## Steinsaltz on Chullin Daf 122a

###### Steinsaltz on Chullin 122a:1
[Steinsaltz on Chullin 122a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:1)

ושואלים: **אליבא דמאן** [לפי שיטתו של מי] אמר רב הונא את דבריו, שהרי בפרקנו (להלן קכד,א) נחלקו ר' ישמעאל ור' עקיבא בדינו של עור שיש עליו שתי חתיכות בשר נבילה הנפרדות זו מזו, שלדעת ר' ישמעאל הנושא אותם נטמא (כיון שנשא כזית בשר נבילה), ואולם הנוגע בהם אינו נטמא (שהרי לא נגע בנגיעה אחת בכזית בשר שלם). ואילו לדעת ר' עקיבא הן הנוגע והן הנושא אינם נטמאים. ומעתה דברי רב הונא אינם לא כשיטת ר' ישמעאל ולא כשיטת ר' עקיבא.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:2
[Steinsaltz on Chullin 122a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:2)

שהרי **אי** [אם] תאמר שנאמרו הדברים **אליבא** [לשיטת] **ר' ישמעאל** — **האמר** [הרי אמר] ר' ישמעאל כי **לא מבטל** ה**עור** את הבשר, ולכך הנושא את העור נטמא בטומאת נבילה. **ואי אליבא** [ואם לשיטת] **ר' עקיבא** — לא נצרך רב הונא להשמיענו שהעור מבטל את הבשר, כי **פשיטא** [פשוט] הדבר, כי **האמר** [הרי אמר] ר' עקיבא ש**מבטל** ה**עור** את הבשר, ולכן אין הנושא נטמא.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:3
[Steinsaltz on Chullin 122a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:3)

ומשיבים: **לעולם** אמר רב הונא את דבריו **אליבא** [לשיטת] **ר' ישמעאל** הסבור שאין העור מבטל את הבשר, **ו**אולם **כי** [כאשר] **אמר ר' ישמעאל** ש**לא מבטל** ה**עור** את הבשר — **הני מילי** [דברים אלה] אמורים רק בזמן **שפלטתו חיה** לחתיכות בשר אלה שעל העור מן הבהמה (כגון שנשכה כלב ותלש עור עם חתיכות בשר עליו), **אבל** בזמן ש**פלטתו סכין** בידי אדם — **בטיל** [בטל] הבשר אצל העור.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:4
[Steinsaltz on Chullin 122a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:4)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] כי אין זה ההסבר בדברי רב הונא, שהרי שנינו במשנתנו ש**ר' יהודה אומר** כי **האלל המכונס, אם יש** בו **כזית במקום אחד** — **חייבין עליו. ו**בהסבר דברי ר' יהודה הללו **אמר רב הונא: והוא** (ובלבד) **שכנסו** האדם את האלל לאחר הפשט העור, שבכך גילה דעתו כי מלכתחילה לא ביטל את האלל. ומתוך שהעמיד רב הונא את דברי ר' יהודה דווקא באופן זה שכנסו אדם, מוכח מכאן שמדובר בזמן שפלטתו הסכין בשנים ושלושה מקומות, ועמד האדם וכינסם. ומכאן יש ללמוד כי אם ביטל אותם האדם במכוון — הריהם בטלים, אבל העור אינו מבטלם. שהרי אם ביטלם העור שוב אין חוזרים לכלל טומאת נבילה.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:5
[Steinsaltz on Chullin 122a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:5)

ויש להקשות: **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שחתיכות ש**פלטתו סכין ל**שיטת **ר' ישמעאל נמי** [גם כן] **לא בטיל** [בטל] אצל העור — מובן הדבר, שכן **רב הונא** ש**אמר** כי לפי ר' יהודה כינוס הדברים בידי אדם מחשיב את הדבר, ומטמא, הרי זה **כ**דעת **ר' ישמעאל** הסבור שפליטת סכין אינה מבטלת.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:6
[Steinsaltz on Chullin 122a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:6)

**אלא אי אמרת** [אם אתה אומר] ש**פלטתו סכין לר' ישמעאל בטיל** [בטל], וגם כינוס בידי אדם אינו מחשיב את הדבר לכלל טומאה, דברי **רב הונא** ש**אמר** כי לשיטת ר' יהודה מועיל כינוס גם בזמן שפלטתו סכין, ואין העור מבטלם, **כ**שיטת **מאן** [מי] הם נאמרו?


