ואין משלמין ממון** אם העלילו על אדם שהוא חייב כסף **עד שיזומו שניהם.**


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:5
[Steinsaltz on Chagigah 16b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:5)

כיון ששמע זאת, **מיד קבל עליו יהודה בן טבאי שאינו מורה הלכה אלא בפני שמעון בן שטח,** שראה שאינו יכול לסמוך על דעת עצמו.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:6
[Steinsaltz on Chagigah 16b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:6)

ומספרים עוד: **כל ימיו של יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו הרוג** לבקש מחילה, **והיה קולו נשמע** בבכי. **כסבורין העם לומר שקולו של הרוג הוא** שעולה מקברו. **אמר להם** יהודה בן טבאי: **קולי הוא,** ו**תדעו** שכן הוא, **שלמחר,** לעתיד, **הוא,** כלומר, אני (וכינה בלשון זו כיון שלא רצה לומר דבר רע) **מת, ואין קולו נשמע** עוד.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:7
[Steinsaltz on Chagigah 16b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:7)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי:** מכאן בעצם אין הוכחה, שאפשר היה עוד לומר **ודלמא פיוסי פייסיה** [ושמא פייס אותו] את הנהרג בעולם הבא, **או** להיפך **בדינא תבעיה** [שבדין שמים תבע אותו הנהרג] ולכן אין הקול נשמע עוד.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:8
[Steinsaltz on Chagigah 16b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:8)

ולענייננו, **מני הא** [כדעת מי ברייתא זו]? **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שהיא שיטת **ר' מאיר,** ש**אמר** כי **שמעון בן שטח אב בית דין, ר' יהודה בן טבאי נשיא — היינו דקא מורי** [זה הטעם שהיה מורה] קודם לכן **הלכה בפני שמעון בן שטח,** ורק לאחר מעשה זה קיבל עליו שלא יורה אלא בפניו. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שזו כדעת **רבנן** [חכמים] **דאמרי** [שאומרים]: **יהודה בן טבאי אב בית דין** היה, **שמעון בן שטח נשיא** היה, אם כן למה היה צריך לקבל עליו? הלא **אב בית דין בפני נשיא מי** [האם] **מורה הלכה?**


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:9
[Steinsaltz on Chagigah 16b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:9)

ודוחים: **לא,** אפשר לומר: **מאי** [מה פירוש] **"קבל עליו" דקאמר** [שאמר] הוא לענין **לאצטרופי** [להצטרף], ש**אפילו אצטרופי** [להצטרף] בדין עם אחרים **נמי לא מצטריפנא** [גם כן אינני מצטרף] עד שאשמע את דעתו של שמעון בן שטח.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:10
[Steinsaltz on Chagigah 16b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:10)

ב שנינו במשנה: **יצא מנחם ונכנס שמאי.** ושואלים: **להיכן יצא** מנחם? **אביי אמר: יצא לתרבות רעה,** וכדי שלא לפרט בנושא אמרו בקיצור שיצא. **רבא אמר: יצא לעבודת המלך,** שקיבל תפקיד בעבודת המלך ולא נשאר יותר בסנהדרין. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **יצא מנחם לעבודת המלך, ויצאו עמו** עוד **שמונים זוגות תלמידים לבושין סיריקון** [בגדי משי], שנכנסו לעבודת השלטונות, ולא עסקו עוד בתורה.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:11
[Steinsaltz on Chagigah 16b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:11)

ג **אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן: לעולם אל תהא שבות** (מלאכה האסורה בשבת מדברי סופרים בלבד) **קלה בעיניך, שהרי סמיכה** ביום טוב **אינה** אסורה **אלא משום שבות** (שהיא, כמו רכיבה, שימוש בבעלי חיים), שהרי אינה מלאכה ממש, לפי שאין בה אלא דמיון למלאכה, בכל זאת **נחלקו בה גדולי הדור** במשך דורות רבים.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:12
[Steinsaltz on Chagigah 16b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:12)

ותוהים: **פשיטא** [פשוט], כיון שתקנת חכמים מקובלת היא, מדוע תהיה קלה בעיני כל אדם? ומשיבים: **שבות מצוה אצטריכא ליה** [הוצרכה לו] לומר. שהרי שבות זו של סמיכה איננה לצרכי האדם, אלא לצורך מצוה, ובכל זאת חמורה היתה בעיניהם.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:13
[Steinsaltz on Chagigah 16b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:13)

