## Steinsaltz on Chullin Daf 130b

###### Steinsaltz on Chullin 130b:1
[Steinsaltz on Chullin 130b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:1)

ו**אי אגואי** [אם נניף אותם בפנים, במקדש] — אין לעשות כן, שהרי בכך **קא מעייל** [הוא מכניס] **חולין לעזרה! הלכך, לא אפשר** לקיים הנפה בחזה ושוק של חולין, ואין איפוא צורך בכתוב ללמדנו שהם פטורים מחזה ושוק!


###### Steinsaltz on Chullin 130b:2
[Steinsaltz on Chullin 130b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:2)

ושואלים: **אלא** מעתה הכתוב בדין מתנת זרוע לחיים וקיבה: "ו **זה** יהיה **משפט הכהנים** מאת העם זובחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה" (דברים יח, ג), **למה לי?** ומשיבים: הדבר נצרך **ל**הלכה זו **כ**דברי **רב חסדא,** שכן **אמר רב חסדא: המזיק מתנות כהונה או שאכלן** קודם שנתנם לכהן — **פטור מלשלם.** שכן אמר הכתוב "וזה" — שדווקא הזרוע הלחיים והקיבה עצמן הן שניתנות לכהן, ולא תמורתן. א למעלה הובאה הלכה בשמו של רב חסדא, ועתה דנים **בה**


###### Steinsaltz on Chullin 130b:3
[Steinsaltz on Chullin 130b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:3)

**גופא** [עצמה]. **אמר רב חסדא: המזיק מתנות כהונה, או שאכלן** — **פטור מלשלם** לכהן את תמורתם. ומבררים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? — **איבעית אימא דכתיב** [אם תרצה אמור משום שכתוב] **"זה"** — דווקא הזרוע הלחיים והקיבה עצמן ניתנות לכהן, ולא תמורתן. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] טעם אחר: **משום דהוה ליה** [שהרי הוא] **ממון שאין לו תובעים,** שהרי אין כהן מסויים שיכול לתבוע את הממון הזה ממנו, שאין המתנה שייכת לכהן מסויים.


###### Steinsaltz on Chullin 130b:4
[Steinsaltz on Chullin 130b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:4)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: הכתוב **"וזה יהיה משפט הכהנים"** — **מלמד שהמתנות** הניתנות לכהנים הינן **דין** ("משפט"). ויש לברר: **למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה] נאמר הדבר? **לאו** [האם לא] לענין **להוציאן בדיינין,** שיכולים הכהנים לתבוע אותן בבית הדין, ומורים בית דין לבעלים לתת להם, ושלא כדברי רב חסדא! ודוחים: **לא,** כוונת הדברים לענין **לחולקן בדיינין,** שבית הדין מורה לבעלים למי לתת אותן, **וכ**דברי


###### Steinsaltz on Chullin 130b:5
[Steinsaltz on Chullin 130b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:5)

**רב שמואל בר נחמני,** שכן **אמר רב שמואל בר נחמני, אמר ר' יונתן: מנין שאין נותנין מתנה** (של כהונה) **לכהן עם הארץ? שנאמר "ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת לכהנים וללוים למען יחזקו בתורת ה' "**(דברי הימים ב לא, ד), לומר ש**כל** כהן **המחזיק בתורת ה'** — **יש לו מנת** (מתנת כהונה), **ו**אילו כהן זה **שאינו מחזיק בתורת ה'** — **אין לו מנת.**


###### Steinsaltz on Chullin 130b:6
[Steinsaltz on Chullin 130b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:6)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא לענין דברי רב חסדא אלה, **ר' יהודה בן בתירא אומר:** הכתוב "וזה יהיה **משפט** הכהנים" — **מלמד שהמתנות דין. יכול אפילו** מתנת **חזה ושוק** הינה **דין?** **תלמוד לומר** (מלמדנו הנאמר) **"זה"** שהיא לשון מיעוט: דווקא מתנת **זרוע לחיים וקיבה הן דין, ולא מתנת חזה ושוק.**


###### Steinsaltz on Chullin 130b:7
[Steinsaltz on Chullin 130b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:7)

ויש לברר: **למאי** [למה, לאיזה ענין אמר]? **אילימא** [אם תאמר] לענין **לחולקו בדיינין,** ולהשמיענו שאין חזה ושוק **מתחלקים על פי הוראת בית דין** — **אטו** [וכי] **חזה ושוק לאו** [לא] **בדיינין מיחלקו** [מתחלקים]? והרי בהוראת בית דין אין הם ניתנים לכהן עם הארץ! **אלא לאו** [האם לא] לענין **להוציא בדיינין,** ומכאן שמתנות כהונה (מלבד חזה ושוק) ניתנות לתובע על פי הוראת בית דין, ושלא כדעת רב חסדא!