###### Steinsaltz on Chullin 122a:7
[Steinsaltz on Chullin 122a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:7)

**אלא** יש לחזור מההסבר שנאמר מקודם בשיטת ר' ישמעאל ולומר כי **לעולם** גם בזמן ש**פלטתו סכין ל**שיטת **ר' ישמעאל לא בטיל** [לא בטל], **ו**אילו **רב הונא** האומר שהעור מבטל את שני חצאי זיתי בשר הנבילה שעליו, **אמר** את דבריו **כ**שיטת **ר' עקיבא.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט] שכך היא שיטת ר' עקיבא, ולא נצרך רב הונא להשמיע את דבריו!


###### Steinsaltz on Chullin 122a:8
[Steinsaltz on Chullin 122a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:8)

ומשיבים: נצרך רב הונא לומר את דבריו, שכן **מהו דתימא** [שתאמר, היה מקום לומר]: **כי קאמר** [כאשר אמר] **ר' עקיבא** את שיטתו שהעור מבטל את חתיכות הבשר שעליו, **הני מילי** [דברים אלה] אמורים רק בזמן ש**פלטתו סכין, אבל** בזמן ש**פלטתו חיה** — **לא בטיל** [אינו בטל], לכך


###### Steinsaltz on Chullin 122a:9
[Steinsaltz on Chullin 122a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:9)

**קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] ש**טעמא** [טעם] שיטת **ר' עקיבא** הוא **מפני שהעור מבטלן,** ומשום כך, **לא שנא** [אינו שונה] אם **פלט חיה, ולא שנא** [ואינו שונה] אם **פלט סכין, כדקתני סיפא** [כמו ששנה בסופה] של אותה ברייתא: **מפני מה ר' עקיבא מטהר בעור? מפני שהעור מבטלן.**


###### Steinsaltz on Chullin 122a:10
[Steinsaltz on Chullin 122a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:10)

א משנה **אלו** הם בעלי החיים **ש**דין **עורותיהן כ**דין **בשרן** לענין הטומאה: **עור** של **האדם** המת, הריהו כבשר המת, ומטמא. **ו**כן **עור חזיר של ישוב** (חזיר בית) שהוא רך ונאכל לגוים, הריהו נחשב כבשר החזיר, ומטמא טומאת נבילות כבשר החזיר. **ר' יהודה אומר** כי **אף עור חזיר הבר** נחשב כבשרו, ומטמא טומאת נבילות.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:11
[Steinsaltz on Chullin 122a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:11)

**ועור חטרת** (חטוטרת, דבשת) **של** ה**גמל הרכה,** שעדיין לא התקשה, הריהו נחשב כבשר, ומטמא. **ו**כן **עור הראש של עגל הרך, ועור הפרסות, ועור בית הבושת** (רחם) של הנקיבה, **ועור השליל** (העובר שבמעי אמו), הנמצא בה בשעת שחיטה, **ועור של תחת האליה** (זנב) הכבשה, **ועור** של ארבעת השרצים הבאים (שמכלל שמונת השרצים המטמאים במותם, האמורים בתורה "החולד והעכבר והצב למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת". ויקרא יא, כט—ל), שעורם רך: **האנקה, והכח, והלטאה, והחומט.** שבכל אלה העורות שנמנו דינם כדין הבשר, ומטמאים. **ר' יהודה אומר** כי עור **הלטאה** דינו **כ**דין עור ה**חולדה** (ה"חולד" האמור בתורה), שאינם נחשבים כבשר לענין טומאה.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:12
[Steinsaltz on Chullin 122a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:12)

