## Steinsaltz on Chullin Daf 125b

###### Steinsaltz on Chullin 125b:1
[Steinsaltz on Chullin 125b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:1)

**הנוגע ב**חתיכת בשר מן המת ששיעורה הוא **כחצי זית, ו**באותה עת **דבר אחר** (כגון קרש) **מאהיל עליו ועל** חתיכת בשר אחרת מן המת ששיעורה הוא **כחצי זית** — הריהו **טהור.**


###### Steinsaltz on Chullin 125b:2
[Steinsaltz on Chullin 125b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:2)

**ואי חד שמא** [ואם שם אחד] **הוא,** לטומאת מגע ולטומאת אוהל, **אמאי** [מדוע] אדם זה **טהור?** ואומרים: **אלא** מעתה **קשיא רישא** [קשה התחלת אותה משנה] שממנה עולה שמצטרפות טומאת אוהל לטומאת מגע על מה שעולה מסוף המשנה שאין מצטרפות טומאת אוהל לטומאת מגע!


###### Steinsaltz on Chullin 125b:3
[Steinsaltz on Chullin 125b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:3)

**אמר ר' זירא:** בתחילת המשנה מדובר **ב**חתיכת בשר מן המת הנמצאת במקום דחוק, ונקראת **טומאה רצוצה** (צפופה, זו שאין לה מקום מרווח), שנמצאת **בין שני מגדלים** (ארונות עץ) **עסקינן** [עוסקים אנו], **ואין ביניהן** רווח כשיעור **פותח טפח,** שכיון שמאהיל האדם בידו האחת מעל המגדלים הללו, והטומאה הרצוצה עולה כלפי מעלה, נמצא ש**כולה נגיעה** אחת **היא,** שהוא כנוגע בידו בטומאה ממש, והטומאה נוגעת בו כשהיא בוקעת ועולה. ונמצא איפוא שאין מהמשנה באהלות ראיה לשיטת ר' יוחנן שמאהיל הריהו כנוגע.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:4
[Steinsaltz on Chullin 125b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:4)

**ו**שואלים: אלא מעתה **מאן** [מי] ה**תנא דקרי** [שקורא] **ל**טומאת **אהל "נוגע",** כשיטת ר' יוחנן? ומשיבים: שיטת **ר' יוסי היא, דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' יוסי אומר:** כמות בשיעור **מלא תרווד** (כף) של **רקב** (בשר המת שנרקב) הריהי **מטמא** כדרך שהמת עצמו מטמא, בשלושה אופנים: **במגע** בו, **ובמשא** אותו **ובאהל** המאהיל על הרקב ועל האדם.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:5
[Steinsaltz on Chullin 125b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:5)

**בשלמא** [נניח, זה מובן] שמטמא הרקב **במשא ובאהל,** שכן לענין טומאת משא — **הא קא טעין ליה לכוליה** [הרי הוא נושא אותו כולו, את כל מלוא התרווד] בבת אחת. **ו**כיוצא בזה לענין טומאת אוהל — **הא קא** [הרי הוא] **מאהיל אכוליה** [על כולו] בבת אחת, ונטמא בכך. **אלא** זה ה**נוגע** — **הא** [הרי] הוא **לא נגע בכוליה** [בכולו], וכיצד הוא יכול להיטמא?! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא נלמד מכאן] כי **מאי** [מה פירוש] **"נוגע"** שאמר ר' יוסי? **מאהיל.** וזהו התנא הסבור כשיטת ר' יוחנן שמאהיל נקרא "נוגע".


