## Steinsaltz on Chullin Daf 125a

###### Steinsaltz on Chullin 125a:1
[Steinsaltz on Chullin 125a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:1)

**ו**כן **קולית** בהמות **המוקדשין** (קרבנות שנתפגלו או שנותרו, והריהם מטמאים מגזירת חכמים), שיש בתוכם מוח, כל **הנוגע בהן, בין** שהיו הקוליות **סתומים** שאין אפשרות לגעת במוח שבהן, **בין** שהיו **נקובים** — הריהו **טמא** במגען. שכן עצם (בשיעור כשעורה) הבאה מן המת, וכן עצם של הקרבנות שנפסלו, מטמאות בטומאת מגע. ואולם


###### Steinsaltz on Chullin 125a:2
[Steinsaltz on Chullin 125a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:2)

**קולית** בהמת ה**נבלה ו**כן **קולית השרץ,** כל **הנוגע בהם,** אם היו **סתומים** — הנוגעים בהם **טהורים,** כיון שאי אפשר לגעת במוח שבתוכן, ואילו עצמותיהן כשלעצמן אינן מטמאות. ואם היו העצמות הללו **נקובים,** ואפילו היה זה נקב ששיעורו **ב****כל שהוא** — **מטמא במגע,** שנחשבת הנגיעה בעצם כנגיעה במוח שבתוכן. **מנין שאף ב**טומאת **משא** יש לחלק בין קולית סתומה לקולית נקובה? לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הנאמר) בטומאת המשא בנבילה **"הנוגע** בנבלתה יטמא עד הערב... **והנושא** את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב" (ויקרא יא, לט—מ), ללמד כי **את** זה **שבא לכלל** טומאת **מגע** — הוא **בא לכלל** טומאת **משא,** ואילו זה ש**לא בא לכלל** טומאת **מגע** כעצמות הסתומות — **לא בא לכלל** טומאת **משא.**


###### Steinsaltz on Chullin 125a:3
[Steinsaltz on Chullin 125a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:3)

א גמרא שנינו במשנתנו שהנוגע בקולית המת, בין זו שהיא נקובה ובין זו שהיא סתומה, נטמא במגע זה. ומדייקים: דווקא ה**נוגע** בה — **אין** [כן] נטמא, **אבל** ה**מאהיל** על קולית המת — **לא** נטמא, שאין העצם מטמאה בטומאת אהל.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:4
[Steinsaltz on Chullin 125a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:4)

ומעתה יש לברר: **היכי דמי** [איך בדיוק היה הדבר]? **אי דאיכא** [אם מדובר בקולית שיש] עליה **כזית בשר** מן המת — **ב**טומאת **אהל נמי ליטמא** [גם כן שתטמא], מפני הבשר שעליה! ומשיבים: מדובר בזמן **דליכא** [שאין כאן] **כזית בשר** על הקולית.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:5
[Steinsaltz on Chullin 125a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:5)

**ו**ממשיכים לברר: **אי** [אם] מדובר בזמן **דאיכא** [שיש] **כזית מוח מבפנים** (בתוך הקולית) — הרי כלל הוא ש**טומאה בוקעת** מבעד לעצם **ועולה,** אם כן **ב**טומאת **אהל נמי ליטמא** [גם כן תטמא] הקולית! ומשיבים: מדובר כאן **דליכא** [שאין כאן] **כזית מוח בפנים** הקולית.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:6
[Steinsaltz on Chullin 125a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:6)

וממשיכים לדון בדבר: **ואי** [ואם] סבורה משנתנו שה**מוח מבפנים** לקולית הוא **מעלה ארוכה** (מרפא, גורם לאיחוי לבשר) **ש****מבחוץ** לעצם, ואף הבשר יכול לחזור ולהבריא את מוח עצם שנפגם או שנחסר. מעתה הרי עצם זו היא **אבר מעליא** [מעולה, גמור] **היא,** אף שאין בה מוח, כאבר המטמא באוהל גם אם אין לו שיעור כזית, וכן קולית זו **ב**טומאת **אהל נמי ליטמא** [גם כן תטמא]! **אמר רב יהודה בריה** [בנו] של **ר' חייא** בתשובה: **זאת אומרת,** מכאן נסיק כי לדעת משנתנו **מוח בפנים אינו מעלה ארוכה** לבשר ש**מבחוץ.**


###### Steinsaltz on Chullin 125a:7
[Steinsaltz on Chullin 125a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:7)

ושואלים: **במאי אוקימתא** [במה העמדת] את משנתנו? בזמן **דליכא** [שאין] בתוך הקולית **כזית** מוח — **אי הכי** [אם כך] הוא, **ב**קולית ה**מוקדשים אמאי** [מדוע] **מטמא?** שהרי טומאת קולית הקרבנות היא מגזירת חכמים שגזרו על העצמות ששימשו את הנותר (ואף הקולית שימשה את המוח שבתוכה, שהוא בכלל נותר), ואולם אין דין נותר בפחות מכזית!


