## Steinsaltz on Chullin Daf 121a

###### Steinsaltz on Chullin 121a:1
[Steinsaltz on Chullin 121a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:1)

**והדר מייתי לה** [ואחר כך מביא, לומד אותה] את ההלכה בעניינם של המשקים היוצאים מפירות ה**ערלה,** מגזירה שווה של המלים **"פרי"** האמור באיסור ערלה ("וערלתם ערלתו את פריו". ויקרא יט, כג), ו**"פרי"** הנאמר במצות **בכורים** ("ולקחת מראשית כל פרי האדמה". דברים כו, ב). ללמדנו שכשם שאין בביכורים דין המשקים כדין הפירות אלא ב**זיתים וענבים, כך הוא גם בדינם של המשקים היוצאים משאר פירות לענין ערלה, שאין חייבים מלקות על שתייתם.**


###### Steinsaltz on Chullin 121a:2
[Steinsaltz on Chullin 121a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:2)

א **ו**שנינו במשנתנו בין הדברים המצטרפים עם הבשר להשלים שיעורו לענין טומאת אוכלים, אף שהם עצמם אינם נאכלים, את **האלל.** ונחלקו חכמים **מאי** [מה] טיבו של ה**אלל.** ש**ר' יוחנן אמר** כי הכוונה היא ל**מרטקא** [גיד השדרה והצוואר], **וריש לקיש אמר** שהכוונה היא לשאריות **בשר** הנותרות על העור לאחר **שפלטתו** (חתכה) ה**סכין** את הבשר מן העור.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:3
[Steinsaltz on Chullin 121a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:3)

**מיתיבי** [מקשים] על פירושו של ריש לקיש מן הכתוב **"ואולם אתם טופלי שקר רופאי אליל כולכם"** (איוב יג, ד), ובאה בו המלה "אליל" בכתיב חסר "אלל". **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת ר' יוחנן שאומר] שהכוונה היא ל**מרטקא** — **היינו** [זהו] שטען איוב נגד חבריו האומרים לו דברים שאין בהם תועלת לו, שהריהם כבאים לרפא את המרטקא **דלאו בר** [שלא בן] **רפואה הוא,** **אלא למאן דאמר** [לשיטת ריש לקיש שאומר] כי הכוונה היא ל**בשר שפלטתו סכין,** והלא בשר שכזה **בר** [בן] **רפואה הוא,** שהבשר המתדלדל מן החי, **ניתן לאיחוי!**


###### Steinsaltz on Chullin 121a:4
[Steinsaltz on Chullin 121a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:4)

ומשיבים: **ב**משמעות המלה **"אלל" דקרא** [שבמקרא] מוסכם על הכל, ואף לדעת ריש לקיש, שהכוונה היא לגיד השדרה והצוואר, **דכולי עלמא לא פליגי** [שכן בכך הכל אינם חלוקים], שכך הוא בלשון מקרא. ואולם **כי פליגי** [כאשר חלוקים] ר' יוחנן וריש לקיש הרי זה **ב**פירוש המלה **"אלל" דמתניתין** [של משנתנו], בלשון חכמים, ולדעת ריש לקיש משמעה הוא בשר שפלטתו סכין.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:5
[Steinsaltz on Chullin 121a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:5)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה לריש לקיש ממה ששנינו במשנתנו **ש****ר' יהודה אומר** כי **האלל** של הנבילה **המכונס** במקום אחד, **אם יש** בו שיעור **כזית** הנמצא **במקום אחד** — **חייבין עליו** אם אכלוהו משום נבילה, ואם נגעו בו ונכנסו למקדש, משום ביאת מקדש בטומאה, **ו**בהסבר דברי ר' יהודה אלה **אמר רב הונא: ו**אין מדובר אלא אם אדם **הוא** זה **שכנסו** לאלל זה במקום אחד, ולא שהתכנס האלל מאליו או על ידי תינוקות. שכיון שכינסו, גילה בכך דעתו שהריהו מחשיבו כבשר. ומעתה יש לומר:


###### Steinsaltz on Chullin 121a:6
[Steinsaltz on Chullin 121a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:6)

**בשלמא למאן דאמר** [נניח, מובן הדבר, לדעת מי שאומר, ריש לקיש] כי הכוונה היא ל**בשר שפלטתו סכין** — **היינו** [זהו] הטעם לשיטת ר' יהודה **דכי איכא** [שכאשר יש] מן האלל המכונס (בידי אדם) שיעור **כזית, מיחייב** [הריהו מתחייב] על כך, שהרי החשיבו לבשר. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר, ר' יוחנן] שהכוונה היא **ל****מרטקא** — גם **כי איכא** [כאשר יש] אלל בשיעור **כזית** במקום אחד, **מאי הוי** [מה נהיה, מה בכך]? והלא האלל **עץ בעלמא** [סתם] **הוא,** שאינו ראוי למאכל!


