## Steinsaltz on Chullin Daf 112a

###### Steinsaltz on Chullin 112a:1
[Steinsaltz on Chullin 112a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:1)

**דאגב חורפיה בלע** [שמתוך חריפותו הוא בולע ביותר] ובלע משמנונית הבשר שבסכין, ונאסר בכך לאכילה בכותח. **אבל** סכין שיש בה טעם בשר שחתכה את ירק ה**קישות,** שאין בירק כזה חריפות כשל צנון — אין הקישות נאסר בכך לאכילה בכותח, שאין שמנונית הבשר נבלעת בו, ולכך די שיהא **גריר לבי פסקיה ואכיל** [גורר, מסיר את מקום החיתוך, ואוכל] את הקישות אף בכותח.


###### Steinsaltz on Chullin 112a:2
[Steinsaltz on Chullin 112a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:2)

וכן **קילחי דליפתא** [קלחים של לפת] שנחתכו בסכין שיש בה טעם בשר — **שרי** [מותרים] הם באכילה עם כותח. ואולם קלחים **דסילקא** [של סלק] שנחתכו בסכין שיש בה טעם בשר — הריהם **אסירי** [אסורים] באכילה עם כותח, לפי שהסכין בחיתוכם נתן בהם משמנונית הבשר שבה. **ו**אולם **אי פתך בהו דליפתא** [אם עירב בין קלחי הסלק, קלחי לפת] באופן שחתך בתחילה בקלחי הלפת ולאחר מכן בקלחי הסלק — **שפיר דמי** [יפה נחשב], ומותר, שכן חיתוך קלחי הלפת מבטל את טעם השמנונית שבסכין.


###### Steinsaltz on Chullin 112a:3
[Steinsaltz on Chullin 112a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:3)

א ובענין קרוב מביאים מה ש**בעא מיניה** [שאל אותו] **רב דימי מרב נחמן: מהו** הדין **ל**ענין **אנוחי כדא דמלחא גבי כדא דכמכא** [הנחת כד מלח, שממנו רגילים למלוח את התבשיל הבשרי, אצל ליד כד של כותח, שהוא מאכל חלבי], האם יש מקום לחשוש שמא יפול מן הכותח במלח, בלא שידע, ויבוא למלוח ממנו את התבשיל הבשרי? **אמר ליה** [לו] רב נחמן לרב דימי בתשובה: **אסור** הדבר. חזר ושאל אותו רב דימי: וכד **דחלא מאי** [של חומץ, הניתן בתבשיל הבשרי בצד כד של כותח, מהו], האם יש לחשוש שמא יפול מן הכותח אל החומץ? **אמר ליה** [לו]: **שרי** [מותר] הדבר, שאין מקום לחשש זה.


###### Steinsaltz on Chullin 112a:4
[Steinsaltz on Chullin 112a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:4)

חזר ושאל רב דימי: **ומאי שנא** [ובמה שונה] הדבר, מה ההבדל בין שני אלה? השיב לו רב נחמן: **לכי תיכול עלה כורא דמלחא** [כאשר תמדוד על כך כור, מידה גדולה, של מלח] אז תבין! כלומר, עיין ותבין בעצמך. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **האי** [זה, כותח שנפל ממנו למלח] — **איתיה איסורא בעיניה** [ישנו האיסור בעינו], שהרי הוא ניכר, שכן הריהו עבה, ואין הוא בטל במלח. ולכך אסור להניח את כד הכותח בצד כד המלח. **ו**אילו **האי** [זה, כותח שנפל לחומץ] — **ליתיה איסורא בעיניה** [אין האיסור ניכר בעינו]. ואין הכותח נותן טעם בחומץ.


###### Steinsaltz on Chullin 112a:5
[Steinsaltz on Chullin 112a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:5)

ב ועוד בדינו של כד כותח, נמסר כי **ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא** [גוזל אחד שנפל לתוך כד של כותח], ואף שהכותח הוא מאכל חלבי — **שרייה** [התיר אותו] **רב חיננא בריה** [בנו] של **רבא מפשרוניא** את הגוזל באכילה. **אמר רבא: מאן חכים למישרי כי האי גוונא** [מיהו החכם להתיר דבר כזה שנראה על פניו כאיסור], **אי לאו** [אם לא] **רב חיננא** **בריה** [בנו] של **רבא מפשרוניא!** וטעם ההיתר, שכן **קסבר** [סבור הוא] כך: **כי** [כאשר] **אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח** — **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **היכא** [במקום, באופן] שהוא מלוח כל כך, עד שהוא **אינו נאכל מחמת מלחו. אבל האי כותחא** [כותח זה] **הרי נאכל מחמת מלחו. ו**בהגדרה מדוייקת של


