## Steinsaltz on Chagigah Daf 8a

###### Steinsaltz on Chagigah 8a:1
[Steinsaltz on Chagigah 8a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:1)

**אלמא קסבר** [מכאן שסבור הוא] ש**חגיגת ארבעה עשר לאו דאורייתא** [אינה מן התורה], וכיון שאין חובה מן התורה להביאה, יכול להביאה אף מן המעשר.


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:2
[Steinsaltz on Chagigah 8a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:2)

א **אמר מר** [החכם] בברייתא, **בית הלל אומרים:** מביאים שלמי חגיגה אף **מן המעשר.** ושואלים: **אמאי** [מדוע]? הלא **דבר שבחובה הוא, וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין,** וכיצד יכול להביא קרבנות חובתו מן המעשר? **אמר עולא:** מדובר פה **בטופל** (מוסיף) כלומר, שמוסיף מן המעשר על החולין ומביאם כאחד.


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:3
[Steinsaltz on Chagigah 8a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:3)

בפרטי הלכה זו של טפילה נחלקו אמוראים: **חזקיה אמר, טופלין בהמה לבהמה,** שאם יש בביתו אנשים רבים ולא תספיק בהמה אחת, מביא בהמה אחת לשם חגיגה מן החולין, והשאר יטפול (יוסיף) ויקנה מכספי המעשר, שכיון שיוצא ידי חובת חגיגה באחת מהם יכול להביא את האחרות ממעשר שני או מעשר בהמה, **ואין טופלין מעות למעות,** שאין לצרף כספי מעשר וכספי חולין כדי לקנות בהם בהמה אחת לחגיגה. **ור' יוחנן אמר** להיפך: **טופלין מעות למעות, ואין טופלין בהמה לבהמה.**


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:4
[Steinsaltz on Chagigah 8a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:4)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **חזקיה, תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן.** ומפרטים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן,** נאמר: **"מסת** נדבת ידך אשר תתן**"** (דברים טז, י) — **מלמד שאדם מביא חובתו מן החולין. ומנין שאם רצה לערב מערב — תלמוד לומר: "כאשר יברכך ה' אלהיך"** (דברים טז, י) משמע שיכול להוסיף, ולשון "מערב" משמעה — עירוב כספים זה בזה.


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:5
[Steinsaltz on Chagigah 8a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:5)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **חזקיה: "מסת" — מלמד שאדם מביא חובתו מן החולין,** ונחלקו בדין זה בית שמאי ובית הלל ש**בית שמאי אומרים: יום ראשון** אינו מביא אלא **מן החולין, מכאן ואילך** מביא אף **מן המעשר. ובית הלל אומרים: אכילה ראשונה מן החולין, מכאן ואילך מן המעשר.** ואנו מבינים ש"אכילה ראשונה" היא בהמה ראשונה שאוכל וזה כשיטת חזקיה.


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:6
[Steinsaltz on Chagigah 8a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:6)

וכל זה אמור ביום טוב עצמו, **ושאר כל ימות הפסח,** שבהם חייב להביא שלמי שמחה, **אדם יוצא ידי חובתו** אפילו **במעשר בהמה.** ושואלים: **ביום טוב מאי טעמא** [מה טעם] **לא** יוצא ידי חובה במעשר בהמה?


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:7
[Steinsaltz on Chagigah 8a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:7)

**אמר רב אשי:** יש לחשוש שאם יזדקק לבהמות נוספות, כיון שהדבר נחוץ לו **דלמא אתי לעשורי** [שמא יבוא לעשר] **ביום טוב** עצמו, **ואי אפשר לעשר ביום טוב משום סקרתא** [הצבע], שכל היוצא עשירי היו צובעים אותו בצבע אדום, וכיון שהדבר אסור ביום טוב משום מלאכת כותב, אי אפשר להפריש מעשר.


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:8
[Steinsaltz on Chagigah 8a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:8)

ולבירור דברי הברייתא שואלים: **מאי** [מה] **משמע,** כיצד מובן **דהאי מסת לישנא** [ש"מסת" זה האמור בכתוב לשון] של **חולין הוא?** ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"וישם המלך אחשורוש מס על הארץ"** (אסתר י, א), ובוודאי שמדובר במס שהוא חולין.


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:9
[Steinsaltz on Chagigah 8a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:9)

ב שנינו במשנה כי **ישראל יוצאין ידי חובתן** במצות שמחה **בנדרים ונדבות. תנו רבנן** [שנו חכמים] על הכתוב **"ושמחת בחגך"** (דברים טז, יד) — **לרבות כל מיני שמחות ל**מצות **שמחה,** שכיון שציוותה התורה לשמוח (באכילת בשר) בחג, וכל הראוי לאכילה מצטרף למצוה זו, **מכאן אמרו חכמים: ישראל יוצאין ידי חובתן** בשמחה על ידי זה שאוכלים **ב**בשר **נדרים ונדבות ובמעשר בהמה,**


###### Steinsaltz on Chagigah 8a:10
[Steinsaltz on Chagigah 8a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/8a:10)

**והכהנים** יוצאים ידי חובת שמחה **ב**אכילת **חטאת ואשם ובבכור, ובחזה ושוק** של שלמים. **יכול** יצאו **אף ב**אכילת **עופות** (חטאת העוף) **ובמנחות — תלמוד לומר: "ושמחת בחגך",**