## Steinsaltz on Chullin Daf 102b

###### Steinsaltz on Chullin 102b:1
[Steinsaltz on Chullin 102b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:1)

מי ש**אכל צפור טהורה** (ממין הכשר לאכילה), אם אכלה **בחייה,** בלא שנשחטה — עובר אף **ב**אכילת שיעור **כל שהוא** ממנה, משום איסור אבר מן החי. אם אכלה **במיתתה** (שמתה בלא שנשחטה) — עובר עליה **ב**אכילת שיעור **כזית. ו**אם אכל ציפור **טמאה,** ממין שאינו כשר, **בין** שאכלה **בחייה בין** שאכלה **במיתתה** — חייב **ב**אכילת שיעור **כל שהוא** ממנה, ומשום אכילת דבר טומאה. הרי שלדעת רב חייבים על אכילת אבר מן החי בשיעור כל שהוא, ושלא כדברי רב יהודה בשמו, שצריך שיעור כזית! ומשיבים: **הכא** [כאן], בדברי רב שחייבים על אכילה בשיעור כל שהוא **נמי** [גם כן] המדובר **במשהו בשר,** אבל **גידים ועצמות** משלימים את הבשר לשיעור כזית.


###### Steinsaltz on Chullin 102b:2
[Steinsaltz on Chullin 102b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:2)

ומביאים עוד ראיה, **תא שמע** [בוא ושמע] שלא כשיטת רב יהודה בשם רב: **נטל צפור** חיה הכשרה לאכילה, **שאין בו** כשיעור **כזית, ואכלו** — **רבי פוטר** ממלקות, שלא עבר זה על איסור אבר מן החי, שלדעתו אין עוף שלם בכלל "אבר". **ו**אילו ר' אלעזר בר ר' שמעון מחייב, **שלדעתו העוף השלם נחשב כ"אבר", אף שאין בו שיעור כזית, ומתחייב עליו בכך.** ו**אמר ר' אלעזר בר' שמעון** בהסבר שיטתו **:** **קל וחומר** הוא, אם **על אבר ממנה** מעוף זה — הריהו **חייב, על כולה** — **לא כל שכן!** ואם **חנקה** (המית את העוף שלא בשחיטה), והריהו עתה נבילה, **ואכלה** — ל**דברי הכל** (ואף לדעת ר' אלעזר בר' שמעון) אינו חייב אלא **ב**שיעור **כזית,** וכדין האוכל מבשר הנבילה. ומעתה נדון בדברים:


###### Steinsaltz on Chullin 102b:3
[Steinsaltz on Chullin 102b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:3)

**עד כאן לא** שמענו כי **פליגי** [נחלקו] רבי ור' אלעזר בר' שמעון **אלא דמר סבר** [שחכם זה, ר' אלעזר בר' שמעון, סבור] כי כל בעל חיים, כבהמה וכעוף, כבר **בחייה ל**בתירת **אברים** היא **עומדת,** שכל אבר ואבר שבה, מוגדר כבר אז כ"אבר". **ומר סבר** [וחכם זה, רבי, סבור] כי **בחייה לאו** [לא] **לאברים** היא **עומדת.**


###### Steinsaltz on Chullin 102b:4
[Steinsaltz on Chullin 102b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:4)

ואולם **דכולי עלמא מיהא לא בעינן** [לדעת הכל על כל פנים אין אנו צריכים] שיעור **כזית** כדי לחייב על אכילת אבר מן החי, ושלא כשיטת רב יהודה בשם רב! **אמר רב נחמן** בדחיית הראיה: דברי ברייתא זו אמורים בציפור שיש בה רק **משהו בשר,** ומשלימים ה**גידים ועצמות** לשיעור כזית.


###### Steinsaltz on Chullin 102b:5
[Steinsaltz on Chullin 102b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:5)

ותוהים על הסבר זה: **ומי איכא מידי** [והאם יש דבר כזה], **דבכוליה לית ביה** [שבכל היצור כולו אין בו] **כזית בשר, ובחד אבר אית** [ובאבר אחד יש] **כזית** המורכב **ב**צירוף של **משהו בשר** ו**גידין ועצמות? אמר רב שרביא: אין** [כן], **בקלניתא** שהוא עוף רזה מאד.


###### Steinsaltz on Chullin 102b:6
[Steinsaltz on Chullin 102b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:6)

ומקשים על העמדת דברי הברייתא בקלניתא: **אימא סיפא** [אמור את סוף הברייתא] ששנינו בה שאם **חנקה ואכלה** — **דברי הכל** הריהו עובר **בכזית, והא** [והרי] **קלניתא עוף טמא הוא, ו**בענין זה **אמר רב:** ציפור **טמאה, בין בחייה בין במיתתה** עובר **במשהו! אלא** יש לומר שאין המדובר בקלניתא ממש (שהוא עוף טמא), אלא בעוף טהור שהוא **כעין קלניתא,** שהריהו רזה ביותר.


