## Steinsaltz on Chullin Daf 127b

###### Steinsaltz on Chullin 127b:1
[Steinsaltz on Chullin 127b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:1)

ואם **נשחטה הבהמה,** ולא ניתן אחד משבעת המשקים המכשירים לטומאה על האבר והבשר המדולדלים — הרי אלו **הוכשרו** לקבלת טומאה **בדמיה** של הבהמה הנשחטת (שהרי דם הוא אחד משבעת המשקים המכשירים לטומאה). אלה דברי ר' מאיר. ר' שמעון אומר: **לא הוכשרו** לקבל טומאה בדמי השחיטה.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:2
[Steinsaltz on Chullin 127b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:2)

ואם **מתה הבהמה** — **הבשר** המדולדל **צריך הכשר** לקבלת טומאה, שהרי הוא נחשב כבשר מן החי, וצריך הכשר כדי לטמא טומאת אוכלים. ואילו **האבר** המדולדל של בהמה **מטמא משום** היותו **אבר** הבא **מן החי,** שמטמא אדם וכלים, **ו**אולם **אינו מטמא משום אבר** הבא מן ה**נבלה.** **אלה** **דברי ר' מאיר. ור' שמעון מטהר.**


###### Steinsaltz on Chullin 127b:3
[Steinsaltz on Chullin 127b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:3)

א גמרא שנינו במשנתנו שהאבר המדולדל בבהמה מטמא טומאת אוכלים, ומדייקים: **טומאת אוכלין** — **אין** [כן] מטמא, ואולם **טומאת נבלה** — **לא** מטמא, שכן אינו נחשב כתלוש לגמרי, שמטמא אדם וכלים.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:4
[Steinsaltz on Chullin 127b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:4)

ונברר: **היכי דמי** [כיצד מדובר]? **אי** [אם] מדובר פה באיברים שנתלשו מן הבהמה והם תלויים בה באופן רופף, ואולם הם מסוגלים שיהיו **מעלין ארוכה** ויחזרו ויתאחו עם גוף הבהמה — אז **אפילו טומאת אוכלין נמי לא ליטמו** [גם כן שלא יטמאו]! **ואי** [ואם] מדובר שנתלשו באופן ששוב **אין** הם **מעלין ארוכה** — **טומאת נבלה נמי ליטמו** [גם כן יטמאו]!


###### Steinsaltz on Chullin 127b:5
[Steinsaltz on Chullin 127b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:5)

ומשיבים: **לעולם** מדובר באברים שנתלשו ש**אין** הם **מעלין ארוכה, ו**טעם הדבר שאינם מטמאים בטומאת נבילה — **שאני** [שונה, מיוחדת] היא **טומאת נבלה, דרחמנא** [שכן המקרא] **אמר** בדין טומאה זו "ו **כי יפול** מנבלתם על כל זרע זרוע" (ויקרא יא, לז), וכוונתו: שאין נקראת "נבלה" אלא **עד שיפול** ממש מגוף הבהמה.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:6
[Steinsaltz on Chullin 127b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:6)

ומציעים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא האומרת גם כן כך, כהסבר זה]: **האבר והבשר המדולדלין בבהמה ומעורין** (מחוברים) בה **בחוט השערה, יכול יטמאו טומאת נבלה?** לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הנאמר) "וכי **יפול"** — **עד שיפול** ממש. **ואפילו הכי** [כך], שאין האברים המדולדלים מטמאים טומאת נבילה, מכל מקום לענין **טומאת אוכלין** הריהם **מיטמו** [נטמאים], שכן לענין זה הם נחשבים כאינם מחוברים לגוף הבהמה.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:7
[Steinsaltz on Chullin 127b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:7)

ומעירים: **מסייע ליה** [לו] הדבר **לרב חייא בר אשי,** שכן **אמר רב חייא בר אשי, אמר שמואל** בדינן של ה**תאנים שצמקו** (יבשו והתכווצו) בעודן **באיביהן** בהיותן נתונות עדיין על העץ — אף שהן עדיין מחוברות, מכל מקום **מטמאות טומאת אוכלין,** שלענין זה הן נחשבות כתלושות, **ו**אולם לענין דין שבת, הריהן נחשבות כמחוברות לעץ, ולכך **התולש מהן בשבת חייב חטאת.** הרי איפוא שישנם דברים שלענין מסויים נחשבים כתלושים ולענין אחר הם נחשבים כמחוברים, ובדומה לזה שלמדנו בדינם של אברים המדולדלים. ומציעים:


###### Steinsaltz on Chullin 127b:8
[Steinsaltz on Chullin 127b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:8)

**לימא מסייע ליה** [האם אפשר לסייע לו, לשמואל] האומר שתאנים שצמקו הנתונות על העץ נחשבות כתלושות לענין טומאת אוכלים מברייתא זו ששנינו בה כי ה**ירקות שצמקו באיביהן, כגון הכרוב והדלעת** — **אין** **מטמאין טומאת אוכלין,** שכן משעה שצמקו אין הם נאכלים כלל, והריהם כעץ סתם. ואולם אם **קצצן** בהיותם לחים **ויבשן** על מנת לעשות מהם כלים שונים (מן הדלעת היבשה) או להשתמש בהם להסקה — הריהם **מטמאין טומאת אוכלין.**


###### Steinsaltz on Chullin 127b:9
[Steinsaltz on Chullin 127b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:9)

ותהו על הדברים: בזמן ש**קצצן ויבשן סלקא דעתך** [עולה על דעתך] לומר שהם מטמאים טומאת אוכלים, והלא אין הם "אוכל" כלל, שהרי **עץ בעלמא** [סתם] **הוא!** **ואמר ר' יצחק** בהסבר הדברים: אין הכוונה **ב**שקצצם כשהם כבר יבשים, אלא שקצצם כשהם לחים **על מנת ליבשן.** וחידשה לנו הברייתא שאף שבסופו של דבר יהיו לעץ, כל עוד הם עדיין לחים — הם מטמאים טומאת אוכלים.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:10
[Steinsaltz on Chullin 127b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:10)

ומעתה יש לדייק: **טעמא** [הטעם] של הלכה זו הינו משום שמדובר דווקא ב**כרוב ודלעת הוא,** ש**כיון** ש**יבשן לאו** [לא] **בני אכילה נינהו** [הם]. ומכאן נסיק: **הא** [הרי] ב**שאר פירות,** הראויים לאכילה אף כשהתייבשו וצמקו — הריהם **מטמאי** [מטמאים] בטומאת אוכלים.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:11
[Steinsaltz on Chullin 127b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:11)

ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **אי** [אם] ש**יבשו** גם **הן ו**גם **עוקציהן,** שכל הפרי כולו יבש, ולמדים אנו מן הברייתא ששאר פירות (מלבד הכרוב והדלעת) מקבלים טומאת אוכלים משום שהריהם בכלל "אוכל" — אין צורך להשמיענו כן, שהרי **פשיטא** [פשוט] הדבר שהם מטמאים, שהרי הם אינם צומחים יותר! **אלא לאו** [האם לא] מדובר באופן שקצצם **בלא עוקציהן** ויבשו הפירות עצמם אך לא עוקציהם. ומעתה הרינו נלמדים שלענין קבלת טומאת אוכלים הם נחשבים כתלושים, אף שלענין שבת אין הם נחשבים כתלושים. והרי זה כשיטתו של שמואל.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:12
[Steinsaltz on Chullin 127b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:12)

ודוחים: אין זו ראיה, שכן אפשר לומר **כי** **לעולם** מדובר שיבשו גם **הן ו**גם **עוקציהן, ו**אשר לשאלה מה החידוש שיש בדבר — **קצצן על מנת ליבשן איצטריכא ליה** [הוצרך לו ללמד], שאף שעתידים הכרוב והדלעת להיות כעץ סתם, מכל מקום כל עוד הם לחים הריהם נחשבים כאוכל, ומטמאים טומאת אוכלים.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:13
[Steinsaltz on Chullin 127b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:13)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה שלא כדברי שמואל ממה ששנינו בדינו של **אילן שנפשח** (נחתך) ממנו ענף **ובו פירות** — אף שהפירות עדיין לחים, **הרי הן** נחשבים **כתלושין** מן האילן. ואולם אם **יבשו** הפירות בעודם נתונים על האילן — **הרי הן** נחשבים **כמחוברין,** אף שהם יבשים. ונברר: **מאי לאו** [האם אין] הכוונה ב**מה** שאמר התנא בראשית דבריו בענף שנתלש שהפירות שעליו נחשבים כ**תלושין** — הרי זה **לכל דבריהן** (ענייני הלכותיהם), בין לענין קבלת טומאת אוכלים ובין לענין איסור תלישה בשבת. ו**אף** זה שאמר התנא שהפירות שהתייבשו על העץ נחשבים כ**מחוברין** — הרי זה **לכל דבריהן,** ואף לענין קבלת טומאת אוכלים. והרי זה שלא כדברי **שמואל!**


###### Steinsaltz on Chullin 127b:14
[Steinsaltz on Chullin 127b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:14)