###### Steinsaltz on Chullin 130b:8
[Steinsaltz on Chullin 130b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:8)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **דאתו לידיה** [שכבר באו המתנות לידו של הכהן], ואחר כך גזלו הבעלים הראשונים אותן מידי הכהן, ולמדנו שיכול הכהן לתבוע בבית דין את מתנותיו, ובית דין מורה לבעלים לתיתן לכהן. ותוהים: **אי דאתו לידיה** [אם מדובר באופן שכבר הגיעו לידו] של הכהן, **מאי למימרא** [מה יש לומר בזה], ודאי שיכול הכהן לתובען בבית דין, שהרי הן שלו! ומשיבים: מדובר באופן **דאתו לידיה בטבלייהו** [שבאו לידו בטבלם, לפני שהופרשו מתנותיהן], **וקסבר האי תנא** [וסבור תנא זה] כי **מתנות שלא הורמו** עדיין — **כמי שהורמו דמיין** [נחשבות], והריהן של הכהן, ולקיחתן ממנו בעל כרחו הריהי גזל.


###### Steinsaltz on Chullin 130b:9
[Steinsaltz on Chullin 130b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:9)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] עוד לענין דעת רב חסדא, ממה ששנינו: **בעל הבית** (עשיר) **שהיה עובר ממקום למקום,** ובתוך כך נגמר כספו והוא זקוק לאוכל, כעני, **וצריך** איפוא **ליטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני** כדי לקיים את עצמו — הרי זה **נוטל** לפי שעה, **ולכשיחזור** לביתו יטול מכספו ו**ישלם** מה שלקח לעני. אלו דברי ר' אליעזר. והרי זה שלא כדעת רב חסדא!


###### Steinsaltz on Chullin 130b:10
[Steinsaltz on Chullin 130b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:10)

**אמר רב חסדא:** **מדת חסידות שנו כאן,** ומן הדין אין העשיר יכול להיתבע בבית דין על כך. **אמר רבא** בתמיהה על הסברו של רב חסדא: **תנא תני** [התנא שנה] **"ישלם",** שמשמעה חובה, **ואת אמרת** [ואתה אומר] ש**מדת חסידות שנו כאן?! ועוד** תמיהה על עצם השאלה **מ**דברי **ר' אליעזר:** וכי ממנו **ליקום וליתוב** [אתה קם ומקשה]? הרי דבריו נדחו מן ההלכה?


###### Steinsaltz on Chullin 130b:11
[Steinsaltz on Chullin 130b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:11)

**אלא מסיפא** [מסופה] של אותה הלכה הקשו על רב חסדא, ששנינו, **וחכמים אומרים:** אין אותו בעל הבית צריך לשלם לעניים בבואו לביתו, משום ש**עני היה באותה שעה** כשנזקק לקחת מתנות עניים. ונדייק: **טעמא** [טעם הדבר] משום שבאותה עת הוא היה **עני, הא** [הרי] אם **היה** **עשיר** באותה עת, ולקח מתנות עניים שלא כדין — **משלם** לעניים התובעים אותו בבית דין, ויש לברר:


###### Steinsaltz on Chullin 130b:12
[Steinsaltz on Chullin 130b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:12)

**אמאי** [מדוע] ישלם? **ליהוי** [יהא] דינו **כמזיק מתנות כהונה או שאכלן,** שלדעת רב חסדא הריהו פטור מלשלם. ושלא כשיטת רב חסדא! ועל כך **אמר רב חסדא:** אף העשיר שאכל מתנות עניים אינו חייב מן הדין לשלם להם, אלא אם כן רוצה בכך, ו**מידת חסידות שנו כאן.**


###### Steinsaltz on Chullin 130b:13
[Steinsaltz on Chullin 130b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:13)

ומציעים עוד בבירור שיטת רב חסדא: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו: **מנין לבעל הבית שאכל** את **פירותיו** כשהם **טבלין,** שלא הפריש מהם תרומות ומעשרות כדין, ואכל את כולם. **וכן לוי שאכל מעשרותיו** כשהם **טבלים** ולא הפריש מהם תרומת מעשר לכהן, **מנין ש**הוא **פטור מן התשלומין? תלמוד לומר "ולא יחללו את קדשי בני ישראל** את **אשר ירימו** לה' " (ויקרא כב, טו) — **אין לך** הכהן זכות **בהן אלא משעת הרמה ואילך,** וכיון שאכלם לפני שהרים מהם את תרומותיו ומעשרותיו, אין זכות תביעה לכהן עליהן. ונדייק:


###### Steinsaltz on Chullin 130b:14
[Steinsaltz on Chullin 130b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/130b:14)

**הא** [הרי] אם אכלם **משעת הרמה ואילך מיהא** [על כל פנים] יש זכות תביעה לכהן על מעשרותיו, ו**משלם** האוכלם. ויש לשאול: **אמאי** [מדוע] חייב לשלם, **ליהוי** [שיהא] דינו **כמזיק מתנות כהונה או שאכלן,** וכשיטת רב חסדא שהריהו פטור! ומשיבים: **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר