## Steinsaltz on Chullin Daf 119b

###### Steinsaltz on Chullin 119b:1
[Steinsaltz on Chullin 119b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:1)

אחר שלמדנו כי השומר מצטרף לאוכל שבתוכו להשלימו לשיעור כביצה לענין טומאת אוכלים, **שני שומרין** של דבר מאכל, **מהו** הדין לענין **שיצטרפו** להשלים לשיעור ביצה?


###### Steinsaltz on Chullin 119b:2
[Steinsaltz on Chullin 119b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:2)

ומבררים את השאלה: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר], **אילימא** [אם תאמר] שמדובר **ב**אופן שהיו השומרים נתונים **זה על גב זה,** כדבר מאכל שיש לו שתי קליפות, פנימית וחיצונית — **ומי איכא** [והאם יש, נוהג דין] שומר במקרה כזה **של** **שומר על גב שומר?**


###### Steinsaltz on Chullin 119b:3
[Steinsaltz on Chullin 119b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:3)

**והתנן** [והרי שנינו במשנה] כי **ר' יהודה אומר** שיש **שלש קליפות בבצל,** הנבדלות זו מזו בדינן. שהקליפה ה**פנימית, בין** שהיא **שלמה** ו**בין** שהיא **קדורה** (נקובה) — היא עצמה נחשבת כאוכל, ולכך היא **מצטרפת** לבצל שבתוכה להשלמת שיעורו לכביצה. ואילו הקליפה ה**אמצעית,** אינה נחשבת אוכל, ואולם אם היא **שלמה** — היא משמשת כשומר לבצל שבתוכה ולכך היא **מצטרפת** אליו להשלים שיעורו, ואולם אם היא **קדורה,** ולכן אינה משמשת לשמירה על הבצל — **אין מצטרפת** להשלים לשיעור. ואילו הקליפה ה**חיצונה** הדקה ביותר, שאינה נאכלת — **בין כך ובין כך,** בין שהיא נקובה ובין שהיא שלימה, הריהי **טהורה,** שאינה מצטרפת לבצל להשלים לשיעור. הרי שאין שומר על גב שומר!


###### Steinsaltz on Chullin 119b:4
[Steinsaltz on Chullin 119b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:4)

ומסבירים: לא באופן זה שאל **רב אושעיא** את שאלתו, אלא במקרה של **שומר אוכל שחלקו,** שחילק את האוכל עם השומר שעליו, באופן שהשומרים נפרדים זה מזה, ואולם חלקי האוכל מחוברים זה לזה. שכך **קמיבעיא ליה** [היא נשאלה לו], ואלו הם צדדי הבעיה: האם


###### Steinsaltz on Chullin 119b:5
[Steinsaltz on Chullin 119b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:5)

**כיון דהאי** [ששומר זה] הנמצא על חלק האחד של האוכל שוב **לא מגין אהאי** [על חלק זה, השני] של האוכל. **ו**בדומה לכך, שומר **האי** [זה] של החלק השני של האוכל שוב **לא מגין אהאי** [על חלק זה הראשון] של האוכל — מעתה **לא מצטרפת** להשלים את שיעור כביצה של שני חלקי האוכל.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:6
[Steinsaltz on Chullin 119b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:6)

**או דלמא** [שמא] נאמר מן הצד השני כי **כיון דהאי** [ששומר זה] **מגין אדידיה** [על חלק האוכל שלו], **ו**כמו כן שומר **האי** [זה] **מגין אדידיה** [על חלק האוכל שלו], ושני חלקי האוכל מחוברים זה לזה, נחשב הכל כמחובר, ו**מצטרפין** השומרים להשלמת שיעור כביצה.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:7
[Steinsaltz on Chullin 119b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:7)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה ממה ששנינו בדינן של קטניות, ש**ר' אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול** שיש בו גרגרים, שאין התרמיל שלהם נחשב כשומר לגרגריו, משום שהפולים הם גסים ואינם צריכים לשרביט. **ומטמא**את התרמיל **בשל קטנית**אם נשאר גרגיר בתרמיל, **מפני ש**אדם **רוצה ב**תרמילים אלו לשם **משמישן**(שימושם כשומר לגרגרים). והרי כל תרמיל אינו שומר אלא על הגרגרים שבתוכו בלבד, שאין בהם כדי שיעור כביצה, ובכל זאת מצטרפים התרמילים זה לזה להשלמת שיעור טומאה.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:8
[Steinsaltz on Chullin 119b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:8)

ודוחים: הרי כבר **אמר רב אחא בריה** [בנו] של **רבא** בהסבר דברי ר' אלעזר בן עזריה שאין המדובר בתרמילי הקטניות, אלא **בקולחא** [בקלח], שהתרמילים נתונים בו, **ו**אין ר' אלעזר בן עזריה מטמא את הקטניות משום שומר (שהרי הקלח אינו שומר על גרגרי הקטניות), אלא **משום יד,** שמשמש הקלח לאחיזה לצורך הקטניות, **ומאי** [ומה פירוש] **"במשמישן"?** — **בתשמישן.**


###### Steinsaltz on Chullin 119b:9
[Steinsaltz on Chullin 119b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:9)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעית רב אושעיא ממה **דתנא דבי** [ששנה החכם של בית] מדרשו של **ר' ישמעאל** על הכתוב בטומאת אוכלים **"על כל זרע זרוע"** (ויקרא יא, לז), וכמובא בדף הקודם שהרי זה בא ללמד לענין השומר בדין הטומאה, ש**כדרך שבני אדם מוציאין** בזריעה, **חטה בקליפתה, ושעורה בקליפתה, ועדשים בקליפתן.** לכך הקליפה (המשמשת כשומר לאוכל שבתוכה) מצטרפת להשלים לשיעור טומאת אוכלים. והרי בגרגר חיטה ושעורה אחת אין בקליפה כדי להשלימו לשיעור כביצה, ואין זאת אלא שלמדנו שמצטרפות קליפותיהן של הרבה גרגרי חיטה ושעורה כדי להשלימן לשיעור כביצה, ומעתה נמצא פתרון לבעיית רב אושעיא, בעניינו של שומר שחילקו, שהריהו מצטרף.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:10
[Steinsaltz on Chullin 119b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:10)

ודוחים: **כ**דרך ש**אמר רב אחא בריה** [בנו] של **רבא** בהסבר דברי ר' אלעזר בן עזריה המובאים למעלה שאין המדובר בהם בתרמיל הקטניות ומשום שומר, אלא **בקולחא** [בקלח], **ומשום יד,**


###### Steinsaltz on Chullin 119b:11
[Steinsaltz on Chullin 119b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:11)

הכא נמי [כאן גם כאן, בדברי החכם מבית מדרשו של ר' ישמעאל]: אין המדובר בגרגרי החיטה והשעורה כשלעצמן, אלא **בשדרה** שבה נתונים הגרגרים, **ומשום שומר.** שכל גרגרי החיטה אחוזים בעיגול סביב שדרת השיבולת, ושומרים הם זה לזה, שאם תיפול קליפתו של אחד מהם, תיפולנה אחריה גם קליפות האחרים והגרגרים עימן. ולכך מצטרפות הקליפות זו לזו.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:12
[Steinsaltz on Chullin 119b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:12)

ותוהים על הסבר זה: **בשלמא** [נניח, מובן הדבר] שגרגרי **עיליתא צריכי לתתיתא** [השורות העליונות בשיבולת צריכים את הגרגרים של השורות התחתונות] להחזיק אותם, **אלא תתיתא מאי צריכי לעיליתא** [התחתונות מה הן צריכות את העליונות]? ומשיבים: הכוונה לגרגרים ש**בחד דרא** [בשורה אחת] בשיבולת החיטה, שאלה עומדים בצפיפות בסמוך זה לזה, ואם תיפול קליפתו של אחד מהם, ואף העליון, תתערער הקבוצה, ויפלו השאר.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:13
[Steinsaltz on Chullin 119b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:13)

ושואלים: **ומי איכא** [והאם יש] **כ**שיעור **ביצה אוכלין בחד דרא** [בשורה אחת] של חיטה? ומשיבים: כן, כגון **בחטי** [בחיטים] שהיו בזמנו של **שמעון בן שטח,** שהיו גדולות ביותר.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:14
[Steinsaltz on Chullin 119b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:14)

ומעירים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכאן] לתרץ כך, מעתה שוב אין צורך להסביר את דברי החכם של בית מדרשו של ר' ישמעאל שמדובר בשדרה של חיטה, ובהרבה גרגרים הנתונים בה, אלא בגרגר **חדא** [אחד] של **חטה נמי** [גם כן] יכול אתה להסביר את דברי חכם זה, וכגון **בחטי** [בחיטים] שהיו בזמנו של **שמעון בן שטח** שהיו גדולות מאד.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:15
[Steinsaltz on Chullin 119b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:15)

א למעלה (קיח,ב) אגב דיון הובאה מחלוקתם של חכמים ויהודה בן נקוסא, ועתה דנים בהלכה זו **גופא** [לגופה]. שנינו: **שני עצמות ועליהן שני חצאי זיתים, והכניס ראשיהן שנים לבית, והבית מאהיל עליהן** — לדעת חכמים **הבית טמא** בטומאת אוהל, ומטמא את הנמצא בתוכו, שכן שני חצאי הזית מצטרפים לשיעור כזית, המטמא בטומאת אוהל.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:16
[Steinsaltz on Chullin 119b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:16)

ואילו **יהודה בן נקוסא אומר משום** [בשם] **ר' יעקב: היאך** [כיצד] שני חצאי זית הנמצאים ב**שני עצמות** נבדלות **מצטרפין לכזית?** ומכאן נסיק שעצם שיש עליה בצידה האחד שיעור שלם של כזית בשר מן המת, ועמד והכניס לתוך הבית את צידה האחר של העצם שאין בו בשר מן המת — מטמאה את הבית בטומאת אוהל, לדעת הכל.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:17
[Steinsaltz on Chullin 119b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:17)

ובענין זה **אמר ריש לקיש: לא שנו** שכך הדין, **אלא** רק ב**עצם,** ומשום **דהוי** [שהריהי] משמשת כ**יד** לבשר המת. **אבל נימא** [שערה] שעל ראשה האחד נמצא בשר מן המת בשיעור כזית, והכניס לתוך הבית את ראשה השני של השערה — אין הבית נטמא בכך, שכן השערה **לא הויא** [אינה נהיית] **יד** לבשר. **ו**אילו **ר' יוחנן אמר** ש**אפילו נימא נמי הויא** [שערה גם כן הינה] **יד** לבשר, ונטמא הבית בכך.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:18
[Steinsaltz on Chullin 119b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:18)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש** ממה ששנינו כי **עור שיש עליו כזית בשר, הנוגע בציב** (חוט בשר) **היוצא ממנו,** מן הבשר, **ו**כן הנוגע **בשערה ש**נמצאת **כנגדו,** מעברו האחר של העור שבו נמצאת חתיכת הבשר — **טמא.** ויש לדייק בדברים: **מאי לאו** [האם לא] הסיבה לכך שהנוגע בציב נטמא בכך, הרי זה **משום יד,** והרי זה שלא כדברי ריש לקיש שאמר שאין השערה נחשבת יד לבשר!


