## Steinsaltz on Chullin Daf 103b

###### Steinsaltz on Chullin 103b:1
[Steinsaltz on Chullin 103b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:1)

**מכללו,** שהרי החלב מותר בחיה, **אבל** איסור **אבר** מן החי ש**לא הותר מכללו,** שנוהג אף בחיה — **לא** חל איסור נבילה וטריפה.


###### Steinsaltz on Chullin 103b:2
[Steinsaltz on Chullin 103b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:2)

א ועוד בענין איסור אכילת אבר מן החי. **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר** לחכמים ש**בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' שמעון בן לקיש מר' יוחנן:** אם נטל אדם אבר מן החי שיש בו שיעור כזית ו**חלקו** לשני חלקים עוד בהיותו **מבחוץ** לפיו, לפני שנתן את האבר בפיו לאוכלו, ואכל בתחילה חלק אחד ולאחר מכן את החלק האחר, **מהו** דינו להתחייב על כך. האם מצטרפים שני חצאי הזית לחייבו, כבשאר איסורי אכילה שמצטרפים חלקי האכילה לחייבו (אם נאכלו שניהם בפרק זמן "כדי אכילת פרס"). או שמא מאחר ואיסור אבר מן החי חידוש דין הוא, שהרי בשאר איסורי אכילה אין מחייבים על אכילת גידים ועצמות, ובאיסור זה מחייבים על כך. שמא אין לך בו אלא חידושו, ואין מתחייבים אלא על אכילת אבר הנעשית בבת אחת, ולא כשנעשתה בזה אחר זה? **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לר' שמעון בן לקיש: הריהו **פטור** על אכילה זו.


###### Steinsaltz on Chullin 103b:3
[Steinsaltz on Chullin 103b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:3)

חזר ושאל ר' שמעון בן לקיש: אם נתן כזית שלם לתוך פיו, ואולם חילקו **מבפנים** (בתוך פיו), ומשבאו שני החלקים סמוך לבית בליעתו בלע אותם בזה אחר זה, **מאי** [מה דינו]? **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לר' שמעון בן לקיש: **חייב.**


###### Steinsaltz on Chullin 103b:4
[Steinsaltz on Chullin 103b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:4)

וכיוצא בזה נמסר **ש****כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **אמר: חלקו מבחוץ** — **פטור** לדעת הכל. חילקו **מבפנים** — **ר' יוחנן אמר** שהריהו **חייב, ו**אילו **ריש לקיש אמר** שאף באופן זה **פטור.**


###### Steinsaltz on Chullin 103b:5
[Steinsaltz on Chullin 103b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:5)

ומסבירים את שיטותיהם: **ר' יוחנן אמר** שזה שחילק בתוך פיו הריהו **חייב** — ש**הרי נהנה גרונו** בסך הכל **בכזית. וריש לקיש** ש**אמר** שזה שחילק את הכזית בתוך פיו הריהו **פטור** על כך — **אכילה במעיו** שיש בה שיעור כזית **בעינן** [צריכים אנו] כדי לחייב על כך, **ו**במקרה זה שלפנינו **ליכא** [אין כאן] אכילת מעיים שיש בה בבת אחת שיעור כזית. ושואלים: לשיטת ר' יוחנן ברור הדבר מדוע אדם מתחייב על אכילת אבר מן החי, אף שבשעה שהאבר נמצא בפיו הריהו נחלק לחלקים.


###### Steinsaltz on Chullin 103b:6
[Steinsaltz on Chullin 103b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:6)

**אלא ל**שיטת **ר' שמעון בן לקיש** הפוטר בכל מקרה בו הדבר הנאכל נחלק בתוך פיו של האוכל, מעתה **היכי משכחת לה דמחייב** [כיצד אתה מוצא אותה אפשרות שהוא מתחייב], באכילתו, שהרי תמיד נחלק המאכל בזמן אכילתו? **אמר רב כהנא: בגרומיתא זעירתא** [בעצם זעירה] שהוא יכול לבלוע אותה בשלימות, בלא שתיחלק. 
 למעלה למדנו כי מוסכם על ר' יוחנן וריש לקיש שזה שחילק את האבר מן החי מחוץ לפיו, ולאחר מכן אכל את החלקים בזה אחר זה, הריהו פטור.


