## Steinsaltz on Chullin Daf 127a

###### Steinsaltz on Chullin 127a:1
[Steinsaltz on Chullin 127a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:1)

לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הנאמר) בטומאת השרצים "וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב למינהו" (ויקרא יא, כט), ובאה המלה היתירה **"השורץ"** להורות כי טומאת השרצים נוהגת ב**כל מקום ש**יכול אחד השרצים המנויים בפרשה זו שיהא **שורץ.** וכיון שאף בים השרץ שט לו, והריהו איפוא שורץ גם בים, שוב אין לומר שלא יטמא בים. ולכך ודאי שהלימוד מ"על הארץ" בא למעט את עכבר הים מטומאת השרץ.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:2
[Steinsaltz on Chullin 127a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:2)

ודנים עוד: **או** שמא נאמר כי הכתוב **אינו** בא לדרשה זו **אלא** לדרשה אחרת, שכך למדים אנו מן ההדגשה "השורץ": **כל המשריץ** הפרה ורבה מזיווג שבין זכר ונקבה — **יטמא,** ואילו זה **שאין משריץ,** שאינו נוצר מזיווג שבין זכר ונקבה, וכגון שנוצר מן האדמה — **לא יטמא,** ומכאן **אוציא** מכלל השרצים המטמאים את ה**עכבר שחציו בשר וחציו אדמה, שאין** זה **פרה ורבה** ואינו משריץ, ונאמר כי הכתוב "על הארץ" לא בא למעט אלא כשירד העכבר (ואפילו זה עכבר יבשה) לים, ואילו עכבר שבים הנמצא על היבשה הריהו מטמא!


###### Steinsaltz on Chullin 127a:3
[Steinsaltz on Chullin 127a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:3)

**ו**לכאורה דבר זה מן ה**דין** (היקש) **הוא** נלמד: שכן הכתוב **טימא בחולדה ו**כמו כן הכתוב **טימא בעכבר, מה** טומאה ב**חולדה** — הריהי נוהגת ב**כל ששמה חולדה, אף** טומאת **עכבר** — הריהי נוהגת ב**כל ששמו עכבר,** ומעתה **אביא** בכלל טומאת העכבר גם את ה**עכבר שחציו בשר וחציו אדמה.**


###### Steinsaltz on Chullin 127a:4
[Steinsaltz on Chullin 127a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:4)

**או** שמא **כלך** (הלך) **לדרך זו: מה** טומאת **חולדה** — נוהגת רק בזו ש**פרה ורבה, אף** טומאת **עכבר** — נוהגת רק בזה ש**פרה ורבה,** ויצא מכלל זה עכבר שחציו בשכר וחציו אדמה, שאינו פרה ורבה. לכך **תלמוד לומר** "וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ", ובא הכתוב "בשרץ" ללמדנו שאף העכבר שחציו בשר וחציו אדמה הריהו בכלל טומאת העכבר. ומכאן שהכתוב "השורץ" המרבה בא ללמד שהריהו מטמא בכל מקום שהוא שורץ, ואף זה שירד לים. ואילו הכתוב "על הארץ" הממעט בא ללמדנו שאין עכבר הים בכלל טומאת עכבר.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:5
[Steinsaltz on Chullin 127a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:5)

**אמר ליה ההוא מדרבנן** [לו אחד מהחכמים] **לרבא:** **אימא** [אמור] באופן שונה, שהמלה המרבה **"בשרץ"** באה **לאתויי** [להביא, לרבות] **עכבר שחציו בשר וחציו אדמה,** וכן המלה המרבה **"השורץ"** באה לרבות **כל שהוא שורץ** (נע) **ואפילו עכבר שבים, ואי** [ואם] **משום** שנאמר כתוב ממעט **"על הארץ",** אני אומר כי בא ללמדנו שדווקא בהיותו **על הארץ** — **יטמא,** ואם **ירד לים** — **לא יטמא!**


###### Steinsaltz on Chullin 127a:6
[Steinsaltz on Chullin 127a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:6)

**אמר ליה** [לו] רבא לאותו חכם בדחיית דבריו: **ו**הרי אין הדברים מסתברים, שכן **מאחר דשויתיה** [שעשית אותו] לפי שיטתך **לים מקום טומאה,** שכן לדבריך עכבר שבים מטמא, שוב אין מקום לומר שעכבר שירד לים לא יטמא, שכן **מה** זה משנה **לי** אם הוא נמצא **הכא** [כאן, ביבשה], **מה לי** זה משנה אם הוא נמצא **הכא** [כאן, בים], מאחר ששני המקומות הינם מקומות טומאה.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:7
[Steinsaltz on Chullin 127a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:7)