**וכולן,** כל העורות האלה שצויינו למעלה כמי שדינם כבשר, בזמן **שעבדן** כדרך שמעבדים עור, **או ש**שטחם על הקרקע ו**הילך בהן** (עליהם) שיעור זמן שיש בו **כדי עבודה** (עיבוד העור) — הריהם **טהורין,** שכן בכך יצאו מכלל בשר ונהיו לעורות גמורים. **חוץ מעור האדם** שנשאר טמא אף באופנים הללו. **ר' יוחנן בן נורי אומר** כי עורותיהם של כל **שמונה** ה**שרצים** הנזכרים בתורה, **יש להן** דין **עורות,** ולא דין בשר, ואין הם מטמאים.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:13
[Steinsaltz on Chullin 122a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:13)

ב גמרא שנינו בתחילת משנתנו כי עור אדם נחשב כבשרו לענין הטומאה, ועל כך **אמר עולא: דבר** (מדין) **תורה עור** של **אדם** הריהו **טהור, ומה טעם אמרו** חכמים שהוא **טמא? גזירה** היא **שמא יעשה אדם** מ**עורות אביו ואמו** שמתו **שטיחין,** ולכן חכמים גזרו עליהם טומאה כדי שלא יעשו כן.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:14
[Steinsaltz on Chullin 122a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:14)

**ואיכא דמתני לה** [ויש ששונים אותה הלכה של עולא] לא על תחילת משנתנו אלא **אסיפא** [על הסוף] ששנינו בה: **ו**כל העורות **כולן** שנמנו במשנתנו כמי שיש להם דין בשר, בזמן **שעיבדן או ש**שטחם על הקרקע ו**הילך בהן** שיעור זמן **כדי עבודה** — **טהורין, חוץ מעור אדם,** שטמא אף באופנים אלה. ועל כך **אמר עולא:** **דבר תורה עור אדם שעבדו** — **טהור, ומה טעם אמרו** חכמים שהוא **טמא? גזירה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין.**


###### Steinsaltz on Chullin 122a:15
[Steinsaltz on Chullin 122a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:15)

ומעירים: **מאן דמתני לה ארישא** [מי ששונה אותה הלכה על התחלת משנתנו, שעניינה עור שלא עובד], ולמדנו איפוא שגם עור דק טומאתו מדברי חכמים, ולא מדין תורה — **כל שכן** שהוא שונה אותה הלכה **אסיפא** [על סוף משנתנו בעור שעובד], שטומאתו של עור האדם מדברי חכמים ולא מדין תורה. **ו**אולם **מאן דמתני אסיפא** [מי ששונה אותה על סוף משנתנו], נדייק מדבריו: דווקא עור אדם שעובד מקבל טומאה רק מדברי חכמים, **אבל ארישא** [בראשה של המשנה] העוסקת בעור שלא עובד — הריהו טמא ב**טומאה דאורייתא** [שמן התורה].


###### Steinsaltz on Chullin 122a:16
[Steinsaltz on Chullin 122a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:16)

ג **ו**עוד שנינו במשנתנו שנחלקו תנאים בדינו של עור חזיר, שלדעת חכמים אין עור חזיר נחשב כבשר לענין הטומאה אלא **עור חזיר** של ישוב, ואילו לדעת ר' יהודה אף עור חזיר הבר נחשב כבשר. ומבררים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים]? ומסבירים: **מר סבר** [חכם זה, חכמים סבור] כי **האי** [זה, עור חזיר הבר] הוא **אשון** [קשה], ולכן אין הוא נחשב כבשר, **ו**אילו **האי** [זה, עור של ישוב] הוא **רכיך** [רך], ולכן הוא נחשב כבשר. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ר' יהודה, סבור] כי **האי נמי רכיך** [זה, עור חזיר הבר, גם כן רך], ולכן הוא נחשב כבשר.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:17
[Steinsaltz on Chullin 122a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:17)