###### Steinsaltz on Chullin 125b:6
[Steinsaltz on Chullin 125b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:6)

ומקשים: איך אפשר לפרש כן, **והא קתני** [והרי שנה] ר' יוסי בברייתא **"נוגע"** לחוד **והא קתני** [והרי שנה] **"מאהיל"** לחוד, והרי שאין מאהיל נקרא "נוגע"! **אמר אביי:** אין זו קושיה, שכן יש להבחין בין מאהיל על הטומאה הנמצאת מתחת לידו המאהילה בשיעור ש**למטה** (פחות) **מטפח** — הרי **אהל** זה נקרא **"נגיעה",** ובזה אמר ר' יוסי שמלוא תרווד רקב מטמא במגע. ואילו המאהיל על הטומאה שמתחתיו בשיעור ש**למעלה** (יותר) **מטפח** — הרי זה **אהל גרידא** [סתם], ובזה אמר ר' יוסי שמלא תרוד רקב מטמא באוהל.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:7
[Steinsaltz on Chullin 125b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:7)

**רבא אמר:** לדעת ר' יוסי **אפילו** כשמאהיל על הטומאה **ש****למעלה מטפח נמי** [גם כן] **אהל נגיעה הוא, והיכי דמי** [ואיך נחשב, באיזה אופן הוא מוגדר] כ**אהל גרידא** [סתם], ולא כנוגע? **בהמשכה,** כאשר דבר מאהיל על האדם ועל הטומאה גם יחד. שהדבר המאהיל ממשיך את הטומאה מן הדבר המטמא אל האדם.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:8
[Steinsaltz on Chullin 125b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:8)

**אמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר אותה, את דעתי זו]? **דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' יוסי אומר: חבילי מטה** (רשת העשויה מחבלים המשמשת לשבת עליה), **ו**כן **סריגי** (רשת סורגים) ה**חלונות,** ששטחם בין קורות שבגג הבית, ועתה הם משמשים כתקרה בין הבית לעליה — הרי אלה התבטלו עם קביעתן כתקרה, ואין הם מקבלים טומאה. ואף שיש ברשתות הללו נקבים, הריהם **חוצצין בין הבית לעלייה, שלא להכניס טומאה** של המת הנמצאת בתוך הבית **לצד שני,** לעליה.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:9
[Steinsaltz on Chullin 125b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:9)

ואם **פרסן** את הרשתות הללו **על פני המת** הנמצא מחוץ לבית, שתלאן **באויר,** ולא קבען, כל **הנוגע כנגד הנקב** שברשתות הללו — הריהו **טמא,** והנוגע **שלא כנגד הנקב** — הריהו **טהור.**


###### Steinsaltz on Chullin 125b:10
[Steinsaltz on Chullin 125b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:10)

ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] שפרס את הרשתות במרחק ש**למטה** (פחות) **מטפח** מפני המת — זה הנוגע **שלא כנגד הנקב אמאי** [מדוע] הוא **טהור?** הלא במרחק כה קרוב אל המת, נחשבות הרשתות הללו כאחד מבגדיו של המת, וכ**מת** הלבוש **בכסותו היא, ו**כלל הוא ש**מת בכסותו מטמא,** שאין הכסות חוצצת בין המת ובין המאהיל עליו!


###### Steinsaltz on Chullin 125b:11
[Steinsaltz on Chullin 125b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:11)

**אלא לאו** [האם לא] מדובר שפרס במרחק ש**למעלה** (יותר) **מטפח** מעל פני המת, **וקא קרי ליה** [והוא ר' יוסי קורא לו] **"נוגע".** הרי איפוא שלשיטת ר' יוסי אף המאהיל מעל לטפח נקרא "נוגע", ושלא כדברי אביי.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:12
[Steinsaltz on Chullin 125b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:12)

**אמר אביי** בדחיית ראייתו של רבא: אין זו קושיה, שכן **לעולם** מדובר כאן בפורס את הרשתות הללו במרחק ש**למטה מטפח, ודקאמרת** [ומה שאמרת] בשאלה מדוע הנוגע שלא כנגד הנקב טהור, והרי כ**מת** הלבוש **בכסותו הוא** — אין המקרה הזה דומה למת הלבוש בכסותו, שכן **מת בכסותו** — הכסות אינה חוצצת בין המת למאהיל עליו, משום שבהלבשת המת בכסותו בכך הריהו **מבטל ליה** [אותו, את הכסות] אצל המת, שיהא זה בגדו של המת. ולכן הכסות נחשבת כחלק ממנו, ואינה חוצצת. מה שאין כן **האי** [זה] הרשת הניתנת מעל פני המת — **לא מבטל ליה** [אותו] לגבי המת, שהרי הוא עומד ליטלו ממנו.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:13
[Steinsaltz on Chullin 125b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:13)

