## Steinsaltz on Chullin Daf 129b

###### Steinsaltz on Chullin 129b:1
[Steinsaltz on Chullin 129b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:1)

**לאחרים** (כדבר האסור אף לגוים משום אבר מן החי, כגון אבר והבשר המדולדלים) **—** **אין קרוי** (נקרא, נחשב) **אוכל.**


###### Steinsaltz on Chullin 129b:2
[Steinsaltz on Chullin 129b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:2)

**אמר ליה** [לו] **ר' זירא לר' אסי** בשאלה על הסברו זה בשם ר' יוחנן: אם אמנם ר' שמעון מתייחס לתחילת משנתנו, מנין לנו שטעמו של ר' שמעון הוא משום שדבר שאינו ראוי להאכילו לאחרים אינו נחשב אוכל, **דילמא טעמא** [שמא הטעם] של **ר' שמעון התם** [שם], בראשית משנתנו, שמטהר את האבר והבשר המדולדלים מכלל טומאת אוכלים, הוא משום שסבור ר' שמעון כי **הואיל ו**האבר והבשר הוא עדיין **מעורה** בגוף הבהמה (אף שהם מדולדלים) לכך הוא נחשב כ**מעורה** לכל דבר.


###### Steinsaltz on Chullin 129b:3
[Steinsaltz on Chullin 129b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:3)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] בדין **יחור** (ענף רך) **של** עץ ה**תאנה שנפשח** (נחתך) מן העץ, **ו**אולם הוא עדיין **מעורה בקליפה** של עץ התאנה — לדעת **ר' יהודה** אין פירות התאנים שבאותו ענף נחשבים כתלושים אלא כמחוברים, ולכך הריהו **מטהר** אותם מכלל טומאה. **ו**אילו **חכמים אומרים: אם** הוא **יכול** במצבו זה לשוב ו**לחיות** (להתחבר עם העץ ולפרוח ולהניב) — הרי זה נחשב למחובר, ולכך הפרי הנמצא עליו הינו **טהור. ואם לאו** [לא], שאין הענף מסוגל לשוב ולהתאחות עם העץ — נחשב הוא כתלוש, והפרי הנמצא עליו הריהו **טמא. ואמרינן לך** [ואמרנו לך, לר' אסי] בשאלה: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה? ואמרת לן** [לנו] בתשובה כי טעמו הוא **הואיל ו**הענף עדיין **מעורה** בעץ התאנה, נחשב הוא כ**מעורה.** ומעתה בדומה לכך יש לומר גם לדעת ר' שמעון!


###### Steinsaltz on Chullin 129b:4
[Steinsaltz on Chullin 129b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:4)

**אמר ליה** [לו] ר' אסי לר' זירא בתשובה: לדעת ר' יוחנן, אין דברי ר' שמעון מוסבים על ראשית המשנה, אלא **אמצעיתא** [על אמצע המשנה], ששנינו בה כי אם **נשחטה הבהמה,** אף שעדיין לא בא עליה משקה, מכל מקום **הוכשרה** לקבל טומאה **ב**אמצעות **דמיה** של השחיטה, **דברי ר' מאיר,** ועל **כך** **ר' שמעון אומר** כי **לא הוכשרו** בדמי השחיטה.


###### Steinsaltz on Chullin 129b:5
[Steinsaltz on Chullin 129b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:5)

ובהסבר שיטתו זו של ר' שמעון **אמר ר' יוחנן: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' שמעון?** שכן **אמר קרא** [הכתוב] בפרשת טומאת האוכלים **"מכל האוכל אשר יאכל** אשר יבוא עליו מים יטמא" (ויקרא יא, לד) — בא כפל הלשון ("האוכל אשר יאכל") ללמדנו כי רק **אוכל שאתה יכול להאכילו** בהיתר **לאחרים** — הוא זה ה**קרוי** (הנקרא, הנחשב) **אוכל** לענין קבלת טומאת אוכלים. אבל **אוכל שאין אתה יכול להאכילו** — **אין קרוי אוכל.**