###### Steinsaltz on Chullin 119b:19
[Steinsaltz on Chullin 119b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:19)

משיב ריש לקיש לשאלה זו: **לא,** אין זה משום שהשערה משמשת כיד לבשר, אלא **משום** שהיא משמשת כ**שומר** לבשר. ותוהים על הסבר זה: והרי העור הוא השומר על הבשר, ואילו השערה נמצאת מעל העור, **ומי איכא** [והאם יש] **שומר על גבי שומר?** **ומשיבים:** **חלחולי מחלחל** [מחלחלת] השערה מבעד לעור ומגיעה עד לבשר, ואף היא שומרת על הבשר בחלקה שלה.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:20
[Steinsaltz on Chullin 119b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:20)

**מתקיף לה** [מקשה על כך, על תשובה זו] **רב אחא בר יעקב: אלא מעתה** שאמרנו כי יש נקבים בעור שדרכם השערה מחלחלת מבעד לעור ומגיעה לבשר עצמו, **תפילין היכי כתבינן** [איך אנו כותבים]? **הא בעינן** [הרי אנו צריכים] בכתיבת התפילין שתהא זו **כתיבה תמה** (רצופה ושלימה), שלא יהיה דבר המפסיק בתוכה, **וליכא** [ואין כאן], שכן הנקבים המשמשים למעבר השערות בעור מפסיקים בתוך הכתיבה!


###### Steinsaltz on Chullin 119b:21
[Steinsaltz on Chullin 119b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:21)

ומעירים: **אשתמיטתיה** [נשמט ממנו, מרב אחא בר יעקב שהקשה כן] **הא** **דאמרי במערבא** [הלכה זו שאמרו בארץ ישראל] כי **כל נקב שהדיו עובר עליו** ומכסה אותו — **אינו** נחשב **נקב** לענין פסול בכתיבה.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:22
[Steinsaltz on Chullin 119b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:22)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תשובה אחרת לשאלת ר' יוחנן על ריש לקיש מדברי משנה זו: כל המשנה **כוליה** [כולה] המטמאת את הנוגע בציב או בשערה, מדברת בטומאה **משום יד,** ולא משום שומר. ואולם אין בכך משום קושיה על שיטת ריש לקיש הסבור שאין השערה נחשבת כיד, שכן הסבר הדברים הוא **כ**דרך ש**אמר ר' אלעא** בפירוש משנה אחרת, שמדובר בה **במלאי** (בשערה) **שבין המלאים** (וכפי שיוסבר להלן),


###### Steinsaltz on Chullin 119b:23
[Steinsaltz on Chullin 119b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:23)

**הכא נמי** [כאן, במשנה זו לענין טומאת הנוגע בשערה, גם כן] יש לומר שאין המדובר בשערה אחת בודדת, אלא **בנימא** [בשערה] **שבין הנימין** [שערות] מרובות, ובאמצעות כל אותן שערות ניתן להחזיק את הבשר (ובאותה עת, השערות הללו לא תינתקנה ממקומן), ולכך הריהן משמשות כיד.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:24
[Steinsaltz on Chullin 119b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:24)

ואומרים: **והיכא אתמר** [והיכן נאמרו] דבריו אלה של **ר' אלעא** במקורם? ומשיבים: **אהא** [על משנה זו] ששנינו בה כי ה**מלאי** (השערות שבראש השיבולת) **שבשבלים** הריהם **מיטמאין** מן האוכל, שאם נגעה טומאה בשיבולים נטמאו גם שערותיהן, **ומטמאין** את השיבולים אם נגעה טומאה בשערות, **ו**אולם הם **אינן מצטרפין** לשיבולים להשלימן לשיעור טומאה, וכדין יד. ושאלו בבירור משנה זו: **מלאי למאי חזי** [למה לאיזה שימוש הוא ראוי] שייחשב בו כיד לשיבולים? ועל כך **אמר ר' אלעאי** בתשובה: אין המדובר במלאי אחד בודד, שאמנם אין הוא כשלעצמו ראוי לשמש כיד לשיבולת, אלא **במלאי שבין המלאים,** בקבוצה מרוכזת של שערות שבראשי השיבולת, ואלה מסוגלות לאחוז בהן את השיבולת בלא שתינתקנה ממנה. ב למעלה הובאה מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש בדין שערה, האם היא משמשת כיד לדבר הנמצא תחתיה, ואת הדיון בדברי ריש לקיש. ועתה מביאים כי


