## Steinsaltz on Chullin Daf 121b

###### Steinsaltz on Chullin 121b:1
[Steinsaltz on Chullin 121b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:1)

**שסופה** של נבילה זו של העוף הטמא שתבוא **לטמא** את האדם האוכלה **טומאה חמורה** בשעה שהיא בבית הבליעה. ולכך אין נבלת העוף צריכה להכשר מים כדי לטמא טומאת אוכלים!


###### Steinsaltz on Chullin 121b:2
[Steinsaltz on Chullin 121b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:2)

**אמר חזקיה** בתשובה: טעמם של חכמים (שהביא ר' אסי את דבריהם) שהצריכו הכשר מים לבהמה המפרכסת הוא **הואיל ויכול** עתה השוחט את הבהמה הזו **לגוררה** (לחותכה) כולה לפיסות בשר קטנות שאין בכל אחת מהן שיעור כזית (ולכך אינה נטמאת בטומאת נבילה), **ולהעמידה** לבהמה זו כולה **על** שיעור שהוא **פחות מכזית.** ונמצא שאין זה ברור שסופה של הבהמה המפרכסת לבוא לכלל טומאת נבילות.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:3
[Steinsaltz on Chullin 121b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:3)

**אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה לר' זירא** בתמיהה על תשובה זו: **ומי** [והאם] **אמר חזקיה הכי** [כך]? **והא איתמר** [והרי נאמר] שנחלקו חזקיה ור' יוחנן בדינה של הבהמה ש**שחט בה** בבהמה טמאה **שנים** (שני הסימנים שבצוואר: הוושט והקנה) **או** ששחט בה **רוב שנים,** שהיא השחיטה המכשירה את הבהמה הטהורה לאכילה לישראל, **ועדיין היא,** הבהמה, **מפרכסת. חזקיה אמר:** בהמה זו **אינה** בכלל איסור **לאברים** שבה, שאין בה איסור אבר מן החי, ולכך מותר הגוי (האסור באכילת אבר מן החי) באכילתה. ואילו **ר' יוחנן אמר** כי בהמה זו **ישנה** בכלל איסור אבר מן החי **לאברים** שבה.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:4
[Steinsaltz on Chullin 121b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:4)

והם מנמקים את דבריהם: **חזקיה אמר** שהבהמה **אינה** אסורה **לאברים,** שהרי **מתה היא** כיון שנשחטו בה שני סימניה או רובם. ואילו **ר' יוחנן אמר** כי בהמה זו **ישנה** עדיין באיסורה **לאברים** כי **לאו** [לא] **מתה היא,** שהרי היא עדיין מפרכסת. הרי איפוא שלדעת חזקיה בהמה זו נחשבת כמי שכבר מתה למרות שהיא עדיין מפרכסת, ומעתה מדוע לא תיחשב גם כן כמתה לענין טומאת נבילות?


###### Steinsaltz on Chullin 121b:5
[Steinsaltz on Chullin 121b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:5)

**אמר ליה** [לו] ר' זירא לר' ירמיה בתשובה לשאלתו: לדעת חזקיה בהמה זו **יצתה** (יצאה) **מכלל חיה** (לענין שאין עוד באבריה איסור אבר מן החי), **ו**אולם **לכלל מתה** היא עדיין **לא באת** (באה), **ולכך אין בה עדיין טומאת נבילות.**


###### Steinsaltz on Chullin 121b:6
[Steinsaltz on Chullin 121b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:6)

א למעלה הובאה מחלוקתם של חזקיה ור' יוחנן בדינה של בהמה שנשחטה ועדיין היא מפרכסת. ועתה דנים במחלוקת זו ל**גופא** [לעצמה]. בהמה ש**שחט בה שנים** (סימנים, קנה וושט), **או רוב שנים, ועדיין היא מפרכסת. חזקיה אמר** כי היא **אינה לאברים,** ואילו **ר' יוחנן אמר** שהיא **ישנה לאברים. אמר ר' אלעזר** בהכרעת המחלוקת להלכה: **נקוט להא** [תפוס, קבל כהלכה למעשה את דעה זו] של **ר' יוחנן בידך,** ומשום **דתני** [שכן שנה] **רב אושעיא כוותיה** [כמותו] בברייתא.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:7
[Steinsaltz on Chullin 121b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:7)

**דתני** [ששנה] **רב אושעיא: ישראל ששחט בהמה טמאה ל**אכילתו של **גוי,** אם **שחט בה שנים** סימנים **או רוב שנים, ו**עדיין הבהמה **מפרכסת** לאחר השחיטה — בהמה זו **מטמאה טומאת אוכלין,** כיון שנחשבת היא עתה כאוכל (ומטמאת אוכל אחר), **אבל** היא **לא** נטמאת ומטמאת ב**טומאת נבלות** כל עוד היא מפרכסת.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:8
[Steinsaltz on Chullin 121b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:8)