###### Steinsaltz on Chullin 121a:7
[Steinsaltz on Chullin 121a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:7)

ומשיבים: אכן **אליבא** [לפי שיטתו] של **ר' יהודה לא פליגי** [אינם חלוקים ר' יוחנן וריש לקיש], והכל מודים כי לדעת ר' יהודה האלל הוא בשר שפלטתו סכין. ואולם **כי פליגי** [כאשר נחלקו] ר' יוחנן וריש לקיש בפירוש המלה "אלל" **אליבא דרבנן** [לפי שיטת חכמים] נחלקו. ש**ר' יוחנן אמר** כי לדעת חכמים **מרטקא נמי** [גם כן] **מצטרף** להשלים לשיעור כביצה לטומאת אוכלים. **ו**אילו **ריש לקיש אמר** כי אמרו חכמים את דבריהם **דוקא** ב**בשר שפלטתו סכין, אבל** ב**מרטקא** סבורים חכמים כי **לא מצטרף** לבשר להשלים לשיעור כביצה.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:8
[Steinsaltz on Chullin 121a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:8)

ומבררים: **האי** [זה] ה**בשר שפלטתו סכין** ששנינו בו שהריהו מצטרף לבשר להשלים לשיעור כביצה, **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה]? **אי** [אם] מדובר באופן **דחשיב עליה** [שחשב עליו] לאוכלו — מדוע אמרו שאינו נחשב לענין הטומאה אלא רק מצטרף לבשר, **אפילו באנפי נפשיה** [בפני עצמו] יהא **מיטמא,** כשאר אוכלים! **ואי** [ואם] **דלא חשיב עליה** [שלא חשב עליו] לאוכלו — מדוע מצטרף לבשר לענין טומאת אוכלים, והרי **בטוליה בטליה** [ביטל אותו] במחשבתו מכלל מאכל!


###### Steinsaltz on Chullin 121a:9
[Steinsaltz on Chullin 121a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:9)

ואומרים כי **ר' אבין ור' מיישא** תירצו שאלה זו, **חד** [אחד] מהם **אמר** שמדובר באופן שעל **מקצתו** של הבשר שפלטתו הסכין **חישב עליו** לאוכלו, ולא פירש באיזה חלק מבשר זה היתה מחשבתו. ולכך אין בשר זה שעל העור מטמא, שהרי לא חשב על כולו לאוכלו. ואולם אותו מקצת שחשב עליו לאוכלו, מצטרף לבשר להשלים שיעורו לכביצה.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:10
[Steinsaltz on Chullin 121a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:10)

**וחד** [ואחד] מהם **אמר** שמדובר באופן שלא חישב האדם כלל על בשר זה שעל העור לאוכלו, ואולם **מקצתו** של אותו בשר שעל העור בתחילה **פלטתו חיה** (כגון כלב) שנשכה את הבהמה, ואחר כך שחט אדם את הבהמה **ו**את **מקצתו** האחרת של בשר זה שעל העור **פלטתו** ה**סכין** שבידי אדם. ואין אנו יודעים איזה חלק הוא זה שפלטתו החיה ואיזהו החלק שפלטו האדם. שהחלק שפלטתו החיה **לא ביטל אותו מדעתו מכלל אכילה, ומאחר ואין אנו יודעים איזה הוא חלק זה, לכך אין בשר זה מטמא, אולם הוא מצטרף לשאר הבשר.**


###### Steinsaltz on Chullin 121a:11
[Steinsaltz on Chullin 121a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:11)

ב שנינו במשנתנו כי הקרנים מצטרפות לבשר להשלימו לשיעור לענין טומאת אוכלים, ובענין זה מביאים מה ש**תנן התם** [שנינו שם במשנה במסכת טהרות] כי **החרטום** (מקור) **והצפרנים** שבעוף **מיטמאין** אם נגע בהם שרץ, **ו**אם טמאים הם ונגעו באוכלים טהורים הריהם **מטמאין** אותם (שכן הם נחשבים כיד לענין שתיכנס ותצא הטומאה על ידם) **ומצטרפין** לשיעור כזית לענין טומאת העוף הטהור, ולשיעור כביצה לענין טומאת אוכלים. ותוהים: והלא ה**חרטום עץ בעלמא** [בלבד] **הוא,** ומדוע הוא מצטרף עם הבשר כאוכל?