###### Steinsaltz on Chullin 119b:25
[Steinsaltz on Chullin 119b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:25)

**לישנא אחרינא אמרי לה** [בלשון אחרת אומרים אותה את המחלוקת שבין ר' יוחנן וריש לקיש והדיון שבעקבותיה] באופן זה: שלא נחלקו בדינה של שערה אחת, אלא מוסכם על הכל שאין זו נחשבת כיד. ונחלקו רק בקבוצת שערות האם אלה נחשבות כיד או לא. והקשה ר' יוחנן לריש לקיש (הסבור שאין השערות נחשבות כיד) ממה ששנינו במשנה בדינו של הנוגע בשערה היוצאת מן העור שבצידו האחר ישנה חתיכת בשר מן המת, שהריהו טמא, והרי איפוא שהשערות נחשבות כיד. ועל כך השיב ריש לקיש כי אין הטומאה משום שהשערות נחשבות כיד אלא משום שהן נחשבות כשומר, שכן הן מגינות על הבשר. ומעירים כי


###### Steinsaltz on Chullin 119b:26
[Steinsaltz on Chullin 119b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:26)

**הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לומר, ש**משום שומר** היא טומאתו של הנוגע ולא משום יד, **דאי סלקא דעתך** [שכן אם עולה על דעתך] לומר שטומאתו היא **משום יד** — **נימא** [שערה] **אחת למאי חזי** [למה לאיזה שימוש היא ראויה] שתיחשב בו כיד לבשר?


###### Steinsaltz on Chullin 119b:27
[Steinsaltz on Chullin 119b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:27)

ודוחים: אין זו ראיה, שכן **כ**דרך ש**אמר ר' אלעא** בהסבר המשנה המזכירה "מלאי" שאין הכוונה לאחת בודדת, אלא **במלאי שבין המלאין, הכא נמי** [כאן גם כן] אפשר לומר שאין המדובר בשערה בודדת אלא **בנימא שבין הנימין.**


###### Steinsaltz on Chullin 119b:28
[Steinsaltz on Chullin 119b:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:28)

ואומרים: **והיכא אתמר** [והיכן נאמרו] דבריו אלה של **ר' אלעא** במקורם? ומשיבים: **אהא דתנן** [על משנה זו ששנינו] בה כי ה**מלאי** (השערות שבראש השיבולת) **שבשבלים** הריהם **מיטמאין** מן האוכל, שאם נגעה טומאה בשיבולים נטמאו גם שערותיהן, **ומטמאין** את השבלים אם נגעה טומאה במלאי, **ו**אולם הם **אינן מצטרפין** לשיבולים להשלימן לשיעור טומאה, וכדין יד. ושאלו בבירור משנה זו: **מלאי למאי חזי** [למה לאיזה שימוש הוא ראוי] שייחשב בו ליד לשיבולים? ועל כך **אמר ר' אלעאי:** בתשובה: אין המדובר במלאי אחד בודד, שאינו ראוי לשמש כיד לשיבולת, אלא **במלאי שבין המלאים,** בקבוצה מרוכזת של שערות שבראשי השיבולת, ואלה מסוגלות לאחוז בהן את השיבולת בלא שתינתקנה ממנה.


###### Steinsaltz on Chullin 119b:29
[Steinsaltz on Chullin 119b:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/119b:29)

ג **ו**מביאים אופן נוסף בו נשנתה מחלוקתם של ר' יוחנן וריש לקיש, ודרך הדיון שבעקבות מחלוקתם. שכן **איכא דמתני לה** [יש ששונים אותה] את מחלוקתם של ר' יוחנן וריש לקיש