## Steinsaltz on Chagigah Daf 3b

###### Steinsaltz on Chagigah 3b:1
[Steinsaltz on Chagigah 3b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:1)

**"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"** (דברי הימים א' יז, כא) ופירוש "אחד" הוא מיוחד.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:2
[Steinsaltz on Chagigah 3b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:2)

ועוד הוסיפו: **ואף הוא** ר' אלעזר בן עזריה **פתח ודרש:** נאמר, **"דברי חכמים כדרבנות וכמסמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד"** (קהלת יב, יא), **למה נמשלו דברי תורה לדרבן — לומר לך: מה דרבן זה מכוון את הפרה לתלמיה** והיא חורשת וגורמת בדרך **להוציא חיים** (מזון מן האדמה) **לעולם — אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים.** אולם, **אי** [או] **מה דרבן זה מטלטל** ואיננו קבוע **אף דברי תורה מטלטלין** לפי הנסיבות — **תלמוד לומר** בהמשך הכתוב הזה: **"מסמרות",** שהם קבועים לעד.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:3
[Steinsaltz on Chagigah 3b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:3)

ומאידך, אפשר לומר **אי** [או] **מה מסמר זה חסר ולא יתר** שהוא מתכלה עם הזמן ואינו גדל **אף דברי תורה חסרין ולא יתירין — תלמוד לומר: "נטועים"** (קהלת יב, יא), **מה נטיעה זו פרה ורבה** וגדלה **אף דברי תורה פרין ורבין. "בעלי אספות" — אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות** (קבוצות קבוצות) **ועוסקין בתורה.** ואף שבין החכמים יש לעתים מחלוקות, **הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין,**


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:4
[Steinsaltz on Chagigah 3b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:4)

אם כן **שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה** כאשר יש בה כל כך הרבה מחלוקות וחילוקי דעות — **תלמוד לומר: "כולם נתנו מרעה אחד"** (קהלת יב, יא), לומר: **אל אחד נתנן, פרנס אחד** (משה רבינו) **אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב** [שנאמר]: **"וידבר אלהים את כל הדברים האלה"** (שמות כ, א), ולשון הריבוי בכתוב, כלומר: את כל הדברים, על כל שינוייהם ומחלוקותיהם.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:5
[Steinsaltz on Chagigah 3b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:5)

**אף אתה,** הלומד, **עשה אזניך כאפרכסת** (הכלי שבו שופכים את גרגירי התבואה לרחיים), **וקנה לך לב מבין לשמוע** גם **את דברי מטמאים ו**גם **את דברי מטהרים, את דברי** ה**אוסרין ואת דברי** ה**מתירין, את דברי** ה**פוסלין ואת דברי** ה**מכשירין.** כששמע ר' יהושע דברים אלה, **בלשון הזה אמר להם: אין דור** נחשב **יתום** (בלא אב ומדריך) כאשר **ר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.**


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:6
[Steinsaltz on Chagigah 3b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:6)

ושואלים: כיון שהיו בידם דברים יפים אלה מפי ר' אלעזר בן עזריה, **ולימרו ליה בהדיא** [ושיאמרו לו במישרין, מיד] מה שמעו בדרשה ומפני מה הססו תחילה לומר לו? ומשיבים: **משום מעשה שהיה** חששו לומר זאת. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מעשה בר' יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני ר' אלעזר בלוד, אמר לו** ר' אלעזר: **מה חידוש היה בבית המדרש היום?**


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:7
[Steinsaltz on Chagigah 3b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:7)

**אמר ליה** [לו]: **נמנו** הצביעו ומנו את הדעות **וגמרו** (החליטו) ש**עמון ומואב** בעבר הירדן, מאחר שאינם חלק מארץ ישראל אין דין שמיטה ומעשרות חל עליהם, ומכל מקום כיון שסמוכים לארץ ישראל **מעשרין מעשר עני ב**שנת ה**שביעית** (השמיטה), והיו צריכים להחליט על כך, משום שנחלקו איזה מן המעשרות צריכים הם להפריש.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:8
[Steinsaltz on Chagigah 3b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:8)