###### Steinsaltz on Chullin 129b:6
[Steinsaltz on Chullin 129b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:6)

ואף על הצעה זו שואלים: מנין לו לר' יוחנן להסביר כך את שיטת ר' שמעון, **ודילמא טעמא** [ושמא הטעם] של **ר' שמעון בההיא** [באותה הלכה]


###### Steinsaltz on Chullin 129b:7
[Steinsaltz on Chullin 129b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:7)

**אי** [או] **כ**הסברו של **רבא** (רבה) בהסבר מחלוקתם זו (לעיל קכז,ב) שלדעת ר' שמעון אין הבהמה כולה נעשית יד לאבר מסויים שבה. **אי** [או] **כ**הסברו של **ר' יוחנן** (שם) הסבור שנחלקו ר' מאיר ור' שמעון בשאלה האם הבשר והאבר המדולדל נחשבים כגוף אחד עם הבהמה, וכגון שכשאוחז באבר ובבשר הללו, אין גוף הבהמה עולה אתם?


###### Steinsaltz on Chullin 129b:8
[Steinsaltz on Chullin 129b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:8)

**אלא, לעולם** אתה צריך לפרש, כדרך שאמרנו בתחילה, שדברי ר' שמעון מתייחסים **אסיפא** [על סופה] של המשנה, **ו**אולם **לאו** [לא] על ה**אבר** המדולדל, **אלא** על ה**בשר** המדולדל. שכן צריכים לשנות בסוף המשנה: אם **מתה הבהמה** — **הבשר** המדולדל **צריך הכשר,** ומקבל טומאת אוכלים. **ו**אילו **ר' שמעון מטהר** אף אם יבואו משקים על הבשר. ובהסבר טעם שיטתו זו של ר' שמעון


###### Steinsaltz on Chullin 129b:9
[Steinsaltz on Chullin 129b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:9)

**אמר ר' יוחנן: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' שמעון?** שכן **אמר קרא** [הכתוב] **"מכל האוכל אשר יאכל", אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים** — **קרוי אוכל, אוכל שאי** (אין) **אתה יכול להאכילו לאחרים** — **אין קרוי אוכל.** וכיון שהבשר המדולדל אסור באכילה אף לבני נח, ומשום אבר מן החי, לכך אין הוא מקבל טומאה כלל.


###### Steinsaltz on Chullin 129b:10
[Steinsaltz on Chullin 129b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:10)

א משנה **האבר והבשר** שנתלשו מגוף **ה**אדם, ועתה הם **מדולדלין באדם** החי — הריהם **טהורים** אף שאינם יכולים לשוב ולהתאחות ולהירפא. אם **מת האדם** — **הבשר** המדולדל שבו הריהו **טהור,** שדינו כדין הבשר שנשר מן האדם החי שהריהו טהור. ואילו **האבר** המדולדל שבו הריהו **מטמא משום אבר מן החי, ו**אולם **אינו מטמא משום אבר מן המת.** אלה **דברי ר' מאיר, ור' שמעון מטהר** בזה ובזה.


###### Steinsaltz on Chullin 129b:11
[Steinsaltz on Chullin 129b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:11)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי לדעת ר' מאיר האבר המדולדל לאחר מיתה מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר מן המת, ואילו ר' שמעון מטהר בזה ובזה. **ו**תוהים: בהסבר דעתו של **ר' שמעון מה נפשך** [מה רצונך] לומר, שהרי **אי** [אם] סבור הוא ש**מיתה עושה ניפול,** שנחשב האבר המדולדל כאילו נפל מן האדם בחייו — **ליטמא** [שיטמא] האבר המדולדל **משום אבר מן החי! ואי** [ואם] סבור ר' שמעון ש**אין מיתה עושה ניפול,** ונחשב האבר כמחובר לגוף בשעת מיתה — מעתה **ליטמא** [שיטמא] האבר המדולדל **משום אבר מן המת!**


###### Steinsaltz on Chullin 129b:12
[Steinsaltz on Chullin 129b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:12)

