## Steinsaltz on Chullin Daf 111b

###### Steinsaltz on Chullin 111b:1
[Steinsaltz on Chullin 111b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:1)

**שפיד כבדא עילוי בשרא** [שם בשיפוד לקראת צלייה, כבד על הבשר], **אמר** רב אשי: **כמה יהיר** (גאה) הוא **האי מרבנן** [תלמיד חכם זה] שנוהג כן, שהרי **אימר דאמור רבנן** [אמור שאמרו חכמים] והתירו ב**דיעבד** את הבשר שנצלה בתנור תחת הכבד, ואולם לעשות כן **לכתחלה מי אמור** [האם אמרו] חכמים?!


###### Steinsaltz on Chullin 111b:2
[Steinsaltz on Chullin 111b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:2)

**ו**עוד מוסיפים בדין צליית כבד ובשר בתנור: **אי איכא בי דוגי** [אם יש מתחת לשיפוד כלי שבו נאסף השומן הנוטף] — אפילו באופן בו **בשרא עילוי כבדא, נמי אסיר** [הבשר על הכבד, גם כן אסור] לצלות את הבשר, שהשומן שנאסף בכלי אסור, מפני שיש בו מדם הכבד, ועלול לאוכלו.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:3
[Steinsaltz on Chullin 111b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:3)

ושואלים על כך: **ומאי שנא** [ומה שונה, במה נבדל] צליית כבד על בשר במקום שיש בו כלי לאיסוף השומן שהריהו אסור, **מ**צליית חתיכת בשר מעל כלי כזה, שהרי **דמא דבשרא** [דם הבשר] נוטף עם השומן לתוך הכלי, ונאסר השומן בכך? ומשיבים: **דמא דבשרא** [דם הבשר] — **שכן** [שוקע] אל תחתית הכלי, והשומן צף מעליו, וניתן להפריד את השומן מעליו, ולכך מותר השומן. ואילו **דמא דכבדא** [דם הכבד] — הריהו **קפי** [צף] מעל השומן, ולא ניתן להפרידם, ולכך אסור הדבר.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:4
[Steinsaltz on Chullin 111b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:4)

א ומביאים עוד בהלכה דומה, **אמר רב נחמן, אמר שמואל: סכין** של שחיטה **ששחט בה,** כיון שמקום השחיטה ("בית השחיטה) חם ביותר — בלעה הסכין מדם השחיטה, ומעתה **אסור** לשוב ו**לחתוך בה** דבר מאכל **רותח,** שהרי היא מבליעה בו מדם השחיטה הבלוע בה. ואם חתך בסכין זו דבר מאכל **צונן** — **אמרי לה** [יש אומרים] כי חתיכה זו שנחתכה **בעיא** [צריכה] **הדחה** כדי להתירה באכילה, **ואמרי לה** [ויש אומרים] כי **לא בעיא** [אינה צריכה] **הדחה.**


###### Steinsaltz on Chullin 111b:5
[Steinsaltz on Chullin 111b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:5)

ב ועוד הלכות בשמו של שמואל, **אמר רב יהודה, אמר שמואל: קערה שמלח בה בשר,** כדי להוציא את דמו לקראת בישולו — כיון שנבלע מן הדם בקערה, **אסור לאכול בה** דבר מאכל **רותח,** שהרי הקערה חוזרת ונותנת בו מהדם הבלוע בה. **ו**מסבירים כי בהלכה זו הולך **שמואל לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], שכן **אמר שמואל:** הדבר ה**מליח** — **הרי הוא** נחשב **כרותח, ו**הדבר ה**כבוש** — **הרי הוא** נחשב **כמבושל.**