ותוהים: **הא נמי פשיטא** [גם זו פשוטה], שהרי אף בזה אסרו חכמים! ומשיבים: דברי ר' יוחנן כאן **לאפוקי ממאן דאמר** [להוציא מדעת מי שאומר] ש**בסמיכה גופה פליגי** [עצמה נחלקו] ועיקר המחלוקת היתה האם יש צורך לסמוך על שלמי חובה, או לא, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] כי **בשבות הוא** הנושא **דפליגי** [שהם חלוקים בו] ולא בעצם הסמיכה.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:14
[Steinsaltz on Chagigah 16b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:14)

**אמר רמי בר חמא: שמע מינה** [למד מכאן] ממחלוקת זו, כי מצוות **סמיכה** היא לא רק בזה שמניחים ידים על ראש הבהמה אלא יש להשען **בכל כחו בעינן** [צריכים אנו]. **דאי סלקא דעתך לא בעינן** [שאם עולה על דעתך שאין אנו צריכים] **בכל כחו, מאי קא עביד** [מה איסור הוא עושה] בהנחת היד? **ליסמוך** [שיסמוך] אף ביום טוב, שהרי אין זו מלאכה כלל!


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:15
[Steinsaltz on Chagigah 16b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:15)

**מיתיבי** [מקשים] על כך, ממה שנאמר: **"דבר אל בני ישראל"** (ויקרא א, ב), וסמוך אליו **"וסמך** ידו על ראש העולה" (ויקרא א, ד), ומסמיכות הדברים למדים כי **בני ישראל סומכין, ואין בנות ישראל סומכות. ר' יוסי ור' ישמעאל אומרים: בנות ישראל סומכות רשות,** שמותר להן לסמוך, אף שאינן חייבות בכך.


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:16
[Steinsaltz on Chagigah 16b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:16)

**אמר ר' יוסי, סח לי** החכם **אבא אלעזר: פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים, והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים.** ו**לא מפני ש**יש חובת **סמיכה בנשים, אלא כדי לעשות נחת רוח לנשים** שהן מקריבות קרבן בכל פרטיו ודקדוקיו כאנשים. **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר כי **סמיכה בכל כחו בעינן** [צריכים אנו], וכי **משום נחת רוח** של ה**נשים עבדינן** [עושים אנו] **עבודה בקדשים?** שהרי הסמיכה בכח, שנשען על הבהמה, כמוה כעבודה שעושה בבהמת הקדשים ואם עושה אותה למרות שאינו מחוייב בה, נמצא עושה עבודה בקדשים! **אלא לאו שמע מינה לא בעינן** [האם לא תלמד מכאן שאין אנו צריכים] שתהא הסמיכה **בכל כחו!**


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:17
[Steinsaltz on Chagigah 16b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:17)

ודוחים: **לעולם אימא** [אמור] **לך** כי **בעינן** [צריכים אנו] שתהא הסמיכה **בכל כחו,** וכאן, שהרשו לנשים לסמוך — **דאמר להו** [שאומר להן]: **אקפו ידייכו** [הקלו את ידיכן], אל תלחצו בכוח, אלא תסמכו רק בקלות, ואין בכך כל עבודה. ואומרים: **אי הכי** [אם כך] שכך עשו, אם כן הטעם שנתנו **"לא מפני שסמיכה בנשים"** אינו קשור להלכה זו, כי **תיפוק ליה** [תצא לו] התרת מעשה זה בנשים, משום ש**אינה** נחשבת **לסמיכה כלל,** שהרי אם סמיכה היא בכל כוחו, והן לא עשו כך, נמצא שלא היתה זו סמיכה כלל!


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:18
[Steinsaltz on Chagigah 16b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:18)

**אמר ר' אמי: חדא** [טעם אחד] **ועוד** טעם **קאמר** [אמר], **חדא** [אחד] — **דליתא** [שאינה נחשבת] **לסמיכה כלל** כיון שלא היה בכל כוחן, **ועוד** — שעשו זאת **כדי לעשות נחת רוח לנשים.**


###### Steinsaltz on Chagigah 16b:19
[Steinsaltz on Chagigah 16b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/16b:19)

**אמר רב פפא: שמע מינה** [למד מכאן] שכל דבר שאסור להשען או לשבת עליו בשבת ובחג — גם **צדדין אסורין, דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר ש**צדדין מותרין,** אם כן אפשר היה לומר לנשים **לסמוך לצדדין,** ולא על גבה של הבהמה אלא על ראשה. **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] כי **צדדין אסורין.**