ומשיבים: אין דברי **ר' שמעון** הללו מוסבים על האמור במשנתנו, אלא לענין אבר הפורש מן המת **בעלמא** [סתם, בכלל, זה הפורש מן האדם המת לאחר מותו] **קאי** [עומד, מתייחס] ר' שמעון. שכן שמע ר' שמעון **דקאמר** [שאמר] ה**תנא קמא** [התנא הראשון במשנתנו, ר' מאיר] שאם מת האדם, **האבר** המדולדל שבו **מטמא משום אבר מן החי ואין** הוא **מטמא משום אבר מן המת. אלמא** [ניתן להסיק מכאן] כי **אבר המת בעלמא** [סתם] הריהו **מטמא. ו**על כך **אמר ליה** [לו] **ר' שמעון: אבר המת בעלמא** [סתם] **לא מטמא.**


###### Steinsaltz on Chullin 129b:13
[Steinsaltz on Chullin 129b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:13)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא] שעולה ממנה כי הרי זו מחלוקתם של תנאים קודמים. שכך **אמר ר' אליעזר: שמעתי שאבר מן החי** באדם **מטמא. אמר לו ר' יהושע:** אמנם שמעת כן שאבר מן החי הריהו מטמא, ואולם בשל כך סבור אתה שהכוונה דווקא לאבר שבא **מן** האדם **החי** הוא המטמא, **ולא** אבר הבא **מן המת? ו**הלוא **קל וחומר** הוא זה שיהא אבר הבא מן המת מטמא: **ומה** אבר הבא מן האדם **ה****חי,** שהרי זה דבר קל, כיון **שהוא** האדם הריהו **טהור** — בכל זאת **אבר הפורש ממנו** הינו **טמא.** אבר הבא מן האדם ה**מת,** שהרי זה דבר חמור, שכן **הוא** המת עצמו **טמא** — **לא כל שכן** הוא שהאבר הפורש ממנו יהיה טמא!


###### Steinsaltz on Chullin 129b:14
[Steinsaltz on Chullin 129b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:14)

ועוד הוסיף ר' יהושע ואמר: והרי **כתוב במגילת תענית** כי **פסחא זעירא** [פסח קטן, י"ד באייר] דינו הוא **דלא למספד** [שאין סופדים] בו, והאם גם בזה תאמר: **הא** [הרי] מכאן כי דווקא ב"פסח קטן" אין סופדים, ואולם בפסח **רבה** [גדול, שבי"ד בניסן] מותר **למספד** [לספוד] בו?! **אלא כל** ש**כן** הוא, שאם ב"פסח קטן" אין סופדים, בוודאי שאין סופדים ב"פסח גדול". מעתה **הכא נמי** [כאן גם כן] יש לומר שאם אבר הבא מן החי מטמא, **כל** ש**כן** שהוא הדין באבר הבא מן המת! **אמר ליה** [לו] ר' אליעזר: אמנם יש לומר קל וחומר זה, ואולם **כך שמעתי** מרבותי.


###### Steinsaltz on Chullin 129b:15
[Steinsaltz on Chullin 129b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:15)

ג שנינו במשנתנו שלדעת ר' מאיר האבר המדולדל הבא מן המת הריהו מטמא משום אבר מן החי, ואין הוא מטמא משום אבר מן המת. **ו**שואלים: **מאי איכא** [מה, איזה הבדל יש] **בין** טומאת **אבר מן החי ל**טומאת **אבר מן המת?** ומשיבים: לענין **כזית בשר ועצם** ששיעורה **כשעורה הפורש מאבר מן החי איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל.


###### Steinsaltz on Chullin 129b:16
[Steinsaltz on Chullin 129b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:16)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כזית בשר הפורש מאבר מן החי** — **ר' אליעזר מטמא, ור' נחוניא בן הקנה ור' יהושע מטהרין. עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי** — **ר' נחוניא מטמא, ר' אליעזר ור' יהושע מטהרין.**


###### Steinsaltz on Chullin 129b:17
[Steinsaltz on Chullin 129b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/129b:17)

ואומרים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכאן, למחלוקת תנאים זו], אפשר לומר ש**בין תנא קמא לר' שמעון נמי** [גם כן] הבדל זה שבדין **כזית בשר ועצם כשעורה איכא בינייהו**