## Steinsaltz on Chullin Daf 110b

###### Steinsaltz on Chullin 110b:1
[Steinsaltz on Chullin 110b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/110b:1)

כי **טלית שאולה** — **כל שלשים יום** ראשונים לשאילתה הריהי **פטורה מן הציצית.**


###### Steinsaltz on Chullin 110b:2
[Steinsaltz on Chullin 110b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/110b:2)

**אדהכי** [בתוך כך, בעוד הם מדברים], **אייתוה לההוא גברא דלא הוה מוקר אבוה ואמיה** [הביאו לפני בית דינו של רב חסדא אדם אחד שלא היה מכבד אביו ואמו], **כפתוהו** [קשרו אותו] על העמוד על מנת להלקותו,


###### Steinsaltz on Chullin 110b:3
[Steinsaltz on Chullin 110b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/110b:3)

**אמר להו** [להם] רמי בר תמרי: **שבקוהו** [הניחו לו, אל תלקוהו], **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] כי **כל מצות עשה שמתן שכרה** כתוב **בצדה** — **אין בית דין שלמטה מוזהרין עליה** לכפות על ידי ענישה, כמלקות, ובמצות כיבוד אב נאמר "למען יאריכון ימיך". **אמר ליה** [לו] רב חסדא לרמי בר תמרי: **חזינא לך דחריפת טובא** [רואה אני בך שאתה חריף ביותר]! **אמר ליה** [לו] רמי בר תמרי לרב חסדא: **אי הוית באתריה** [אם היית נמצא במקומו] של **רב יהודה, אחוינא** [הייתי מראה] **לך חורפאי** [חריפותי] הרבה יותר מעכשיו.


###### Steinsaltz on Chullin 110b:4
[Steinsaltz on Chullin 110b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/110b:4)

א מתוך שנדונה בסוגיה הקודמת הנהגת מקומות שונים בדין הכחל, מביאים בדומה דברים בעניינו של הכבד. **אמר ליה** [לו] **אביי לרב ספרא: כי סלקת להתם** [כאשר אתה עולה לשם, לארץ ישראל], **בעי מינייהו** [שאל מהם, מחכמי ארץ ישראל] שאלה זו: **כבדא** [הכבד], **מה,** כיצד **אתון** [אתם] נוהגים **ביה** [בו]? ומסופר, **כי סליק** [כאשר עלה] רב ספרא לארץ ישראל, **אשכחיה** [מצא אותו] את **רב זריקא,** ושאלו באשר לכבד. **אמר ליה** [לו] רב זריקא בתשובה: **אנא שלקי ליה** [אני בישלתי אותו] **לר' אמי, ואכל** את הכבד.


###### Steinsaltz on Chullin 110b:5
[Steinsaltz on Chullin 110b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/110b:5)

**כי** [כאשר] חזר רב ספרא לבבל, **אתא לגביה** [בא אצל] אביי, ומסר לו את ששמע מפי רב זריקא. **אמר ליה** [לו] אביי: בכבד שהתבשל לעצמו, ולענין **למיסר נפשה** [לאסור את עצמו] בדם שנפלט ממנו בבישול — **לא קא מיבעיא** [היתה נשאלת] **לי** שאלתי, שכן ברור הוא לי שאין הדם הנפלט שב ונבלע בכבד בתוך הבישול. ואולם **כי קמבעיא לי** [כאשר נשאלה לי השאלה] היה זה בכבד שהתבשל עם חתיכת בשר אחרת באותה קדירה, ו**למיסר** [ולענין לאסור] את **חבירתה,** כלומר, אותה חתיכת בשר. ומעתה, במה שר' אמי אכל מהכבד שהתבשל כשלעצמו, אין איפוא פתרון לשאלתי. שאל רב ספרא את אביי:


###### Steinsaltz on Chullin 110b:6
[Steinsaltz on Chullin 110b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/110b:6)

**מאי שנא למיסר נפשה** [במה שונה לענין לאסור את עצמה, כשהתבשל הכבד לעצמו], **דלא מיבעיא** [שלא נשאלה] **לך** כל שאלה וברור לך שהריהו מותר — משום **דתנן** [ששנינו במשנה במסכת תרומות] כי הכבד **אינה נאסרת** בבישולה. מעתה, **למיסר** [לענין איסור] **חבירתה נמי** [גם כן] **לא תבעי** [לא תישאל] **לך** — **דתנן** [שכן שנינו במשנה זו] כי **הכבד אוסרת** את המתבשל עימה בקדירה, **ואינה נאסרת, מפני שהיא** אכן **פולטת** דם בשעת הבישול **ו**אולם היא עצמה **אינה בולעת** דם זה, מתוך שהיא טרודה בפליטתו! **אמר ליה** [לו] אביי: אין ממשנה זו פתרון לשאלתי, שכן **דילמא** [שמא] מדובר **התם** [שם] דווקא **בכבדא דאיסורא** [בכבד של איסור, ככבד של בהמה טריפה],