###### Steinsaltz on Chullin 112a:6
[Steinsaltz on Chullin 112a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:6)

היתר זה בגוזל מוסיפים כי **הני מילי** [ודברים אלה] שהותר הגוזל, נאמרו רק בבשר גוזל **חי** (שאין הבשר מבושל), **אבל** אם היה זה בשר גוזל **צלי** — **בעי** [צריך] **קליפה** [היה צריך לקלוף אותו] מלמעלה סביב. **ואי אית ביה פילי** [ואם יש בו, בבשר הגוזל, בקעים] — **כוליה** [כולו] **אסור,** שכן הריהו בולע מבעד בקעיו. **ו**כן **אי מתבל** [אם הוא מתובל] **בתבלין** — הרי התבלין מרכך את הבשר, ובולע ו**כוליה** [כולו] **אסור.**


###### Steinsaltz on Chullin 112a:7
[Steinsaltz on Chullin 112a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:7)

ג **אמר רב נחמן, אמר שמואל: ככר** לחם **שחתך עליה בשר** צלוי — **אסור לאכלה,** מפני שהדם היוצא מן הבשר הצלוי נבלע בה. ומסייגים הלכה זו בכמה סיוגים: **והני מילי דאסמיק** [ודברים אלה נאמרו רק כשמואדם הבשר] מפני ריבוי הדם שבו, ולא בשאר בשר. **ו**עוד: **הני מילי דאבריה** [דברים אלה נאמרו דווקא כשעברו], שחלחל הדם שנבלע בככר הלחם מצד לצד, עד שנראה משני הצדדים. **ו**עוד: **הני מילי דאסמכיה** [דברים אלה נאמרו דווקא כשסמיך הוא הנוזל היוצא מן הבשר הצלוי], **אבל** אם היה **קלישתא** [קלוש, צלול] — **לית לן** [אין לנו] **בה** איסור בככר לחם זה.


###### Steinsaltz on Chullin 112a:8
[Steinsaltz on Chullin 112a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:8)

ומסופר כי **שמואל שדי ליה לכלביה** [היה זורק אותו, אותו ככר לחם לכלבו], אף שהתקיימו בו כל התנאים הללו, ואילו **רב הונא** לא היה אוכל ככר זו, אלא **יהיב ליה לשמעיה** [היה נותן אותו לשמשו]. על דבר זה תוהים: **מה נפשך** [מה רצונך] בהנהגה זו של רב הונא, שכן **אי שרי** [אם מותר לאכול] ככר זו — **לכולי עלמא שרי** [לכל מותר], ואף רב הונא יכול לאוכלה. ו**אי** [אם] **אסור** לאכול ככר זו — **לכולי עלמא** [לכל] **אסור,** ואין לתת לשמש! ומשיבים: מותרת ככר זו באכילה, ואולם **שאני** [שונה, מיוחד] הוא **רב הונא, דאנינא דעתיה** [שדעתו אנינה], ונמנע מלאוכלה לא מחמת האיסור אלא מפני שלא היה נעים לו לאכול את הדבר, ולכך נתן לשמשו לאכול. **רבא אכיל ליה, וקרי ליה "חמר בשר"** [היה אוכל אותו, והיה קורא לו "יין בשר"].


###### Steinsaltz on Chullin 112a:9
[Steinsaltz on Chullin 112a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:9)

ד ועוד הלכה דומה, **אמר רב נחמן, אמר שמואל: אין מניחין כלי תחת בשר** הנצלה, כדי לקלוט בו את שמנונית הבשר, **עד שיכלה כל מראה אדמומית שבו,** שכבר נפלט כל דמו של הבשר מתוכו, ומעתה יוצאים שומנים הכשרים לאכילה. ושואלים: **מנא ידעינן** [מנין יודעים אנו] שכלה מראה אדמומית שבו? ומשיבים: **מר זוטרא משמיה** [משמו] של **רב פפא אמר: משתעלה תימרתו** (משיעלה העשן מן הבשר), הרי זה סימן שנגמר כבר תהליך יציאת הדם מן הבשר.


###### Steinsaltz on Chullin 112a:10
[Steinsaltz on Chullin 112a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/112a:10)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אשי: ודלמא תתאה מטא, עילאה לא מטא** [ושמא הצד התחתון של הבשר, זה הנמצא על הגחלים אמנם כבר נצלה, אבל הצד העליון של הבשר עדיין לא נצלה, ויוצא ממנו דם האסור באכילה]? **אלא אמר רב אשי: לית ליה תקנתא** [אין לו תקנה] לזה הרוצה לאסוף משמנונית בשר הנצלה על גחלים, **אלא משדא ביה תרתי גללי מלחא** [לשים בו בכלי שמתחת לבשר וכן על הבשר שני גושי מלח],