## Steinsaltz on Chagigah Daf 7b

###### Steinsaltz on Chagigah 7b:1
[Steinsaltz on Chagigah 7b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:1)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** דבר זה **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] ואין צריך לאומרו, כי **הי מינייהו משוית להו** [את אלה מהם תעשה אותם] כ**פושעים** (רשלנים), **והי מינייהו משוית להו** [את אלה מהם תעשה אותם] **זריזין,** שודאי אינו ראוי שיאחרו אחדים לבוא וייראו כמתרשלים!


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:2
[Steinsaltz on Chagigah 7b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:2)

ושואלים: אם כן, **אלא קרא למאי אתא** [פסוק זה "כל זכורך" למה הוא בא]? ומשיבים: **לכ** מו שאמרו **אחרים, דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **אחרים אומרים: המקמץ** (אוסף צואת כלבים) **והמצרף נחשת, והבורסי** (מעבד עורות) שכולם ריחם רע ביותר **פטורין מן הראייה, שנאמר "כל זכורך" — מי שיכול לעלות עם כל זכורך, יצאו אלו שאינם יכולין לעלות עם כל זכורך** לפי שהכל מתרחקים מהם, ולכן אין עליהם חובת עלייה ברגל.


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:3
[Steinsaltz on Chagigah 7b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:3)

א משנה **עולות** שמביאים **במועד, באות מן החולין** ולא מכספים אחרים, כגון מעשר שני, **והשלמים** אפשר להביא גם **מן המעשר,** מכסף פדיון מעשר שני שמעלים ואוכלים בירושלים. שלמי **יום טוב הראשון של פסח, בית שמאי אומרים:** מביאים **מן החולין, ובית הלל אומרים:** אף **מן המעשר.**


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:4
[Steinsaltz on Chagigah 7b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:4)

ובכלל, **ישראל יוצאין ידי חובתן** באכילת שלמי שמחה **בנדרים ונדבות** שהתנדבו במשך כל השנה, וכשמביאים אותם לירושלים ברגל ואוכלים מהם — יוצאים בהם גם משום שמחת החג, **ו**כן **במעשר בהמה. והכהנים** יוצאים ידי חובת שמחה **ב**אכילת **חטאות ואשמות ובבכור,** שקרבנות אלה נאכלים לכהנים, **ובחזה ושוק** שנותנים להם מן השלמים, ואף באכילתם יוצאים ידי חובת אכילת בשר שהיא משמחת החג, **אבל לא** יוצאים **בעופות,** חטאת העוף, **ולא במנחות,** שאין משום שמחה אלא באכילת בשר בהמה.


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:5
[Steinsaltz on Chagigah 7b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:5)

ב גמרא נאמר במשנה שעולות בחול המועד באות מן החולין, ומדייקים: **אלא עולות במועד** בלבד **הוא** ש**באות מן החולין,** ומכאן: **הא** [הרי] **ביום טוב** באות אף **מן המעשר, אמאי** [מדוע]? הלא עולה **דבר שבחובה היא, ו**כלל הוא ש**כל דבר שבחובה,** קרבן שחובתו של אדם להביא — **אינו בא אלא מן החולין** ואינו יוצא ידי חובה אלא בדבר שהוקדש לצורך זה בלבד ולא לצורך אחר.


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:6
[Steinsaltz on Chagigah 7b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:6)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיעה לנו המשנה] כשאמרה "במועד", שהדיוק הוא אחר: ש**עולות במועד — באות, ביום טוב — אינן באות** כלל, שאין מקריבים אותן ביום טוב. ותוהים: **כמאן** [כדעת מי] תעמיד את המשנה — **כבית שמאי?!**


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:7
[Steinsaltz on Chagigah 7b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:7)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה], **בית שמאי אומרים: מביאין** ביום טוב **שלמים, ואין סומכין עליהן,** לפי שיש צד של מלאכה בסמיכת בהמה ביום טוב, **אבל לא** מביאים **עולות,** שלפי שאינן נאכלות אינן איפוא צורך אדם אלא צורך גבוה, ולא הותרה שחיטה ביום טוב אלא לצורכי אדם. **ובית הלל אומרים: מביאין** גם **שלמים ו**גם **עולות, וסומכין עליהן.** ותמוה הדבר שסתם משנה תהא כדעת בית שמאי שנדחתה מן ההלכה!


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:8
[Steinsaltz on Chagigah 7b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:8)

ומשיבים: כדי להבין את המשנה יש לפרש כי **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך שנה התנא], כך צריך לומר: **עולות** של **נדרים ונדבות** שאינן מחובות הרגל, **במועד — באות, ביום טוב — אינן באות, ועולת ראייה — באה אפילו ביום טוב. וכשהיא באה — אינה באה אלא מן החולין** שהרי חובה היא. **ושלמי שמחה באין אף מן המעשר. וחגיגת** (קרבן שלמים של חג) של **יום טוב הראשון של פסח, בית שמאי אומרים: מן החולין** דווקא, **ובית הלל אומרים:** אף **מן המעשר.**


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:9
[Steinsaltz on Chagigah 7b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:9)

ומעירים, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא מפורשת גם כן כך]: **עולות נדרים ונדבות** שאינן מחובות הרגל **במועד — באות, ביום טוב** — **אינן באות. ועולת ראייה — באה אפילו ביום טוב. וכשהיא באה — אינה באה אלא מן החולין. ושלמי שמחה באין אף מן המעשר. וחגיגת יום טוב הראשון של פסח, בית שמאי אומרים:** אינה באה אלא **מן החולין, ובית הלל אומרים:** אף **מן המעשר.**


###### Steinsaltz on Chagigah 7b:10
[Steinsaltz on Chagigah 7b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/7b:10)

בנושא האחרון שואלים: **מאי שנא** [במה שונה, במה התייחדה] **חגיגת יום טוב הראשון של פסח** מקרבן חגיגה של שאר ימים טובים? **אמר רב אשי: הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו] בהדגשת הדבר, כדי למעט משהו, כלומר, כי **חגיגת חמשה עשר,** שלמי החגיגה הבאים ביום הראשון של החג — **אין** [כן], אבל **חגיגת ארבעה עשר,** שכאשר היה קרבן פסח מועט לפי מנין המנויים עליו, היו מביאים קרבן נוסף לשלמים, כדי שיהא הפסח נאכל על השובע, וקרבן זה הקרוי "חגיגת ארבעה עשר" — **לא,** אין חיוב להביאה מן החולין דווקא, לפי שאינה חובה גמורה.