## Steinsaltz on Chagigah Daf 9a

###### Steinsaltz on Chagigah 9a:1
[Steinsaltz on Chagigah 9a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:1)

**לא שנו** (להלן) אותו (את יום טוב הראשון) את חוגג ואין אתה חוגג כל שבעה, **אלא שלא גמר, אבל גמר — חוזר ומקריב.**


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:2
[Steinsaltz on Chagigah 9a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:2)

ומבררים: **מאי** [מה פירוש] **"גמר"? אילימא** [אם לומר] שהכוונה היא ש**גמר** להקריב **קרבנותיו** ושוב אין בידו קרבנות — אם כן **מאי** [מה] חוזר ו**מקריב? אלא** הכוונה היא **שלא גמר היום,** ועדיין נשארו לו קרבנות — שאותם אינו חוזר ומקריב בשאר ימי החג, **אבל** אם **גמר היום** ולא הספיק להקריב — **חוזר ומקריב,** משמע שאף ר' יוחנן סבור שפעמים רשאי להקריב קרבן חגיגה שלא בפעם אחת.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:3
[Steinsaltz on Chagigah 9a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:3)

א משנה **מי שלא חג** (לא הקריב קרבן חגיגה) **ביום טוב הראשון של חג** הסוכות — **חוגג** (מביא **את** קרבנותיו) ב**כל** שאר ימי **הרגל, ו**אף ב**יום טוב האחרון של חג** (שמיני עצרת).


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:4
[Steinsaltz on Chagigah 9a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:4)

**עבר הרגל ולא חג — אינו חייב באחריותו,** שאף אם הפרישו ונאבד אינו צריך להביא קרבן אחר תחתיו, אלא איבד את המצוה, ו**על זה נאמר "מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות"** (קהלת א, טו).


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:5
[Steinsaltz on Chagigah 9a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:5)

**ר' שמעון בן מנסייא אומר: איזהו מעוות שאינו יכול להתקן?** לא כדוגמת הנאמר במשנה, שהיא רק הימנעות ממצוה, אלא **זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר,** שאינו יכול לתקן לחלוטין את עוונו, שהרי הממזר חי. שכן **אם תאמר** שמדובר **בגונב וגוזל** — אמנם מעוות הוא, אבל יכול לתקון שהרי **יכול הוא להחזירו** את מה שלקח, **ויתקן.**


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:6
[Steinsaltz on Chagigah 9a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:6)

**ר' שמעון בן יוחי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות, ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה** שהיה מתוקן ונתקלקל — הוא שאינו יכול לבא לידי תיקון.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:7
[Steinsaltz on Chagigah 9a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:7)

ב גמרא נאמר במשנה שאם לא הביא חגיגתו ביום טוב ראשון של חג הסוכות, יכול להביאה אף בשמיני עצרת, אף שהוא לכאורה חג לעצמו, ושואלים: **מנהני מילי** [מנין הדברים הללו]? **אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' ישמעאל:** לומדים גזירה שווה, **נאמר "עצרת" בשביעי של פסח** (דברים טז, ח) **ונאמר "עצרת" בשמיני של חג** (ויקרא כג, לו), **מה להלן** עצרת של פסח היא **לתשלומין,** שהרי היא בוודאי חלק מן החג, ואפשר להשלים בה את חובות החג — **אף כאן** שמיני עצרת של חג הסוכות הוא **לתשלומין.**


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:8
[Steinsaltz on Chagigah 9a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:8)

ומעירים: צריך לומר שבשני המקרים הללו המלה "עצרת" איננה נחוצה לענין אחר אלא ללימוד זה, והיא **מופנה** (פנויה ומיוחדת ללימוד זה), **דאי לאו** [שאם איננה] **מופנה** הרי לפי הכללים שבידינו, אם המלים המשמשות לצורך גזירה שווה אינן לגמרי מופנות (כלומר, בלתי נחוצות לענין), **איכא למיפרך** [יש אפשרות להפריך לשבור] את הגזירה השווה אם מוצאים הבדל בין הנושאים, וכאן גם כן יש מקום להקשות: **מה לשביעי של פסח שכן אינו חלוק** בדינו **מן** הימים **שלפניו** לענין קרבנות החג ואיסור חמץ, **תאמר בשמיני של חג** הסוכות **שחלוק מן** הימים **שלפניו** שהרי אין בו חיוב סוכה ולולב,


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:9
[Steinsaltz on Chagigah 9a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:9)

**לאיי אפנויי מופנה** [על כן ודאי מופנה]. וכיצד אנו מוכיחים זאת; **מכדי** [הרי] **מאי** [מה פירוש] **"עצרת" — עצור** (מנוע, אסור) **בעשיית מלאכה,** אולם דבר זה אינו נחוץ, **הכתיב** [שהרי נאמר] במפורש באותו יום **"לא תעשה מלאכה"** (דברים טז, ח), ואם כן, **"עצרת" דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **למה לי? אלא שמע מינה** [למד מכאן] שבא הדבר **לאפנויי** [להפנות] ועל מנת להשוות את הדינים בדרך גזירה שווה.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:10
[Steinsaltz on Chagigah 9a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:10)

