## Steinsaltz on Chagigah Daf 18a

###### Steinsaltz on Chagigah 18a:1
[Steinsaltz on Chagigah 18a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:1)

**לא ידענא** [אין אני יודע] **כמה** ימים לתשלומים, **קא משמע לן** [השמיע לנו] מדברי **ר' אלעזר אמר ר' אושעיא** שהם שבעה ימים.


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:2
[Steinsaltz on Chagigah 18a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:2)

**וריש לקיש אמר** ראיה אחרת: מעצם שמו של היום **"וחג הקציר"** (שמות כג, טז). וכך נלמד: **איזהו חג שאתה חוגג** בו **וקוצר בו — הוי אומר זה עצרת.** ונברר: **אימת** [מתי] עושים כן? **אילימא** [אם תאמר] **ביום טוב** עצמו — **קצירה ביום טוב מי שרי** [האם מותרת]? **אלא לאו** [האם לא] הכוונה ביום שהוא **לתשלומין.**


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:3
[Steinsaltz on Chagigah 18a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:3)

**אמר ר' יוחנן** לריש לקיש: **אלא מעתה** לפי אותה דרך־פירוש, **"חג האסיף"** (שמות כג, טז) תאמר גם כן: **אי זהו חג שיש בו אסיפה — הוי אומר זה חג הסוכות, אימת** [אימתי] נעשה הדבר? **אילימא** [אם תאמר] **ביום טוב** עצמו — **מלאכה ביום טוב מי שרי** [האם מותרת]? **אלא בחולו של מועד.** אולם אף **חולו של מועד מי שרי** [האם מותר]? שהרי אין עושים בו רק מלאכה של דבר שיאבד אם לא תיעשה בו ביום. **אלא** על כרחך אתה מפרש ש"חג האסיף" תפקידו לציין את העונה בשנה — **חג הבא בזמן אסיפה, הכא נמי** [כאן גם כן] יש לפרש "חג הקציר" — **חג הבא בזמן קצירה.**


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:4
[Steinsaltz on Chagigah 18a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:4)

א ומעירים: **מכלל** דברי ריש לקיש ור' יוחנן למדים אנו **דתרוייהו סבירא להו** [ששניהם סבורים] ש**חולו של מועד אסור בעשיית מלאכה** מן התורה, שהרי אין ריש לקיש חולק על הערתו של ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:5
[Steinsaltz on Chagigah 18a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:5)

ויש לשאול: **מנהני מילי** [מניין הדברים הללו], מה המקור בתורה לאיסור זה? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: **"את חג המצות תשמר שבעת ימים"** (שמות כג, טו) — **לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה** ("תשמור" — לשון איסור "לא תעשה" הוא), אלו **דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: אינו צריך** לראיה זו, שאינה כפשוטו של מקרא, אלא זה נלמד מ**קל וחומר,** ובאופן זה: **ומה ראשון ושביעי** של פסח **שאין קדושה לפניהן ולאחריהן** (לפני הראשון ואחרי השביעי) אלא ימי חול — **אסור בעשיית מלאכה,** ימי **חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן** (של יום טוב ראשון ואחרון) — **אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה.**


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:6
[Steinsaltz on Chagigah 18a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:6)

ומקשים: **ששת ימי בראשית,** כלומר: ימות השבוע, **יוכיחו, ש**הרי **יש קדושה לפניהן ולאחריהן** ביום שבת, **ומותרין בעשיית מלאכה!** את הקושיה הזאת דוחים: **מה לששת ימי בראשית** שהם ימי חול גמורים **שאין בהן קרבן מוסף, תאמר בחולו של מועד שיש בו קרבן מוסף** ויש בו קדושה מסויימת. על דחייה זו מקשים: **ראש חדש יוכיח, שיש בו קרבן מוסף, ומותר בעשיית מלאכה!** את הקושיה הזו דוחים: **מה לראש חדש שאין קרוי "מקרא קדש" תאמר בחולו של מועד שקרוי "מקרא קדש",** ו**הואיל וקרוי מקרא קדש — דין הוא שאסור בעשיית מלאכה.**


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:7
[Steinsaltz on Chagigah 18a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:7)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] באותו נושא: ביום ראשון של חג הפסח (וסוכות) נאמר: **"כל מלאכת עבדה לא תעשו"** (ויקרא כג, לה), וסמוך לו: "והקרבתם אשה לה' שבעת ימים" — **לימד על חולו של מועד** שהוא בתוך שבעה ימים **שאסור בעשיית מלאכה,** אלו **דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר** בתחילת פרשת המועדות **"אלה מועדי ה'** מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם**"** (ויקרא כג, ב), **במה הכתוב מדבר? אם ב**יום ה**ראשון** של חג — **הרי כבר נאמר** בו לעצמו במפורש **"שבתון", אם בשביעי — הרי כבר נאמר** בו **"שבתון", הא** [הרי] **אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה.**


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:8
[Steinsaltz on Chagigah 18a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:8)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת], נאמר: **"ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה'** אלהיך לא תעשה מלאכה**"** (דברים טז, ח) **מה שביעי עצור** בעשיית מלאכה — **אף ששת ימים** של חול המועד **עצורין,** שהרי נאמר "וביום השביעי" ב־ו' החיבור, לחבר יום זה לימים שלפניו. **אי** [אם] כך, נאמר: **מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששת ימים** של חול המועד יהיו **עצורין בכל מלאכה** (אפילו שאיננה מלאכת דבר האבד) —


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:9
[Steinsaltz on Chagigah 18a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:9)

**תלמוד לומר: "וביום השביעי** (בלבד) **עצרת"** ללמד: **השביעי עצור בכל מלאכה, ואין ששה ימים עצורין בכל מלאכה** אלא במלאכות מסויימות. ומאחר שלא מפורש בכתוב אילו מלאכות אסורות צריך לומר **הא** [הרי] **לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, לומר לך איזה יום אסור** במלאכה **ואיזה יום מותר, איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.**


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:10
[Steinsaltz on Chagigah 18a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:10)

ב שנינו במשנה: **ומותרין** ימי הטיבוח **בהספד ותענית שלא לקיים את דברי** הצדוקים **האומרין עצרת לאחר השבת.** ומקשים, **והאיתמר** [והרי נאמר]: **מעשה ומת אלכסא בלוד ונכנסו כל ישראל לסופדו ולא הניחם ר' טרפון** לעשות כן, **מפני שיום טוב של עצרת היה.**


###### Steinsaltz on Chagigah 18a:11
[Steinsaltz on Chagigah 18a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/18a:11)

ומבררים: **יום טוב סלקא דעתך** [עולה על דעתך] לומר, **אי** [אם] **ביום טוב מי קאתו** [האם הם באים]? הרי ודאי שאין העם בא להספד ביום טוב עצמו, **אלא אימא** [אמור] **מפני שיום טבוח היה,** משמע שביום טיבוח אין מספידים! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **כאן ביום טוב שחל להיות אחר השבת** ויום טיבוח שלו הוא לא ביום ראשון, שכיון שמקריבים בו קרבנות יש בו משום קדושת עצרת וראוי לנהוג בו מנהג חג. **כאן ביום טוב שחל להיות בשבת,** כיון שיום טיבוח שלו חל ביום ראשון, אין נוהגים בו מנהג חג גמור, כדי להוציא מדעת הצדוקים.