###### Steinsaltz on Chullin 125a:8
[Steinsaltz on Chullin 125a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:8)

**ותו** [ועוד] יש לשאול: אם אמנם מדובר במשנתנו בזמן שאין בקולית מוח בשיעור כזית, **קולית נבלה וקולית השרץ כי** [כאשר] **ניקבו, אמאי** [מדוע] **הן** **מטמאו** [מטמאות]? והרי אין בהן כזית מוח!


###### Steinsaltz on Chullin 125a:9
[Steinsaltz on Chullin 125a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:9)

ומשיבים: **הא לא קשיא** [זה לא קשה], שיש לומר כי ב**רישא** [התחלה] של משנתנו (בדין טומאת המת) מדובר במקרה **דליכא** [שאין] בקולית **כזית** מוח, ואילו ב**סיפא** [סוף, בהמשך] משנתנו (בדין קולית המוקדשים וקולית הנבילה והשרץ) מדובר במקרה **דאיכא** [שיש] **כזית** מוח בקולית. ומעתה בקולית המוקדשים מדובר שיש בה שיעור שנוהג דין נותר, ובקולית הנבילה והשרץ יש בו שיעור שנוהגות בו טומאות אלה. **ו**תוהים: אם כן, **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] התנא במשנתנו, והרי הלכה ידועה היא! ומשיבים: **מילי מילי קא משמע לן** [דברים דברים הוא התנא משמיע לנו] שבכל דבר השנוי במשנתנו יש דבר חידוש.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:10
[Steinsaltz on Chullin 125a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:10)

שב**רישא קא משמע לן** [בהתחלה הוא משמיע לנו] כי ה**מוח מבפנים אינו מעלה ארוכה** לבשר ש**מבחוץ,** ושלא כדעת האומרים שהריהו מעלה ארוכה. ולאחר מכן בקולית ה**מוקדשין מאי קא משמע לן** [מה הוא משמיע לנו]? שגם הדבר שהוא **שימוש** של ה**נותר,** כעצמות הללו שיש בהן **מוח שהוא כבשר הקרבן** — **מילתא** [דבר] נחשב **היא,** ומטמאת. שכן **אמר מרי בר אבוה, אמר ר' יצחק: עצמות** של **קדשים ששימשו** את ה**נותר** — הריהן **מטמאין את הידים,** כפי שקרבן הנותר מטמאן. וטעם הדבר: **הואיל ו**העצם הזו **נעשה בסיס לדבר האסור,** לכך דינו כדין הדבר האסור. ולאחר מכן זו ששנינו במשנתנו בקולית ה


###### Steinsaltz on Chullin 125a:11
[Steinsaltz on Chullin 125a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:11)

**נבלה** שמטמאה רק כשהיא נקובה ולא כשהיא סתומה — חידוש יש בדבר: ש**אף על גב דאיכא** [אף על פי שיש] בתוכה **כזית** מוח, מכל מקום רק אם **ניקבה** הקולית — **אין** [כן] הריהי מטמאת, ואם **לא ניקבה** — היא **לא** מטמאת.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:12
[Steinsaltz on Chullin 125a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:12)

ב ועוד אופן בהסבר דברי משנתנו. **אביי אמר: לעולם** יש לומר כי משנתנו סבורה ש**מוח מבפנים** העצם הריהו **מעלה ארוכה** לבשר ש**מבחוץ** לה. **ו**באשר לשאלה מדוע אין הקולית מטמאת בטומאת אוהל, ומשום המוח — **הכא במאי עסקינן** [כאן במשנתנו במה אנו עוסקים]? **ב**מקרה **ששפה** (שפשף, שייף והחליק) את העצם ושוב אין העצם מעלה ארוכה לבשר שעליה ולמוח שבתוכה. ולכן אינה נחשבת כאיבר, לטמא בטומאת אוהל.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:13
[Steinsaltz on Chullin 125a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:13)