**אבר הפורש ממנה** מבהמה זו שנשחטה ועדיין מפרכסת נחשב **כפורש מן החי** שהוא מטמא עתה בטומאת נבילות, כדינו של כל אבר מן החי. **ו**דינו של ה**בשר הפורש ממנה כ**דינו של ה**בשר הפורש מן החי,** שאמנם אין הוא נחשב לענין טומאת אוכלים, **ו**אולם הוא **אסור** באכילה **לבני נח. ו**אסור בשר זה שפרש מן הבהמה בעודה מפרכסת באכילה **אפילו לאחר שתצא נפשה.** הרי שברייתא זו היא כדעת ר' יוחנן הסבור שיש איסור אבר מן החי בבהמה המפרכסת, ושלא כדעת חזקיה.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:9
[Steinsaltz on Chullin 121b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:9)

ומאחר והובא חלקה הראשון של הברייתא (כראיה לשיטת ר' יוחנן) מביאים את המשך דבריה: ואם הישראלי **שחט בה** בבהמה הטמאה שנשחטה לאכילת הגוי לא את שני סימניה אלא סימן **אחד** בלבד **או רוב** סימן **אחד,** ומפרכסת הבהמה לאחר שחיטתה — אין זו כדרך שחיטה ראויה, ולכך **אינה מטמאה טומאת אוכלין.** וכיוצא בזה אם לא שחטה אלא **נחרה** (הרג אותה שלא בשחיטה) — **אין בה טומאה של כלום. ו**הוא הדין ב


###### Steinsaltz on Chullin 121b:10
[Steinsaltz on Chullin 121b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:10)

**גוי ששחט בהמה טהורה לישראל, ומפרכסת** הבהמה לאחר שחיטתה — נחשבת היא כאוכל לענין שהיא **מטמאה טומאת אוכלין, אבל** היא **לא** נטמאת ומטמאת ב**טומאת נבלה.**


###### Steinsaltz on Chullin 121b:11
[Steinsaltz on Chullin 121b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:11)

**אבר הפורש ממנה** מבהמה זו שנשחטה ועדיין מפרכסת נחשב **כפורש מן החי** לענין שהוא מטמא עתה בטומאת נבילות, כדינו של כל אבר מן החי. **ו**דינו של ה**בשר הפורש ממנה כ**דינו של ה**בשר הפורש מן החי,** שאינו נחשב לענין טומאת אוכלים, **ו**אולם הוא **אסור** באכילה **לבני נח. ו**אסור בשר זה שפרש מן הבהמה בעודה מפרכסת **אפילו לאחר שתצא נפשה.**


###### Steinsaltz on Chullin 121b:12
[Steinsaltz on Chullin 121b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:12)

ואם **שחט בה** הגוי בבהמה הטהורה סימן **אחד או רוב** סימן **אחד** — **אינה מטמאה טומאת אוכלין.** וכיוצא בדבר אם **נחרה** — **אין בה טומאה של כלום.**


###### Steinsaltz on Chullin 121b:13
[Steinsaltz on Chullin 121b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:13)

ובמקרה שבו **שחט** ה**גוי** בהמה טהורה **במקום שאין** שחיטתו **עושה אותה טרפה** (כששחט רק חלק מן הסימנים, כגון חצי קנה, ובכך אין הבהמה נטרפת) **ובא ישראל וגמרה** לשחיטה זו, שחתך את אותו הסימן ואת הסימן האחר, כולו או רובו — בהמה זו **כשרה** לאכילה, שהרי נשחטה בידי ישראל.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:14
[Steinsaltz on Chullin 121b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:14)

ואולם אם **שחט ישראל, בין במקום שעושה אותה טרפה** (ששחט רובו של סימן, שבכך הבהמה נטרפת), **ובין במקום שאין עושה אותה טרפה** (ששחט רק חלק מן הסימן), **ובא גוי וגמר** את שחיטתו של הישראל — **שחיטתו פסולה.**


###### Steinsaltz on Chullin 121b:15
[Steinsaltz on Chullin 121b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:15)

ומוסיפה עוד הברייתא: זה **הרוצה שיאכל מ**בשרה של **בהמה** שנשחטה **קודם שתצא נפשה,** משום שיפה בשר זה לבריאות, כיצד יעשה? הריהו **חותך כזית בשר מבית שחיטתה** (מקום השחיטה), **ומולחו יפה יפה** יותר מבשר אחר, שכן עדיין לא הספיק הדם לצאת, ובשעה שחותך הוא מבשר זה נבלע הדם בו, **ומדיחו** במים לאחר המליחה **יפה יפה,** להסיר את המלח והדם, **וממתין לה עד שתצא נפשה, ואוכלו. אחד גוי ואחד ישראל מותרין בו,** שאין בו משום איסור אבר מן החי.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:16
[Steinsaltz on Chullin 121b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:16)