ומקשים עוד על דברי הברייתא: כיצד דורשת הברייתא את הכתוב הממעט "על הארץ" למעט מין עכבר שבים, **ו**הלא **האי** [זה] הכתוב **"על הארץ" מיבעי ליה** [נצרך לו] למיעוט אחר, **להוציא** (למעט) מטומאת שרצים מקרה של **ספק טומאה צפה.** שאם יש ספק לאדם אם אמנם נגע בשרץ שצף על פני המים, הריהו טהור, גם אם התרחש ספק זה ברשות היחיד. שכן **אמר רב יצחק בר אבדימי:** נאמר **"על הארץ"** — **להוציא** (למעט) **ספק טומאה צפה!**


###### Steinsaltz on Chullin 127a:8
[Steinsaltz on Chullin 127a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:8)

ומשיבים: **תרתי** [שני] **"על הארץ" כתיבי** [כתובים] בפרשיה זו, האחד בא למעט ספק טומאה צפה, והאחר בא למעט עכבר שבים.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:9
[Steinsaltz on Chullin 127a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:9)

א ועוד בדיני טומאת שמונת השרצים. **תנו רבנן** [שנו חכמים] על הנאמר **"הצב למינהו"** (ויקרא יא, כט) — **להביא** (לרבות) לטומאה **את** **הערוד וכן** את השרצים **ה**נקראים **נפילים ו**את שרץ ה**סלמנדרא. ו**מתוך שהוזכרה הסלמנדרה, שמקובל בה שהריהי נוצרת מן האש, מסופר כי


###### Steinsaltz on Chullin 127a:10
[Steinsaltz on Chullin 127a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:10)

**כשהיה ר' עקיבא מגיע לפסוק זה** שבפרשת השרצים המטמאים, היה **אומר: "מה רבו מעשיך ה' "**(תהלים קד, כד)! **יש לך בריות** ה**גדלות בים ויש לך בריות** ה**גדלות ביבשה,** אלה **ש**גדלות **בים** — **אילמלי** (אילו) היו **עולות ביבשה,** היו **מיד מתות.** אלו **ש**גדלות **ביבשה** — **אילמלי** (אילו) היו **יורדות לים,** היו **מיד מתות.**


###### Steinsaltz on Chullin 127a:11
[Steinsaltz on Chullin 127a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:11)

וכמו כן, **יש לך בריות** ה**גדלות באור** (אש), **ויש לך בריות** ה**גדלות באויר,** אלה **ש**גדלות **באור** — **אילמלי** (אילו) היו **עולות לאויר,** היו **מיד מתות.** וכן אלה **ש**גדלות **באויר** — **אילמלי** (אילו) היו **יורדות לאור,** היו **מיד מתות,** הרי זה **"מה רבו מעשיך ה' ".**


###### Steinsaltz on Chullin 127a:12
[Steinsaltz on Chullin 127a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:12)

ב ועוד בעניינם של יצורים החיים רק בסביבה אחת. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל** בעל חיים **שיש** כמותו **ביבשה,** בדומה לו **יש** גם **בים, חוץ מן החולדה,** הנמצאת ביבשה בלבד. **אמר ר' זירא: מאי קראה** [מה המקרא] המלמד על כך? **"האזינו כל יושבי חלד"** (שם מט, ב), שכן היבשה נקראת "חלד" על שום שהיא מקומה הבלעדי של החולדה.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:13
[Steinsaltz on Chullin 127a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:13)

ועוד בעניינם של יצורים החיים רק במקום אחד **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: ביברי** [הבונים] באיזור העיר **נרש, אינן מן הישוב** שהם חיים רק במים ולא ביבשה.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:14
[Steinsaltz on Chullin 127a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:14)

ג כיון שהוזכרה העיר נרש, מביאים עוד בעניינה של עיר זו, שכן **אמר רב פפא: בשמתא** [בנידוי] יהיו אנשי העיר **נרש,** שרשעים הם כולם, **תרביה משכיה ואליתיה** [חלבה, עורה, ואלייתה, כלומר, כל סוגי האנשים שבה, הגדולים והקטנים]. ועוד בעניינה של העיר נרש: **"ארץ ארץ ארץ שמעי דבר ה' "**(ירמיהו כב, כט) — **אמר רב פפא:** פסוק זה ראוי להיאמר בבני העיר נרש, ש**לא אבה נרש שמוע דבר ה'.**