**אמר לו** ר' אלעזר בכעס: **יוסי, פשוט ידיך וקבל עיניך,** שיצאו עיניו ממקומן ויפלו לתוך ידיו. ואכן כך אירע לו, **פשט** את **ידיו וקבל עיניו. בכה ר' אלעזר ואמר:** נאמר **"סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם"** (תהלים כה, יד), שהם מכוונים לאמת אף בלי לדעת את הסיבות האמיתיות.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:9
[Steinsaltz on Chagigah 3b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:9)

**אמר לו: לך אמור להם** לחכמים בבית המדרש: **אל תחושו למניינכם** שמא לא החלטתם כהלכה, שאתם סבורים שתקנתם תקנה חדשה, **כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו ורבו מרבו: הלכתא** [הלכה] **למשה מסיני** ש**עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.** ו**מה טעם** — משום ש**הרבה כרכים כבשום עולי מצרים** בימי יהושע **ולא כבשום עולי בבל** בימי בית השני,


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:10
[Steinsaltz on Chagigah 3b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:10)

**מפני שקדושה ראשונה** שנתקדשה ארץ ישראל עם כיבושה על ידי יהושע **קדשה לשעתה** כל עוד ישבו ישראל בארצם **ולא קדשה לעתיד לבא** לאחר חזרתם מן הגלות, **והניחום** עולי בבל את המקומות הללו שלא כבשו **כדי שיסמכו עליהן עניים** שבכל המקומות הללו מעשרים מעשר עני בשנה זו, ויש עניים שאין להם די מזון ופרנסה **בשביעית** שבה אין זורעים וקוצרים.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:11
[Steinsaltz on Chagigah 3b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:11)

**תנא** [שנה החכם]: **לאחר שנתיישבה דעתו** של ר' אלעזר מכעסו **אמר: יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן, וחזרו.** וכיון שאירע מעשה זה שכעס ר' אלעזר כשאמרו לו דבר שנראה לתלמידים כחידוש, לא רצו תלמידי ר' יהושע לומר לו עד שאמר להם במפורש שהוא רוצה בכך.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:12
[Steinsaltz on Chagigah 3b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:12)

א **תנו רבנן** שואלים: **איזהו שוטה** (משוגע)? כלומר, מה הם סימניו של שוטה? ומשיבים: **היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו. איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בדבר, **רב הונא אמר: עד שיהו** כל הסימנים הללו **כולן בבת אחת, ר' יוחנן אמר: אפילו** כשעושה **אחת מהן** הוא נחשב שוטה.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:13
[Steinsaltz on Chagigah 3b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:13)

ובבירור הדברים שואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אי דעביד להו** [אם שהוא עושה אותם] **דרך שטות** (שגעון), אם כן **אפילו בחדא נמי** [באחת גם כן] די, שהרי ברור שמשוגע הוא, **אי דלא עביד להו** [אם שאיננו עושה אותם] **דרך שטות** ונראה שיש לו טעם בדבר — **אפילו** אם עושה את **כולהו** [כולם] **נמי** [גם כן] **לא** נחשיבנו כמשוגע, שבמקרה כזה אין אלה סימן לשגעון.


###### Steinsaltz on Chagigah 3b:14
[Steinsaltz on Chagigah 3b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/3b:14)

ומשיבים: **לעולם** תפרש **דקא עביד להו** [שהוא עושה אותם] **דרך שטות,** אלא שבכל אחד לעצמו אפשר היה לתת טעם שיש בו הגיון; **והלן בבית הקברות** — **אימור** [אמור] ש**כדי שתשרה עליו רוח טומאה הוא דקא עביד** [שעושה] ואף מעשה זה שאיננו מן הראוי, כיון שיש בכך טעם — איננו סימן לשגעון. **והיוצא יחידי בלילה** — **אימור** [אמור] שמא **גנדריפס אחדיה** [קדחת אחזה אותו] והוא רוצה לצנן עצמו, **והמקרע את כסותו — אימור** [אמור] **בעל מחשבות הוא** שהוא שקוע במחשבותיו ומודאג, וקורע את בגדיו בלי משים, אולם **כיון דעבדינהו לכולהו** [שעשה את כולם יחד] **הוה להו** [הרי הם]