###### Steinsaltz on Chullin 111b:6
[Steinsaltz on Chullin 111b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:6)

ובענין זה נמסר, **כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' יוחנן: מליח** — **אינו כרותח, וכבוש** — **אינו כמבושל.** **אמר אביי: הא** [זו] המסורת של **רבין** בשם ר' יוחנן, **ליתא** [אינה נכונה], וראיה לדבר, **דההיא פינכא דהוה בי** [שקערת חרס אחת שהיתה בבית] **ר' אמי, דמלח ביה בשרא, ותבריה** [שהיה מולח בה בשר, ושברו ר' אמי לכלי זה] שלא יוכלו להשתמש בו עוד. **מכדי** [הרי], **ר' אמי תלמיד** של **ר' יוחנן הוה** [היה], **מאי טעמא תבריה** [מה טעם שברו]? **לאו** [האם לא] **משום דשמיעא ליה מיניה** [ששמע זאת ממנו] מ**ר' יוחנן** ש**אמר: מליח** — **הרי הוא כרותח!** הרי שדעת ר' יוחנן היא כשמואל, ושלא כדברי רבין. ועוד נמסר בהלכה זו כי


###### Steinsaltz on Chullin 111b:7
[Steinsaltz on Chullin 111b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:7)

**יתיב** [ישב] **רב כהנא אחוה** [אחיו] של **רב יהודה קמיה** [לפני] **רב הונא, ויתיב וקאמר** [וישב ואמר]: **קערה שמלח בה בשר** — **אסור לאכול בה** מאכל **רותח.** **ו**הוסיף עוד הלכה: **צנון שחתכו בסכין** שעליה שמנונית בשר שנחתך בה — אף שיש חריפות בצנון, ומתוך כך הריהו בולע מן הסכין, מכל מקום **מותר לאכלו בכותח** (מאכל חלב).


###### Steinsaltz on Chullin 111b:8
[Steinsaltz on Chullin 111b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:8)

ודנים בדברי רב כהנא: **מאי טעמא** [מה טעם] מבחינים אנו בין הדם הבלוע בקערה (שנמלח בה בשר) שאוסר אכילת רותח בקערה זו, לבין שמנונית הבשר שעל הסכין (שחתך בה צנון) שאינה אוסרת את הצנון מלהיאכל במאכל חלבי? **אמר אביי: האי** [זה] הצנון — **היתרא** [היתר] **בלע,** שהרי שמנונית הבשר שעל הסכין מותרת באכילה, **ו**אילו **האי** [זו] הקערה שמלח בה בשר — **איסורא** [איסור, דם] **בלע.**


###### Steinsaltz on Chullin 111b:9
[Steinsaltz on Chullin 111b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:9)

**אמר ליה** [לו] **רבא** לאביי: מה בכך, והרי גם **כי** [כאשר] **בלע היתרא** [היתר], כצנון זה, **מאי הוי** [מה נהיה]?! **סוף סוף,** לכשיבוא לאכול צנון זה בכותח, **האי היתרא דאתי לידי איסורא** [זה היתר שבא לידי איסור] **הוא, דאיסורא קאכיל** [שעתה איסור הוא אוכל]! **אלא אמר רבא** בהסבר דברי רב כהנא הללו: יש הבדל בין קערה שנמלח בה בשר לבין צנון שנחתך בסכין שחתכו בו בשר, שכן **האי** [זה] טעם הבשר שבצנון, **אפשר** לאדם מישראל **למטעמיה** [לטעום אותו], שהרי הוא מותר באכילה **ו**אילו **האי** [זה] הדם שנבלע בקערה, **לא אפשר למטעמיה** [אי אפשר לטעום אותו]. שהרי הדם אסור באכילה.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:10
[Steinsaltz on Chullin 111b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:10)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לרבא: ו**הרי גם בקערה ניתן לדעת אם יש בה טעם דם, ש**ליטעמיה קפילא ארמאה** [שיטעם אותו טבח גוי], **מי** [האם] **לא תנן** [שנינו] כי **קדרה שבישל בה בשר** — **לא יבשל בה חלב, ואם** עבר ו**בשל** — הרי היא אוסרת **ב**שיעור שיש בו כדי ש**נותן** הבשר **טעם** בחלב. וכן קדירה ש**בשל בה תרומה** האסורה באכילה למי שאינו כהן — **לא יבשל בה חולין. ואם בשל** — החולין אסורים באכילה למי שאינו כהן, **ב**שיעור ש**נותן** התרומה **טעם** בחולין.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:11
[Steinsaltz on Chullin 111b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:11)