###### Steinsaltz on Chullin 127a:15
[Steinsaltz on Chullin 127a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:15)

ועוד: **אמר רב גידל,** **אמר רב:** אם **נרשאה נשקיך** [בן נרשאה נישק אותך] — **מני ככיך** [מנה את שיניך] אם לא חסרו מתוך נשיקה זו, מפני שגנבים הם. ואם **נהר פקודאה לוייך** [בן נהר פקודא ליווה אותך] בדרך — הרי זה **מ**פני **גלימא שפירא דחזי עלך** [גלימה יפה שראה עליך], והוא חפץ לקחתה ממך. אם **פומבדיתאה לוייך** [בן פומבדיתא ליווה אותך] בדרך — **אשני אושפיזך** [שנה את מלונך], מפני שיש לחשוש בו שיבוא לגנוב ממך דברים.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:16
[Steinsaltz on Chullin 127a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:16)

ד ושבים לעניינם של יצורים שונים. **אמר רב הונא בר תורתא: פעם אחת הלכתי לוועד, וראיתי** שם שנוהגים בני המקום שיהא **נחש שהוא כרוך על הצב,** כדי שיזדווגו זה עם זה. **לימים יצא ערוד** (הנושך וממית בני אדם) **מביניהם.**


###### Steinsaltz on Chullin 127a:17
[Steinsaltz on Chullin 127a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:17)

**וכשבאתי לפני ר' שמעון החסיד** וסיפרתי לו זאת, **אמר לי** כהסבר לדבר שיצא הערוד מתוך זיווג זה: **אמר הקדוש ברוך הוא: הם,** אנשי אותו המקום **הביאו** (גרמו שתיווצר) **בריה שלא בראתי בעולמי,** כלומר, שרצו ליצור יצור כלשהו מזיווג זה של נחש וצב. **אף אני אביא עליהם בריה שלא בראתי בעולמי,** כערוד הזה, שייענשו על ידו.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:18
[Steinsaltz on Chullin 127a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:18)

ושואלים על המסופר: כיצד מזיווגם של הנחש והצב יצא ערוד, **והאמר מר** [והרי אמר החכם]: **כל** בעלי החיים השונים **שתשמישן** (דרך הזדווגותם) **ו**משך זמן **עיבורן שוה** — הריהם **יולדין ומגדלין זה מזה, וכל** בעלי החיים **שאין תשמישן ועיבורן שוה** — **אין יולדין ומגדלין זה מזה.** ואילו הצב והערוד אין משך עיבורם שווה!


###### Steinsaltz on Chullin 127a:19
[Steinsaltz on Chullin 127a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:19)

**אמר רב** בתשובה: לידתו של אותו ערוד לא היתה בדרך הטבע, אלא **נס בתוך נס.** שהזדווגו זה לזה, ושמתוך זיווג זה נוצר בעל חיים חדש. ותוהים: **האי פורענותא** [זה הערוד, דבר פורענות] **הוא,** שהריהו ממית באנשים, ומדוע הרי זה נחשב לנס? ומשיבים: **מאי** [מה] טיבו של **נס בתוך נס** זה? **לפורענות** לרשעים, להענישם בכך.


###### Steinsaltz on Chullin 127a:20
[Steinsaltz on Chullin 127a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127a:20)

ה משנה **האבר** של הבהמה, שיש בו בשר וגידים ועצמות, **ו**כן **הבשר** מן הבהמה **המדולדלין** (שנתלשו מן הבהמה, אך עדיין הם תלויים באופן רופף) **בבהמה** — אין הם נחשבים כ"אבר מן החי" (לענין שיטמאו כנבילה), ואולם אם חשב על אבר ובשר זה לאכילה, הריהם נחשבים כדבר מאכל, ולכך הם **מטמאין טומאת אוכלין במקומן** אם נגע בהם שרץ, ומעתה מטמאים מאכלים אחרים. **ו**אולם כדי שייטמאו הם **צריכין הכשר** (בנתינת אחד משבעת המשקים המכשירים את האוכל לקבל טומאה).