###### Steinsaltz on Chullin 121a:12
[Steinsaltz on Chullin 121a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:12)

**אמר ר' אלעזר** בהסבר הדברים כי מדובר כאן **בחרטום** ה**תחתון.** ומקשים: והרי החרטום ה**תחתון נמי** [גם כן] **עץ בעלמא** [בלבד] **הוא! אמר רב פפא:** אין הכוונה אלא לחלק החרטום **ה****תחתון של עליון,** כלומר, הקרום הבשרי שבתוך הפה הדבוק לחרטום העליון לאורכו.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:13
[Steinsaltz on Chullin 121a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:13)

וכן מה ששנינו שם כי ה**צפרנים** מצטרפות **אמר ר' אלעזר** כי אין הכוונה לציפורניים עצמן, אלא **ל****מקום** שורשי הציפורניים, **המובלעים בבשר.**


###### Steinsaltz on Chullin 121a:14
[Steinsaltz on Chullin 121a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:14)

וכן מה ששנינו במשנתנו כי ה**קרנים** מצטרפות לבשר לענין שיעור טומאת אוכלים, **אמר רב פפא** כי הכוונה היא **במקום שחותכין** את הקרניים **ויוצא מהן דם** ולא למעלה שהוא קשה לגמרי.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:15
[Steinsaltz on Chullin 121a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:15)

ג שנינו במשנתנו כי **כיוצא בו** (בבשר המטמא טומאת אוכלים ואין הוא מטמא טומאת נבילות) הוא **השוחט בהמה** טמאה לצורך גוי, ועדיין הבהמה מפרכסת, ש


###### Steinsaltz on Chullin 121a:16
[Steinsaltz on Chullin 121a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:16)

מטמאה טומאת אוכלים אבל לא טומאת נבילות. ובענין זה **אמר ר' אסי** כי יש מן החכמים ש**שונין** בדין טומאת הבהמה שנשחטה ועודה מפרכסת כך: **ישראל ב**זמן ששחט בהמה **טמאה, ו**כן **גוי ב**זמן ששחט בהמה **טהורה** — אין די בעצם שחיטתה שתהא הבהמה נחשבת כאוכל (לקבלת טומאת אוכלים), אלא **צריכין** השוחטים את הבהמה לחשוב **מחשבה** שתהא נאכלת (לגוי) כפי שהיא עתה, **ו**כן יש צורך ב**הכשר מים** (או שאר המשקים המכשירים לקבל טומאה), הבאים **ממקום אחר,** שאין דם השחיטה של בהמה זו מכשירה לקבל טומאה, כיון שהרי זו דם הבאה מהשחיטה הראויה.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:17
[Steinsaltz on Chullin 121a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:17)

ותוהים: **הכשר** משקים לשם קבלת טומאת אוכלים **למה לי?** והלוא **סופו** של בשר בהמה זו, לכשתמות, **לטמא טומאה חמורה** (טומאת נבילה), **ו**כלל הוא בדיני טומאה כי **כל** דבר **שסופו לטמא טומאה חמורה, לא בעי** [צריך] **הכשר,** והריהו מקבל טומאת אוכלים אף בלא שהוכשר בנתינת משקה עליו.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:18
[Steinsaltz on Chullin 121a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:18)

**דתני דבי** [שכן שנה החכם של בית] מדרשו של **ר' ישמעאל** על הנאמר בדין הכשר משקים **"וכי יותן מים על זרע** ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם" (ויקרא יא, לח) **מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה, צריכין הכשר. אף כל** דבר מאכל **שאין סופו לטמא טומאה חמורה צריך הכשר.** יצא מכלל זה הדבר שסופו לקבל טומאה חמורה (כטומאת הנבילה) שאין צריך הכשר משקים כדי לקבל טומאת אוכלים.


###### Steinsaltz on Chullin 121a:19
[Steinsaltz on Chullin 121a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121a:19)

**ו**כן **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' יוסי: מפני מה אמרו** חכמים כי **נבלת עוף טהור צריכה מחשבה** לאכילה, על מנת שתטמא, **ו**אולם **אינה צריכה הכשר** משקים? **מפני**