**וכ**שיטת **ר' אלעזר,** שכן **אמר ר' אלעזר: קולית ששפה** אותה **לארכה** — הרי היא עדיין **טמאה** כאיבר, אף שאין בה בשר או מוח, שכן כששף כיוצא בה בחי הריהי מעלה ארוכה, וגם לאחר ששויפה יש אפשרות להתרקמות מחודשת. ואולם אם ניסרה **לרחבה** — אין היא שוב מעלה ארוכה, ולכך הריהי **טהורה, וסימניך** מה מעלה ארוכה ומה אינו מעלה: **דיקלא** שאם משייפים אותו לאורך הוא עשוי לחזור ולהתאחות, ואולם אם משייפים אותו לרוחב, באופן שמנתק את זרימת השרף בתוכו, אין הוא מתאחה.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:14
[Steinsaltz on Chullin 125a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:14)

ג **ו**עוד אופן בהסבר דברי משנתנו. **ר' יוחנן אמר: לעולם** מדובר במשנתנו במקרה **דאיכא** [שיש] בקולית **כזית** מוח, **ו****כמו כן סבורה משנתנו ש****מוח מבפנים** העצם **מעלה ארוכה** לבשר ש**מבחוץ.** ובתשובה לשאלה מדוע אין הקולית מטמאת בטומאת אוהל, משום המוח שבתוכה — יש לומר כי אכן מטמאת הקולית אף בטומאת אוהל, **ומאי** [ומה פירוש] "ה **נוגע** בהן — טמא" **דקתני** [ששנינו]? הכוונה היא ל**מאהיל** עליהן.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:15
[Steinsaltz on Chullin 125a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:15)

**ו**שואלים על הסבר זה: **אי** [אם] אתה אומר ש**מוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ, קולית נבלה וקולית השרץ כי** [כאשר] **לא נקבו, אמאי** [מדוע] הם **טהורים?**


###### Steinsaltz on Chullin 125a:16
[Steinsaltz on Chullin 125a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:16)

**אמר ר' בנימין בר גידל,** **אמר ר' יוחנן: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **כגון דאיכא** [שיש] בפנים **כזית מוח המתקשקש** (שנעקר ממקומו, ונע ממקום למקום ומשמיע בתוך כך רחש), ואז ל**גבי** [אצל] טומאת ה**מת** — **טומאה בוקעת ועולה,** ולכך הריהי מטמאה באוהל. ואולם אצל טומאת **נבלה, כיון** שהמוח **מתקשקש הוא,** שוב אינו מבריא, ולכן אם **ניקבה** הקולית, וניתן לגעת במוח שבתוכה — **אין** [כן] מטמאה, ואולם אם **לא ניקבה** — היא **לא** מטמאה.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:17
[Steinsaltz on Chullin 125a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:17)

ד למעלה למדנו בדברי ר' יוחנן כי המאהיל נקרא "נוגע", ובענין זה **אמר ר' אבין ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יוסי בר אבין: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] כדבר הזה, שכן שנינו במסכת אהלות שכל **הנוגע** בידו האחת **ב**חתיכת בשר מן המת ששיעורה הוא **כחצי זית, ו**באותה עת **הוא** **מאהיל** בידו השניה **על** חתיכת בשר מן המת ששיעורה הוא כ**חצי זית, או** שחתיכת בשר מן המת ששיעורה הוא כ**חצי זית מאהיל עליו** — הריהו **טמא.**


###### Steinsaltz on Chullin 125a:18
[Steinsaltz on Chullin 125a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:18)

ומעתה **אי אמרת בשלמא חד שמא הוא** [נניח, מובן הדבר, אם אתה אומר כי שם אחד הוא, לטומאת מת ולטומאת אהל] — **משום הכי** [כך] **מצטרף** חצי זית של נגיעה לחצי זית זה של אוהל, לטמא בו את האדם.


###### Steinsaltz on Chullin 125a:19
[Steinsaltz on Chullin 125a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:19)

**אלא אי אמרת תרי שמי נינהו** [אם אתה אומר ששני שמות הם] — **מי** [האם] **מצטרף** הוא? **והתנן** [והרי שנינו]: **זה הכלל, כל שהוא** טמא **משם** טומאה **אחד** — הרי זה **מצטרף, וטמא.** אם הוא טמא **משני שמות** — אין הוא מצטרף, ו**טהור!**


###### Steinsaltz on Chullin 125a:20
[Steinsaltz on Chullin 125a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125a:20)

ומקשים: **אלא מאי** [מה] אתה אומר, ש**חד שמא** [שם אחד] **הוא? אימא סיפא** [אמור את סוף] אותה משנה: **אבל**