**ואמרינן** [ואמרנו, ושאלנו]: **בשלמא** [נניח] לגבי נתינת טעם **תרומה** בחולין — יכול **ש****טעים לה** [טועם אותה, את התערובת] **כהן,** ואומר אם נתנה טעם או לא. **אלא בשר בחלב, מאן טעים לה** [מי טועם אותה] שיאמר לנו אם יש טעם בשר בחלב, שהרי הדבר אסור לישראלי?! **ואמר לן** [לנו רבא]: **ליטעמיה קפילא** [שיטעם אותו טבח גוי], **הכי נמי ליטעמיה קפילא** [כאן גם כן שיטעם אותו טבח גוי]! השיב רבא לרב פפא: **הכי נמי** [כך הוא גם כן], במקרה זה שלפנינו, שאם יש לפנינו טבח גוי — נותנים אנו לו לטעום, ואולם **כי קאמינא דליכא קפילא** [כאשר אמרתי את דבריי, הרי זה כשאין טבח גוי].


###### Steinsaltz on Chullin 111b:12
[Steinsaltz on Chullin 111b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:12)

ג ומביאים עוד בענין קרוב, **איתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים בדינם של **דגים שעלו** מן הצלי, וניתנו בעודם רותחים **בקערה** שאכלו בה בשר, שעתה בלוע בהם טעם בשר, ש**רב אמר** כי **אסור לאכלן בכותח,** שהוא מאכל חלב, מפני איסור בשר בחלב. **ו**אילו **שמואל אמר** כי **מותר לאכלן בכותח.**


###### Steinsaltz on Chullin 111b:13
[Steinsaltz on Chullin 111b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:13)

ומסבירים את שיטותיהם: **רב אמר** כי **אסור** לאוכלם בכותח, משום שטעם הבשר שבקערה **נותן טעם הוא** בדגים, וטעם זה יינתן בכותח. **ושמואל אמר** כי **מותר** לאוכלם בכותח, שכן אין טעם הבשר ניתן במישרין בדגים, שהרי לא נתבשלו הדגים עם בשר כאחד, אלא **נותן טעם בר** [בן] **נותן טעם הוא,** שטעם הבשר נכנס בתחילה בקערה, שהיא עצמה אינה בשר אלא מוטעמת מבשר ("נותן טעם"), ומשם בא טעם הבשר לדגים (והריהם "בר נותן טעם"). ובאופן זה מותר לאכול את הדגים בכותח.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:14
[Steinsaltz on Chullin 111b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:14)

ומעירים: **והא** [והלכה זו] של **רב, לאו** [לא] **בפירוש איתמר** [נאמרה] **אלא מכללא איתמר** [מכלל הדברים נאמרה], כיצד? ש**רב איקלע לבי** [הזדמן לביתו] של **רב שימי בר חייא בר בריה** [בן בנו], **חש** כאבים **בעיניו,** ו**עבדו ליה שייפא בצעא** [עשו לו לרפואתו משחה בתוך קערה], **בתר הכי רמו ליה בשולא בגווה** [לאחר כך שמו לו תבשיל בתוכה, בתוך הקערה הזו], **טעים ליה טעמא דשייפא** [טעם בו בתבשיל את טעם המשחה], **אמר: יהיב טעמא כולי האי** [נותן הוא טעם כל זאת, כל כך הרבה], ומכאן הסיקו השומעים כי שיטת רב היא שדבר שהוא נותן טעם בן נותן טעם, עדיין יש בכוחו לתת טעם. ודוחים ראיה זו: **ולא היא,** אין ממעשה זה להסיק מסקנה כוללת לענין כל נותן טעם בן נותן טעם, **שכן** **שאני התם דנפיש מררה טפי** [שונה, נבדל משאר מקרים הוא המקרה שם, שמרובה מרירותה מאד של משחת התרופה], ולכן היא נותנת טעם אף באופן זה.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:15
[Steinsaltz on Chullin 111b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:15)