ודוחים: אין זו קושיה, שכן **מידי איריא** [וכי הדברים שייכים], אין הדברים שבתחילת הברייתא כדברים שבסופה, **הא כדאיתא, והא כדאיתא** [זה כמו שישנו, וזה כמו שישנו], שבתחילת הדברים, בדין הפירות על ענף שנחתך הריהם אמורים הן לענין טומאה והן לענין שבת. ואילו בסוף הדברים, בדין הפירות שהתייבשו על האילן, אמורים הדברים רק לענין שבת ולא לענין טומאה.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:15
[Steinsaltz on Chullin 127b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:15)

א שנינו במשנתנו בדעת ר' מאיר שאם **נשחטה הבהמה,** אף שעדיין לא בא כל משקה על האבר והבשר המדולדלים, הוכשרו בכך לקבל טומאה. ואילו לדעת ר' שמעון לא הוכשרו בכך. ומבררים: **במאי קא מיפלגי** [במה, באיזה עקרון הם חלוקים]?


###### Steinsaltz on Chullin 127b:16
[Steinsaltz on Chullin 127b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:16)

**אמר רבה:** אין המדובר כשנזל מדם השחיטה על האבר המדולדל, אלא על גוף הבהמה בלבד. והכל סבורים שאם הוכשרה (במתן משקה עליה) ה"יד" (הדבר המשמש כבית אחיזה לדבר אחר, שעל ידי ה"יד" נישא הדבר האחר), אף הדבר הנישא על ידה הוכשר בכך. שהרי דינה של ה"יד" שהיא מביאה את הטומאה אל הדבר הנישא על ידה, ובדומה לכך היא מכשירה את הדבר הנישא על ידה. ואולם **ב**שאלה האם ה**בהמה נעשית "יד" לאבר קמיפלגי** [חלוקים הם]. ש**מר סבר** [חכם זה, ר' שמעון סבור] כי **אין** ה**בהמה נעשית "יד" לאבר** שבה, ולכך לא הוכשר האבר המדולדל בהכשר הבהמה כולה. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ר' מאיר, סבור] ש**בהמה נעשית יד לאבר,** ולכך הוכשר האבר בהכשר **הבהמה.**


###### Steinsaltz on Chullin 127b:17
[Steinsaltz on Chullin 127b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:17)

**אביי אמר** הסבר אחר במחלוקת ר' מאיר ור' שמעון: מדובר שלא נזל מדם השחיטה על האבר או הבשר המדולדלים אלא על גוף הבהמה בלבד, וכן הכל מודים שאין הכשר הבהמה מועיל להכשיר בה אבר מסויים, שכן אין הבהמה נעשית "יד" לאבר אחד שבה. אולם מוסכם על הכל שאין צורך שיבוא המשקה המכשיר על כל דבר המאכל, ומעתה יש מקום לדון האם האבר המדולדל נחשב כגוף אחד עם הבהמה, לענין שיוכשר הוא איתה. ו**ב**שאלה הנוגעת לדבר אחד קטן שהוא חלק מדבר גדול, וכאשר אדם **אוחז ב**חלק ה**קטן ואין** החלק ה**גדול עולה עמו קמיפלגי** [חלוקים הם], האם נחשב החלק הקטן כגוף אחד עם החלק הגדול.


###### Steinsaltz on Chullin 127b:18
[Steinsaltz on Chullin 127b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:18)

**מר סבר** [חכם זה, ר' מאיר, סבור] שכל חלק קטן מדבר שלם גדול, וה**אוחז ב**דבר ה**קטן ואין** ה**גדול עולה עמו** — אף על פי כן **הרי הוא כמוהו.** ולכך נחשב ההכשר של דם השחיטה לגוף הבהמה גם כהכשר לאבר המדולדל שבה. **ו**אילו **מר סבר** [חכם זה, ר' שמעון, סבור] שהחלק הקטן **אינו כמוהו,** ולכך **לא הוכשר האבר המדולדל בהכשר הבהמה.**


###### Steinsaltz on Chullin 127b:19
[Steinsaltz on Chullin 127b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:19)

ומעירים: **ואף ר' יוחנן סבר** כהסברו זה של אביי, ש**באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו קא מיפלגי** [חלוקים הם], שכן


###### Steinsaltz on Chullin 127b:20
[Steinsaltz on Chullin 127b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:20)

**ר' יוחנן רמי** [השליך, הראה סתירה] בין דברי **ר' מאיר** על דברי **ר' מאיר: מי** [האם] **אמר ר' מאיר** שה**אוחז בקטן ואין** ה**גדול עולה עמו הרי הוא כמוהו?**


###### Steinsaltz on Chullin 127b:21
[Steinsaltz on Chullin 127b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/127b:21)

**ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בדינו של חלק **אוכל שנפרס** מאוכל גדול יותר, **ו**הריהו **מעורה** (מחובר) **במקצת** בחלק הגדול של האוכל,