###### Steinsaltz on Chullin 103b:7
[Steinsaltz on Chullin 103b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:7)

**ו**בענין זה מביאים כי **ר' אלעזר אמר** כי **אפילו** זה ש**חלקו מבחוץ נמי** [גם כן] הריהו **חייב** על כך, וטעם הדבר — שלדעתו כל דבר שהריהו **מחוסר קריבה** (שחלקיו השונים אינם קרובים זה לזה, כדוגמת שני חלקי כזית האבר מן החי הללו, שחילקם מחוץ לפיו ונאכלו בזה אחר זה) **לאו** [לא] **כמחוסר מעשה דמי** [נחשב] הדבר, שאין זה נחשב כאילו אכל רק חצי זית, ולאחר מכן שוב אכל חצי זית, אלא כאילו אכל כזית שלם בבת אחת.


###### Steinsaltz on Chullin 103b:8
[Steinsaltz on Chullin 103b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:8)

ב מתוך שנידונה למעלה מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש באכילת אבר מן החי, מביאים עוד ממחלוקתם בענין דרך האכילה המחייבת באיסורי אכילה. **אמר ר' שמעון בן לקיש:** שיעור **כזית שאמרו** חכמים בכל אכילות של איסור שמתחייב בו האוכל, הכוונה לשיעור הנבלע שהוא כזית, **חוץ** (מלבד) **משל** האיסור שנותר לאחר הלעיסה **בין השינים,** שמה שנשאר בין השיניים אינו נחשב להצטרף לשיעור המחייב. **ו**אילו ר' יוחנן אמר: **אף עם** של **בין השינים.**


###### Steinsaltz on Chullin 103b:9
[Steinsaltz on Chullin 103b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:9)

**אמר רב פפא** בהסבר מחלוקתם: **ב**חלק המאכל **של בין** ה**שינים** — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים], ואף ר' יוחנן מודה שאינו מצטרף לשיעור כזית המחייב, **כי פליגי** [כאשר ר' יוחנן וריש לקיש חולקים] הרי זה ביחס לחלק האוכל שנמצא **בין החניכיים,** שהרי הגרון נהנה ממנו, ואולם אין המעיים נהנות ממנו. ובכך נחלקו: **מר סבר** [חכם זה, ר' יוחנן, סבור] שמצטרף חלק זה לשיעור כזית, ש**הרי נהנה גרונו בכזית. ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ריש לקיש, סבור] שאין חלק זה מצטרף לשיעור המחייב, שכן **אכילה במעיו** של שיעור כזית **בעינן** [צריכים אנו], וחלק זה שבחניכיים לא נכנס למעיו.


###### Steinsaltz on Chullin 103b:10
[Steinsaltz on Chullin 103b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:10)

ג למעלה למדנו כי לדעת ר' יוחנן אדם חייב באכילת איסור על הנאת גרונו שיש בה שיעור כזית, ועוד בענין זה **אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: אכל** דבר איסור ששיעורו **חצי זית, והקיאו, וחזר ואכל חצי זית אחר** — הריהו **חייב** על כך, אף שבסופו של דבר לא בא למעיו כזית איסור שלם. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]?


###### Steinsaltz on Chullin 103b:11
[Steinsaltz on Chullin 103b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:11)

— סוף סוף **הרי נהנה גרונו בכזית. בעא** [שאל] **ר' אלעזר מר' אסי:** אם **אכל** דבר איסור בשיעור **חצי זית, והקיאו, וחזר ואכלו** לאותו חצי זית של איסור, **מהו** הדין? ותוהים על שאלת ר' אלעזר: **מאי קא מיבעיא ליה** [מה היא השאלה שנשאלה לו]? **אי הוי** [אם חצי זית זה שנאכל ולאחר מכן הוקא נחשב] כ**עיכול,** אם כן שוב אינו נחשב דבר אוכל אלא כפרש ואין לחייב על האכילה השניה, **אי לא הוי** [או אין הוא נחשב] **עיכול,** יש לחייבו אף על האכילה השניה. **ו**אולם אם זו היא בעייתו, **תיבעי ליה** [תישאל לו שאלתו] ב**כזית** שלם שאכלו והקיאו וחזר ואכלו, אם חייב הוא על כך סדרה אחת של מלקות או שתי סדרות מלקות!


###### Steinsaltz on Chullin 103b:12
[Steinsaltz on Chullin 103b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:12)

**אלא** השאלה היתה: **אי בתר** [אם אחר] הנאת **גרונו אזלינן** [הולכים אנו], והרי זה שאכל והקיא וחזר ואכל, בסופו של דבר נהנה גרונו בשיעור כזית, ויתחייב על אכילתו זו. **אי בתר** [או אחר] הנאת **מעיו אזלינן** [הולכים אנו], והרי לא נהנו מעיו מכזית שלם. ושואלים: **ותפשוט ליה** [ותפתור לו] את הבעיה הזו **מ**מה שאמר **ר' אסי** עצמו שהולכים אנו אחר הנאת גרונו!


###### Steinsaltz on Chullin 103b:13
[Steinsaltz on Chullin 103b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:13)

ומשיבים: ר' אלעזר כשלעצמו לא הוצרך לשאול שאלות אלה, שכן פשוט לו דינן. ואולם שמע ר' אלעזר את **ר' אסי** ש**גמריה** [לימודו] בענין זה ששמע מפי ר' יוחנן, **איעקר ליה** [נעקר, נשכח לו לר' אסי], **ואתא** [ובא] **ר' אלעזר לאדכוריה** [להזכיר לו], ומשום כבודו של ר' אסי לא אמר לו במפורש אלא בדרך שאלה, **והכי קאמר ליה** [וכך אמר לו]: **למה לי** לומר שאכל **חצי זית אחר, לימא מר בדידיה** [יאמר אדוני בעצמו] באותו חצי זית, **דאיכא למשמע מינה תרתי** [שאפשר לשמוע מכאן שנים]: **שמעינן מינה דלא הוי** [שומעים אנו ממנה שאינו נחשב] **עיכול, ושמעינן מינה** [ושומעים אנו ממנה] ש**הרי נהנה גרונו בכזית!**


###### Steinsaltz on Chullin 103b:14
[Steinsaltz on Chullin 103b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:14)

**אישתיק** [שתק] ר' אסי **ולא אמר ליה** [לו] **ולא מידי** [דבר], **אמר ליה** [לו] ר' אלעזר לר' אסי, בדרך של כבוד, **מופת הדור,** האם **לא זימנין סגיאין** [פעמים רבות] **אמרת קמיה** [לפני] **ר' יוחנן** שאף באותו חצי זית הריהו חייב, **ואמר לך** ר' יוחנן כדבריך, ש**הרי נהנה גרונו בכזית,** ואין זה נחשב עיכול.


###### Steinsaltz on Chullin 103b:16
[Steinsaltz on Chullin 103b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/103b:16)

א משנה **כל** סוגי **הבשר** הכשר לאכילה (של בהמה חיה ועוף) **אסור לבשל** אותם **ב**כל **חלב** הבא מן בעל החיים הכשר לאכילה. **חוץ מבשר דגים וחגבים,** שאין בשרם של אלו נחשב כבשר לענין איסור בשר בחלב. **ו**בדומה לכך גזרו חכמים **כי** **אסור להעלות** כל בשר ממיני הבשרים **עם** דבר מאכל הבא מן **ה**חלב, כגון **גבינה, על** אותו **השלחן,** שמא יבואו לאוכלם ביחד, כאשר הם נוגעים ובולעים זה מזה. **חוץ מבשר דגים וחגבים** שמותר להעלות את בשרם על השולחן בו נאכלת גבינה.