ובענין זה מסופר: **ר' אלעזר הוה קאים קמיה** [היה עומד לפני] **מר שמואל, אייתו לקמיה** [הביאו לפניו, לפני שמואל] **דגים** **שעלו** (שהתבשלו) **בקערה** של בשר, **וקא אכיל** [והיה אוכל] אותם **ב**יחד עם **כותח. יהיב ליה** [נתן לו] שמואל לר' אלעזר מתבשיל זה, **ולא אכל** ר' אלעזר, שכן הוא תלמידו של רב האוסר תבשיל שכזה. **אמר ליה** [לו] שמואל: **לרבך,** כלומר, לרב, **יהיבי ליה** [נתתי לו] לאכול מתבשיל כזה, **ואכל, ואת לא אכלת** [ואתה אינך אוכל]? לאחר זמן, ר' אלעזר **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב, אמר ליה** [לו] ר' אלעזר לרב: האם **הדר ביה מר משמעתיה** [חזר בו אדוני מהלכתו], והריהו מתיר אכילת תבשיל כזה? **אמר ליה** [לו] רב בתשובה: **חס ליה לזרעיה** [חס ושלום לו לזרעו, לבנו] של **אבא בר אבא** אביו של שמואל **דליספי לי מידי ולא סבירא לי** [שיאכילני דבר שאין אני סבור בו שהוא מותר באכילה], שלא היו דברים אלה מעולם, ולא האכילו שמואל תבשיל כזה.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:16
[Steinsaltz on Chullin 111b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:16)

ועוד מסופר בתבשיל דגים שעלו מקערה של בשר ולענין אכילתם בכותח, **ש****רב הונא ורב חייא בר אשי הוו יתבי** [היו יושבים] לסעודה. **חד בהאי גיסא דמברא** [אחד ישב בצד זה של המעבורת] של נהר **סורא,** **וחד בהאי גיסא דמברא** [ואחד ישב בצד זה של המעבורת]. **למר אייתו ליה** [לחכם זה הביאו לו] **דגים שעלו בקערה ואכל בכותח, למר אייתו ליה** [לחכם זה הביאו לו] **תאנים וענבים בתוך הסעודה, ואכל, ולא בריך** [ולא בירך] על אכילת התאנים והענבים, לפניה ולאחריה, אף שאין הם באים ללפת את הפת והדרך הנוהגת היא להביאם לאחר הסעודה ולברך עליהם.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:17
[Steinsaltz on Chullin 111b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:17)

**מר אמר ליה לחבריה** [חכם זה אמר לו לחבירו]: **יתמא** [יתום], כלומר, שאין לו רב! וכי **עבד** [עשה] **רבך הכי** [כך] לאכול דגים כאלה בכותח? **ומר אמר ליה לחבריה** [וחכם זה אמר לו לחבירו]: **יתמא** [יתום]! וכי **עבד** [עשה] **רבך הכי** [כך] לאכול פירות בתוך הסעודה בלא לברך עליהם? **מר אמר ליה לחבריה** [חכם זה אמר לו לחבירו]: **אנא** [אני] **כשמואל סבירא לי** [סבור אני] שמתיר אכילת דגים אלה בכותח, **ומר אמר ליה לחבריה** [וחכם זה אמר לו לחבירו]: **אנא** [אני] **כר' חייא סבירא לי** [סבור אני], **דתני** [שכן שנה] **ר' חייא** ברייתא זו: **פת** שבירך עליה תחילה — הריהי **פוטרת כל מיני מאכל** שבאותה סעודה, מלברך עליהם. **ו**כן **יין** שבירך עליו — הריהו **פוטר כל מיני משקין** שבאותה סעודה מלברך עליהם.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:18
[Steinsaltz on Chullin 111b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:18)

ובסיכומם של דברים, **אמר חזקיה משום** [בשם] **אביי: הלכתא** [הלכה] היא כי **דגים שעלו בקערה** של בשר — **מותר לאוכלן בכותח,** וכשיטת שמואל. ואילו **צנון שחתכו בסכין שחתך בה בשר** — **אסור לאוכלו בכותח,** ושלא כשיטת רב כהנא.


###### Steinsaltz on Chullin 111b:19
[Steinsaltz on Chullin 111b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/111b:19)

ומעירים: **והני מילי** [ודברים אלה] אמורים דווקא ב**צנון,**