ומעירים: **ו**ה**תנא** בברייתא **מייתי לה מהכא** [מביא, לומד אותה את ההלכה הזו, מכאן] מפסוק אחר: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], נאמר בחג הסוכות: **"וחגתם אתו חג לה' שבעת ימים"** (ויקרא כג, מא), **יכול יהא חוגג והולך** (מביא קרבנות הרגל) **כל שבעה** ימים של החג — **תלמוד לומר: "אתו",** ונדייק: **אותו,** את יום הראשון של החג, **אתה חוגג, ואי אתה חוגג כל שבעה. אם כן למה נאמר "שבעה" — לתשלומין,** ליום הראשון.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:11
[Steinsaltz on Chagigah 9a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:11)

**ומנין שאם לא חג יום טוב הראשון של חג** הסוכות **שחוגג והולך את כל הרגל ו**גם **יום טוב האחרון** של סוכות — **תלמוד לומר: "בחדש השביעי תחגו אתו"** (ויקרא כג, מא) משמע שאפשר לחוג לא רק בשבעת ימי החג, אלא גם לאחר מכן, **אי** [אם] **"בחדש השביעי" — יכול יהא חוגג והולך** כל **החדש כולו — תלמוד לומר "אותו",** משמעו: **"אותו"** את החג **אתה חוגג, ואי אתה חוגג חוצה לו** בימי החול.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:12
[Steinsaltz on Chagigah 9a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:12)

ג לעצם ההלכה הנזכרת בברייתא זו שואלים: **ומאי** [ומה המשמעות] של **תשלומין** ששנינו? ומשיבים, **ר' יוחנן אמר: תשלומין לראשון,** שכל קרבנות שהיה חייב להביא ביום הראשון של הרגל ולא הביא — יכול להשלים הבאתם בימים אחרים. **ור' אושעיא אמר: תשלומין זה לזה,** שכל יום הוא חיוב לעצמו — אם לא הביא קודם את קרבנו.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:13
[Steinsaltz on Chagigah 9a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:13)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם למעשה]? ומשיבים, **אמר ר' זירא:** לענין מי שהיה **חיגר ביום** ה**ראשון** של החג **ונתפשט** (והבריא) **ביום** ה**שני איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה, לדעת **ר' יוחנן** ש**אמר:** הימים האחרים הם **תשלומין לראשון** בלבד, ו**כיון** ש**לא חזי** [היה ראוי] לחוג **בראשון** שוב **לא חזי** [אינו ראוי] גם **בשני,** שהרי השני אינו אלא תשלומים לראשון בלבד. **ו**לדעת **ר' אושעיא** ש**אמר** שכל הימים הם **תשלומין זה לזה,** ומשום כך **אף על גב דלא חזי** [אף על פי שאינו ראוי] **בראשון** מכל מקום הרי **חזי** [הוא ראוי] **בשני,** שהרי הוא חיוב בפני עצמו.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:14
[Steinsaltz on Chagigah 9a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:14)

ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך]? והרי במקום אחר נחלקו אמוראים בפרטי דיני הנזיר; נזיר שנטמא במת חייב להביא קרבן על טומאתו ועליו להתחיל למנות את ימי נזירותו מתחילה. אמנם הנזיר מביא קרבן אחד על טומאות רבות, אבל אם עברו שמונה ימים מאז טומאתו הראשונה וחזר ונטמא, חייב הוא להביא שני קרבנות, משום שהטומאה השניה היתה בזמן הראוי כבר למנין נזירותו המחודשת.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:15
[Steinsaltz on Chagigah 9a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:15)

ובפרטי דין זה נחלקו: **חזקיה אמר** שאם **נטמא ביום** השמיני — **מביא** קרבן נוסף, אולם אם נטמא **בלילה** שלפניו — **אינו מביא,** שכיון שהלילה אינו זמן ראוי להבאת קרבנות, לכן אף שכבר עברו שבעה ימים, עדיין איננו נחשב כאילו נטמא ביום שראוי לו להבאת הקרבן, היום השמיני, ואינו חייב להביא קרבן נוסף, אלא די לו בקרבן אחד.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:16
[Steinsaltz on Chagigah 9a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:16)

**ור' יוחנן אמר: אף** אם נטמא **בלילה נמי** [גם כן] **מביא** קרבן נוסף, שאף כי הלילה אינו ראוי לקרבן, ואינו נחשב כראוי לגמרי לחובת נזירות, בכל זאת סבור ר' יוחנן שמביא קרבן נוסף, ומכאן שהוא סובר, שמי שלא יכול להביא קרבן בזמן מסויים, לא נדחה על ידי כך לחלוטין, ועדיין הוא נחשב כמחוייב בדבר הואיל ויש לו תשלומין למחר.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:17
[Steinsaltz on Chagigah 9a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:17)

**אמר ר' ירמיה:** יש להבדיל בין המקרים, כי **שאני** [שונה] קרבן הבא מחמת ה**טומאה דיש לה תשלומין בפסח שני** שאין לראות את הדיחוי כשאינו ראוי לקרבן כדיחוי מוחלט, המבטל את עצם חובת הקרבן באותו יום, וראיה לדבר מדיני קרבן פסח, שמי שלא יכל להקריב את הפסח בזמנו מחמת טומאה, אינו נדחה לגמרי, אלא משלים את הקרבתו בארבעה עשר באייר (פסח שני), ואף דין נזיר שנטמא כן.


###### Steinsaltz on Chagigah 9a:18
[Steinsaltz on Chagigah 9a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chagigah/r/9a:18)

**מתקיף לה** [מקשה על כך], על סברה זו **רב פפא: הניחא** [זה נוח] **למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] כי **פסח**