ד עוד שנינו במשנתנו כי **עור חטרת** (חטוטרת, דבשת) **של גמל הרכה** **נחשב כבשר לענין הטומאה. ושואלים:** **וכמה,** מה משך הזמן שנקרא הוא **גמל הרכה,** ודין עורו כדין בשרו? **אמר עולא, אמר ר' יהושע בן לוי: כל זמן שלא טענה** משא.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:18
[Steinsaltz on Chullin 122a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:18)

ובבירור דברי ר' יהושע בן לוי הללו **בעי** [שאל] **ר' ירמיה:** אם **הגיע זמנה** של הגמל **לטעון ו**אולם עדיין **לא טענה** בפועל, **מהו** דין עורו של הגמל? ועוד **בעי** [שאל] **אביי** בבירור דברי ר' יהושע בן לוי: גמל זה שעדיין **לא הגיע זמנה לטעון, ו**אולם **טענה, מהו** דין עורו? ואומרים כי שאלות אלה לא נפתרו ו**תיקו** [תעמודנה] במקומן.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:19
[Steinsaltz on Chullin 122a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:19)

ועוד נמסר בענין זה של גמל הרכה, כי **יתיב** [ישב] **ריש לקיש וקמיבעיא ליה** [ונשאלה לו]: **כמה גמל הרכה? אמר ליה** [לו] **ר' ישמעאל בר אבא: הכי** [כך] **אמר ר' יהושע בן לוי: כל זמן שלא טענה. אמר ליה** [לו] ריש לקיש: **תיב לקבלי** [שב למולי]. כלומר, אמרת לי דבר חשוב, ואני מכבד אותך שתשב לידי.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:20
[Steinsaltz on Chullin 122a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:20)

וכיוצא בזה נמסר כי בזמן אחר **יתיב** [ישב] **ר' זירא וקמיבעיא ליה** [ונשאלה לו] השאלה: **כמה גמל הרכה? אמר ליה** [לו] **רבין בר חיננא: הכי** [כך] **אמר עולא, אמר ר' יהושע בן לוי: כל זמן שלא טענה. הוה קתני לה** [היה רבין בר חיננא שונה אותה, את ההלכה הזו שוב לפני ר' זירא]. **אמר ליה** [לו] ר' זירא: פעם **חדא הויא** [אחת היה] **לך,** שכבר **אמרת** אותה כבר, ואין צורך לחזור.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:21
[Steinsaltz on Chullin 122a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:21)

ומעירים: **תא חזי** [בוא וראה] מתוך השוואת המעשים **מה בין תקיפי ארעא דישראל** [תקיפי ארץ ישראל] כריש לקיש שהיה מפורסם בחומרתו ותקיפותו **לחסידי** [לחסידי] ארץ **בבל** כר' זירא. שריש לקיש כיבד את זה שהשמיע דבר תורה, ואילו ר' זירא השיב בחריפות לאותו חכם שהשמיעו דבר תורה.


###### Steinsaltz on Chullin 122a:22
[Steinsaltz on Chullin 122a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/122a:22)

ה **ו**עוד שנינו במשנתנו כי **עור הראש** של עגל רך נחשב כבשר לענין הטומאה. **ו**מבררים: **כמה** משך הזמן שהוא נקרא **עגל הרך? עולא אמר: בן שנתו. ר' יוחנן אמר: כל זמן שיונק. איבעיא להו** [נשאלה להם לחכמי בית המדרש]: **היכי קאמר** [איך אמר] **עולא** בדיוק את דבריו, האם כוונתו לעגל שהוא **בן שנתו והוא** גם עגל **שיונק.**