ושואלים על הסברו של אביי: אם אכן המדובר בפורס מעל פני המת במרחק שפחות מטפח, אף שאין אלה נחשבים ככסותו של המת, **ו**מכל מקום **תהוי** [תהיה, תיחשב זו] **כטומאה טמונה** (הנמצאת בתוך חלל, מתחת לדבר הרחוק ממנה פחות מטפח) שהיא **בוקעת** מבעד לאותו הדבר שמעליה, **ועולה** מעלה, ותטמא אף את זה הנוגע שלא כנגד הנקב! ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] **ר' יוסי** ש**טומאה טמונה אינה בוקעת** ועולה.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:14
[Steinsaltz on Chullin 125b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:14)

**ומנא תימרא** [ומנין אתה אומר זאת]? **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **תיבת המגדל** (מגירה בארון) הנמצא בתוך הבית, **שיש בה** עצמה חלל ששיעורו הוא כ**פותח טפח** (טפח על טפח בגובה טפח), **ו**אולם **אין ביציאתה** (בחלק המגירה הנשלף החוצה) שיעור של **פותח טפח,** אם היתה **טומאה בתוכה** של המגירה, וכגון שהיה בה כזית מן המת — אין המגירה חוצצת בעד הטומאה, ולכך **הבית טמא.** ואם ישנה **טומאה ב**תוך ה**בית** — כל **מה שבתוכה** של המגירה הריהו **טהור,** שכן אין בפתח המגירה שיעור כטפח על טפח.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:15
[Steinsaltz on Chullin 125b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:15)

וטעם הדבר: **מפני שדרך טומאה** הוא **לצאת** ממקומה, ולכך ודאי שטומאה הנמצאת בתוך המגירה תצא לתוך הבית ותטמאו, ולכן אף כאשר הטומאה בתוך המגירה הריהי מטמאה את כל הבית. **ו**אולם **אין דרך** ה**טומאה ליכנס,** שאין דרך הטומאה שבבית להיכנס אל החלל הסגור שבתוכו, כמגירה זו. ולכך אם הטומאה בבית, כל מה שבמגירה טהור. שכיון שהמגירה נתונה בתוך ארון שיש בו ארבעים סאה, והריהו נחשב לאוהל, אף המגירה נחשבת כן, כיון שהיא קבועה בו.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:16
[Steinsaltz on Chullin 125b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:16)

**ור' יוסי מטהר** את הבית בזמן שהטומאה נמצאת בתוך המגירה, **מפני** שאין זה בהכרח שהטומאה תטמאה לכשתצא ממנה, **ש**הרי **יכול הוא להוציאה** מן המגירה לא בשיעור המטמא, אלא **לחצאין, או** שיכול הוא **לשורפה במקומה,** בתוך המגירה.


###### Steinsaltz on Chullin 125b:17
[Steinsaltz on Chullin 125b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/125b:17)

**וקתני סיפא** [ושנה בסוף אותה משנה] שאם **העמידה** את הארון **ב**תוך ה**פתח** של הבית, **ופתחה** של הארון פונה **לחוץ** מן הבית, ולא אל תוך הבית, אם היתה **טומאה בתוכה** של הארון — כל הנמצא בתוך **הבית** הריהו **טהור.** שכן כל הטומאה יוצאת אל מחוץ לבית. ואם היתה **טומאה בבית** — כל **מה שבתוכה** של הארון הריהו **טהור,** כיון שאין סופה של הטומאה להיכנס אל הארון.