###### Steinsaltz on Chullin 102b:7
[Steinsaltz on Chullin 102b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:7)

א שנינו למעלה מחלוקתם של רבי ור' אלעזר בר' שמעון בדינו של האוכל ציפור טהורה שלימה שאין בה כזית, שרבי פוטרו ממלקות על איסור אבר מן החי, שכן אין עוף שלם נקרא "אבר", ואילו ר' אלעזר בר' שמעון מחייבו. ובשיטת רבי **אמר רבא: אם תמצא לומר** (אם נניח) ש**סבר רבי** כי **מחשבת אוכלין** (מחשבה שאדם חשב לאכול דבר שאין דרכו להיאכל) **שמה מחשבה** (שייחשב זה לדבר מאכל), מעתה אם בתחילה **חישב** אדם **לאוכלה** לציפור זו בחייה **אבר אבר, ו**לבסוף לא עשה כן אלא **אכלה כולה** כאחת — אף לשיטת רבי, הוא **חייב** על אכילה זו משום אבר מן החי.


###### Steinsaltz on Chullin 102b:8
[Steinsaltz on Chullin 102b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:8)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבא בשאלה: **ומי איכא מידי** [והאם יש דבר], ש**אילו אכיל ליה** [אוכל אותו] אדם **אחר** (שלא חשב לאוכלה אבר אבר) — ההוא **לא מיחייב** [אינו מתחייב] בכך. **ו**אם **אכיל ליה האי** [אוכל אותו אדם זה] (שחשב לאוכלה), הריהו **מיחייב** [מתחייב]? **אמר ליה** [לו]: רבא בתשובה: אין זו תמיהה, שכן **זה** מתחייב **לפי מחשבתו** (שחשב לאוכלה אבר אבר), **וזה** נפטר **לפי מחשבתו** (שחשב לאוכלה בשלמותה).


###### Steinsaltz on Chullin 102b:9
[Steinsaltz on Chullin 102b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:9)

**ו**כן **אמר רבא** בשיטת ר' אלעזר בר' שמעון: **אם תמצא לומר** (אם נניח) ש**סבר ר' אלעזר בר ר' שמעון** כי **מחשבת אוכלין שמה מחשבה,** מעתה, אם **חישב לאוכלה** לציפור זו כשהיא **מתה, ו**לבסוף **אכלה** כשהיא **חיה** — הריהו **פטור** מאיסור אבר מן החי, שכן לפי מחשבתו אין הציפור עומדת לנתיחת אבריה.


###### Steinsaltz on Chullin 102b:10
[Steinsaltz on Chullin 102b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:10)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבא בשאלה: **ומי איכא מידי** [והאם יש דבר], ש**אילו אכיל ליה** [אוכל אותו] אדם **אחר** (שחשב לאוכלה בחייה) הרי הוא **מחייב** [מתחייב] בכך, **ואכיל ליה האי** [ואוכל אותו אדם זה] (שחשב בתחילה לאוכלה לאחר מותה), והריהו **פטור** (אף שלבסוף אכלה כשהיא חיה)? **אמר ליה** [לו] רבא: אין זו תמיהה, שכן **זה** מתחייב **לפי מחשבתו, וזה** נפטר **לפי מחשבתו.**


###### Steinsaltz on Chullin 102b:11
[Steinsaltz on Chullin 102b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:11)

ב למעלה נדון איסור אבר מן החי, ועתה מביאים דברי חכמים ביחס למקור איסור זה. **אמר ר' יוחנן:** משמע הכתוב **"לא תאכל הנפש עם הבשר"** (דברים יב, כג) — **זה אבר מן החי,** שכן הריהו נקרא נפש שעודה עם הבשר (מצויה בבשר, בגוף החי). ואילו משמע הכתוב **"ובשר בשדה טרפה לא תאכלו"** (שמות כב, ל) — **זה בשר** היוצא **מן החי** (כבשר שפרש מבעל חיים ונמצא **בשדה),** **ו**כן **בשר מן** בעל החיים **הטרפה. ו**אילו


###### Steinsaltz on Chullin 102b:12
[Steinsaltz on Chullin 102b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:12)

**ר' שמעון בן לקיש אמר:** משמע הכתוב **"לא תאכל הנפש עם הבשר"** — **זה אבר מן החי, ובשר מן החי.** ואילו משמע הכתוב **"ובשר בשדה טרפה לא תאכלו"** — **זה בשר מן הטרפה.**


###### Steinsaltz on Chullin 102b:13
[Steinsaltz on Chullin 102b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:13)

ומעתה מבררים את הבדלי הדינים שבין שיטת ר' יוחנן ושיטת ריש לקיש: **אכל אבר מן החי ובשר מן החי** — **ל**דעת **ר' יוחנן** הריהו **חייב שתים** (שתי סדרות מלקות), שהרי עבר על שני איסורים הנלמדים מכתובים שונים. ואילו **ל**דעת **ר' שמעון בן לקיש אינו חייב אלא אחת,** שהרי לדעתו שני איסורים אלה נלמדים מכתוב אחד. ואם **אכל בשר מן החי ובשר מן הטרפה** — **ל**דעת **ר' שמעון בן לקיש** הריהו **חייב שתים,** שכן אלה נלמדים מכתובים שונים, ואילו **ל**דעת **ר' יוחנן אינו חייב אלא אחת.** אכן זה ש**אכל אבר מן החי ובשר מן הטרפה** — **לדברי הכל חייב שתים,** שלדברי הכל מקורם בשני כתובים שונים.


###### Steinsaltz on Chullin 102b:14
[Steinsaltz on Chullin 102b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/102b:14)

**ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] על מה ששנינו כי האוכל אבר מן החי ובשר מן הטריפה חייב שתים לדברי הכל, ממה ששנינו: