## Steinsaltz on Chullin Daf 105b

###### Steinsaltz on Chullin 105b:1
[Steinsaltz on Chullin 105b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:1)

**סולדת** (נכוית) **בהן** מחמת החום. **אבל** בזמן ש**היד סולדת בהן** — **אין נוטלין בהן** למים ראשונים.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:2
[Steinsaltz on Chullin 105b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:2)

**ואיכא דמתני לה אסיפא** [ויש ששונים אותה הלכה של ר' ינאי על סוף הברייתא], ששנינו בה כי מים **אחרונים אין נוטלין אלא בצונן, אבל בחמין** — **לא.** ועל כך **אמר רב יצחק בר יוסף, אמר ר' ינאי: לא שנו** שאין נוטלים בחמים, **אלא** כאשר המים חמים עד **שהיד סולדת בהן, אבל** כאשר **אין היד סולדת בהן** — **נוטלין** בהם למים אחרונים. ומסיקים: **מכלל** נוסח זה אתה לומד שכך היא הלכה במים אחרונים, ואולם במים **ראשונים, אף על פי** שהמים חמים עד **שהיד סולדת בהן** — **מותר** ליטול בהם.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:3
[Steinsaltz on Chullin 105b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:3)

א שנינו בברייתא למעלה כי מים **אמצעיים** הריהם **רשות,** ובענין זה **אמר רב נחמן: לא שנו** כן **אלא** בנטילת ידים ש**בין תבשיל לתבשיל** המוגשים בסעודה, **אבל בין תבשיל לגבינה** — אין זו רשות, אלא **חובה** היא ליטול **ידיו.**


###### Steinsaltz on Chullin 105b:4
[Steinsaltz on Chullin 105b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:4)

ב ועוד שנינו בברייתא זו כי מים אחרונים הריהם חובה, ובענין זה **אמר רב יהודה בריה** [בנו] של **ר' חייא: מפני מה אמרו** חכמים כי **מים אחרונים** הריהם **חובה?** משום **ש**לפעמים במלח שבאוכל **מלח סדומית יש, ש**מלח זה **מסמא** (מעוור) **את העינים,** ולכן צריך לרחוץ את הידים כדי שלא יגע בידיו בעיניו בעוד המלח עליהן. **אמר אביי: ו**מלח סדומית זה מצוי בשיעורים קטנים ביותר, שלפעמים הוא **משתכח כי קורטא בכורא** [נמצא כמו קורט במידת כור של מלח רגיל]. **אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי:** אדם ש**כל מלחא מאי** [מדד מלח מה דינו], האם אף הוא צריך ליטול ידיו מפני חשש מלח סדומית? **אמר ליה** [לו] רב אשי בתשובה: **לא מבעיא** [לא נצרכה לומר] באדם זה שוודאי צריך נטילת ידים.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:5
[Steinsaltz on Chullin 105b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:5)

ג ועוד בענין מים אחרונים, **אמר אביי: מריש הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר] בטעם הדבר ש**האי דלא משו מיא בתראי על ארעא** [זה שאין נוטלים מים אחרונים על הארץ] הריהו **משום זוהמא** (לכלוך). ואולם **אמר לי מר** [אדוני] כלומר, רבה בטעם הדבר שהוא **משום דשריא** [ששורה] **רוח רעה עלייהו** [עליהם] והעובר עליהם עלול להיפגע.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:6
[Steinsaltz on Chullin 105b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:6)

**ו**כיוצא בדבר **אמר אביי** כי **מריש הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר] בטעם הדבר ש**האי דלא שקיל מידי מפתורא כי נקיט איניש כסא למשתי** [זה שאמרו שאין לקחת דבר מן השולחן בזמן שאדם אוחז כוס לשתות בו] הרי זה **שמא יארע דבר קלקלה בסעודה,** ויכעס אותו אדם האוחז בכוס, שכן חפץ היה בדבר שנלקח מן השולחן, ומתוך שהוא כועס ואינו יכול לדבר עלול הוא להיחנק. ואולם **אמר לי מר** [אדוני] בטעם הדבר שהוא **משום דקשי** [שקשה, שמזיק] הדבר, שיש בו להביא **לרוח צרדא** (בלבול ואובדן דעת).


###### Steinsaltz on Chullin 105b:7
[Steinsaltz on Chullin 105b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:7)

**ולא אמרן** [אמרנו] שאין לעשות כן, **אלא** בזה **דשקיל ולא מהדר** [שנוטל מן השולחן, ולא מחזיר], **אבל משקל ואהדורי** [לקחת ולהחזיר] — **לית לן** [אין לנו] **בה** איסור. **ו**כמו כן **לא אמרן** [לא אמרנו] שאין לעשות כן **אלא** שלוקח דבר מן השולחן אל מ**חוץ לארבע אמות** של מקום השולחן, **אבל** זה שלוקח דבר מן השולחן ב**תוך ארבע אמות** של השולחן — **לית לן** [אין לנו] **בה** איסור. **ולא אמרן** [ולא אמרנו] **אלא מידי דצריך לסעודתא** [בדבר שצריך לסעודה], **אבל מידי דלא צריך לסעודתא** [דבר שלא צריך לסעודה] **לית לן** [אין לנו] **בה** איסור.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:8
[Steinsaltz on Chullin 105b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:8)

ומסופר כי **מר בר רב אשי קפיד אפילו אאסיתא ובוכנא דתבלי** [היה מקפיד שלא לקחת דבר מהשולחן בשעה שאדם עומד ומחזיק כוס בידו, ואפילו על מכתשת ובוכנה של תבלינים], ככל **מידי דצריכי לסעודתא** [הדברים שצריכים לסעודה].


###### Steinsaltz on Chullin 105b:9
[Steinsaltz on Chullin 105b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:9)

**ו**עוד כיוצא בזה **אמר אביי** כי **מריש הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר] בטעם הדבר ש**האי דכנשי נשווראה** [זה שאוספים את הפירורים של הלחם אחר האוכל] הרי זה **משום מנקירותא** [נקיון]. אולם **אמר לי מר** [אדוני] בטעם הדבר שהוא **משום דקשי לעניותא** [שקשה, יכול לגרום לעניות].


###### Steinsaltz on Chullin 105b:10
[Steinsaltz on Chullin 105b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:10)

ובענין זה מסופר, **ההוא גברא דהוה מהדר עליה שרא דעניותא,** **ולא הוה יכיל ליה** [אדם אחד שהיה מחזר אחריו שר העניות, לעשותו עני, ולא היה יכול לו] משום **דקא זהיר אנשוורא טובא** [שהיה זהיר ביותר בפירורים]. **יומא חד כרך ליפתא איבלי** [יום אחד אותו אדם כרך לחמו, עשה סעודתו, על עשבים], ונפלו בתוך כך פירורים אל בין העשבים. **אמר** אותו שר: **השתא** [עתה] **ודאי נפל בידאי** [יפול בידי], שהרי אין הוא יכול לאסוף אחריו את הפירורים משם. **בתר דאכיל** [אחרי שאכל] אותו אדם, **אייתי מרא, עקרינהו ליבלי, שדינהו לנהרא** [הביא מעדר, עקר את העשבים, זרק אותם לנהר], **שמעיה דקאמר** [שמע את שר העניות, שהוא אומר]: **ווי, דאפקיה ההוא גברא מביתיה** [אוי, שהוציאו אדם זה מביתו].


###### Steinsaltz on Chullin 105b:11
[Steinsaltz on Chullin 105b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:11)

ד **ו**עוד כיוצא בזה **אמר אביי: מריש הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר] כי **האי דלא שתי אופיא** [זה שאין שותים את הקצף שעל פני המשקה] הרי זה **משום מאיסותא** [מאיסות], ואולם **אמר לי מר** [אדוני] שהוא **משום דקשי** [שקשה, שמזיק הדבר, שגורם] **לכרסם** (נזלת מרובה). ומעירים: **מישתיה** [לשתות אותו] — **קשה** הדבר **ל**ענין **כרסם, מינפח ביה** [לנפוח בו בפה, בלא לשתותו] כדי לפנות את הקצף מעל פני המשקה — **קשיא לרישא** [קשה הדבר לראש], **מדחייה** [לדחות אותו בידים] — **קשיא לעניותא** [קשה הדבר לעניות], **מאי תקנתיה** [מה איפוא היא תקנתו], שבכל זאת ישתמש במשקה? **לשקעיה שקועי** [שישקעו בפנים], ואז יוכל לשתות.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:12
[Steinsaltz on Chullin 105b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:12)

**לכרסם דחמרא** [לנזלת הבאה מחמת קצף היין] — התרופה היא **שיכרא** [שיכר]. לנזלת הבאה מחמת קצף **דשיכרא** [של שיכר] — התרופה היא **מיא** [מים]. לנזלת הבאה מחמת קצף **דמיא** [של מים] **לית ליה תקנתא** [אין לו תקנה], **והיינו דאמרי אינשי** [וזהו שאומרים אנשים] כפתגם עממי: **בתר עניא אזלא עניותא** [אחר העני הולכת העניות], שלא די לו שהוא עני, ושותה רק מים, אלא שגם אין תרופה למחלתו.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:13
[Steinsaltz on Chullin 105b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:13)

**ו**עוד כיוצא בזה **אמר אביי: מריש הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר] כי **האי דלא אכלי ירקא מכישא דאסר גינאה** [זה שלא אוכלים ירק מאגודה שקשר הגנן] הרי **זה** **משום דמיחזי כרעבתנותא** [שנראה הדבר כרעבתנות], שאינו ממתין להתיר הקשר אלא אוכל מיד. ואולם **אמר לי מר** [אדוני] בטעם הדבר שהוא **משום דקשי** [שקשה, מזיק הדבר] **ל**ענין **כשפים.**


###### Steinsaltz on Chullin 105b:14
[Steinsaltz on Chullin 105b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:14)

ומסופר ש**רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי בארבא** [היו הולכים בסירה], **אמרה להו ההיא מטרוניתא** [להם גבירה אחת]: **אותבן בהדייכו** [הושיבו אותי יחד איתכם בסירה]! **לא אותבוה** [לא הושיבוה], **אמרה מלתא** [דבר] של כשפים ו**אסרתה לארבא** [קשרה את הסירה] למקומה, שלא תזוז. **אמרו אינהו מילתא, שריוה** [אמרו הם דבר, התירו אותה ממקומה]. **אמרה להו** [להם] אותה גבירה: **מאי איעביד לכו** [מה אעשה לכם] שאין הכשפים שולטים בכם, **דלא מקנח לכו בחספא** [שאין אתם מקנחים עצמכם לאחר עשיית צרכים בחרס], **ולא קטיל לכו כינה אמנייכו** [ואין אתם הורגים כינה על בגדיכם], **ולא אכיל לכו ירקא מכישא דאסר גינאה** [ואין אתם אוכלים ירק מאגודה שקשר הגנן].


###### Steinsaltz on Chullin 105b:15
[Steinsaltz on Chullin 105b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:15)

**ו**עוד כיוצא בזה **אמר אביי: מריש הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר] בטעם הדבר ש**האי דלא אכלי ירקא דנפל אתכא** [זה שלא אוכלים ירק שנפל על השולחן] הרי זה **משום מאיסותא** [מאיסות], ואולם **אמר לי מר** [אדוני] שהוא **משום** ש**קשה** (מזיק) הדבר **לריח הפה.** **ו**עוד **אמר אביי: מריש הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר], כי **האי דלא יתבי תותי מרזיבא** [זה שלא יושבים תחת המרזב], הרי זה **משום שופכים** שיורדים דרך מרזב זה, ואולם **אמר לי מר** [אדוני] שהוא **משום דשכיחי** [שמצויים] **מזיקין** שם.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:16
[Steinsaltz on Chullin 105b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:16)

ובענין זה מסופר, **הנהו שקולאי דהוו דרו חביתא דחמרא** [אותם סבלים שהיו נושאים חבית יין], **בעו לאיתפוחי, אותבוה תותי מרזיבא** [רצו לנוח, הניחוה תחת המרזב] — **פקעה** [פקעה, התפוצצה] החבית, **אתו לקמיה** [באו לפני] **מר בר רב אשי, אפיק שיפורי שמתיה** [הוציא שופרות, והחרים אותו, את השד שבאותו מקום], **אתא לקמיה** [בא לפניו] אותו השד, **אמר ליה** [לו] מר בר רב אשי: **אמאי תעביד הכי** [מדוע עשית כך]? **אמר ליה** [לו]: **היכי אעביד** [איך אעשה], **כי אותביה באונאי** [כאשר הניחו אלה את החבית באוזני]?


###### Steinsaltz on Chullin 105b:17
[Steinsaltz on Chullin 105b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:17)

**אמר ליה** [לו]: **את בדוכתא דשכיחי רבים, מאי בעית** [אתה במקום שמצויים בו רבים, מה מעשיך]? **את הוא דשנית** [אתה הוא ששינית], **זיל שלים** [לך ושלם] את מחיר חבית היין! **אמר ליה** [לו] אותו השד למר בר רב אשי: **השתא נמי ליקבע לי מר זימנא** [עכשיו גם כן יקבע לי אדוני זמן] עד שאאסוף את הכסף, **ואפרע, קבע ליה זימנא** [לו זמן]. **כי מטא זימנא, איעכב** [כאשר הגיע הזמן, התעכב] השד מלבוא ולשלם. **כי אתא** [כאשר לבסוף בא] **אמר ליה** [לו] מר בר רב אשי: **אמאי לא אתית** [מדוע לא באת] **בזמנך? אמר ליה** [לו]: **כל מילי דצייר וחתים וכייל ומני** [כל דבר שהוא צרור וחתום ומדוד ומנוי] **לית לן רשותא למשקל מיניה** [אין לנו רשות לקחת ממנו], ולכן לא מצאתי עד כה כסף, **עד דמשכחינן מידי דהפקרא** [עד שאנו מוצאים דבר של הפקר], ולכן היה צריך לחפש במשך זמן רב עד שמצא כסף.


###### Steinsaltz on Chullin 105b:18
[Steinsaltz on Chullin 105b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:18)

**ו**עוד **אמר אביי: מריש הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר] כי **האי דשדי מיא מפומא דחצבא** [זה ששופכים מעט מים מפי הכד] לפני ששותים ממנו, הרי זה **משום ציבתא** [הקיסמים] שיש בו, ואולם **אמר לי מר** [אדוני] שהוא **משום דאיכא** [שיש] בכד **מים הרעים.**


###### Steinsaltz on Chullin 105b:19
[Steinsaltz on Chullin 105b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/105b:19)

ובענין זה מסופר, **ההוא בר שידא דהוה בי** [בן שד אחד שהיה בבית] **רב פפא** והיה משרתו, **אזל לאתויי מיא מנהרא** [הלך להביא מים מן הנהר] **איעכב** [התעכב]. **כי אתא** [כאשר בא] **אמרו ליה** [לו]: **אמאי איעכבת** [מדוע התעכבת]? **אמר להו** [להם]: **עד דחלפי** [שיחלפו] ויצאו משם ה**מים הרעים, אדהכי** [בתוך כך]