ומעירים: דברי ברייתא זו **מסייע ליה** [לו] **לרב אידי בר אבין,** שכן **אמר רב אידי בר אבין, אמר ר' יצחק בר אשיין: הרוצה שיבריא,** מה יעשה? הריהו **חותך כזית בשר מבית שחיטה, ומולחו יפה יפה, ומדיחו יפה יפה, וממתין לה עד שתצא נפשה, אחד גוי ואחד ישראל מותרים בו.**


###### Steinsaltz on Chullin 121b:17
[Steinsaltz on Chullin 121b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:17)

ב למעלה למדנו כי ישראל השוחט בהמה טמאה לגוי (וכן גוי השוחט בהמה טהורה), אף שהיא עדיין מפרכסת נחשבת היא כאוכל לענין טומאת אוכלים, ובענין זה **בעי** [שאל] **ר' אלעזר:** אם בתוך שחיטה זו, השוחט **שהה בה** (באמצע השחיטה) או ש**דרס בה** את הסכין, שאלה מן הדברים הפוסלים את השחיטה, **מהו** דינה. האם רק השחיטה הראויה בכל דיניה היא העושה את הבהמה המפרכסת כאוכל, ובאופנים הללו שאין זו שחיטה ראויה לא תועיל השחיטה לכך. או שמא גם השחיטה שאינה מדוקדקת בכל הלכות שחיטה עושה את הבהמה לאוכל?


###### Steinsaltz on Chullin 121b:18
[Steinsaltz on Chullin 121b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:18)

**אמר ליה ההוא סבא** [אמר לו אותו זקן] בפתרון בעייתו: **הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן:** אין המדובר אלא בשחיטה הראויה בכל אופניה, ולכך היא **צריכה הכשר שחיטה כבהמה טהורה.** ומבררים: **"הכשר** שחיטה" **למאי** [למה] הכוונה? **אמר רב שמואל בר יצחק:** הכוונה היא ל**בדיקת סכין,** שיבדוק חכם את הסכין לפני השחיטה.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:19
[Steinsaltz on Chullin 121b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:19)

ג ומביאים עוד בעיה בענין זה, מה ש**בעא מיניה** [שאל אותו] **ר' זירא מרב ששת:** בהמה זו הטמאה שנשחטה בידי ישראל והריהי עתה מפרכסת, והריהי נמצאת עתה באוהל שבו יש טומאת מת, ובמעי ה של אותה בהמה ישנם דברים שבלעתם קודם שנשחטה, **מהו** הדין לענין **שתציל** הבהמה **על** הדברים **הבלועין שבתוכה** שלא ייחשבו אלה כנמצאים בתוך אוהל המת, ולא ייטמאו? האם היא נחשבת כחיה (ומצילה את הכלים שבתוכה) או שמא היא נחשבת כמתה (ואין היא מצילה אותם)?


###### Steinsaltz on Chullin 121b:20
[Steinsaltz on Chullin 121b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:20)

**אמר ליה** [לו] רב ששת לר' זירא בתמיהה על שאלתו: והרי כיון שאמרנו שבהמה זו **מטמאה טומאת אוכלין,** והרי שנחשבת היא כמתה, **ו**מעתה כיצד אפשר לומר שהיא **מצלת** על הבלועים שבתוכה? **אמר ליה** [לו] ר' זירא בתשובה: ואולם כמו כן אמרנו גם ש**אינה מטמאה טומאת נבלות,** והרי שאין היא נחשבת כמתה אלא כחיה, **ו**מעתה כיצד אפשר לומר ש**לא תציל** על הבלועים שבתוכה?


###### Steinsaltz on Chullin 121b:21
[Steinsaltz on Chullin 121b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:21)

**אמר אביי** בהכרעת הבעיה: יש לנהוג לחומרה ולכן בהמה זו **אינה מצלת על הבלועים שבתוכה, דהא** [שהרי] **מטמאה טומאת אוכלין, ו**מצד שני **הרובעה חייב, דהא** [שהרי] היא **אינה מטמאה טומאת נבלה,** ונחשבת כחיה.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:22
[Steinsaltz on Chullin 121b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:22)

ד עוד שנינו במשנתנו כי **ר' יהודה אומר** בדינו של **האלל** המכונס במקום אחד, שאם יש בו שיעור כזית במקום אחד, **הריהו חייב עליו.** ובהסבר שיטתו של ר' יהודה **אמר רב הונא: והוא** (ובלבד, כלומר, דין זה נאמר רק בזמן **שכנסו** אדם בר דעת, שגילה בכך דעתו שמחשיב הוא את האלל כראוי לאכילה.


###### Steinsaltz on Chullin 121b:23
[Steinsaltz on Chullin 121b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/121b:23)

**ו**עוד **אמר רב הונא:** **שני חצאי זיתים** של בשר נבילה **שישנן על גבי העור** — **העור מבטלן** לכל אחת מחתיכות הבשר הללו, שאין העור מטמא בטומאת הנבילה והחתיכות הללו מתבטלות אצלו. ולכך אין כאן מקום לטומאת נבילה.